לפני בקשת היחיד למתן הפטר לאלתר בהתאם להוראות סעיף 167א' לחוק חדלות
פירעון ושיקום כלכלי התשע"ח 2018.
בקשת היחיד למתן צו פתיחת הליכים, הוגשה ביום 13.4.2022.
תיק החדל"פ נפתח ביום 14.6.22.
לאחר בחינת הבקשה הראשונית של היחיד ניתנה החלטה ביום 5.7.22 ונדרשה עמדת הנושה היחיד המוסד לביטוח לאומי המחלקה המשפטית באשר לבקשת היחיד למתן הפטר לאלתר ובהתחשב כי מדובר בחוב יחיד מסוג מזונות –חוב מזונות עבר בתיק הוצל"פ 0302072-03-3
לנוכח החלטתי מיום 5.7.22 המוסד לביטוח לאומי באמצעות המחלקה המשפטית השיב ביום 14.8.22 וטען, כי יש לצרף את מוטבת המזונות הגב' __ (להלן: "המוטבת") וזאת על מנת לקבל את עמדתה.
עוד טען הנושה בתגובתו, כי למעשה שילם למוטבת המזונות 27,000 ₪, סכום שגבה מהיחיד וכי החוב של היחיד עומד על סך של 56,000 ₪, לטענת הנושה המל"ל, הסכום מהותית שייך למוטבת המזונות ואם המל"ל לא יצליח לגבות את הסכום מהיחיד, הוא יעביר אותו למוטבת המזונות.
בהחלטתי מיום 23.8.22 הובאה תמיהה לעמדת הנושה באשר להקשרה של מוטבת המזונות להליך הנדון, שהרי אין מדובר בטענת פירעון מטעם היחיד ועל כן עמדת המוטבת בהליך של בקשת יחיד למתן צו הפטר אינה מובנה ואינה ברורה.
הנושה נדרש ליתן עמדתו, מדוע יש לערב את מוטבת המזונות, אשר על פי תגובת המל"ל שולמו לה מזונות על פי דין.
להחלטה זו הגיב המוסד לביטוח לאומי ביום 25.8.22 וטען שהחוק בסעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב-1972 מעניק למל"ל מהן "שירותי גבייה" למוטבת המזונות, המוסד לביטוח לאומי שב בתגובתו כי למעשה שולמו למוטבת מזונות רק הסך של 27,000 ₪ סכום שגבו מהחייב ועתה טוען המוסד לביטוח לאומי, כי הסכום של 56,000 ₪ הוא סכום על פי פסק הדין ולטענת המוסד לביטוח לאומי מתן הפטר לחייב לא יגרע דבר מהמוסד לביטוח לאומי אבל יגרום הפסד למוטבת.
עוד טוען המל"ל בתגובתו שיש להידרש עדיין לעמדת המוטבת, שכן מדובר בפרקטיקה המקובלת והגינותה בצידה (בהתאם לניסוח המל"ל).
לאור תגובת המוסד לביטוח לאומי בהחלטתי מיום 9.9.22 הובהר שהגם כי אין דעת מותב זה כדעת הזוכה המוסד לביטוח לאומי, לפיה שאם יופטר היחיד מחובו בתיק החוב יועבר למוטבת המזונות, אולם על מנת לקדם את ההליך, הוריתי על צירופה של המוטבת להליך ונדרשה עמדתה תוך 30 ימים ממתן החלטה (9.9.22).
עד היום לא הוגשה תגובת המוטבת, בהחלטתי מיום 16.11.22, קבעתי כי הגם כי טרם התקבלה תגובת המוטבת ועל מנת לקדם את ההליך, קבעתי מועד דיון במעמד הצדדים, לרבות מעמדה של המוטבת, המוסד לביטוח לאומי ובא כוחו, הדיון שנקבע להיום בשעה 09:00, השעה עתה 10:36 ואין התייצבות מטעם המוטבת, לא הביטוח הלאומי ולא בא כוח ביטוח לאומי.
מעיון במערכת עולה, כי המוסד לביטוח לאומי והן בא כוח הביטוח לאומי, קיבלו מסירה באשר להחלטתי לזימון לדיון להיום וכאמור, אין כל התייצבות מטעמם.
בצריך עיון אציין, כי ספק רב בעיניי, אם היחיד, חב את הסכום של 57,092 ₪ כפי שמבקשת הביטוח לאומי לגבות ממנו בתיק הוצל"פ היחיד הפתוח כנגדו שמספרו 03-02072-03-3 שכן מתגובת הביטוח לאומי עולה, כי הללו שילמו בפועל למוטבת סך של 27,000 ₪ בהתאם לפסק הדין שניתן בבית משפט לענייני משפחה באשדוד במסגרת תמ"ש 9260/02 ביום 24.11.02, ועוד מציין הביטוח לאומי כי את הסכום ששילמו בפועל למוטבת הצליחו לגבות בפועל מהחייב ועל כן לא ברור, מהו הסכום של 57,092 ₪ שנדרש היחיד לשלם לביטוח לאומי ולא ברור תגובת הביטוח לאומי לטענה, כי הם משמשים "שירותי גבייה" למוטבת.
שהרי הביטוח לאומי, שמבקש לגבות כספים לאחר ששילם מזונות במקום החייב, למעשה עותר לגביית כספי ציבור, לא ברור, כיצד הביטוח לאומי משים עצמו כמערכת הוצאה לפועל ליישום פסק דין למזונות שניתן למוטבת מסוימת.
כאמור, הגם כי ספק בעיניי, שהחייב חב את הסכום הזה לביטוח לאומי, צר לי כי ביטוח לאומי והמחלקה המשפטית ומייצגיו, לא התייצבו לדיון, הן להבהיר את עמדתם התמוהה באשר לדרישת המוטבת להתייצב להליך חדל"פ והן להבהיר את עמדתם באשר להיותם "שירותי גבייה" עבור המוטבת.
עסקינן ביחיד, יליד שנת 1923, בן 96, עלה מאתיופיה במבצע שלמה בשנת 1991, גרוש ואב לשישה ילדים בגירים, מתגורר לבדו בדירה שכורה בקריית גת, מתקיים מקצבת זקנה בסך של 3,767 ₪ נטו ומשולם לו אף סיוע בשכר דירה בסך של 1,143 ₪.
היחיד סובל מלקות ראייה, עיוור בשני עיניו וסובל מתחלואים רבים, כגון סכרת ולחץ דם, מקבל סיוע יומי מלשכת הרווחה המקומית בעיריית קריית גת, בכך שמגיעה לבתו מידי יום – 6 פעמים בשבוע מטפלת שמסייעת לו בצרכים הבסיסיים, כגון מקלחת, ניקיון הבית והכנת אוכל.
היחיד מתקשה בשפה העברית, מתקשה בניידות ואף בדיון שלפני נראה כי התקשה אף לעמוד, נתמך על ידי בנו שסייע אף בתרגום הדיון של היום.
עסקינן בחוב יחיד של היחיד, מסוג מזונות, חוב עבר למוסד לביטוח לאומי בתיק הוצל"פ מס' 0302072033, לשכת הוצאה לפועל ירושלים, התיק נפתח בשנת 2003, כאמור מדובר בחוב עבר, ללא חיוב שוטף.
ליחיד אין נכס מקרקעין או נכסים פיננסיים ואין בבעלותו רכב ואף מבדיקת צווי מידע שהונחו בפני, לא מצאתי כל ראייה לקיומם של נכסים.
מתצהיר ההסתבכות שהוגש על ידי היחיד בבקשתו לפתיחת תיק חדל"פ עולה, כי היחיד בשנת 1994 רכש דירה ביחד עם המוטבת לטענתו בשנת 2005 המוטבת ביקשה להתגרש ממנו, שעה שסברה שהוא קשיש והוא בתמורה השאיר את חלקו בבעלות הבית, למוטבת, עבור המוזנות.
ליחיד אין חובות נוספים למעט חוב זה, חוב מלפני כ-20 שנה.
ככלל, חוב מזונות אינו חוב בר הפטר. אלא במקרים חריגים ביותר וזאת בהתאם להוראת סעיף 175(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 ואין בהתאם לפסק הדין בע"מ 2255-19 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו ביום 23.2.2020) והן לפי פש"ר 6485-05-17 פסחוב נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה (פורסם בנבו ביום 4.12.2018).
הכלל הנוהג הוא שאין בצו הפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבות לפי פסק דין בתובענות מזונות, לרבות חוב למל"ל שנשא בתשלומי המזונות במקום החייב, ואולם כקבוע בחוק ובפסיקה, לבית המשפט שיקול דעת להורות על הפטר גם מחוב זה ואומר על כך כב' השופט עמית בהלכה קצקה רע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם ביום 29.1.14).
עוד נקבע בפסיקת בית משפט העליון בפסק הדין סלימאן (ראו ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן) פורסם ביום 29.6.16 "על רקע חשיבותו החברתית של מוסד המזונות מיושם החריג הקבוע בסעיף 69(א)(3) במשורה ובמקרים חריגים בלבד, שבהם נתון החייב מצב קשה, שאינו עתיד להשתפר בין מבחינה כלכלית, לרבות העדרם של נכסים בבעלותו ומיצוי יכולת השתכרות שלו בין בחינת בריאותו הלקויה וגילו המתקדם, בין עקב התמשכות ההליך בעניינו לאורך שנים רבים, בין לנוכח פגיעה בזכותו לקיום מינימלי בכבוד, ולרוב מכל הבחינות הללו גם יחד לשונו של סעיף 69(א)(3) בשונה מהוראות אחרות בפקודה – עמומה ומותירה מרחב משמעותי להפעלת שיקול דעתו של בית המשפט בבואו להכריע בדבר גורלם של דמי מזונות בהליך פשיטת רגל".
פסקי הדין בעניין סלימאן למעשה שרטטו, את שיקול הדעת השיפוטי והוסיפו פרמטריים שצריכים לבחון אותם בעת ההכרעה בשאלת החלת ההפטר על חוב מזונות, בין היתר יש לשקול תום ליבו של החייב, הזמן שחלף מאז יצירת החוב, כאשר ככל שמדובר בחוב מהעבר הרחוק, ובענייננו 20 שנה, יש לומר שהחוב מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו, לחוב כספי רגיל.
בבואי לבחון את הבקשה שלפני, לקחתי בחשבון אף את החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת, ממש מהעת האחרונה ביום 22.12.22, בפש"ר 8709-09-12 שם כב' השופט זגורי, נדרש והעניק הפטר לחייב, על חוב מזונות מל"ל, באותו עניין היחיד היה בן 59, נכה ומוכר על ידי המל"ל, אשר הופטר מחובותיו ברי תביעה לפני כ-5 שנים ועתר למתן הפטר בגין מזונות מל"ל, כאמור בית משפט המחוזי, בבוחנו את השיקולים, לקח בחשבון, כי מדובר בחייב מבוגר יחסית, חוב מזונות ישן וקבע שאף דומה במהותו לחוב כספי וציין בפסיקתו מקרים שונים בפסיקה שחייבים במצב כמו החייב שבפנינו ובנסיבות דומות לאלו, זכו להפטר מחוב מזונות (ראו למשל פש"ר ת"א 42262-09-14, פש"ר ת"א 9909-12-12, פש"ר מרכז 570880713, פש"ר חיפה 529870518 ועוד).
לאור כל האמור לעיל, לאור נתוני היחיד שלפני, בהינתן כי הוא בן 96, הנתמך אך ורק מקצבת זקנה, סובל מלקות ראייה ומתחלואים רבים ונזקק לסיוע יומי, בהתחשב כי מדובר בחוב יחיד של היחיד, חוב מזונות, בתיק הוצל"פ שנפתח לפני כ-20 שנה, אשר אין לשלול את ההתייחסות לתיק שבמהותו מתקרב יותר לחוב כספי מאשר לחוב מזונות, בהתחשב כי כל ילדיו של היחיד, לרבות אלו שהיו זכאים למזונות, בגרו זה מכבר, אני נעתרת לבקשת היחיד ובהתאם להוראת סעיף 175(ב) לחוק חדלות פירעון ולשיקום כלכלי תשע"ח-2018, אני מורה על מתן הפטר ליחיד וזאת בשל קיומם של נסיבות חריגות המצדיקות מתן צו הפטר ליחיד מחוב המזונות.
מכח צו ההפטר אני מורה על סגירת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 0302072033, כל ההגבלות שהוטלו על היחיד מכח הוראת סעיף 66 לחוק ההוצאה לפועל, אני מורה על ביטולן.
מבלי לגרוע מהוראות החוק ובנוסף כל נכס, כספים וזכויות השייכים ליחיד, מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחברת הביטוח, זכויות להחזרי מס וכו') ולא דווחו על ידי היחיד במהלך הליכי חדלות פירעון, יועברו לקופת חדלות פירעון במלואם, מיד עם גילויים ובכפוף לכל דין, אף אם יתגלו לאחר קבלת הפטר חלוט.
הסתרת מידע בנוגע לזכויות היחיד, עשויה אף לשמש לביטול ההפטר, זאת בנוסף על מימוש כל נכסי היחיד הניתנים למימוש על פי דין, ולא דווחו.
יובהר, כי נכס שיוקנה ליחיד במהלך 3 שנים ממועד מתן צו ההפטר, יוקנה לקופת הנשייה בהתאם לסעיף 167(ג) לחוק.
_________________________________
ענת אסידו-תורג'מן, רשמת