פס"ד בתביעה לאכיפת הסכם גירושין

בפני תביעה לאכיפת הסכם גירושין על פיו לתובעת (להלן-האישה) זכות לפירוק שיתוף בבית המשותף. האישה מבקשת לאכוף את ההסכם באופן שיאפשר לה לרכוש את חלקו של הנתבע (להלן-הבעל) אגב גירושין תוך קיזוז כספים המגיעים לה בהתאם לסעיף 29 להסכם וכן קיזוז חובו של האיש לאישה, בגין מזונות עבר, וכן מזונות עתיד.

האישה והאיש הם בני זוג לשעבר ולהם שלוש בנות משותפות. הצעירה שבהן קטינה שימלאו לה 18 בחודש דצמבר השנה, 2023.

הצדדים חתמו על הסכם גירושין אשר אושר על ידי בית המשפט ביום 12.05.2010 להלן-הסכם הגירושין). על פי הסכם הגירושין קבעו הצדדים כי שלושת בנותיהן של הצדדים תהיינה במשמורת אימן, ובפועל כך היה.

טענות הצדדים בתמצית

האישה;

בהתאם לסעיף 24 להסכם הגירושין האישה ושלושת הבנות מתגוררות בבית המשותף ברחוב xxxxxx, הידוע גם כגוש: xxxxxxxxx (להלן-הבית).

האיש לא שילם מזונות משנת 2010 ועל מנת לגבות את המזונות, בתאריך 22.02.12 נפתח כנגדו תיק בהוצל"פ. נכון ליום 16.12.20 סכום חוב המזונות עומד על סך של 1,113,877.51 ₪.

האישה עותרת כי הסכם הגירושין ייאכף על ידי בית המשפט באופן שזכויות האיש יימכרו לה על פי שווי הערכת שמאי שימונה על ידי בית המשפט לאחר קיזוז 200,000 ₪ בהתאם לסעיף 29 להסכם הגירושין, קיזוז חובו של האיש בגין מזונות עבר כפי שיהיו במועד הקיזוז וכן הבטחת תשלום מזונות הקטינה באמצעות קיזוז חוב מזונות עתיד. כן למנות אקטואר לצורך הערכת שווי המזונות העתידיים של הקטינה.

האיש;

סעיף 56 להסכם הגירושין קובע כי טרם יפנו הצדדים לערכאות עליהם לפנות למגשר מוסכם ועל כן דינה של התביעה להימחק על הסף.

פרשנותה של האישה להסכם מהווה "קרדום לחפור בו", וכי מדובר בהשאת רווח במזיד, ובניגוד להסכם הגירושין והן להסכמות שבעל פה ובהתנהגות.

האישה פעלה בחוסר תום לב להשאת רווחים מתיק שפתחה בהוצל"פ בשנת 2012, ניפחה חובות, והשיאה מאות אלפי שקלים ריבית להם חיכתה באופן פסול שנים ארוכות על מנת לקזז חובות וכך להשיא לעצמה את רוב אם לא כל רווחי הדירה אשר היא מבקשת למכור בחלוף 11 שנים מיום חתימת ההסכם, למרות שיכלה לפרק את השיתוף קודם לכן.

כמו כן טוען כי היה הצד החלש בהסכם וחתם עליו מתוך טעות, הטעייה, עושק או כפייה.

כי לא יכול היה לקיים הסדרי ראייה (בלשונו) עקב מצבו הרפואי הקשה עת חלה בסרטן, ומצבו הכלכלי כמחוסר עבודה.

עוד טוען כי המציאות אף בתקופה הראשונה שלאחר החתימה על ההסכם ובהמשכו, כפתה תנאי מפסיק מעין גזירה המשנה את האפשרות לקיים את ההסכם, יצרה התנהגות ששינתה את ההסכם והביאה לביטולו, כך שהצדדים נהגו אחרת משך 11 שנים עד להופעת התביעה דנן.

לסיכום מבקש האיש לדחות את התביעה וכי קודם להגשת התביעה על הצדדים לפנות למגשר. אם בכל זאת ייעתר בית המשפט להורות על הסדר שונה בתכלית המהווה עשיית צדק בין הצדדים לאור כל האמור לעיל.

ניתוח עדויות הצדדים שניתנו בישיבת ההוכחות ביום 28.02.2022;

עדות האישה

העידה האישה כי בתחילת הדרך האיש לקח את הבנות בימים שקבועים בהסכם, שילם את המשכנתא, וגם שילם כמה חודשים מזונות. אלא שבהמשך, לא שילם מזונות כ- 11 שנה, וגם כעת, הוא טוען שאין לו מאיפה לשלם את המזונות.

כבר שנים היא רצה אחרי הוצאה לפועל על מנת לגבות את המזונות עבור הבנות. העידה כי היא עובדת בשתי עבודות, ומגדלת אותן לבד. העדה תיארה איך ליוותה את כל הבעיות של הבנות בבתי הספר, את כל האשפוזים שהיו, ואף את הקושי בלגדל ולטפל בילדה שסובלת מדיכאון.

ב-2016 האיש שלח מייל בנוגע למכירת הבית, וכי היא השיבה לו כי ניתן להתקדם עם זה. הוא ביקש להזמין שמאי. והוא אמר שהוא יברר על שמאי. אפילו נקבע איזשהו יום חמישי בחודש מרץ, כי הוא ביקש שזה יהיה ביום חמישי. באותו יום הייתה מסיבת יום הולדת לבת, שהייתה בת 16 או 15. הוא רצה להזמין את השמאי, והיא ביקשה כי יתאם שעה, כי יש מסיבת יום הולדת של הילדה בבית. ביקשה כי השמאי יגיע למחר בבקר. האישה העידה כי מאז האיש לא חזר אליה. אחרי כמה זמן פנתה אליו, כתבתה לו מייל, והוא לא ענה עליו.

האישה אף העידה כי האיש שאל אותה אם באופן עקרוני היא רוצה לקנות את הבית, והיא השיבה לו, כן, בכפוף שיהיה לה כסף לזה וביקשה להתקדם עם התהליך. אלא שנסיבות החיים הביאו לכך שאחת הבנות צללה אל דכאון, שכבה במיטה במשך שלושה חודשים. לא הלכה לבית הספר. נדרשה לדיונים אינסופיים מול בתי הספר, חיפוש בתי ספר אחרים. וחיפוש פסיכולוגים ופסיכיאטריים מתאימים שכן, הילדה לא רצתה לשתף פעולה.

עדות האיש 

האיש העיד כי היה מודע לפתיחת הליכי ההוצאה לפועל שהשפיעו עליו באופן קשה. האיש תאר כי ישב בבית בפחדים וחרדות, שמישהו כל שניה דופק לו בדלת ולוקח לו את הסלון. לכן, אפילו את המעטפות לא פתח. העיד כי יש לו אותן סגורות עד היום. האיש העיד

כי לא ידע שיש את האפשרות להגיע להוצאה לפועל ולהביא את עמדתו.

כמו כן העיד שלא ידע שיש אפשרות לגשת לבית משפט, לבקש הקטנת מזונות, אבל כן ידע שיש אפשרות לבקש להטיל על האישה את המשכנתא, אלא שלא עשה כלום. הסביר כי לא יכול היה להתעמת עם זה בשנים 2015 ו-2016 מאחר וחלה במחלת הסרטן. האיש העיד בכנות כי לא יכול היה לפתור או לעשות כלום, וכי לא עניין אותו כלום. מבחינתו חשב שהוא הולך למות. האיש העיד כי חשש שידפקו לו בדלת, ולא דפקו לו בדלת, אז המשיך הלאה.

העיד האיש בניגוד לנטען על ידו בכתב התביעה כי אחרי שהחלים החלו הצדדים בניסיון לגשר, באמצעות עורך הדין שלו, אולם ניסיון הגישור לא צלח.

העיד כי פעל בתום לב, בהתאם להסכם. מתוך רצון לא לפגוע בילדות. העיד כי חשב שכל נגיעה בבית, אפרופו האימייל הזה, תערער את היסודות. והוא ישלם את המחיר.

האיש אף הודה כי לא היה כל סיכום שהוא לא ישלם מזונות, וכי כשחתם על ההסכם ידע לגמרי על מה הוא חותם, כמו כן העיד כי אינו מתנגד לפירוק השיתוף.

לשאלת ב"כ האישה אם הוא מסכים כי יש לקזז את חוב המזונות מהחלק שלו השיב:

"אם אני מסכים שצריך? תראי. בהתגלגל המצב כמו שהוא, ובהיעדר העובדה שגם לא ביקשתי הורדת מזונות. וגם, הרווח של הזמן, לא. התשובה היא לא. בקיצור. אבל, אם בית המשפט הנכבד, וזה מה שאני רציתי שיקרה, יקבע שכן. אבל לפחות לא את הריביות. בגלל הדבר הזה. וכן יתחשבן על החצי (לא ברור) זאת אומרת, לעשות את החשבון בצורה הוגנת. התשובה היא כן. לגמרי. בצורה הוגנת. שתחזיר לי גם את המשכנתא. או חלק ממנה. גם את השכירות. או חלק ממנה. אי אפשר שאת הכל אני אשלם. בסוף אני אשאר בלי כלום."

דיון

אין מחלוקת כי הסכם הגירושין שריר וקיים. האיש לא ניסה לבטלו או לשנותו בשום דרך. כך העיד בעצמו, ולפיכך לא מצאתי לדון בטענותיו בכתב ההגנה לטעות, הטעיה, עושק או ביטול ההסכם בהתנהגות.

אף בא כוחו זנח טענות אלה בסיכומיו, ובסופו של דבר סיכם כי אין מניעה לפרק את השיתוף ואף ביקש לאפשר לנתבע לשלם את חובו באמצעות חלקו בתמורה אלא שבקשתו היא כי חוב המזונות יעמוד על פי ערכו בשנת 2016.

ראו: סיכומי ב"כ האיש בדיון שנערך ביום 05.04.2022.

כך שהשאלה היחידה במחלוקת היא, האם יש בצבירת החוב בהוצאה לפועל בגין חוב המזונות משנת 2012 כדי חוסר תום לב מטעם האישה, כטענת האיש, אם לאו.

לטענת ב"כ האיש, האישה מנעה מבנותיה כספים בשיעור של מעל 1200000, 1300000 עד היום, ובעצם היתה לה תכנית סדורה על פיה היא תמנע מבנותיה את מזונותיהן כדי לצבור חוב עליו יתווספו ההצמדה והריביות הנהוגות בלשכת ההוצאה לפועל, וזאת על מנת לרכוש את חלקו בבית באמצעות חובות אלה.

אלא שעל פי עדות האיש בעצמו, הוא לא עשה דבר בנוגע לחוב שהלך ונצבר. האיש לא ביקש להקטין מזונות. האיש לא ביקש לבטל את ההסכם ואף לא טען פרעתי בלשכת ההוצאה לפועל. בעצם האיש לא עשה דבר.

הטענה כי האיש לא עשה דבר כי חשש מפגיעה בבנות, לא רק שאינה מחזקת את הגנת האיש, אלא אף מאוששת את המציאות על פיה, האיש שהתחייב לשלם מזונות לבנותיו על פי הסכם הגירושין שקבל תוקף של פסק דין, הפסיק לשלם, ולא עשה דבר לשנות את המצב.

התוצאה היחידה בנסיבות אלה, היא חוב מזונות אדיר שצבר הצמדה וריביות הנהוגות בלשכת ההוצאה לפועל.

בכל הכבוד, הטענה לפיה הנטל או לשנות את המצב, ולמכור את הבית, על מנת שלאיש יהיו כספים לצורך תשלום מזונות, מוטלת על האישה שהתגוררה בבית עם שלושת הבנות בהתאם להסכם הגירושין, דינה להידחות.

החובה לשלם חוב פסוק מוטלת על החייב. גם החובה לפעול באמצעים לגיטימיים שונים לצורך יצירת כספים, כמו מכירת הבית, מוטלת על החייב, במקרה זה- על האיש.

לכך יש להוסיף כי על פי סעיף 27 להסכם הגירושין, פירוק השיתוף ייעשה עם הגיע הבת ר' לגיל 18. לאישה ניתנה זכות להקדים את פירוק השיתוף בכל עת וכן לאחר חמש שנים ממועד אישור ההסכם שני הצדדים רשאים להקדים את מועד פירוק השיתוף.

אין מחלוקת כי שלושת הבנות התגוררו בבית האישה, גודלו וטופלו על ידה, ואילו האיש לא רק שנמנע מלשלם את מזונותיהן אלא אף לא עמד בזמני השהות אשר נקבעו בהסכם הגירושין, כך שנטל גידולן של הבנות הוטל ומוטל כולו על האישה.

זאת ועוד, על פי סעיף 29 בהסכם הגירושין נקבע כי מתוך חלקו של האיש בתמורה על הבית ישולם לאישה סך של 200,000 ₪ צמודים למדד המחירים לצרכן הידוע ביום אישור ההסכם, כך שהסכם הגירושין צפה ואף אפשר קיזוז חובות מחלקו של האיש בבית.

כמו כן, בסעיף 35 נקבע כי לאישה תהא זכות קדימה לרכישת חלקו של האיש בבית אגב גירושין, לפי שווי אשר יקבע בהתאם להערכת שמאי מוסכם.

הכרעה

החיים הם מסע ארוך ומפרך. התשתית הראייתית שהונחה בפניי חשפה שנים רוויות מצוקה וחולי אצל שני הצדדים. נסיבות בהן ניתן להבין את הקושי בלטפל בענייני דיומא. יחד עם זאת, הסכמים יש לכבד.

מושכלות יסוד הן, כי אכיפת הסכם היא הסעד הראשון במעלה וראשוני בעדיפות, הנבחן והנבחר על ידי בית המשפט, ולא ביטולו. ע"א 91/75 פרץ נ' ביטון, פ"ד ל (1) 367, 373; ע"א 48/81 פומרנץ נ' ק.ד.ש., פ"ד לח(2) 813, 817;

"העלאת האכיפה לכדי סעד ראשון במעלה מתיישבת גם עם תפיסה מוסרית חברתית של היחס החוזי ושאיפה לקיום הבטחות שקיבלו ביטוי בחוזה".

ראו: ג' שלו, דיני חוזים (מהדורה שניה), עמוד 525.

בבוא בית המשפט להכריע בשאלת גורלו של הסכם – האם לאוכפו, לשנותו, או לבטלו, ככל שאכיפתו אפשרית, לעולם תהא ידה של אפשרות זו על העליונה.

בפרט כאשר מדובר בהסכם גירושין אשר אושר על ידי בית המשפט וקבל תוקף של פסק דין. שכן, במקרה זה, החיובים בו הופכים להוראות פסק דין. כך למשל, חיובי מזונות ניתנים לגבייה בלשכת ההוצאה לפועל, במסלול מיוחד לגביית מזונות, וזאת לאור החשיבות שהמחוקק נתן לחובת המזונות עבור קטינות, ולגבייתם.

חייב מזונות לא יכול לטעון כי חוב מזונות נצבר בחוסר תום לב, אם אין מחלוקת כי החוב לא שולם ואף לא נעשה דבר על ידי החייב לשם הקטנתו, או ביטולו.

בסופו של הליך מייסר, ביקש האיש באמצעות בא כוחו לבטל, או להוריד את הריביות שנצברו בתיק הוצאה לפועל, ולאפשר לצדדים למכור את הבית למרבה במחיר, ולתת לאיש את אפשרות לזכות בערך האמתי של הבית, בשים לב לכך שהוא לא השתמש בו במשך כל השנים האלה והאישה גרה שם בלי לשלם משכנתא לטענתו, ואף לשלם חוב המזונות האמתי שקיים, לרבות מזונות עתידיים, ולסיים את הסיפור.

אלא שגובה חוב המזונות נצבר ונקבע על ידי חוק ההוצאה לפועל תשכ"ז-1967. האישה ושלושת הבנות התגוררו בבית ברשות על פי הסכם הגירושין, האישה מעולם, וגם לא בכתב התביעה, התנגדה כי שמאי יעריך את שווי הבית ויקבע את ערכו, בדיוק כפי שקובע הסכם הגירושין.

בנסיבות אלה, ומאחר והאיש אף הסכים לחשב ולקזז מחלקו, את מזונות העתיד, הרי יש לקבל את תביעת התובעת במלואה.

הסכם הגירושין בין הצדדים ברור וחד. אכיפתו דרושה לצדדים, ותיטיב עם שניהם.

לאור כל האמור לעיל נפסק כדלקמן:

• אני ממנה את השמאי, מר אלון יומטוביאן (להלן-השמאי) לצורך הערכת שווי הבית. באי כוח הצדדים והצדדים עצמם ישתפו פעולה באופן מלא עם השמאי לצורך קבלת חוות הדעת עד לתאריך 01.03.23.

• אני ממנה את מר אבי יחזקאל (להלן-המומחה) לצורך עריכת חישוב מזונות העתיד להם מחויב האיש בהתאם להסכם, בהפחתה של 15% היוון. חוות הדעת תוגש עד ליום 01.03.23.

• החוב בהוצאה לפועל יחושב כפי ערכו היום, מועד מתן פסק הדין.

• שכר טרחת המומחים ישולם על ידי שני הצדדים בחלקים שווים ועל פי דרישת המומחים.

• האישה תרכוש את חלקו של האיש בבית אגב גירושין, בהתאם לחוות דעת השמאי, בקיזוז 200,000 ₪ צמודים למדד הידוע במועד אישור ההסכם, סכום חוב מזונות העבר נכון להיום, וכן סך מזונות העתיד המהוונים בהתאם לחוות דעת המומחה.

• הצדדים רשאים לבצע פעולות אלה בעצמם ובמידה ולא יצליחו לעשות כן עד לתאריך 01.08.23, ימונו באי כוחם ככונסי נכסים לצורך ביצוע העסקה וקיום פסק הדין.

   

משזו התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את האיש בהוצאותיה המשפטיות של האישה, לרבות אלה שנגרמו במשך ההליך, בסך של 50,000 ₪, אשר יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד למועד תשלומם בפועל.

פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

משתם ההליך, תואיל המזכירות לסגור את התיק.

ניתן היום, א' שבט תשפ"ג, 23 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.