סגירת תיקים לאזרח פורטוגל - החלטת לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב

בתיק זה אוחדו תיקי החייב מכח תקנה 19א לתקנות ההוצאה לפועל, לאחר שהגיש החייב בקשה בה ביקש לבטל את צווי עיכוב היציאה שהוצאו נגדו, ביטול הגבלות על יציאתו מן הארץ, דיון במסירות שבוצעו בתיקיו, הפחתת ריביות מכח סעיף 81א(4) לחוק הוצאה לפועל וכן טענות בדבר פתיחת התיקים כנגדו.

כנגד החייב פתוחים 8 תיקים כאשר יתרת החוב העדכנית בתיק עומדת על 310,806 ש"ח. גובה החובות של החייב בפתיחת התיקים עמד על סך של כ-30,000.

תיקי החייב אוחדו וניתנה לזוכים זכות תגובה בתוך 20 ימים. בהיעדר תגובת זוכים נקבע דיון בתיק ומאחר והזוכים מיוצגים - הדבר הובא לידיעתם טלפונית על ידי מזכירות ההוצאה לפועל.

להלן יובאו טענות החייב בבקשה ובדיון וההחלטה בעניינו:

1. החייב בן 49, אזרח פורטוגל. בגיל 5 התייתם מאמו ועבר יחד עם אביו בגיל 7 לישראל לאחר שאביו התחתן עם אזרחית ישראלית. בגיל 14 עזב יחד עם אחיו את בית אביו ושלושת האחים נאלצו לשרוד בכוחות עצמם.

2. החייב התגייס לצבא אך תקופת שירותו קוצה עקב אי התאמה למערכת.

3. לקראת גיל 23 עזב את הארץ לפורטוגל ולארה"ב, שם נולדה ביתו של החייב.

4. בשנת 2011 עקב בריאותו של אביו, הגיע לארץ ומאותו מועד עקב ההגבלות וצווי עיכוב היציאה מן הארץ, לא יכל לעזוב את הארץ.

5. מעמדו של החייב אשר ניתן לו מטעמים הומניטריים פקע ולמעשה לחייב אין כל מעמד בארץ - לא אזרח, לא תושב. בשל כך, לחייב לא קיימות זכויות, אינו זכאי לקצבאות, אינו יכול לפעול לפתיחת הליך חדלות פירעון, ולמעלה מכך - אינו יכול לעבוד שכן העסקתו הינה בניגוד להוראות הדין.

6. החייב במעמד מוחלש, ללא סיוע, למעשה "כלוא" בארץ, חי באוהל בים ובחורף במערה בים, נעזר בחבריו ובחסדי אנשים לשם מזון ואוכל ואוסף בקבוקים בים על מנת לקבל את הפקדון לשם קיום מינימלי.

7. החייב לא ידע כיצד לפנות לרשויות, כיצד להשיב מעמדו ולמעשה כל נסיון שלו לפעול מול גופים לשם בחינת אפשרויותיו (טיפול בחובות, מעמדו, קצבאות) נחל כשלון.

8. כאשר נשאל החייב על ידי ב"כ הזוכה - אם יבוטלו כל חובותיך ותוכל לצאת לחו"ל - כיצד תשיג מימון לכרטיס הטיסה - השיב החייב כי יאסוף בקבוקים עד שיתאפשר לו להשיג את הסכום הנדרש לטיסה.

9. לחייב אין כסף, אין בית, אין נכסים, אין עבודה ואין מעמד בארץ.

10. החייב ביקש למחול לו על חובותיו, לבדוק מהותית את העילות בגינן נפתחו התיקים, לסגור את התיקים, להפחית ריביות בתיקים ולאפשר לו לצאת מן הארץ בנסיבות שהוצגו לעיל.

11. ככלל, לרשם הוצאה לפועל אין סמכות לדון בטענות הנוגעות לעצם קיומו של חוב וכן אין אפשרות ליתן הפטר. ואולם, בתיקי החייב עולות שאלות מהותיות בדבר פגיעה בזכויות אדם, הזכות לכבוד, לחירותו, הזכות להליך הוגן, לרבות שאלות בדבר מסירת האזהרה שאפשרה פעלות גבייה בתיקים, בדבר חוסר המעש בתיקים ובדבר הפחתת ריביות.

12. יצוין, כי ב"כ הזוכים, עו"ד אסתר שלמה, אשר מייצגת ב-7 תיקים מתוך 8 הותירה את ההחלטה לשיקול דעת הח"מ, וזאת לאחר שחקרה את החייב. בנסיבות אלו, ייסגרו התיקים וכל ההליכים מכוחם יבוטלו.

13. באשר לתיק הנוסף שנותר - עסקינן בתיק משנת 2000, בו גובה החוב במקור עמד על 1,802 ש"ח. הזוכה הגיש בקשה לאישור מסירה מלאה ביום 11.6.2001. החייב טען כי האזהרות בתיקים לא הומצאו לו, אך הזוכה לא התייצב לדיון על מנת לסתור טענותיו וזאת על אף שפקידה מטעם הוצאה לפועל שוחחה עם הזוכה ועדכנה אותו בתוכן ההחלטה על קביעת מועד דיון. משלא סתר הזוכה את טענות החייב, על אף שניתנה לו זכות תגובה, ועל אף שיידעו את הזוכה טלפונית, ומששהה החייב בחו"ל בתאריך שלכאורה בוצעה המסירה לידיו - אני מקבלת את טענות החייב בדבר פגם ההמצאה בתיק ולפיכך גובה החוב בתיק יעודכן בהתאם למועד פתיחתו. בנוסף על האמור משנת 2017 לא ביצע הזוכה פעולות בתיק מלבד עיקול רכב, אשר הינו הליך שיעילותו פחותה וממילא משלא הניב הליך זה דבר הרי שהיה עליו לבחון חלופות גבייה אחרות בהתאם להוראות הדין. בנסיבות אלו, אני מוצאת כי בתיק קיים חוסר מעש מתמשך, אשר מתיישב גם עם היעדרו של הזוכה מהדיון והיעדר התגובה לבקשת החייב, ולפיכך, מורה על סגירת התיק מחוסר מעש.

יצוין, כי בשים לב לתוצאה אליה הגעתי כי תיק ההוצאה לפועל ייסגר מחמת חוסר מעש אינני נדרשת לשאלת ההוצאות בגין דיווח מסירה הנחזה, על פניו, להיות דיווח כוזב.

14. בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, יצוין, כי תיק זה הינו מקרה מדאיג, אשר מלמד על חשיבות הסיוע המשפטי של חייבים שידם אינה משגת. החייב בתיק זה, הינו חייב שהצליח לשרוד משך שנים בתנאים קשים מנשוא, באוהל על חוף הים, ובעת גשם במערה. התמונות שהוצגו לח"מ וחקירתו העלתה מצב מדאיג בדבר מצבם של דרי רחוב רבים, אשר מלבד הקושי לשרוד ולהתקיים ולו במחייה שוטפת מינימלית, הם אינם יודעים לעמוד על זכויותיהם, אינם יודעים מהם זכויותיהם, אינם יודעים למי לפנות ומסתפקים במעט שקיים להם. החייב לא פגש את בתו במשך כ-13 שנים, כי לא ידע שיכל להגיש בקשה, אף בכתב ידו בתיק, לאפשר את יציאתו מן הארץ. ההחלטה דנן, לא תרפא את העוול שנגרם לחייב משך השנים, אך יתכן כי עתידו של החייב בארץ מוצאו תאפשר לו לשוב למעגל העבודה, להפגש עם משפחתו ועם ביתו ולרפא את השנים הבאות.

15. בהתאם לכל האמור לעיל, מורה על סגירת כל התיקים הפרטניים הפתוחים נגד החייב, על פיזור תיק האיחוד ועל ביטול כל ההליכים והמגבלות שהוטלו על החייב.