פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

הצעת הממונה למתן צו שיקום כלכלי למבקש (להלן: "היחיד").

ביום 24.1.2021 ניתן צו פתיחת הליכים בעניינו של היחיד. היחיד נעדר כושר השתכרות בשל מצבו הבריאותי ומתקיים מקצבת נכות. עקב כך נקבע לו צו תשלומים אפס וב"כ הממונה מונה כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון בעניינו. מדוח הנאמן עולה כי היחיד התנהל באופן מניח את הדעת בהליך.

החוב העיקרי – אם לא היחיד– בהליך הוא חוב למע"מ בסך 1.9 מיליון ₪ לערך. אפרט קמעה אודות יצירת חוב זה. היחיד היה בעל מניות יחיד בחברת חביב גולד בע"מ (להלן: "החברה"). בתקופה בת 24 ימים בחודשים ינואר ופברואר 2013 נחזתה החברה לבצע 13 עסקאות מכר זהב. הזהב נמכר, כביכול, לאותה רוכשת כנגד תמורה בסך 7 מיליון ₪ (לפני מע"מ). היחיד הוציא בשם החברה חשבוניות מס אשר סך המע"מ הגלום בהם הוא 1.2 מיליון ₪; סך שנוכה כמס תשומות בידי החברה הרוכשת. מנהל מע"מ טען כי הוצאת החשבוניות על ידי החברה הייתה חלק מתכנית להברחת זהב לשטח ישראל, ללא תשלום מע"מ, וכי ביסוד החשבוניות לא עמדו עסקאות אמת. עוד נאמר כי גם אם היחיד עצמו לא היה מודע לכל פרטי התכנית האמורה, היה עליו להבין כי הוצאת החשבוניות לא הייתה תקינה. בהתאם חויב היחיד בכפל מס בסך 2.4 מיליון ₪. במסגרת הליך בבית המשפט המחוזי (כב' הש' קירש), הגיע בית המשפט למסקנה כי עסקאות רכישת הזהב ומכירתו היו למראית עין וכי העובדות לפיהן החברה לא רכשה ומכרה זהב "... היו ידועות למערער (היחיד-ד.ס.) ולכן דומה כי בהליך זה לפחות סוגיית "המצב הנפשי" אינה מתעוררת במסגרתו של סעיף 50 (א) לחוק. לטעמי "המשבצת" המתאימה יותר לעריכת הדיון היא סעיף 100 לחוק". סעיף 100 לחוק מע"מ מסמיך את מנהל מע"מ, מטעמים מיוחדים, לוותר על כפל מס, הפרשי הצמדה וריבית או להפחיתם.

בדוח הנאמן צוין כי בהתאם לסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 (להלן: "החוק") ספק אם ראוי לתת ליחיד הפטר חרף מצבו האמור אך יש לקבל לעניין זה את עמדת מע"מ.

מע"מ גרס כי יש לבטל את ההליך. עם זאת, מע"מ לא טען כי החוב כלפיו מוחרג מהפטר לפי סעיף 175 לחוק כפי שציין הנאמן ולא טען גם כי החוב נוצר בחוסר תום לב. מע"מ טען כי תכלית החוק היא לשקם יחידים ולהעניק מענה לנושים, לא ליצור "מסלול עוקף החלטות מנהליות מול נושה אחד ויחיד. מתן חותמת כשרות להליך זה תביא עמה השלכות רוחב שכן כל יחיד אשר לא יהיה מרוצה מהפריסה שרשות המסים מציע יבקש להיכנס להליך חדלות פירעון".

ב"כ היחיד טען כי החוב למע"מ נוצר בעקבות תרגיל "עוקץ" שאליו לא היה היחיד מודע. החוב נצבר בתקופה קצרה בת 24 ימים ולא בפעילות עבריינית ממושכת. נגד היחיד לא הוגש כתב אישום ודומה כי תפקידו של היחיד בתכנית הכוללת להכנסת זהב לשטחי ישראל לא היה מרכזי. חוב המס לא נוצר במרמה. מדובר בחוב אזרחי רגיל ואין מניעה להחיל עליו הפטר. מעבר לכך, על פי פסיקת בית המשפט העליון יש בחלוף הזמן ממועד ביצוע מעשיו של היחיד והחברה כדי להקהות את עוקצה של ההתנהלות חסרת תום הלב ביצירת החוב, ככל והייתה כזו.

הנאמן טוען כי ההליך אינו "עיר מקלט". היחיד יכול לפנות למע"מ בערוצים מתאימים על מנת להגיע להסדר חוב בפריסה. בנוסף, ציין הנאמן כי לא מסתמן כי נעשה בגדר ההליך "שיקום" ליחיד או כי היחיד עשה כברת דרך לקראת "שיקום" באופן המצדיק מתן הפטר לאלתר.

דיון והכרעה

החלטתי לקבל את בקשת היחיד וליתן לו צו שיקום כלכלי ובגדרו הפטר לאלתר מכל חוב בר תביעה שהיה תלוי ועומד בעניינו ערב צו פתיחת ההליכים.

הנאמן ציין בדוח כי יכול והחוב שצבר היחיד כלפי מע"מ מוחרג מן ההפטר בהליך לפי סעיף 175 לחוק. הנאמן הותיר למע"מ אפשרות להעלות טיעונים בנוגע לגורל ההליך. מע"מ לא טען כי יש לבטל את ההליך בשל היות החוב מוחרג מן ההפטר לפי סעיף 175 לחוק או משום שהחוב נוצר בחוסר תום לב. ההצדקה שהציג מע"מ לביטול ההליך היא שיקול רוחבי לפיו כאשר מדובר בנושה יחיד של היחיד, קבלת בקשה למתן הפטר תביא למצב בו כל יחיד אשר לא יהיה שבע רצון מפריסת חוב המס שלו, יוכל לעקוף את הפריסה המוצעת בדרך של פתיחת הליך חדלות פירעון וקבלת הפטר ולכך אין לתת יד.

מע"מ בהליך זה איננו שונה מכל נושה בודד של יחיד כאשר בפני היחיד ניצבת ברירה להגיע להסדר חוב עם הנושה או להגיש בגין החוב בקשה לצו פתיחת הליכים. האפשרות האחרונה מעוררת שאלה, אם ניתן לתת הפטר ליחיד שיש לו נושה אחד ויחיד. שאלה זו הוכרעה בע"א 9782/05 יצחק טנגי' נ' קריספין, פס' 7 (.18.1.2010.). באותה פרשה נקבע כי לא זו בלבד שיחיד שלו נושה אחד רשאי לפתוח בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל על מנת לשמוט חוב בודד אלא "[ש]האפשרות הנתונה בידי חייב לפתוח בהליך פשיטת רגל כאשר יש לו נושה אחד בלבד מדגישה עד כמה התכלית השנייה של הליכי פשיטת רגל, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש מבחינה כלכלית, הינה התכלית הדומיננטית כאשר מדובר בבקשות של חייבים". דברים אלה, שנקבעו ביחס לתכלית שיקומית בהליכים לפי פקודת פשיטת הרגל, יפים מקל וחומר בהליכים לפי החוק אשר אחת מתכליותיו המרכזיות היא קידום שיקום כלכלי של יחידים (סעיף 1 לחוק).

הנה כי כן, החוק וההלכה הפסוקה מאפשרים מסלול העוקף גיבוש הסדר תשלום מס עם רשות המסים, כאשר רשות המס היא נושה יחיד. מעבר לכך, ספק אם נוכח מצבו ונסיבותיו של היחיד, הנעדר כושר השתכרות או נכסים ברי מימוש, אם היה ביכולת היחיד לגבש הסדר תשלום חוב בר מימוש בשים לב למצבו.

הנאמן ציין בין יתר שיקוליו להורות על ביטול ההליך כי לא מסתמן כי בהליך היחיד עבר שיקום כלכלי או עבר כברת דרך לעבר שיקום כלכלי. מעבר לכך שהנאמן סתם ולא פירש מהו אותו "שיקום כלכלי" אשר היחיד לא הגיע עדיו בהליך, במובחן מיחידים אחרים הזוכים לקבל הפטר בהליך, דומה כי ההסתמכות על שיקום כלכלי לצורך מתן הפטר לאלתר אינה במקומה. אבהיר. סעיף 167 (א) לחוק מאפשר מתן הפטר לאלתר ליחיד שכושר השתכרותו נופל מגובה דמי המחיה הנדרשים לו. סעיף זה הוא "נטע זר" במרקמו השיקומי של החוק. הסעיף עוסק אמנם במתן הפטר לאלתר אשר כידוע עשוי לסייע בקידום השיקום הכלכלי. עם זאת דומה כי הסעיף לא נועד בעיקר לקדם שיקום כלכלי ליחידים אלא עיקר עניינו הוא בחוסר תועלת לנושים בהותרת היחיד בהליך שעה שכושר ההשתכרות שלו נופל מגובה הוצאות המחיה שלו. נזכיר כי הוראה דומה לזו הקבועה בסעיף 167 לחוק הייתה קיימת בסעיף 18 (ה) לפקודת פשיטת הרגל . על פי ההוראה בפקודת פשיטת הרגל, רשאי בית המשפט להעניק ליחיד מיד לאחר הכרזתו כפושט רגל הפטר לאלתר "..מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים". נראה כי לא שיקומו הכלכלי של היחיד עמד בעיקר לנגד עיני המחוקק בעת חקיקת סעיף 167 לחוק – אם כי לא מן הנמנע כי מתן הפטר לאלתר עשוי לקדם כמובן שיקום כזה - אלא שיקול שעניינו אי הבאת תועלת לנושים בהליך הכנסות ההליך נופלות מגובה הוצאותיו.

כאן המקום להעיר כי גישה זו בדבר מתן הפטר לאלתר ליחידים נעדרים הכנסות ונכסים או דלי הכנסות ונכסים עולה בקנה אחד עם המגמה הרווחת בהליכי חדלות פירעון להבחין בין יחידים היכולים לשלם בתכנית תשלומים – ולחייב יחידים אלה לעמוד בתכנית תשלומים – לבין יחידים שאין ביכולתם לשלם ולו מקצת חובותיהם אשר יופטרו לאלתר מחובותיהם (ראו: Jason Kilborn, La Resposibilisation De L'economie: What The United States Can Learn from The New French Law On Consumer Over Indebtedness, 26 Mich. J. Of Int' L 619 (2005) (צרפת); ובאנגליה קבלת DRO (debt order relief) בהתאם לפרק הרביעי ל- Tribunals, Courts and Enforcement Act, 2007 המאפשר ליחידים בעלי הכנסות נמוכות ונעדרי אמצעים שלהם חובות בסכום נמוך יחסית לקבל הפטר מידי.). הנה כי כן, הגם שמתן הפטר לאלתר עשוי לקדם שיקום כלכלי, הטעם בנתינתו אינה קידום שיקומו הכלכלי היחיד אלא היעדר תועלת לנושים מהמשך ההליך. לרקע תכלית זו, דומה כי אין ולא כלום בכך שהיחיד לא "השתקם" או לא עשה "כברת דרך" לעבר "שיקום", מה גם שלא צוין מה טיבו של "שיקום" זה וכיצד הוא מושג על ידי יחידים אחרים שלהם ניתן הפטר לאלתר לפי סעיף 167 לחוק.

לאור כל האמור ניתן בזה צו שיקום כלכלי ליחיד ובגדרו הפטר מכל חוב בר תביעה שהיה תלוי ועומד בעניינו ערב צו פתיחת ההליכים.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"ג, 15 יוני 2023, בהעדר הצדדים.