פס"ד בענין ביטול צו ירושה

לפניי בקשה מטעם ב"כ היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי, לתיקון/ביטול צו ירושה שניתן בתאריך 13/9/1990 אחרי עיזבון המנוח מ' ז"ל, שנפטר ב1947 בניו יורק בארה"ב.

רקע עובדתי-

1.המנוח מ' ז"ל נפטר ב25.9.47 ומענו האחרון היה בניו-יורק בארה"ב ( להלן : "המנוח").

2.המנוח נרשם ב 17/3/1939 כבעלים של מקרקעין הידועים כגוש X חלקה X( להלן: "המקרקעין")  .

(יותר מאוחר המקרקעין עברו הליכי איחוד וחלוקה ורשומים כעת כחלקות ...)

3.בתאריך 14/2/1985 ניתן צו ביהמ"ש לניהול נכסי הנעדר המנוח מ', ובתאריך 17/5/85 נרשם צו ניהול ע"י אפוטרופוס הכללי בלשכת רישום המקרקעין.

4.בתאריך 19/6/90 הגישה גב' ר' שמענה בניו-יורק בארה"ב , באמצעות עו"ד נחום שיוביץ, בקשה למתן צו ירושה ,בה הצהירה כי היא הבת היחידה של המנוח.

בתאריך 13/9/90 נתן ביהמ"ש המחוזי בנצרת (ת. ע 360/90) צו ירושה אחר עזבון המנוח המנוח , לפיו, הבת ר' מארה"ב , הינה היורשת היחידה על פי דין, בשלמות.

( להלן: "צו הירושה").

5.ביום 10/6/1990 נערך הסכם למכירת המקרקעין הנ"ל מגב' ר' לחברת חלקה X גוש X, ( להלן :"החברה") , וביום 14/1/1991 נערך הסכם למכירת המקרקעין מהחברה למשיבים 3-5.

6.המשיב מס'1 – הוא בנוה של א' ז"ל- בתו של המנוח ; המשיב 1 נפטר במהלך הדיונים כאן.

המשיב מס2 - הוא, בנו של המשיב 1. לפי הנטען, משיב2 הוא היורש של הבת ר' (בתו של המנוח ).

7.ביום 17/5/2017 הגישו המשיבים 3-5 כאן , המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בנצרת ( 35394-05-17) להצהיר כי ,הסכם המכר שנחתם בינם לבין החברה הינו בתוקף ומחייב לכל דבר וענין כלפי כולי עלמא, וכן עתרו למחוק את הערת צו הניהול הרשומה לטובת המדינה, ולשחרר את המקרקעין.

המרצת הפתיחה הוגשה ,בן היתר, כנגד ב"כ היועמ"ש ,המשיבים 1 ו-2 כאן ,ועיזבון בעלי המניות של החברה לרבות עיזבון עו"ד נחום שיוביץ ז"ל.

8.המדינה, באמצעות ב"כ היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי, הגישה ב 28/6/2017 את הבקשה דנן לתיקון/ביטול צו הירושה, בטענה כי צו ירושה אינו משקף נכונה את זהות היורשים, וכי למנוח יש ילדים נוספים ולא רק בת אחת.

9.המשיבים 1-2 הגישו תגובה לבקשה , תמכו בבקשה של ב"כ היועמ"ש וביקשו להיעתר לה, להורות על ביטול צו הירושה המקורי ,ומתן צו ירושה מתוקן/חדש לפיו יורשי המנוח הינם 5 ילדיו בהתאם לצו קיום צוואה שניתן בארה"ב בתאריך31/10/47 ; המשיבים 1ו-2 העלו הרבה טענות כנגד תוקף חתימת גב' ר' על מסמכי הבקשה לצו הירושה ו/או הסכם המכר, לרבות טענה לזיוף.

10.ביום 20/11/2017 הגישו צדדי ג'-המשיבים 3-5 -בקשה לביהמ"ש להצטרף כמשיבים נוספים בתיק , בהינתן כי הם אלה שרכשו את המקרקעין , ושינוי צו הירושה ישפיע על זכותם.

ביהמ"ש הורה על צירוף צדי ג' כמשיבים נוספים ביום 4/12/2017 .

11.במסגרת ה"פ 35394-05-17 בבית המשפט המחוזי ,וביום 31/3/19 הגיעו המבקשים שם והמשיבים 5-6 (קרי המשיבים 3-5 לבין המשיבים 1-2, כאן) להסכמות ( מוצג ת/1)שקיבלו תוקף של פסק דין חלקי לפיו , צאצאי המנוח המפורטים, יחתמו, על כתב הסכמה ויפוי כוח , להותרת צו הירושה הקיים ללא שינוי , הסתלקות מעיזבון המנוח, המקרקעין יימכרו, כאשר מחצית מכספי המכירה בגין המקרקעין, יהווה חלקם של צאצאי המנוח, והמחצית השנייה תהיה למשיבים 3-5.

12.מאז פתיחת התיק שבנדון ,הוגשו מספר רב של בקשות דחייה ע"י הצדדים או מי מהם במטרה לנסות להגיע להסכמות, אך לא הצליחו לעשות כן.

13.במועד שנקבע לשמיעת ראיות, לא התייצבו המצהירים. המשיב מס' 1 נפטר והמשיב מס' 2 , או מצהירים נוספים לא התייצבו לחקירה על תצהיריהם .ביהמ"ש הורה על הגשת סיכומים בכתב.

14.ב"כ היועמ"ש ביקש לקבל את הבקשה ולהורות על תיקון צו הירושה כך שייקבע כי יורשי המנוח הם חמשת ילדיו: ר' , ש' , ש',א' וד' , בחלקים שווים.

ב"כ המשיבים 3-5 ביקש לדחות את הבקשה.

המשיבים 1-2 שינו את עמדתם וביקשו להצטרף לעמדת המשיבים 3-5, לדחות את הבקשה לתיקון צו הירושה, ולהותיר את צו הירושה על כנו.

על המדוכה-

15.האם יש להיעתר לבקשת ביטול/תיקון צו ירושה מ13/9/90, על רקע טענה כי צו ירושה זה אינו משקף נכונה את מצבת היורשים על פי דין החוקיים, בהתאם לסעיף72 לחוק הירושה?

טענות ב"כ היועץ המשפטי-

16.היועמ"ש מבקש תיקון/ביטול צו הירושה מהטעמים העיקריים הבאים:

א. תנאי סעיף72 לחוק הירושה התקיימו.

תנאי ראשון-קיימת עובדה חדשה שלא הייתה ידועה בעת מתן הצו, והיא שלמנוח היו 5 ילדים ולא בת אחת. צו הירושה אינו משקף את מצבת היורשים החוקיים של המנוח. הוא הוצא על בסיס בקשה בה הוצהר באופן שקרי/מטעה כי ר' היא בתו היחידה של המנוח.

ב.התנאי השני גם מתקיים- במסגרת בדיקות שערכה מחלקת השחרורים של המקרקעין, נתגלו ב2016 ממצאים כי למנוח היו ילדים נוספים מלבד ר' ; מחלקת השחרורים הקפיאה את בקשת השחרור של המקרקעין ופנתה לב"כ היועמ"ש, על מנת שיגיש את הבקשה לתיקון צו ירושה שבנדון . מדובר בתקופה של כעשרה חודשים, תקופה סבירה להגשת הבקשה ואין כאן שיהוי.

ג.אין להחיל על האפוטרופוס הכללי וב"כ היועמ"ש את כללי השיהוי "הרגילים" ויש מקום להתחשב בתפקידו המיוחד/מורכב של האפוטרופוס הכללי. ב"כ היועמ"ש ומחלקת השחרורים מייצגים את המדינה, הם נטולי אינטרסים ומייצגים בהליך זה את חליפי היורשים אשר זהותם טרם הוכחה במטרה שלא יודרו מחלקם .

ד. אף אם יקבע ביהמ"ש כי היה שיהוי , עדיין בסמכות ביהמ"ש לתקן את צו הירושה. מפנה לפסיקה בעניין.

ה.המשיבים1-2, תמכו בתחילת הדרך בבקשת ב"כ היועמ"ש לתיקון צו ירושה ,אולם בהמשך הדרך, ולאחר שהגיעו לפשרה עם המשיבים3-5, אחדו המשיבים זרועות ומתנגדים לבקשת ב"כ היועמ"ש לתיקון צו ירושה, והדבר מעיד על העדר תום לב מצדם.

ו.בשולי הדברים ,ומאחר וטענות הנוגעות לקרקע, אין מקומן בהליך זה, לא ניתן לייחס לרוכשי הקרקע הראשונים או השניים, תום לב הנדרש למתן הגנה לפי סעיף10 לחוק המקרקעין וסעיף73 לחוק הירושה, תוך שמפנה להערת הניהול הרשומה על הקרקע .

טענות המשיבים 3-5 –

17.המשיבים 3-5 ,בקשו לדחות את הבקשה תוך הפנייה לסעיף72 לחוק הירושה . ואלה עיקר טענותיהם:

א.מודבר בתביעה מלאכותית, אין סכסוך, אין נפקדים ואין עזובה. למעשה, לא מתקיים תנאי היסודי בסעיף72 (א) לחוק הירושה, הבקשה לא הוגשה ע"י "מעונין בדבר"; מרגע שהתייצבו יורשים בגירים וכשירים, הן של המנוח והן של ר', המבקש כלל אינו בעל מעמד בסכסוך, אף צד לא "מעוניין" בו ,והוא נעדר יריבות משפטית.

ב.הבקשה לוקה בשיהוי ניכר בלתי מוסבר.

ב"כ היועמ"ש לא הגיש את הבקשה " בהזדמנות סבירה ראשונה, מאז הגשת הבקשה לצו הירושה בשנת 1990 הוא לא התנגד לבקשה , או עת הגיש ב"כ של ר' בשנת 1991 בקשה לשחרור המקרקעין ,אן הזדמנויות נוספות בשנת 2008 ו 2014. אין הסבר סביר להתנהלות האפוטרופוס הכללי, שהוא בעל גישה לכל המרשמים והארכיונים

ג.ב"כ היועמ"ש לא הוכיח שום עובדה חדשה המצדיקה תיקון ו/או ביטול צו הירושה ,לא הוצגה ראיה קבילה לעניין פרטי ילדי המנוח מ' ו/או זהותם. ותצהירם של המשיבים מס' 1ו-2 נמשך, כאשר לא התייצבו לחקירה על תצהיריהם.

ד.המשיבים , רכשו את המקרקעין כאשר הסתמכו על צו הירושה שניתן –ר' הייתה בחיים והתחייבה להסיר את צו הניהול, המשיבים שינו את מצבם לרעה, וכבר שילמו אלפי דולרים בעבור הקרקע. חוסר המעש של המדינה , לא רק שגרם לתקיעת המקרקעין אלא המדינה תהנה מדמי ניהול המקרקעין.

ה.בעטיו של האיחור, נוצר קושי לברר עובדות המקרה, השיהוי הוביל לכך שר' כבר הלכה לעולמה, כמו גם ב"כ בישראל עו"ד שיוביץ , וגם החוקר הפרטי .

ו.מפנים לפסק דין במחוזי(ה"פ 35394-065-17 מ31/3/19 ), שנתן תוקף להסכמות שבין המשיבים. לשיטתם ביהמ"ש רשאי מבחינתם, בדחותו את התביעה, להבהיר שצו הניהול יוסר בכפוף להסכמות בביהמ"ש המחוזי .

טענות משיבים1-2-

18.המשיבים 1-2 בתגובתם לבקשה דנן, מסרו עמדה תומכת באופן מלא ומוחלט לבקשה של ב"כ היועמ"ש . הם בעצמם בקשו להיעתר לבקשה ולהורות על ביטול צו הירושה, ולהורות על תיקונו ,בדרך של מתן צו ירושה לפיו יורשי המנוח הינם 5 ילדיו בהתאם.

19. המשיבים1-2 העלו בתגובתם, המון טענות בניסיון לתקוף את צו הירושה, ולשיטתם נפלו פגמים יסודיים בבקשה למתן צו הירושה . הם טענו בין היתר, כי : צו ירושה שגוי; יורשי המנוח ויורשיהם של יורשי המנוח לא היו מודעים להליך שננקט בארץ, מכיוון שלא נמסרה להם כל הודעה בעניין, הפרסום שבוצע ככל שנעשה לא נעשה באנגלית ובעיתונים בבאפלו ארה"ב; ספק לגבי כשירות ר' להבין על מה חתמה אם בכלל, בשים לב לגילה בת 91 ,וגם לשפה כאשר לא הייתה מסוגלת לקרוא ולהבין עברית; טענות בעניין אישור נוטריון; הכחשת חתימת ר' על מסמכים; טענות כנגד תצהיר חוקר מ7/6/90 , טענות כנגד עו"ד נחום שיוביץ – ומעלליו, טענות בעניין הסכם מכר של ר' למקרקעין .

20. אולם בהמשך שינו המשיבים 1-2 את עמדתם, ובקשו בסיכומיהם במפורש ,לדחות את הבקשה ולהותיר את צו הירושה ,העלו מספר טענות ובתוכם אי עימדת ב"כ היועמ"ש בנטל מוגבר שעליו , ושיהוי בלתי סביר.

מצב משפטי-

21.הליך של ביטול צו ירושה/צוואה מסודר בסעיף 72 לחוק הירושה.תשכ"ה-1965 , הקובע :

72.(א)נתן רשם לעניני ירושה או בית משפט צו ירושה או צו קיום, רשאי כל אחד מהם, לגבי צווים שנתן, לפי בקשת מעוניין בדבר, לתקנם או לבטלם על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בזמן מתן הצו; ואולם ראה רשם לעניני ירושה שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שיכול היה להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה, יעביר את הבקשה לבית המשפט.

(ב)תוקן או בוטל צו ירושה או צו קיום לפי הוראות סעיף קטן (א), יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים וליורשים על פי דין או לנהנים על פי הצוואה."

22.בהתאם להלכה הפסוקה, בדיון לפי סעיף72 לחוק יורשה, על ביהמ"ש לבחון שני תנאים מצטברים: הראשון, האם קיימת עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט או הרשם טרם מתן הצו, או קיימת טענה שלא נטענה בפני בית המשפט בעת שנתן את הצו, במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, יש לתת את הדעת לשאלה האם במידה ואותה עובדה או טענה הייתה מובאת בפני בית המשפט קודם מתן הצו, היה בה כדי לגרום לקבלת צו שונה מזה שניתן. התנאי השני, האם ניתן היה להביא את הטענה הכלולה בבקשה לביטול או לתיקון הצו בפני בית המשפט קודם להגשת הבקשה לביטול הצו. במידה והמבקש לא עשה כן בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, בדרך כלל ידחה בית המשפט את הבקשה, אם כי הוא אינו חייב לעשות כן ונתון לו שיקול דעת לקבל בקשה גם אם היא לא הוגשה על ידי המבקש בהזדמנות הסבירה הראשונה (ראו ע"א 601/88 עזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' שרייבר,; ש' שוחט, מ' גולדברג, י' סלומון דיני ירושה ועזבון, מהדורת תשס"ה, עמ' 160-159) (בעמ"ש (מחוזי ירושלים) 28361-10-11 י' ג' נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים . (ראו המ' (מחוזי-חי') 28449/97 הברמן נ' היועץ המשפטי לממשלה.

23.באשר לשיקולים של ביהמ"ש בבואו לבחון בקשות מעין אלה, נקבע:

ע"א 516/80 אילן חיים לשינסקי נ' משה שפירא - הנאמן על נכסי החייב מנפרד לשינסקי, לו(4) 337 (1982)‏‏ "

"בבוא בית המשפט להחליט, במסגרת סמכותו על-פי סעיף 72(א) לחוק, אם עליו לדחות בקשה לתיקון צו ירושה בשל האיחור בהגשתה, יתחשב בית המשפט בעיקר בגורמים הבאים: א. מידת האיחור בהגשת הבקשה ובהבאת העובדה והטענה החדשות לפני בית המשפט. ב. מהו הסברו של המבקש לאיחור בהגשת הבקשה, ומהי מידת הסבירות או אי הסבירות של הסבר זה. ג. האם בעטיו של האיחור נוצר קושי לברר את עובדות המקרה לאשורן, ובמיוחד, האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על אחד הצדדים המעוניינים בעיזבון בהבאת חומר ראיות לפני בית המשפט לביסוס טענותיו.....".

24.כן יש להקפיד לגבי בקשות המוגשות באיחור;

ע"א 601/88 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' ורדה שרייבר, מז(2) 441 (1993)‏‏ :

".. אכן, מלשון הסיפא של סעיף 72(א) עולה, כי בית המשפט אינו חייב לדחות בקשה המוגשת לפי סעיף זה, אף אם הוגשה שלא בהזדמנות הסבירה הראשונה, ונתון לו שיקול דעת בכגון דא. יחד עם זאת, ראוי כי ההיזקקות לבקשות המוגשות באיחור לא תיעשה על דרך השיגרה, וכי הדבר ייעשה על יסוד שיקולים ענייניים ומבוססים (ראה ג' טדסקי, "היורש הנחזה" עיוני משפט יג (תשמ"ח-מ"ט) 9, 15), אשר יביאו בחשבון את חומרת הפגיעה בכל אחד מן הצדדים עקב שינוי הצו המקורי (או אי שינויו) ואת הקושי אשר עלולה ההשתהות בהגשת הבקשה לתיקון לגרום בבירור זכויות הצדדים (ע"א 516/80 [11] הנ"ל, בעמ 346). רק בדרך זו ניתן יהיה להשיג את התכלית החקיקתית הטמונה ביסוד הסיפא של הוראת סעיף 72(א) הנ"ל – היינו, תחימת מסגרת זמן מגובשת ומוגדרת ככל האפשר, שבה ניתן יהיה להביא לשינויים של צו ירושה או של צו קיום צוואה, אשר נפלו בהם טעות או פגם. ".,

ראה גם (מחוזי תל אביב-יפו) 17158-10-20 פלוני נ' אלמונית .

דיון והכרעה:

25.לאחר שבחנתי את טענות וראיות הצדדים, ובשים לב למשקלן הכולל והמצטבר של כל הנסיבות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. כפי שניווכח להלן, התקיימו תנאי סעיף 72 לחוק הירושה .

26.ראשית, אין בידי לקבל טענת המשיבים שב"כ היועמ"ש אינו "מעוניין בדבר ",בהתאם לסעיף 72 לחוק הירושה, ואני דוחה טענה זו בשתי ידיים.

ב"כ היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי, הוא כן "מעונין בדבר" לצורך בקשות מעין אלה.

סעיף 153 לחוק הירושה קובע :

"בכל ענין המסור לפי חוק זה לבית המשפט רשאי לפנות אליו כל מי שמעונין בדבר; כן רשאי המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שיש בדבר ענין לציבור, לפתוח בכל הליך משפטי לפי חוק זה, לרבות ערעור, ולהתייצב ולטעון בכל הליך כזה".

בנוסף תקנה 54 (א) לתקנות הירושה ,קובעת כי כל בקשה לצו ירושה ו/או תיקון צו ירושה וכו ' יומצא לבא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה, כך שהוא משיב בבקשות כאלה.

יתר על כן, על המקרקעין נרשם צו ניהול ע"י המדינה, ועל כן היא בעלת ענין לצורך בירור התנאים ו/או הצדדים הנכונים הזכאים לשחרור המקרקעין.

27.שנית, אין בהסכמות אליהן הגיעו המשיבים במסגרת תיק ה"פ(מחוזי נצרת) 35394-05-17, כדי להשליך, כהוא זה, על ההליך כאן. ב"כ הצדדים בתביעה בביהמ"ש המחוזי מסרו מפורשות (דיון31/3/19 עמ9ש12) " באשר למחלקות מול ב"כ האפוטרופוס הכללי, בהליך כאן ,בהליך שבפני בית משפט לענייני משפחה, מוסכם כי תוכרע על ידי בית משפט לענייני משפחה בהליך המתנהל בפניו....ואין באמור בהסכמה כאן משום ויתור עליהן".

28.אבחן להלן את התנאים לתיקון צו הירושה ו/או ביטולו.

תנאי ראשון –עובדה שלא הייתה בעת מתן הצו :

29.מעיון בטופס "בקשת צו ירושה" עולה כי הבקשה הוגשה ע"י ר' , מענה ניו-יורק ארה"ב, וזאת באמצעות עו"ד נחום שיוביץ; לפי פרטי בקשה זו, המוריש- המנוח מ' מושבו היה בניו-יורק ארה"ב והוא נפטר בהיותו "אלמן". כן בקטגוריה של "ילדי המוריש וצאצאיהם" (סעיף15) נרשם רק שמה של ר'.

30.מכלל המסמכים שהובאו בפני עולה כי למנוח מ' היו עוד ילדים שלא בא זכרם בטופס הבקשה לצו ירושה.

31.המשיבים1-2 ובתגובתם , טענו ופרטו את שמות יורשי המנוח :הם טענו כי למנוח 5 ילידם: ד' (נפטרה בשנת 1966), ס'(נפטר בשנת1969), ש'נפטרה בשנת1979) א' (נפטרה בשנת1985) ור' (נפטרה בשנת1991)."

המשיבים1-2 צירפו "אילן יוחסין" של משפחת המנוח (נספח 3 לתגובתם); וטענו לצוואת המנוח שהותיר אחריו עם צו קיום צוואה מ31/10/47 בבית המשפט בניו יורק , (נספח5 לתגובתם).

המשיבים1-2 אף הוסיפו ופרטו בעניין בנות המנוח א' ו ר' ז"ל: הם עצמם טענו, כי בתו של המנוח גב' א' -אמו של משיב 1 וסבתו של המשיב2, נפטרה ב15/6/1985 (צירפו תעודת פטירה באנגלית-נספח 6) ולמיטב ידעתם, לא הותירה אחריה צוואה. ובאשר לבת המנוח "ר' " זו נפטרה 1/1991,והורישה את מלוא רכושה למשיב2 ולראיה צירפו תעודת פטירה וצו קיום צוואה וצוואה ,( נספח 7 לתגובה).

המשיבים1-2 צירפו בתמיכה לתגובתם, תצהיר המשיב 2, באנגלית (עם תרגום לעברית). בהמשך המשיבים אף הגישו מטעמם, תצהיר של משיב2, כהודעתם, מאומת כדין ע" י נציג הקונסוליה בטורונו.

גם גב' ל' , הגישה תצהיר באנגלית (עם תרגום לעברית) בתמיכה לתגובה המשיבים 1-2.

32.דא עקא, בהמשך, המשיבים1-2 שינו את עמדתם ; ב"כ המשיבים בדיון 16/12/20 מסר (עמ8ש23) כי"..הודיעו לי המצהירים שהם לא יבואו להעיד ומבחינתי הסברתי שהמשמעות היא הסתלקות מההליך היא מחיקתם ..." .בסיכומים עמדו כל המשיבים על הטענה שמאחר והמצהירים לא התייצבו למתן עדות לא ניתן להסתמך על התצהירים.

בהקשר זה אציין כי עמדת ב"כ המשיבים 1-2 אינה נקיות מספקות , שכן מחד הוא טוען שהמצהירים לא התייצבו והמשמעות היא הסתלקות מההליך, ומנגד הוא ממשיך לייצג את המשיבים, להופיע לדיונים, ואף הגיש סיכומים עם עמדה שונה ממה שכתוב בתגובה ובתצהירים, ולא ברור, אם כך, מכוח מה הוא מעלה את טענותיו החדשים.

33.גם אם אקבל את הטענה שלא ניתן להסתמך על התצהירים, מאחר והמשיבים לא התייצבו למתן עדות ( המשיב מס' 1 נפטר והמשיב מס'2 לא התייצב ותצהירו נמשך מהתיק) ,הרי עדיין קיימת הוכחה לעובדה החדשה כי למנוח היו חמישה ילדים, מהודאת המשיבים עצמם במסגרת ת/1 , שהוגש לבית המשפט המחוזי וניתן לו תוקף של פסק דין.

( ת/1 ופסק הדין של ביהמ"ש המחוזי מיום 31/3/2019 הוגש לתיק זה במצורף לבקשה מס' 25 מיום 25/12/2019).

כאמור לעיל, המשיבים 1ו-2 והמשיבים 3-5 הגיעו להסכמות ,כמפורט בת/1.

על פי האמור בת /1 –כתב הסכמה ויפוי כוח בלתי חוזר: "למנוח 5 ילדים: ד' (נפטרה בשנת 1966), ס' (נפטר בשנת1969), ש' (נפטרה בשנת1979) א' (נפטרה בשנת1985) ור' ז"ל (נפטרה בשנת1991)."למסמך ת/1 צירפו המשיבים אף מסמך "אילן יוחסין" של משפחתו של המנוח.

עולה, אפוא, כי המשיבים וב"כ מסכימים ומאשרים כי למנוח חמישה ילדים, ולהסכמות שלהם ניתן תוקף ל פסק דין.

34.אוסיף כי המשיבים עצמם ובמסגרת בקשה מס' 25 ונספחיה שהגישו ביום 25/12/2019-( בקשה לקיום דיון דחוף במעמד הצדדים) הם בעצמם העלו טענות בעניין פעולות לאיתור שרשור יורשי המנוח , תוך הפנייה וצירוף קבצי מסמכים רבים הנוגעים ליורשי המנוח, שאותרו; ראה למשל נספח 4 הכולל טבלת פירוט מסמכים עם שמות ותאריכים , וגם עץ משפחה באנגלית ועוד הרבה. גם בכך יש הודאה מטעם המשיבים שלמנוח יש יורשים נוספים מלבד הבת ר'.

בהקשר זה אציין כי ,המשיבים העלו טענות כנגד הפרק "הסדר דיוני" בסיכומי המבקש –ב"כ היועמ"ש - וטענו כי ב"כ היועמ"ש מגלה מגעים חסויים לחלוטין שהיו בין הצדדים לצרכי פשרה , אך ,ככל הנראה , הם שכחו שהדברים הובאו בבקשה שלהם הנ"ל.

35.צוואת המנוח-

ראיה נוספת לעובדה כי למנוח חמישה ילדים , נמצא בצוואה המנוח.

לתגובת המשיבים 1-2 צורפה כנספח 5, צוואת המנוח מ', מדובר בצוואה מתאריך 10/47, בשפה האנגלית. עם אישור מטעם ביהמ"ש בניו-יורק בארה"ב. לפי צוואה זו למנוח מ' ז"ל, יש 5 ילדים.

צוואה זו מהווה ראיה נוספת לכך שלמנוח מ' יש מספר ילדים ולא רק בת יחידה.

אמנם מדובר בצוואה "זרה" וב"כ המשיבים העלו טענות כנגד תקפות/מעמד צוואה זו בארץ, אולם בית משפט בהליך כאן, אינו מקיים את הצוואה בארץ, אלא כראיה למספר ילדי המנוח.

בית משפט ער לכך שב"כ היועמ"ש עצמו לא צירף לבקשתו את הצוואה, אך משזו צורפה לתגובת משיבים1-2 , היא מהווה חלק ממאגר הראיות בתיק. גם אם המשיבים לא התייצבו לחקירה, הרי אין מדובר במסמך אשר נערך ע"י המשיבים, אלא מדובר במסמך רשמי מבית המשפט בניו יורק, שהוגש לתיק במצורף לבקשה ,ולא ניתן להתעלם מקיומו.

36.מסמכי מפקד אוכלוסין-

ב"כ היועמ"ש צירף לבקשתו בה עסקינן, מסמכי מפקד אוכלוסין-נספח 5; הוא הסביר כי כחלק מהבדיקות של מחלקת השבת הנכסים באפ"כ, באתר אינטרנט ANCESTRY, אותרו תוצאות מפקד האוכלוסין אשר נערך בארה"ב בשנים, 1900,1910,1905,1930 ובוצע חיפוש ספציפי אודות המנוח מ'. לפי המסמכים, נמצא שמות של 5 ילדים של המנוח.

ב"כ המשיבים העלו הרבה טענות כנגד קבילות ומשקל מסמכי מפקד אוכלוסין אלה .

סבורני כי, גם אם אין במסמך זה לבדו כדי להוות ראייה והוכחה שלמנוח היו חמישה ילדים, הרי מסמך זה יחד עם שאר המסמכים בתיק (לרבות ת/1, והבקשה של המשיבים מיום 25/12/2019 ונספחיה) ,מקימים ביחד התשתית הראייתית להוכחת הטענה של חמישה ילדים למנוח. זאת גם בהתחשב במגמה גמישה של בחינת משקל ומהימנות של ראיות מאשר קבילות.

37.מכלל האמור לעיל מסתברת המסקנה כי ,למנוח היו חמישה ילדים ולא רק הבת –ר'.

לתיק הוגשה בקשה לצו ירושה עם תצהיר של ר' ותצהיר חוקר בשם אדם קמפל ,שר' היא בת יחידה של המנוח. ועל כן ניתן צו הירושה כפי שניתן.

על מבקש צו ירושה אחר עזבון מנוח, לנהוג בהגינות ,בדרך מקובלת, ולגלות את מלוא היורשים על פי דין. במקרה דנן, אי גילוי מלוא היורשים על פי דין של המנוח מ' ז"ל, הוא פגם מהותי העומד בבסיס צו הירושה ,ואף נגוע בהטעיה ומרמה , והדבר מחייב תיקון.

לא יכולה להיות מחלוקת כי מהותה ומשקלה של עובדה חדשה זו הינו משמעותי, שכן זה הבסיס העומד מתחת לכל בקשה למתן צו ירושה. ואם העובדה הייתה מובאת בפני הרשם לענייני ירושה, היה בכך כדי להביא למתן צו ירושה שונה מזה שניתן. בית משפט זה אינו יכול להתעלם ולעצום עיניים מפגם מהותי זה, בפרט שפגם זה פוגע בזכויות ירושה של ילדים נוספים וצאצאיהם .

38.אין בידי לקבל את הטענה כי מאחר והמשיבים 1-2 מסכימים להשארת צו הירושה על כנו יש לדחות את הבקשה. שינוי זה בגרסת המשיבי1-2 בהעדר כל הסבר סביר, עומד לחובתם הם ,ומלמד על חוסר תום לב מובהק וקשה להתעלם ממנו. מדובר בשינוי בגרסה מהותית, מקצה לקצה, וככל הנראה על רקע , הפשרה אליה הגיעו עם המשיבים 3-5 בתביעה בביהמ"ש המחוזי . לדידי, למשיב2 יש אינטרס מובהק שצו הירושה לא יתוקן כך הוא יהיה היורש היחיד של ר' ויזכה על חשבון שאר היורשים בכל העיזבון. זאת בשים לב לכך שבתגובת משיבים 1-2 עצמם, נטען כי ר' הורישה מלוא רכושה למשיב2 ולראיה צורפו –כנספח7-מסמכים בעניין צוואתה באנגלית .

39.לסיכום, התנאי הראשון בסעיף72 לחוק הירושה , התקיים, לאמור, העובדה -קיום מספר ילדים נוספים למנוח מ' ז"ל, עובדה זו לא הייתה בפני רשם הירושה/ ביהמ"ש שנתן את צו הירושה, ויש בעובדה זו כדי להביא למתן צו ירושה שונה.

התנאי השני-שיהוי-

40.המנוח נפטר ביום 25/9/47, צו הירושה ניתן ביום 13/9/90, הבקשה לביטול/תיקון צו ירושה הוגשה ביום 28/6/2017.

41.על פי הפסיקה , השיהוי נמדד מהמועד שבו נתגלתה למבקש העובדה החדשה המצדיקה את תיקון הצו או את ביטולו, ולא ממועד פטירתו של המצווה (ראה ע"א 2590/93 עאסי נ' עאסי).

42.לאחר בחינת מכלול נסיבות מקרה דנן, מקובלת עליי וסביר יותר בעיני, כי המבקש ידע על "העובדה החדשה" בדבר קיום ילדים נוספים של המנוח מ' ז"ל, רק בשלב מאוחר ב2016 או בסמוך לכך . לא הוכח כי המבקש ידע או יכל היה לדעת על כך בהזדמנות מוקדמת יותר, כטענת המשיבים.

43.שנת 1985-רישום צו ניהול על המקרקעין-

בשנת 1985 ניתן ונרשם צו ניהול על המקרקעין של מ', לטובת האפוטרופוס הכללי. אך במועד זה טרם ניתן צו ירושה ושאלת יורשי המנוח לא עלתה. כך שאין סיבה למבקש לדעת ולברר אודות ענין זה , כטענת המשיבים, מה גם שאז טרם הוכחה הזהות בין בעל המקרקעין לבין המנוח.

44.שנת 1990, שלב התנגדות לבקשה לצו ירושה -

הבקשה לצו ירושה הוגשה ב19/6/1990 .

המשיבים מלינים על כך שב"כ היועמ"ש לא הגיש התנגדות לבקשה.

מעיון בבקשה לצו הירושה עולה כי הבקשה הוגשה בצירוף תצהיר מטעם ר', וכן תצהיר מטעם חוקר בשם אדם קמפל, ולפיהם ר' היא הבת היחיד של המנוח, התצהירים נחתמו כדין בחו"ל. ב"כ היועמ"ש הודיע כי אינו מתנגד לבקשה.

לדידי, אי הגשת התנגדות מטעם ב"כ היועמ"ש , אין בה כדי ללמד כי ידע על "עובדה חדשה" בדבר קיום ילדים נוספים למנוח מ', ולא העלה אותה. להפך, הדעת נותנת כי לו ידע על כך, היה מתנגד. במצב זה, אין במועד 1990, שלב הגשת התנגדות משום "הזדמנות" בפני המבקש להביא העובדה החדשה, ולא עשה כן.

45.שנת 2008 –פנייה לאפוטרופוס הכללי-

עו"ד א. שילה ושות', פנה בשם המשיבים 5-3, במכתב מתאריך 7/7/2008 לאפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, בעניין עזבון המנוח מ' ובקש תשובות לעניין הליך רישום הקרקעות על שם יורשי המנוח . (נספח 18 לתשובת משיבים 3-4 ) המכתב נתקבל לכאורה ב10/7/2008 כמופיע בחותמת מעליו.

לשיטת המשיבים3-4 חרף מכתב זה, תשובות לא ניתנו, ומאז חלפו כ9 שנים .

אך גם כאן לא הוכח כי אז ידע ב"כ היועמ"ש על העובדה החדשה, לעניין קיום ילדים נוספים של המנוח. מה גם שטרם הוכחה זהות בין בעל המקרקעין למנוח.

46.בקשת לשחרור המקרקעין בשנת 1991-

א.מעיון במסמכים שהוגשו לתיק , נמצא כי בתאריך 10/91 הגישה ר' , באמצעות עו"ד שיוביץ נחום, בקשה לשחרר את המקרקעין מהאפוטרופוס הכללי.

לצורך טיפול בבקשת השחרור, נתבקש עו"ד שיוביץ לתת הסברים ולהמציא מסמכים, כפי שעולה ממכתב מתאריך 30/4/91 מטעם האפוטרופוס הכללי; עו"ד שיוביץ במכתב תשובה מתאריך7/91 בקש "סבלנות " . ב"כ היועמ"ש הסביר, כי הליך השחרור הופסק מאחר ועו"ד שיוביץ לא המציא את האסמכתאות הנדרשות לצורך הוכחת זהות בין בעל המקרקעין לבין המנוח, ועו"ד שיוביץ נפטר ב21/11/1991 .

הסבר זה של המבקש הנו סביר ולא מצאתי כל טעם שלא לקבלו. מה גם שעו"ד שיוביץ המטפל בעניין, נפטר ,כנטען, בתקופה זו, כפי שעולה גם מסיכומי המשיבים.

ב.אינני מקבלת טענת ב"כ המשיבים כי היה על האפוטרופוס הכללי, לבדוק ולחפש אחרי עיזבון המנוח באותה עת, שכן אז טרם הוכחה הזהות בין בעל המקרקעין למנוח.

אני דוחה גם טענת המשיבים3-5 בסיכומיהם לעניין קיום הזדמנויות נוספות מכוח סעיף 9 (א) לחוק האפוטרופוס הכללי -1978.

לא הוכח כי המבקש ידע על קיומם של ילדים נוספים של המנוח ו/או היה יכול לדעת בעת שקיבל לידיו ניהול המקרקעין.

בנוסף, הליך זה עניינו בביטול צו ירושה ולא טענות כנגד ניהול הנכס ע"י האפוטרופוס הכללי או בקשה לשחרורו.

לדידי, האחריות להוכיח זהות בין בעל המקרקעין לבין המנוח ולבקש שחרור המקרקעין , מוטלת על המבקש לשחררו, על ר' , בהיותה היורשת על פי צו הירושה, על החברה שרכשה את המקרקעין ו/או על המשיבים 3-5 אשר רכשו את המקרקעין מהחברה עוד ביום 14/1/1991.

העובדה שהמשיבים 3-5 שרכשו את המקרקעין ,לא נקטו בהליכי שחרור המקרקעין מאז שרכשו אותם בשנת 1991 אומרת דרשני ! ומעידה על שיהוי מצדם. היה עליהם לדאוג ולהמשיך בטיפול בבקשת השחרור עד סוף, ובתוך זה לעמוד בדרישות של האפ"כ. אין לבוא בטענות לאפ"כ בעניין אי בירור זהות היורשים דאז , מקום שמבקש השחרור זנח את בקשתו ולא המשיך בה.

בנוסף, אז ובשנת 1990 שחרור הנכס התעכב לא בגלל שהייתה ידיעה לאפוטרופוס הכללי שצו הירושה לא נכון, זה התעכב בגלל הליך זיהוי שהאפוטרופוס הכללי ביקש, לעניין זיהו בין המנוח לבין בעל המקרקעין.

47.בקשת לשחרור המקרקעין בשנת 2014-

א.מהמסמכים אשר צורפו ע"י המשיבים 3-5 לתגובתם עולה כי, ב20/11/2014 הגיש משיב 3- בקשה לשחרור המקרקעין לאפוטרופוס הכללי. בין הצדדים התנהלה התכתבות בתאריכים שונים, בין עו"ד עומר עב, לבין מחלקת שחרורים - לעניין הדרישות לצורך השחרור.

ביום 14/12/2014 התקבל אצל האפוטרופוס הכללי מכתב מאת עו"ד מיכאל גולדשטיין מיום 9/12/2014, ולפיו הוא אמור לקבל מידע מחוקר היוחסין, לעניין יורשי המנוח.

ביום 7/9/2016 התקבל מכתב מאת עו"ד בריאן ויין כמייצג את המשיבים 1-2 ולפיו יש לשחרר המקרקעין ולחלק הנכס בין חמשת ילדיו היורשים של המנוח, בהתאם לצוואה.

ב8/9/16 הודיע האפוטרופוס הכללי במכתבו לב"כ המשיב מס' 3 כי דרישותיו להוכחת הזהות התמלאו ואושרה זהות בין בעל הנכס הנעדר למנוח לאחר מכן –נבחנה תקופת העסקה וזהות היורשים והתברר כי העסקה לוקה בשניים- הראשון-העסקה נחתמה עם ר' בטרם הוצא צו ירושה ועל כן אותה שעה לא היו לר' כל זכויות בקרקע, והשני, כי צו הירושה שהוצא ניתן על בסיס מידע מוטעה ושקרי והוא אינו כולל כל יורשי המנוח.

ב. עם גילוי הממצאים כי למנוח היו ילדים נוספים מלבד ר', הקפיאה מחלקת השחרורים, את בקשת ההשבה , וביום ב28/6/17 הגיש האפוטרופוס הכללי את הבקשה לביטול ו/או תיקון צו הירושה.

ג.מהאמור לעיל עולה כי ,מאז נודע או נתברר לאפוטרופוס הכללי על קיומם של יורשים נוספים במהלך שנת 2016 , ועד להגשת הבקשה עברו מספר חודשים בלבד , ואין כאן שיהוי.

48.בכל מקרה, לדידי, גם אם יש שיהוי בהגשת בקשה דנן, זה נסוג מפני שיקולים רלוונטיים ועניינים אחרים.

א.במקרה דנן, האפוטרופוס הכללי הוא מגיש הבקשה, והוא לא יורש של המנוח. אכן על המקרקעין יש צו ניהול מאז 1985 , אך האינטרס מאחורי הגשת הבקשה לא המשך ניהול המקרקעין ע"י המדינה, אלא האינטרס שהמקרקעין יגיעו ליורשים האמתיים והנכונים.

ב.טיבה ומשקלה של "העובדה החדשה" בדבר קיום ילדים נוספים למנוח מ' ז"ל, גובר משמעותית על השיהוי בהגשת הבקשה דנן מטעם האפוטרופוס הכללי . אי שינוי צו ירושה שהוצא בהטעיה , משמעו פגיעה מהותית בזכויות ירושה של מספר יורשים אחרים למנוח מ' ז"ל, והדרתם מהעיזבון.

בית משפט זה, וחרף "השיהוי", אינו יכול להתעלם מכך שצו הירושה המקורי אינו משקף נכונה את מצב היורשים החוקיים. זכויותיהם של יורשים נוספים אלה, שעמדתם-אף לא נשמעה כאן, ראויים להגנה של בית משפט זה.

אזכיר כי, המשיבים 1 ו- 2 , הם חלק מהיורשים ולא מייצגים את כלל היורשים על פי דין של המנוח.

ג.שינוי צו הירושה, כרוך לכאורה, בנזק ופגיעה בזכויות המשיבים 3-5, רוכשי המקרקעין, בהתאם להסכם 14/1/1991, וזאת מבלי להיכנס לתוקף של הסכמי המכר של המקרקעין.

אך הפגיעה או הנזק בעטיו של "שיהוי" בהגשת הבקשה דנן, לא משתווה ממש לחשיבות העובדה החדשה שהתגלתה, ובפרט שהתנהלות המשיבים3-5 עצמם לא הייתה נקייה מספקות .ובמה דברים אמורים?

כבר ב1985, היינו במועד הסכם מתאריך 10/6/90 עם ר' , והסכם שני מתאריך 14/1/90 עם משיבים3-5 , היה רשום צו ניהול על המקרקעין לטובת האפוטרופוס הכללי; צו ניהול זה צריך להדליק נורה אדומה לגבי המקרקעין.

במועד הסכם מתאריך 10/6/90 עם ר' ,אף טרם הוגשה בקשה לצו ירושה שהוגשה מאוחר ב19/6/90; במועד הסכם מ14/1/91 עם משיבים 3-5, נרשם מפורשות (סעיף4ד) כי "..היורשים באמצעות עו"ד שיובץ הגישו בקשה לאפוטרופוס הכללי בירושלים להסרת צו הניהול וטרם ניתנה החלטה..הסכם זה כפוף להסרת צו הניהול הנ"ל .."

קרי המשיבים 3-5 רכשו את המקרקעין בהסתמך על צו ירושה שלא נרשם בלשכת רישום המקרקעין.

במצב דברים זה ,בפרט נוכח קיום צו ניהול רשום, מצופה מהמשיבים3-5, כבעלי ענין ישירים, ליזום ,לדאוג ולברר מהות הצו ולפעול להסרתו. אין בטענות המשיבים בדבר התחייבות עו"ד שיוביץ להסרת צו ניהול, בכדי להושיע להם, ואין בכך להסיר מהם האחריות לברר מהות צו ניהול זה, ובפרט שעו"ד שיוביץ נפטר עוד בשנת 1991, והמשיבים בעצם לא פעלו לשחרור המקרקעין מאז שנת 1991 ועד שהוגשה בקשה, כאמור לעיל, בשנת 2014.

בנסיבות, פגיעה אפשרית בזכויות המשיבים3-5 עקב שינוי הצו הירושה, נגרמה באשמתם הם , ומתגמדת, מפני פגיעה מהותית בזכויות יורשים אחרים שלא בא זכרם בצו ירושה מקורי.

סוף דבר-

49.לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן :

א.אני מקבלת את הבקשה ומורה על תיקון צו יורשה מתאריך 13/9/90 , באופן שיורשי המנוח מ' ז"ל הם עיזבון חמשת ילדיו :ד' (נפטרה בשנת 1966), ס' (נפטר בשנת1969), ש' (נפטרה בשנת1979) א' (נפטרה בשנת1985) ור' (נפטרה בשנת1991), בחלקים שווים.

המבקש יגיש לתיק תוך 15 ימים, צו ירושה מתוקן פורמאלי לחתימה.

ב.אני מחייבת את המשיבים 3-5 , ביחד ולחוד, לשלם לידי המבקש הוצאות בקשה זו ושכ"ט עו"ד בסך של 8,000 ₪.

 המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ה' סיוון תשפ"ג, 25 מאי 2023, בהעדר הצדדים.