פס"ד בתביעה לביטול חיוב במזונות ולחילופין הפחתת מזונות

בעניין הקטינים:
הבכור, יליד 2007
האמצעית, ילידת 2011
הצעירה, ילידת 2012  

עניינו של פסק דין זה תביעת לביטול חיוב התובע במזונות ילדיו ולחילופין הפחתת מזונות.

רקע בקצרה,

1. הצדדים יהודים. נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2003 . לצדדים נולדו הקטינים : הבכור יליד 2007 , האמצעית ילידת 2011 והצעירה ילידת 2012 . (להלן: "הקטינים"). יחסי הצדדים עלו על שרטון והחלו להתנהל בעניינם הליכים משפטיים. בשנת 2015 חתמו הצדדים על הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני ביום בו נחתם (להלן: "ההסכם"). [ נספח ב' לכתב התביעה].

    

2. בחודש ינואר 2019 הגיש התובע תביעה לביטול חיובו במזונות קטינים. בחודש פברואר 2019 הגישה הנתבעת כתב הגנה. בחודש מרץ 2019 הגיש התובע כתב תשובה. ביום 9.7.2019 התקיים דיון קדם משפט. ביום 14.7.2021 הגיש התובע בקשה לביטול / הפחתה זמנית של חיובו בדמי מזונות. ביום 3.8.2021 הוגשה תגובת הנתבעת. ביום 3.8.2021 ניתנה החלטתי שבה דחיתי את הבקשה. ביום 31.3.2022 התקיים דיון נוסף. במעמד הדיון הגיעו הצדדים להסכמה בעניין זמני השהות כפי שארחיב בהמשך. ביום 9.3.2023 התקיימה ישיבת הוכחות. בגמר הישיבה ניתן צו להגשת סיכומים. סיכומי התובע הוגשו ביום 7.5.2023 . סיכומי הנתבעת הוגשו ביום 23.5.2023.

    

3. מכאן, נדרשת הכרעתי דנן.

    

   תמצית טענות התובע,

4. התביעה לדמי ביטול מזונות או הפחתה, התבססה על מסכת עובדות בשני עניינים מרכזיים. הראשון , העובדה כי חל בעניינו שינוי משמעותי ומהותי לרעה, המזכה אותו על פי כל דין בהפחתת מזונותיו. עניין זה הוכח ומסתמך על אישורים הולמים מכל הגורמים הרלוונטיים. המדובר בהתגבשות של נכות הן בשל בעיות גב והן בשל בעיות ראיה חמורות המותירות את התובע בלי כל יכולת להשתכר ובהתחשב בגיל ילדי התובע והדין האישי החל עליהם . השני, העובדה כי ברוב התקופות הרלוונטיות גידל התובע את ילדיו בעצמו וחלקה של הנתבעת בגידול הילדים היה תמיד קטן משלו. עובדה זו מצביעה על הפרת הסכם הגירושין על ידי הנתבעת וצריכה להוביל אף לביטול חיוב המזונות כליל. כבר במסגרת החלטה מיום 14.6.17 קיבל התובע משמורת זמנית על הקטינים וביטול חיובו במזונות בשל העובדה כי גידל את ילדיו בעצמו. בהמשך, בשל הפצרותיה של הנתבעת והבטחתה כי תעבור לעבור בקרבת הילדים, ומשכך תכבד את הסכם הגירושין ותישא בחלקה בנטל, מחק התובע את תביעתו . כחודש וחצי לאחר קבלת ההחלטה בעניינו באשר למשמורת על הקטינים , עליה לא טרחה הנתבעת להשיב, לפתע לאחר ההבנה כי מזונותיה שקיבלה בלא שתתפקד כאם עשויים להינטל ממנה, פנתה הנתבעת, העתיקה מקום מגוריה , ושכנעה את התובע למחוק את תביעתו. חידוש תביעתו של התובע, הגיע לאחר שנוכח כי חרף מעברה של הנתבעת לקרבת מקום מגוריו, נטל גידול הילדים עדיין מוטל עליו ברובו. לתובע היו חובות כבדים לרבות חוב מזונות בסך של כ 200,000 ₪ לביטוח לאומי .

    

5. כל שעשתה הנתבעת עד כה היה לטעון טענות בעלמא. מעולם לא הוצג כל מסמך או אישור או אישוש לטענותיה. בהחלטה הזמנית על ביטול המזונות בשל שהיית הילדים אצל התובע, נזהר בית המשפט לקבוע מסמרות ודחה את הבקשות הזמניות בהותירו את המצב הקיים על כנו. החלטתו התבססה בין היתר על שני תסקירים שהונחו בפניו. בעניין זה חשוב להבין כי התסקירים הנ"ל לא התיימרו לשקף את המצב בפועל ואת זמני השהות כפי שטוענים הצדדים. דברי הצדדים בפני העו"ס סותרים זה את זה ולעו"ס אין את הכלים שיש לשופט. למעשה כל מה שעלה מהתסקירים 30.5.19 ו 21.11.19 היא המסקנה " אין לבצע שינוי בזמני השהות" בלא שהתסקיר ידע להגדיר מה הם. התסקיר המשלים מיום 21.11.2019 אינו קובע את היקף זמני השהות של הצדדים . כל מה שיש בו מצביע על הצורך לשמר את ההסדרים כפי שהם. לאור האמור, לא ניתן לגזור מן התסקירים הללו כל עובדה באשר להיקף הסדרי השהות בפועל ויש להסתמך על ממצאים אחרים, הן שבעובדה והן שבמהימנות.

    

6. רכיב השינוי המהותי צריך להביא לכדי שינוי ניכר בקביעת גובה המזונות המשולמים. ההסכם עליו מתבססים הצדדים הינו הסכם קצר, לקוני ובכתב יד אותו כתבה וניסחה הנתבעת ואשר עליו החתימה את התובע תוך הפעלת כוחה עליו. הסכם זה אושר בלא כל בחינה, לא נבדקו צרכי הילדים, לא הכנסות הצדדים ולמעשה כך נחרץ גורלו של התובע. יש לזכור כי לכל הקטינים מלאו שש שנים ולפיכך החיוב במזונותיהם הוא מדין צדקה, החל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על ידי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות לרבות הכנסה משכר עבודה. יש לבדוק מהי יכולתם הכלכלית של הצדדים. הנתבעת ובעלה מסתירים מבית המשפט, מהתובע ומרשויות המדינה האחרות , את המידע המלא על מצבם. מצד שני, התובע הראה בצורה ברורה ומגובה במסמכים כיצד מצבו התדרדר קשות, גם מצבו הרפואי, גם מצבו הכלכלי וכל חייו בהתאם. מצב התובע, לתובע אושרה זכאות לקצבת נכות, מינואר 2021 ואילך. הוכרו לו 65% נכות רפואית ו 74% אי כושר עבודה. מאז חלה החמרה נוספת והתובע ממתין לוועדה שתתקיים בערך עוד כחודשיים, הצפי כעת הוא ל 100% אובדן כושר עבודה. כיום לתובע אין כל יכולת לעבוד בשים לב למצבו הרפואי. התובע מתקיים כעת מקצבה של כ 4,200 ₪ לחודש ממנה מנכים לו בעבור מזונות ,1800 ₪. סך של 700 ₪ יורד לטובת חברת "זכותי" שטיפלה לו בתביעה כנגד הביטוח לאומי. הוריו מחזיקים אותו ואת ילדיו ואף זאת בקושי רב. בעת החתימה על ההסכם שכתבה הנתבעת, מצב התובע היה טוב בהרבה והייתה לו יכולת טובה יותר להשתכר, יכולת אשר אבדה מאז.

    

7. מצב הנתבעת ובעלה - האפשרות לאמוד את מצבם הכלכלי של הנתבעת ושל בעלה הינה מוגבלת ביותר, שעה שהשניים, מסתירים את המסמכים הרלוונטיים, מתנהלים בלא רישומים מסודרים ולא מספקים תשובות לשאלות הנשאלות. לא רק שבית המשפט אינו יודע את היקפן האמיתי של הכנסותיהם, גם רשויות המס והביטוח לאומי, אינם יודעים. ההסתרה אינה מקרית אלא שיטה מתוכננת ומבוצעת היטב. לסיכום, דין בקשתו להפחתת מזונות מן הטעם של שינוי מהותי במצבו להתקבל , שעה שהוכיח את השינוי המהותי והכואב במצבו הבריאותי וכפועל יוצא, במצבו הכלכלי. התובע מבקש לפסוק בהתאם למצב הכלכלי ולפוטנציאל ההשתכרות שלו. יש להורות על ביטול המזונות מיום הגשת התביעה ואילך וכן לחייב את הנתבעת בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

    

    

   תמצית טענות הנתבעת,

    

8. תביעתו של התובע הוגשה שלא בניקיון כפיים בשעה שלא נושא כלל בדמי המזונות ומדור הקטינים . מאז ומתמיד הנתבעת נאלצת לגבותם באמצעות המל"ל . הנתבע אף לא נושא בתשלום מחציות , למעט תשלום עבור חוג כדורגל לקטין הבכור . דין התביעה להידחות על הסף. התובע טוען כי חלה התדרדרות במצבו הכלכלי אך ההיפך הוא הנכון, בשעה שערב החתימה על הסכמות הצדדים כלל לא התפרנס וכיום, בהתאם לאמור בסעיף 71 טוען כי הוא מתקיים מקצבת נכות בסך של 4,200 והוא ממתין לוועדה להעלות את אחוזי הנכות . ככל הנראה הכנסתו אף תגדל כפי שטען בחקירתו . יש בכך בכדי לדחות את התביעה. זאת ועוד, אחוזי דרגת אי כושר העבודה הם בשיעור של 74% . בשל כך לתובע ישנה אפשרות למצוא עבודה התואמת למצבו הבריאותי. התובע טוען כי שוכר דירה מאביו בסך של 3,000 ₪ כשלמעשה הגדיל את ההוצאה החודשית של שכר הדירה מהדירה הקודמת בסך של 600 ₪ ואף נוהג על רכבם של הוריו. מתשובותיו של התובע ניתן להסיק כי אינו משלם דמי שכירות לאביו אלא ההסכם הוא פיקטיבי , שכן אין זה סביר כי מחד אביו יממן לו הוצאות רבות ומאידך יבקש דמי שכירות. לקראת סוף חודש 10/22 ועד לחודש 12/2022 התובע טס לארה"ב לחופשה . לא ברור כיצד התובע מימן את החופשה ומשלם את כלל הוצאות הבית כפי שנטען.

    

9. באשר לאחריות ההורית, הנתבעת תטען כי חרף ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים לפיהן יגדלו את הקטינים בשיתוף פעולה מלא, הלכה למעשה, התובע מנסה להציג מצג שווא ולהכפיש את הנתבעת ללא הרף בשעה שלאורך השנים נשאה בהוצאות הקטינים. התובע כלל לא נכח במסגרות או ימי הורים או מסיבות כיתה. עד להגשת תביעותיו של התובע, כלל לא לקח חלק פעיל בזמני השהות בחגים או חופשות . מרבית הזמן הקטינים שוהים עם הנתבעת. הנתבעת עובדת בתור והשתכרותה היא בהתאם לתרומות . בשל מצבה הכלכלי אף חשבון הבנק שלה מעוקל. הוצאותיה גבוהות מהכנסותיה . כל שינוי במזונות הקטינים עלול להביאם לחרפת רעב . התובע לא הצליח להוכיח שינוי נסיבות מהותי. לא התקיים כל שינוי נסיבות מהותי כנדרש בפסיקה על מנת שבית המשפט ייעתר לסעד המבוקש. יש לחייב את התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בצירוף מע"מ.

    

    

   הכלל המשפטי,

    

10. כידוע, פסק הדין למזונות אינו מהווה מחסום סופי / מעשה בית דין מפני חידוש ההתדיינות . ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בתביעה מתאימה לשינוי המזונות שנפסקו בין אם להגדלה ובין אם להפחתה וזאת בכפוף להוכחת שינוי נסיבות מהותי. על הטוען לשינוי לפרט כבר בכתב התביעה את הנסיבות ששררו אז ואת הנסיבות ששוררות כעת. נטל השכנוע להוכיח את שינוי הנסיבות מוטל במלואו על התובע וכך גם חובת הפירוט וחובת הגילוי. על התובע הפחתת מזונות לנהוג בתום לב ולהציג כבר בכתב התביעה בגילוי מלא את מלוא הנתונים בדבר מצבו האישי, הבריאותי והפיננסי. על הטוען לשינוי להצביע על הנסיבות החדשות ולהוכיחן. במסגרת תביעה לשינוי המזונות, בית המשפט אינו בוחן את הסכומים שיש לפסוק , אלא הוא בוחן האם התרחש התנאי של שינוי נסיבות מהותי.

     

11. בהקשר זה אפנה לדברים שנקבעו בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3),187 :

     

    " כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות. ...". [עמ' 189-188]. [ההדגשה אינה במקור - נ.ז.].

     

12. אפנה גם לדברים שנקבעו בבע"מ 3984/15 פלונית נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים]:

     

    " בעת בחינת שינוי הנסיבות יש להשוות את המצב המקורי בעת ההתקשרות בהסכם למצב הנוכחי, ולבחון האם השינוי יורד מהותית לשורש החיוב. [בעמ' 18] [ההדגשה אינה במקור - נ.ז.].

     

13. על שלושת התנאים המצטברים שעל הטוען לשינוי מהותי להוכיח, עמד בית המשפט במסגרת תלה"מ (ירושלים) 64065-11-19 האב נ' האם [פורסם במאגרים המקוונים] :

     

    " על מבקש השינוי, בהיותו בבחינת " המוציא מחברו עליו הראיה", הנטל להוכיח כי מתקיימים שלושה תנאים מצטברים : שינוי נסיבות מהותי, שהוא בלתי צפוי ההופך את חיוב המזונות הקיים לבלתי צודק ומצדיק דיון מחדש בחיוב המזונות. ראו: מ"א (מחוזי ת"א) 957/93 פלונית נ' אלמוני, פס"מ נד(3) 133, 137 (1994); ..." [ראה סע' 38 לפסק הדין].

     

14. מתאימים לענייננו גם הדברים שצוינו בעמ"ש (חיפה) 53288-03-18 פלונית נ' פלונית [פורסם במאגרים המקוונים] ואשר אצטט כלשונם:

     

    "מתוך הכללים דלעיל, ובהקשר למקרה דנן, יש להפנות זרקור לשני הדגשים הקשורים זה לזה, בתביעה לדיון מחדש בסכום מזונות פסוק, כדלקמן: .. היינו – התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה. תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות: האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל והכנסתו בפרט; כיצד התנהל בתשלום מזונותיו השוטפים מאז פסק הדין הפסוק למזונות. האם יצר חובות או הקפיד על תשלומים שוטפים ובמועד; האם מעכב את בירור התביעה הרכושית של בני הזוג, באופן שחלוקת הרכוש המשותף מתעכבת, עובדה שיש לה השפעה מהותית על מצבם הכלכלי שני הצדדים.

     

    בחינת "שינוי נסיבות מהותי" אינה רק לנוכח שינוי בהכנסת בן/בת הזוג בלבד, אלא של המצב הכלכלי בכלל. היינו, האם מצבם הכלכלי הכולל של בני הזוג או מי מהם השתפר או הורע משמעותית מאז פסק הדין למזונות, אותו רוצים לשנות. גם על נקודה זו עמד כב' השופט רובינשטיין בפרשת פלונית בציינו כדלקמן: "..." היינו, המבקש את הדיון מחדש בסכום המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי, צריך להוכיח לא רק שינוי בשכרו או בשכר בן/בת הזוג, אלא גם הרעה במצבו הכלכלי הכולל או הטבה משמעותית במצבו הכלכלי הכולל של בן/בת הזוג, מאז פסיקת המזונות המקורית." " [סע' 18 לפסק הדין].

     

15. בחינת בית המשפט לשינוי מהותי בנסיבות, הינה מאוד מצומצמת ומוגדרת. בית המשפט אינו שוקל את צרכי הקטינים ואת חלוקת הנטל בין ההורים אלא שוקל אך ורק את השינוי המהותי הנטען [ לעניין זה ראה ספרם של גריידי ושלם מזונות ילדים הלכה למעשה חלק שני בעמ' 285, ראה גם את ההפניות שם: תמ"ש (ת"א) 48694/00 ה.א נ' ה.ו ר. ואח', תמ"ש (ת"א) 52946/97 ג.א נ' ג.ב.א [פורסם במאגרים המקוונים]].

     

16. באשר למועד שבו בית המשפט בוחן את התרחשותו של השינוי המהותי הנטען בנסיבות, אפנה בשנית לספרם של גריידי ושלם שבו נכתב:

     

    " על שינוי הנסיבות המהותי להיות שינוי, שנוצר מאז מתן פסק הדין ועד למצב העכשווי – שינוי אשר לא היה בזמן שניתן פסק הדין ושמחמתו הורע מצב התובע, או שהוטב מצב הנתבע. ... יתר על כן, לא די באירועים זמניים, כדי להצביע על שינוי הנסיבות... נטל ההוכחה, להוכיח את שינוי הנסיבות על ידי המצב דאז מול המצב דהאידנא- של יום הגשת התביעה, הוא על התובע – בבחינת המוציא מחברו עליו הראייה. המבחנים לגבי שינוי נסיבות מהותי מיוסדים על יסודות עובדתיים. שכן כל עניין שינוי הנסיבות הוא בגדר השוואתו של מצב עובדתי נתון עם מערכת נסיבות חדשה. על כן, כדי להצליח בטענת שינוי נסיבות – יש לתמוך את הטענות בפרטים מלאים ומדויקים אודות השינוי המהותי [שם, בעמ' 283יג'-287].

     

17. הלכת בע"מ 919/15 - בית המשפט העליון חדד לאחרונה, כי הדרישה בדבר שינוי הנסיבות המהותי בתביעות לשינוי גובה המזונות חלה הן כאשר החיוב נקבע בפסק דין שניתן לאחר הליך משפטי, הן כאשר מקור החיוב הינו בפסק דין שנתן תוקף להסכם גירושין כולל והן כאשר מדובר בפסק דין שאישר הסכם שעניינו מזונות בלבד. אין בבע"מ 919/15 כדי לשנות מהלכה זו. אמנם, הלכת בע"מ 919/15 קבעה כללים חדשים בנוגע לחלוקת נטל המזונות לקטינים בגילאי 15-6 בין ההורים. עם זאת, ההלכה הנ"ל אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי המצדיק פתיחת תיק מזונות , ואין בה כדי לשנות או להקל בדרישת השינוי המהותי בנסיבות הפרטניות, כפי שפורשה בפסיקה קודם שניתן פסק הדין בבע"מ 919/15. תוצאה אחרת תפגע יתר על המידה בעקרון סופיות הדיון, ותפתח פתח רחב מדי שאף יפגע ביציבות חיי בני המשפחה ועלול לפגוע בקטינים.

     

18. עוד נקבע כי ככל שהתקיים שינוי נסיבות מהותי המצדיק את פתיחת תיק המזונות, על בית המשפט הדן בעניין לשקול בזהירות ובקפדנות את השפעת השינוי המהותי ביחס לסכום המזונות שנקבע בעבר. ראוי לבחון באופן מתוחם את הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי, וביחס אליו בלבד להחיל את העקרונות שנקבעו בהלכת בע"מ 919/15, תוך חתירה, ככל הניתן, וככל שקיימת הצדקה, לצמצום היקף ההתדיינות. ככל שמדובר בשינוי באחד מרכיבי המזונות, אין מקום להחיל את הלכת 919/15 ביחס לכלל סכום המזונות, ולשנות באופן דרמטי את שיעור המזונות שהיה נהוג לאורך זמן, אלא יש לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15.

     

19. לסיכום נפסק כי תחולת הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים טרם שנפסקה ההלכה, תעשה בכפוף למבחן שינוי הנסיבות המהותי, באופן זהיר ומתוחם לרכיב אליו מתייחס השינוי. ( ראו בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני, מיום 20.1.21). כאמור לעיל הפסיקה לפני בע"מ 919/15 עודנה רלוונטית. תביעה להפחתת מזונות אינה נדונה כתביעה חדשה של הקטין למזונותיו, אלא יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי בין שני מועדים – בענייננו עריכת ההסכם והגשת התובענה. (ראו: ע"א 381/86 אבין נ' אבין (31.12.86); ע"א 88/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט(1) 215)).

     

20. על מהותו וטיבו של השינוי המהותי בנסיבות, עמד בית המשפט בבר"ע 305/08 פלוני נ' פלוני [פורסם במאגרים המקוונים]:

     

    "פסקי דין למזונות – בקשה לשנותם עקב שינוי נסיבות

    131. פסק דין "רגיל" יוצר בעקבותיו "מעשה בית דין", אשר מונע הגשת תביעה בגין אותה עילה (ראה, באופן כללי, את ספרה של פרופ' נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי (תל-אביב, תשנ"א-1991).

     

    132. במזונות (וכן בהחזקת ילדים), נקבעו חריג לכלל זה.

     

    133. כפי שמוסבר בספרה של פרופ' זלצמן, נובע הדבר, בין היתר, מכך שפסק למזונות או פסק להחזקת ילדים הינו פסק דין שביצועו הולך ונמשך בעתיד (שם, בעמ' 284).

     

    134. אם הנסיבות, מאז מתן פסק הדין, השתנו, כי אז, מוצדק לשנות את גובה המזונות (לעיתים - להעלותם , ולעיתים - להקטין אותם, הכול לפי אותן נסיבות, אשר השתנו או התחדשו).

     

    135. וכך מסבירה את הדברים פרופ' זלצמן (שם, שם):

     

    "אומנם קמה, עם שינוי הנסיבות, עילת תביעה חדשה בידי כל אחד מבעלי הדין, אך עילה זו היא לשינוי החיוב שנקבע בפסק הדין, לאמור, היא מעוגנת בטיבו של הפסק, כפסק דין שביצועו הולך ומתמשך לעתיד, ובשינוי שהתחולל בנסיבות האופרטיביות שעל פיהן נקבע שיעור המזונות או נקבע למשמורתו של מי מבעלי הדין יימסר הילד. לפיכך, אין העילה החדשה מנותקת מן העובדות שהיוו תשתית להטלת החיוב או להענקת הצו, אלא היא רק משנה את הרכבן, בהוסיפה להן עובדה או עובדות מטריאליות, שהתרחשו לאחר מכן".

     

    136. ברם, לא כל שינוי יש בכוחו להוות עילה לתביעה חדשה להגדלת המזונות או הקטנתם. השינוי בנסיבות צריך להיות מהותי ומתמשך, ולא זמני.

     

    137. בנוסף לכך, הנסיבות החדשות הן כאלה שלא היו בעת מתן פסק הדין ולא ניתן היה לחזותם מראש, ורק אז, ניתן לפעול על פי הדוקטרינה של "שינוי נסיבות". ..."

     

    מן הכלל אל הפרט,

21. לאחר שעיינתי ושקלתי טענות הצדדים ולאחר שבחנתי את כל החומר המצוי בתיק והמונח בפני ונוכח הוראות הדין כפי שהרחבתי לעיל בסקירה המשפטית, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. מיד אפרט את הנימוקים.

     

22. בהסכם נקבע כדלקמן:

     

    " ילדים: משמורת משותפת 3 ימים אצל אבא 3 ימים אצל אמא ושבת שבת. הילדים הם שומרי שבת וכך גם אצל האבא. מזונות לילדים כל 15 לחודש סכום של 3300 ₪ עבור מזונות לילדים מלבד זאת אין תביעות אחד על השני"

     

23. לא נעלמו מעיני טענותיו של התובע בעניין ההסכם שעה שנטען כי המדובר בהסכם קצר, אשר נוסח ונכתב על ידי הנתבעת שעה שהתובע חתם עליו לאחר שהנתבעת הפעילה עליו כוח [ סע' 61 לסיכומים]. דין טענות מסוג זה להידחות. כידוע, פסק הדין אושר וקיבל תוקף של פסק דין. שני הצדדים נכחו במעמד הדיון, ההסכם הוקרא להם. האמור לעיל, ניתן ללמוד מפרוטוקול הדיון [ ראה נספח ב' לכתב התביעה] " הופיעו הצדדים ומצהירים כי לאחר שחזרו להיות יחד לאחר גירושין ברצונם להתגרש בגט לחומרא ומציגים הסכם גירושין. הצדדים מצהירים כי קראו את ההסכם בעיון רב, ידוע להם תוכנו ומבקשים מבית הדין לאשרו וליתן לו תוקף של פסק דין. הצדדים הסכימו שהדיין הח"מ ידון בעניינם, וינתן תוקף של פסק דין להסכם המצורף". מכאן, די באמור בפרוטוקול בכדי להביא לדחיית טענות התובע בעניין זה.

     

24. כמו כן, נתתי את דעתי למועד שבו מעלה התובע טענותיו בעניין זה. כאמור, ההסכם אושר בשנת 2015 ואילו טענותיו של התובע הועלו לראשונה במסגרת סיכומיו שהוגשו בחודש 05/2023 , כך שדי בפרק הזמן שחלף בכדי להצדיק דחיית טענותיו של התובע. טענות התובע בעניין זה לא הועלו במסגרת כתב התביעה.

     

25. חרף דחיית טענותיו של התובע כאמור לעיל, אין בכך בכדי לגרוע מהתובע את הזכות לעתור לביטול ולחילופין להפחתת דמי המזונות שנקבעו. גם אם אין מקום להורות על ביטול ההסכם, עדיין פתוחה הדרך בפני הטוען לביטול / הפחתת דמי המזונות להוכיח את תביעתו וזאת בתנאי שיוכיח את התנאים הקבועים בדין המזכים אותו בקבלת הסעד המבוקש.

     

26. הנטל להוכיח קיומו של שינוי מהותי בנסיבות מוטל על התובע. על התובע היה לפרוש ולהניח בפני בית המשפט את מלוא התשתית הראייתית והעובדתית הן במועד עריכת ואישור ההסכם והן במועדים הסמוכים להגשת התביעה ולהצביע על שינוי מהותי, בלתי צפוי ומשמעותי כמשמעותו וכהגדרתו בפסיקה. במקרה שבפני, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו.

     

27. מצבו הרפואי של התובע, כפי שניתן ללמוד מאישור זכאות לקצבאות שצירף התובע לבקשתו כנספח 1, לתובע נקבעה דרגת נכות יציבה בשיעור של 55% ודרגת אי כושר יציבה בשיעור של 65% החל מיום 30.1.2021 עד 31.12.2021. עוד צירף אישור נוסף מיום 6.6.2021 המלמד כי החל מיום 1.11.2020 עד לצמיתות נקבעה לו דרגת נכות בשיעור של 55% ועבור התקופה החל מיום 4.1.2020 עד 31.10.2020 לא נקבעו אחוזי נכות. סה"כ קצבת הנכות ששולמה לתובע ברוטו – 3,935 ₪. באשר לקצבאות שקיבל התובע, על פי אישור זכאות לגמלאות מיום 29.6.2021 עולה כי בתקופה החל מחודש 01/2021 עד 05/2021 התובע היה זכאי לנכות כללית ואבטלה ובחודש 6/2021 היה זכאי לנכות כללית. לתובע לא שולמו גמלאות בשנת 2019. בשנת 2020 התובע היה זכאי לאבטלה מחודש 03/20 עד 05/20 ומחודש 09/20 עד 12/20. גובה דמי אבטלה ששולמו לתובע עמדו על סך של 3,434 ₪ [ ראה אישור מיום 9.6.21]. [ אישורי אבטלה סומנו כנספח 2].

     

28. עוד צירף התובע אישור רופא תעסוקתי מיום 18.1.2021 [ ראה נספח 2]. באישור צוין " לפי תוצאות ומסקנות הבדיקה הרפואית מיום 18/01/2021 וגם לאחר עיון במסמכים הרפואיים העדכניים שעמדו לרשותי נמצא כי הנ"ל : לאור מצב בריאותו הנוכחי הנ"ל אינו מסוגל להמשיך לעבוד, בעבודתו הנוכחית, בתור עובד יצור במפעל . זקוק להמשך מעקב, בירור וטיפול רפואי". מדובר בטופס סיכום בדיקה רפואית.

     

29. כפי שעולה מהמסמכים שהוצגו לעיל, אכן לתובע לא נקבעו אחוזי נכות במועדים הסמוכים למועד אישור ועריכת ההסכם , אולם, לא די בפרמטר זה בכדי להצדיק קבלת התביעה. על התובע היה להוכיח כי בעקבות השינוי שהתרחש במצבו הבריאותי של התובע, נוצרה פגיעה / ירידה משמעותית בכושר העבודה של התובע באופן המשפיע באופן ניכר ומשמעותי על הכנסתיו ועל מצבו הכלכלי הכולל.

     

     

30. התובע לא הרחיב מה הייתה הכנסתו במועד אישור ההסכם. נהפוך הוא, התובע בעצמו אישר כי במועד אישור ההסכם הוא לא עבד. אפנה לדברי התובע כפי שנרשמו בפרוטוקול הדיון מיום 31.3.2020 "בזמן חתימת ההסכם לא היתה לי הכנסה. אני וגרושתי ביחסים טובים. ... לפני זה עבדתי לפי אחוזים והמשכורת שלי נעה בין 2,900 ₪ ל- 6,000 ₪" [ ש' 13-15 בעמ' 6 לפרוטוקול]. האמור לעיל מקבל חיזוק גם בעדותה של הנתבעת במהלך חקירתה הנגדית עת נשאלה "כשהתגרשתם עבדת?" [ש' 8 בעמ' 24] והשיבה " לגבי הגט הראשון אני עבדתי ברנואר. שנים הוא לא עבד. רק אני עבדתי. תסתכל על דוח של העבודה בביטוח לאומי שהגשנו. הוא היה ...." [ש' 9-10 בעמ' 24]. ראה גם סעיף 11 לכתב התביעה " העדר הכנסה מצד התובע, יצר קשיים כלכליים אשר הגיעו לכדי חובות בהם התקשה התובע לעמוד ולימים, אף נכנס להליכי פשיטת רגל".

     

31. עת נשאל התובע מה ההשתכרות שלו כיום [ש' 4 בעמ' 15] העיד כי הוא נשאר עם 1,000 ₪. הוא מקבל קצבת נכות בשיעור של 4,100 ₪ ולאחר הפחתת דמי המזונות, נשאר לו 1,000 ₪ [ ש' 5 בעמ' 15]. עוד העיד הנתבע כי הוא גר בדירה שכורה כאשר הוא משלם דמי שכירות בשיעור של 3,000 ₪ [ש' 10-12 בעמ' 12]. עת עומת התובע עם האמור בתצהירו שעה שצוין כי הוא משלם דמי שכירות בשיעור של 2,400 ש"ח [ ש' 13 בעמ' 16] השיב " זו היתה דירה אחרת. אני מגיש הסכם שכירות חדש..." [ש' 14 בעמ' 16]. די באמור לעיל בכדי ללמד כי כיום התובע מקבל קצבת נכות בעוד שבעבר התובע כלל לא השתכר ולא שולמו לו תשלומים כלשהם מהמל"ל. ראוי לציין כי גם אם אין מקום לראות בקצבאות המשולמות לתובע כהכנסה [ על אף שטענה זו לא הועלתה ע"י התובע והיא אינה נכונה ] עדיין המסקנה המתקבלת היא כי לא הוכח על שינוי ובוודאי לא שינוי מהותי , שכן כפי שצוין לעיל, במועד אישור ההסכם, התובע לא עבד .

     

32. ער אני לטענותיו של התובע כי יכולתו להשתכר נפגעה , אך לא די בכך בכדי להיעתר לתביעה שכן על התובע היה להוכיח כי בעקבות הפגיעה ביכולת ההשתכרות שלו / בכושר העבודה שלו חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו.

     

33. באשר לפגיעה בכושר העבודה אשר לטעמו של התובע מהווה כשלעצמה שינוי מהותי בנסיבות, יצוין כי התובע בעצמו צירף אישור רפואי נוסף מרופא תעסוקתי מיום 17.4.2022 מאת ד"ר שלא בהכרח מתיישב עם טענותיו. בפרק המסקנות נקבע " מר נמצא במצב של אובדן כושר עבודה מוחלט לעיסוקו וגם לכול עיסוק סביר אחר – החל מ- 1.1.2021 ולמשך עוד שנתיים ועד 1.1.2024 זאת לצורך שיקום מקצועי. הוא לא יוכל לחזור לעבוד בעיסוקים הטכניים [ ]. לאחר שיקום מקצועי המתאים ללקויי ראייה הוא יוכל בעתיד להשתלב בעבודה המתאימה ללקויי ראייה". די באמור במסמך בכדי ללמד כי אין המדובר בפגיעה לצמיתות אלא לאחר הליך של שיקום מקצועי, התובע יכול להשתלב בעבודה מתאימה. יש ממש בטענות הנתבעת בעניין זה כפי שפורט בסעיף 4 לסיכומיה.

     

34. התובע צירף תלושי משכורת עבור חודש 2/19 מעבודתו אצל המעסיק בע"מ - נטו לתשלום 2,458 ₪ עבור חודש 1/2019 – שכר נטו 3,703.13 ₪ ועבור חודש 12/18 – 4,523 ₪ והסכום לתשלום – 4,023 ₪ [ ראה נספח ג' לכתב התשובה]. עוד צירף התובע תדפיס עו"ש. ראה אישור מיום 4.7.21 [ נספח 3 לבקשה]. הפירוט מתייחס לשנת 2021. ראה גם תדפיס תנועות עו"ש וריכוז יתרות [ ראה נספח 1 ] שצורף להודעת התובע על צירוף מסמכים ובצידה בקשה לחייב הנתבעת בהשלמת מסמכים מיום 7.4.2022]. התדפיס מתייחס לשנים 2022,2021 .

     

35. לא די במסמכים שצורפו. התובע לא המציא מסמכים רלוונטיים ואף נחוצים להכרעה דנן כגון מסמכים שיכולים להעיד על מצבו הכלכלי במועד אישור ההסכם. צירוף המסמכים שהונחו בפני אינו מספיק . מחדל התובע באי צירוף מסמכים רלוונטיים ונדרשים פועל לרעתו.

     

36. באשר להכנסותיו של הנתבעת, התובע בעצמו מודה ומאשר כי סכום זה אינו ידוע כך שדי בהצהרה זו בכדי ללמד כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל. היה מצופה מהתובע לפרוש בפני בית המשפט את מלוא המסמכים הרלוונטיים ולפעול במסגרת הבקשות הרלוונטיות על מנת לברר את היקף נכסיה והכנסותיה של הנתבעת. אוסיף ואציין כי לא ברור כיצד השינוי הנטען לטענתו של התובע אשר מצדיק שינוי בדמי המזונות נוכח הכנסות הנתבעת מסייע לו , שעה שבן זוגה של הנתבעת העיד כי הוא נשוי לנתבעת 8,7 שנים והתביעה הוגשה בשנת 2019. [ ש' 28-31 בעמ' 28].

     

37. הבאתי בחשבון את עדותו של בעלה של הנתבעת עת נשאל בעניין הכנסותיו [ש' 19-33 בעמ' 30, ש/ 1-2 בעמ' 31] אך עם זאת, על התובע היה הנטל להוכיח כי מצבם הכלכלי הכולל של בני הזוג, קרי של הנתבעת ובעלה , תוך פירוט הוצאותיהם השוטפות ולהשוות אותם נתונים למצבה הכלכלי הכולל של הנתבעת במועד אישור ההסכם.

     

38. בהקשר זה יצוין כי הלכה פסוקה היא, כי חזקה על בעל-דין שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, וככל שנמנע מהבאתה אף שהינה רלוונטית ובהישג ידו, מבלי שיש באמתחתו הסבר סביר לכך, חזקה היא שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. ( ראו: ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר בציוד בנייה בע"מ [פורסם בנבו] (27.7.08); ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד לה (1) 736, 720 [ה-ו]).

     

     

39. באשר לזמני השהות, כידוע, במעמד הדיון שהתקיים ביום 31.3.2022 הגיעו הצדדים להסכמות בעניין קיבוע זמני השהות הקיימים. על כן, ביום 31.3.2022 ניתן פסק דין בתלה"מ 43743-01-19 שבו נקבע :

     

    " 1. בהתאם להסכמת הצדדים, אני קובע כי תביעת האב למשמורת מסתיימת בקיבוע המצב הקיים בו הקטינים שוהים אצל האב עד יום ג' בבוקר. לאחר מכן אצל האם עד יום ו' בבוקר וסופי שבוע לסירוגין. בנוסף, השהות בימי חמישי מתחלפת בין ההורים, כך שההורה שמבלה עם הילדים בסופ"ש שוהה עמם מיום חמישי" [ ראה סע' 1 לפסק דין מיום 31.3.2022, ראה עמ' 11 לפרוטוקול הדיון מיום 31.3.2022].

     

40. כפי שהובהר לעיל, על בית המשפט לבחון אם עלה בידי התובע להוכיח קיומו של שינוי מהותי בנסיבות ולא לבחון את גובה דמי המזונות שיש לפסוק בנסיבות העניין על פי הוראות הדין.

     

41. נוכח האמור בפסק הדין בתביעת המשמורת ובשים לב לחלוקת זמני השהות כפי שנקבעה בהסכם, אינני סבור כי חל שינוי מהותי בנסיבות בכל הנוגע לזמני השהות המצדיק שינוי דמי המזונות.

     

42. כעת אתייחס לטענותיו של התובע בעניין בקשתו למחיקת התביעה ובעניין פסק הדין שניתן. אמנם ביום 14.6.2017 ניתנה החלטת המותב הקודם בתלה"מ 29039-05-17 בה נקבע כי המשמורת הזמנית על הקטינים תהיה בידי התובע. עוד הורה בית המשפט על עיכוב החיוב בדמי המזונות עד למתן החלטה [ ראו נספח ג' לכתב התביעה] אולם תביעה זו נמחקה ביום 24.7.2017 במסגרת פסק דין בדבר הפסקת התביעה וביטול הסעדים הזמניים [ נספח ד' לכתב התביעה] וזאת בעקבות בקשה שהגיש התובע למחיקת התביעה. הבאתי בחשבון את טענותיו והסבריו של התובע, אך לא מצאתי כי הסבריו של התובע מצדיקים בשלב זה להחזיר את הגלגל לאחור. טענותיו של התובע לפיהן, הנתבעת הפרה ולא קיימת את התחייבויותיה והבטחותיה, אינן מסייעות לו.

     

     

43. לכתב ההגנה צירפה הנתבעת אישור מאת המוסד לביטוח לאומי "אישור על מעמד לא עובד" ממנו עולה כי על פי רישומי המוסד לביטוח לאומי, התובעת מופיעה כמי שאינה עובדת בין כשכירה ובין כעצמאית וזאת החל מתאריך 1.3.2015 [ ראו אישור מיום 13.1.2019 שצורף לכתב ההגנה]. ההסכם אושר וקיבל תוקף של פסק דין בחודש 03/2015. ככל ומועד עילת התביעה הינו השינוי שהתרחש במעמדה התעסוקתי של הנתבעת , אזי לא ברור מדוע התביעה השנייה של התובע הוגשה בשנת 2019 . כך גם לגבי הגשת התביעה בשנת 2017 [ שנמחקה במסגרת פסק הדין] בשים לב למועד שבו הנתבעת נרשמה כעובדת הינו מחודש 04/2013 [ ראה דוח מעסיקים שצירפה הנתבעת ביום 2.4.2023].

     

     

44. חובותיו של התובע - ראשית, נתתי את דעתי לעובדה כי התובע אינו משלם את דמי המזונות הקבועים בהסכם כאשר הנתבעת גובה את התשלומים מהביטוח לאומי. טעם זה מחזק את המסקנה אליה הגעתי בדבר דחיית התביעה. ער אני לניכויים המנוכים מהקצבאות שמקבל הנתבע מביטוח לאומי , אך אין להתעלם כי הנתבע אינו משלם את דמי המזונות כמתחייב ממנו על פי ההסכם. שנית, עיינתי בהחלטת בית המשפט המחוזי שניתנה במסגרת תיק הפש"ר [ נספח א' לכתב התשובה], אך לא מצאתי כי יש במסמך זה כדי לסייע לתובע. לא ניתן ללמוד מההחלטה פירוט החובות, האם מדובר בחובות שנוצרו לאחר מועד אישור ההסכם או שמדובר בחובות ישנים.

     

    סיכום ותוצאה,

45. נוכח כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

46. חרף התוצאה אליה הגעתי ובשים לב כי שני הצדדים מיוצגים ע"י הסיוע המשפטי, איני עושה צו להוצאות .

     

    זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין .

     

    המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק שבכותרת

     

    פסק הדין המקורי ניתן ביום 29.5.23 .

    החלטה המתירה לפרסם את פסק הדין ניתנה ביום 19.6.23 .

    הנוסח לפרסום הוכן לאחר השמטת כל פרט מזהה ותיקון טעויות הקלדה שנפלו בפסק הדין המקורי .

     

    ניתן היום, ז' תמוז תשפ"ג, 26 יוני 2023, בהעדר הצדדים.