החלטה בעניין בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת העדר זכות עמידה

מונחת לפניי בקשת רשות ערעור המכוונת כנגד החלטת בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (כב' השופטת כרמית חדד) מיום 04.05.2023 בגדרה וכשם שמשתמע ממנה, נדחתה לעת הזו בקשת המבקש לדחייה על הסף של תביעת המשיבות לקביעת זמני שהות של הקטינים שבכותרת עמן, תוך שבית המשפט הורה על עריכת תסקיר ראשוני ללא מעורבות הקטינים בעריכתו.

הרקע העובדתי בתמצית וההחלטה נושא דיוננו

1. המבקש הוא אביהם של הקטינים שבכותרת. לדאבון הלב, אם הקטינים, רעיית המבקש, הלכה לבית עולמה ביום 20.01.2020 ובטרם עת כתוצאה ממחלה קשה (להלן: "המנוחה").

    

2. המשיבות הן אחיותיה של המנוחה.

   כעולה מן המונח לפניי, הורי המשיבות והמנוחה הלכו לבית עולמם קודם לנישואי המנוחה והמבקש.

    

3. בקליפת אגוז יצוין, כי חודשים ספורים טרם פטירתה ערכה המנוחה צוואה בעדים על פיה הנחילה מלוא רכושה לקטינים בחלקים שווים וביקשה למנות המשיבה 1 כמנהלת העיזבון. לאחר פטירתה הגיש המבקש התנגדות לקיום הצוואה, ברם לא התקיים דיון בה שעה שעלה בידי הצדדים להגיע להסכמות לפיהן המבקש חזר בו מן ההתנגדות והמשיבה 1 לא מונתה כמנהלת העיזבון.

    

4. בחודש אפריל אשתקד פנו המשיבות לבית המשפט קמא והגישו תביעה לקביעת זמני שהות עם הקטינים.

    

5. ביום 06.11.2022 התקיימה ישיבת קדם משפט בפני בית המשפט קמא במהלכה ניתנה על ידו הצעת פשרה (שאינה משתקפת בפרוטוקול הדיון), וניתנה למבקש שהות לשקול אותה ולהודיע עמדתו. בחלוף המועד שקצב לכך בית המשפט, הודיע המבקש, כי אינו מקבל ההצעה וכי הוא עותר לסילוק התביעה על הסף בהעדר זכות עמידה למשיבות לתבוע הסעד שנתבקש על ידן בתביעתן.

    

6. על יסוד האמור הורה בית המשפט למשיבות להבהיר עמדתן באשר להמשך ניהול ההליך.

    

7. המשיבות מצדן טענו, כי לדידן יש להן זכות עמידה. לפיכך, ניתנה לצדדים הזכות להשלים טיעוניהם בכתב.

    

8. לאחר השלמת הטיעונים, ניתנה ביום 04.05.2023 ההחלטה נושא בקשת רשות הערעור שלפנינו בגדרה נדחתה, כאמור, לעת הזו, בקשת המבקש לסילוק תביעת המשיבות על הסף.

    

   בהחלטה נקבע בין היתר לאמור: "בנסיבות מיוחדות אלו אין דרך להורות על שמירת קשרי משפחה של הקטינים עם משפחת המנוחה באמצעות הוריה של המנוחה, התוצאה של האמור אליבא דטענות הנתבע היא כי אין למעשה כל דרך משפטית להורות על קיומו של קשר כלשהו בין הקטינים לבין משפחת אמם המנוחה גם אם הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקטינים וככל שקשר מעין זה אינו מתקיים בדרכים אחרות, עניין המצריך בירור לגופו" (סעיף 10 להחלטה).

    

   ובהמשך: "אני ערה לרצון הקטינים כפי שהוא מובע על ידי הנתבע ולכך שהנתבע הוא האפוטרופוס היחידי של הקטינים אלא שלא ניתן לקבוע מסמרות בעניין רצון הקטינים על יסוד עמדת הנתבע בלבד, בפרט שעה שבין הנתבע לבין התובעות התנהלו הליכים משפטיים ועל פי טענת הנתבע עצמו הקשר שלו עמהן עכור" (סעיף 12 להחלטה).

    

9. עוד נקבע, כי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנא, בהעדר סבים מצד המנוחה להם זכות עמידה מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות") ובהינתן הטענות בדבר קשר משמעותי בין המשיבות ובין הקטינים קודם לניתוקו, אין מקום לדחיית התביעה על הסף.

    

10. בחלקה האופרטיבי של ההחלטה הורה בית המשפט קמא על הגשת תסקיר ראשוני ע"י עו"ס לסדרי דין, ללא מעורבות הקטינים במסגרתו תובא התייחסות לקשרי הקטינים עם בני משפחת המנוחה ולא רק עם המשיבות, לטיב הקשר בינם ובין המשיבות טרם ניתוקו והמלצות ביחס לצורך במעורבות הקטינים בעריכת התסקיר – כל זאת בראי טובתם.

     

    כן נקבע, כי לאחר הגשת התסקיר יישקל הצורך בהגשת תסקיר משלים ועירוב הקטינים בעריכתו.

    בנוסף, נדחתה בקשת המשיבות למינוי אפוטרופוס לדין לקטינים על מנת למנוע מעורבותם בהליך בשלב בו מצוי הדיון בו ונוכח טענות המשיב כי עצם עירובם בו עלול לפגוע בהם.

    בית המשפט קמא גם לא מצא לנכון להורות על צירוף ב"כ היועמ"ש כצד להליך או על קבלת עמדתו בהתייחס למחלוקת הנטושה בין הצדדים בהתאם לעתירת המבקש.

     

11. המבקש, אשר לא השלים עם ההחלטה, הגיש הבקשה שלפנינו לקבלת רשות לערער עליה, ומכאן ההחלטה שלפנינו.

     

    תמצית טענות הצדדים

     

12. יצוין, כי לב המחלוקת בין הצדדים הוא ברובד המשפטי, ומשכך עיקר טענותיהם נסובות סביב קיומה או העדרה של זכות עמידה למשיבות וסביב פרשנות סעיפים 28א ו-28ב לחוק הכשרות אשר התווספו אליו במסגרת תיקון מס' 17 לחוק.

     

13. לטענת המבקש, נוכח שנאת המשיבות כלפיו, מקנן בלבו חשש ממשי מפני הסתה של הקטינים על ידן כנגדו אם יחודש הקשר עמן. הוא מדגיש, כי אין לו התנגדות לקיום קשר בין הקטינים ובני משפחה אחרים של המנוחה, כשם שמתקיים בפועל.

     

    לדידו, המחלוקת בין הצדדים מעוררת שאלה משפטית עקרונית ותקדימית; להכרעה שניתנה ע"י הערכאה הדיונית השפעה מכרעת, וככל שיתברר בסופו של יום כי היא הייתה שגויה, יתעורר קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו, ולכן יש ליתן לו הרשות לערער על ההחלטה.

     

    לדידו, שגה בית המשפט קמא משלא סילק התביעה על הסף, שעה שההסדר הקבוע בסעיף 28ב לחוק הכשרות הוא ממצה ועל פיו להורי הוריו של הקטין בלבד הזכות לעתור לקיום קשר עמו, והוא סומך ידיו על דברי ההסבר לתיקון מס' 17 לחוק; המבקש סבור כי יש להבחין בין הפסיקה עליה ביסס בית המשפט קמא החלטתו ובין המקרה דנא נוכח ההבדל בנסיבות האופפות כל אחד מן המקרים ומועד מתן ההחלטות ביחס למועד כניסתו לתוקף של תיקון מס' 17 לחוק הכשרות; כי שגה בית המשפט קמא משלא נתן לו, כאפוטרופוס הטבעי של הקטינים זכות הבכורה להחליט בעניין טובתם, תוך הבהרה שהוא מתנגד בתוקף לקיום קשר בינם ובין המשיבות, אשר לדידו עלול להכניסם, ברמה גבוהה של וודאות, למערבולת רגשית ולפגוע בשגרת חייהם. מאותה סיבה הוא גם מתנגד לעירוב עו"ס לסדרי דין; לשיטתו, יש לבחון טובת הקטינים בין היתר עפ"י רצונו כאפוטרופוס שלהם ותוך כיבוד האוטונומיה שלו בתור שכזה; כי שגה בית המשפט קמא עת דחה בקשתו לצירוף ב"כ היועמ"ש להליך ולמצער לקבלת עמדתו בסוגיה העקרונית שלפנינו, שיש לה השלכות רוחב, והיא בגדר החלטה תקדימית. עוד נטען על ידו, כי על אף שבית המשפט קמא הורה על עריכת תסקיר ללא מעורבות הקטינים, אין להוראה זו תכלית בשים לב לקוטביות עמדותיהם של הצדדים וטענותיהם.

     

14. לטענת המשיבות, דין הבקשה להידחות משהיא מקדימה את זמנה, שעה שבית המשפט קמא טרם הכריע בשאלת קיומה או העדרה של זכות עמידה להן, והלכה למעשה טרם נקבע על ידו האם יש מקום לסילוק התביעה על הסף אם לאו.

     

    לדידן, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה דנא, עת הורי המנוחה הלכו לבית עולמם לפניה ולפני נישואיה למבקש, והקטינים כלל לא זכו להכירם, יש מקום לברר לגוף העניין השאלה אם יש להורות על קיום קשר בינם ובין בני משפחה אחרים זולת הוריה; בניגוד לטענת המבקש, סעיף 28ב לחוק הכשרות אינו יוצר הסדר שלילי בעניין בני משפחה נוספים, זולת הורי הוריו של ההורה הרשאים לעתור לזמני שהות עם ילדיו הקטינים, הן מבחינה לשונית והן מבחינת תכלית ההוראה החוקית הנעוצה בטובת הקטינים; מכל מקום, יש להן זכות עמידה מכוח הוראות חוק הכשרות, ובפרט סעיף 68(א), המקנה לבית המשפט סמכות ליתן סעדים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניינו של קטין לבקשת צד מעוניין, קל וחומר שעה שמדובר באחיותיה של האם המנוחה ובהעדר הורי הורים כבמקרה דנא; לבית המשפט סמכות ליתן הסעד הנתבע על ידן גם מכוח סעיף 3(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 ומכוח סעיפים 5 ו-8 לאמנה לזכויות הילד אשר אושררה ע"י מדינת ישראל, ושמה דגש על חשיבות השמירה על קשרי המשפחה של הקטין; כי בניגוד לטענות המבקש, הן אינן שונאות אותו כלל והעצמת הסכסוך על ידו היא מלאכותית גרידא ונועדה לשרת מטרה פסולה שהיא זרה ומנוגדת בתכלית לטובת הקטינים; כי בכל הנוגע לטיב הקשר בינן ובין הקטינים טרם פטירת המנוחה, טענות הצדדים קוטביות והן טעונות בירור, לרבות בעניין רצון הקטינים; בניגוד לטענת המבקש, לא יהיה קושי להשיב המצב לקדמותו ככל שבקשתו לסילוק על הסף תידחה, שעה שבית המשפט קמא קבע, כי בשלב זה אין הוא מורה אמנם על סילוק התביעה, אולם יכול שיורה כן בהמשך; המשיבות מסכימות, כי מקום בו מדובר בקרובי משפחה מדרגה שאינה הורי הוריו של הקטין, יש לאפשר הקשר עמו במשורה ובזהירות המתבקשת, אך אין זאת אומרת שהדבר איננו אפשרי; ככלל, יש ליתן משקל לרצון ההורה ולאוטונומיה שלו, אולם אין המדובר בזכות מוחלטת, כי אם יחסית ומכל מקום היא כפופה לטובת הילד ולזכויותיו; דווקא התסקיר אשר בית המשפט הורה על עריכתו עשוי לשפוך אור על אופייה של מערכת היחסים הפנים-משפחתית; אין ולא היה מקום, בשלב בו מצוי ההליך בבית המשפט קמא לבקש את עמדת ב"כ היועמ"ש, ואף בקשה זו הקדימה זמנה.

     

    דיון והכרעה

     

15. לאחר עיון באשר מונח לפניי ובתיק המתנהל בבית המשפט קמא, מצאתי לדחות הבקשה על יסוד תקנה 138(א)(5) ותקנה 146(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ולהלן נימוקיי.

     

16. ראש וראשון נזכיר מושכלות היסוד, לפיהן דחייה או מחיקה של תובענה על הסף הן אמצעי קיצוני אשר יינקט בזהירות ובמשורה, מקום בו אין אפשרות, אף לא קלושה, כי התובע יזכה בסופו של ההליך בסעד המבוקש על ידו. אין צורך להכביר מילים בדבר, אך נפקות האקט של סילוק על הסף ידועה וברורה – נעילת דלתות בית המשפט בפני בעל הדין ופגיעה בזכות הגישה לערכאות.

     

17. בנדון דידן יצוין, כי בפסיקה הלכה והשתרשה מגמת אי התערבות של ערכאת ערעור בהחלטת הערכאה הדיונית הדוחה בקשה לסילוק תביעה על הסף, ועפ"י ההלכה הפסוקה, התערבותה מצומצמת למקרים בהם נפלה טעות מהותית בהחלטת הערכאה הדיונית או כאשר מתעורר חשש ממשי לניהול הליך סרק שכרוך בהשקעת משאבים רבים (ראו למשל: רע"א 4792/17 לוי נ' אברג'יל ואח', פורסם במאגרים האלקטרוניים; רע"א 3910/19 ש. ח פארק פיתוח וגינון (1986) בע"מ נ' עיריית מעלות, פורסם במאגרים האלקטרוניים; רע"א 3744/20 י.ו טירת הכרמל בע"מ נ' חלבי, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

     

18. אכן, וכנטען ע"י המשיבות, בית המשפט קמא טרם הכריע בבקשת המבקש לסילוק על הסף (ראו למשל פסקה ראשונה בסעיף 13 להחלטה והשימוש העובר כחוט השני לאורך ההכרעה בצמד המילים "בשלב זה"), ובמובן זה הבקשה מקדימה את זמנה והמבקש משיג למעשה על החלטת הביניים על פיה נתבקש תסקיר ראשוני, כלשון בית המשפט קמא, שיערך ללא מעורבות הקטינים.

     

    לפיכך, ומכוח קל וחומר אין מקום להתערב בהחלטתו.

     

    בהקשר זה יוער, כי ההחלטה אינה נוקטת אמנם בלשון מפורשת כשם שראוי היה שייעשה ועל פניו נראה, כי פני בית המשפט קמא לבירור התביעה לגופו של עניין, ברם ניתן להבין מן האופן בו היא מנוסחת, כי טרם ניתנה על ידו הכרעה בבקשה לסילוק על הסף, ופתוחה בפני המבקש לאחר קבלת התסקיר לשוב ולעתור לכך. זאת, כמובן, מבלי להביע עמדה או לטעת מסמרות בעניין.

     

19. עינינו הרואות, כי עסקינן בהחלטת ביניים, הנטועה עמוק במרחב שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, אשר מצאה לנכון, טרם ההכרעה בבקשה לסילוק על הסף, לקבל תמונה רחבה יותר אשר תשורטט בידי גורם מקצועי-אובייקטיבי, בהינתן היריבות בין הצדדים, טיב טענותיהם והפערים ביניהם כשבתווך שלושה קטינים שהם בבחינת נוכחים-נפקדים בהליך.

     

20. כידוע, אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות ממין אלו, הנושאות אופי דיוני, אלא במקרים חריגים בלבד המגלים פגם חמור, למשל כשיש בהם משום עיוות דין או כשההחלטה מנוגדת לדין (ראו למשל: רע"א 1657/23 קורוצ'קין נ' המרכז הרפואי ברזילי ואח', פורסם במאגרים האלקטרוניים, רע"א 10788/02 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' יחזקאל, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

     

21. אולם גם אם נסווג ההחלטה כמהותית, בהתאם לתפיסת המבקש, לא מצאתי שיש מקום להתערב בה משאינה אלא החלטת ביניים, כאמור, טרם הכרעה בבקשה לסילוק על הסף, ומשהיא מאזנת כראוי בין האינטרסים והזכויות של בעלי הדין ושל הקטינים, ולא מצאתי שנפל בה פגם.

     

22. למעלה מן הצורך והיות שלשיטת המבקש גם מכך היה על בית המשפט קמא להימנע ולסלק התביעה על הסף ובהינף יד בהעדר זכות עמידה למשיבות יצוין, וזאת מבלי לטעת מסמרות או להביע עמדה בעניין סיכויי תביעת המשיבות, כי עניין לנו בסוגיה כבדת משקל הנוגעת בעיקר לקשרי קטינים, שמי מהוריהם נפטר לבית עולמו, עם בני משפחתו המורחבת ולסמכות אפוטרופסם הטבעי, ההורה הנותר בחיים, להשפיע על טיב והיקף הקשרים הללו.

     

23. הצדדים חלוקים, בין השאר, בשאלת פרשנותם של סעיפים 28א ו- 28ב לחוק הכשרות. אכן וכפי שנטען ע"י המבקש, וזאת מבלי להביע עמדה בנוגע למחלוקת זו, מעיון בפרוטוקול של ישיבת וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מיום 13.06.2012 בהצעת החוק (תיקון 17 לחוק הכשרות) עולה, כי עיגון זכותם של בני משפחה נוספים לקשר עם הקטין מעבר לסבים, עורר מחלוקת בקרב מי מהמשתתפים בישיבה, ובדברי ההסבר להצעת החוק, שקדמה לישיבה (ופורסמה ביום 13.03.2012) אף צוין, כי בעת ההכנה של הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית תבחן וועדת החוקה חוק ומשפט את האפשרות להרחבת ההוראה המוצעת והחלתה גם על הקשר בין הקטין ובין קרובי משפחה נוספים, כאשר דה פקטו הנוסח שנתקבל בסופו של יום ידוע ומעוגנת בו זכות הסבים בלבד.

     

24. דא עקא, במקרה דנא על נסיבותיו המיוחדות, משהורי המנוחה אינם בין החיים, טרם הוכרע ע"י בית המשפט קמא, האם יש מקום לבחור בפרשנות מרחיבה או מצמצמת של הוראות הסעיפים 28א ו-28ב לחוק הכשרות והאם זהו המקור הנורמטיבי היחיד מכוחו מוסמך הוא להכריע בתובענה או שמא יכולה ההכרעה להישען על מקורות נורמטיביים נוספים כדוגמת האמנה הבינלאומית לזכויות הילד ועוד.

     

25. פרשנות דבר חקיקה ובפרט עת קשורה היא בטבורה לסוגיה של טובת הילד אינה דבר של מה בכך, וודאי לא שעה שבית המשפט לענייני משפחה נדרש לתתה בשלב כה מקדמי של ההליך, ואין להקל ראש בדבר.

     

26. יתר על כן וכפי שטוענים הצדדים כל אחד מנקודת המבט שלו, עניין לנו בנסיבות מיוחדות שניתן להבחין בינן ובין נסיבותיהם של מקרים דומים בהם נדרשו ערכאות השיפוט להכריע בעניין קשרי משפחה של קטינים עם בני המשפחה המורחבת. מכל מקום, זו דרכו של עולם, עת הדין מתגבש ומתעצב באמצעות הפסיקה ובפרשנות שניתנת לו על ידה, בפרט משבית המשפט נדרש לצקת תוכן לעקרונות על כדוגמת טובת הילד.

     

27. היא הנותנת, אפוא, שדווקא במקרה דנא שומה על בית המשפט לנהוג ברגישות ובשום שכל תוך הפניית הזרקור לעבר הקטינים, כמובן, ותוך שקילת כלל האינטרסים, טרם הכרעה בשאלת גורל התביעה, והאם נכון אם לאו לסלקה על הסף.

     

28. הנה כי כן, באתי, כאמור, לכלל מסקנה כי הדרך בה בחר לילך בית המשפט קמא מאזנת כהלכה בין כלל השיקולים הרלוונטיים ונסיבות המקרה דנא, ולא מצאתי כי יצאה שגגה מלפניו, וכי יש להתערב בהחלטתו.

     

29. למען הסר ספק יובהר, כי לא נעלמו מעיניי טענות המבקש ודאגתו לשלומם הנפשי של ילדיו הקטינים, אשר למרבה הצער והכאב נגזרה עליהם יתמות מאם בגיל כה צעיר, וניתן כמובן להבין ללבו, אך כפי שהובהר לעיל, מצאתי כי מתן הוראה לעריכת תסקיר ללא מעורבות שלהם וללא חשיפתם לעובדים סוציאליים כמו גם דחיית בקשת המשיבות למנות להם אפוטרופוס לדין מלמדת כי טובתם ניצבת לנגד עיני בית המשפט קמא ולא נזנחה חלילה.

     

    מכל מקום, כאמור, טרם ניתנה הכרעה בבקשה לסילוק על הסף ובמחלוקת בין הצדדים בעניין קיומה או העדרה של זכות עמידה למשיבות.

     

30. על יסוד כל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

     

31. המבקש יישא בהוצאות המשיבות בסך 1,500 ₪ מתוך העירבון שהופקד על ידו בהליך. היתרה על פירותיה תושב לידיו.

     

32. המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

     

33. ההחלטה ניתנת לפרסום בהיעדר שמות הצדדים ופרטים מזהים נוספים.

     

    ניתנה היום, ח' אב תשפ"ג, 26 יולי 2023, בהעדר הצדדים.