-
התובע מבקש להכיר בתאונת דרכים שעבר, בדרכו חזרה הביתה מערב גיבוש, כפגיעה בעבודה.
רקע עובדתי וטענות הצדדים
-
התובע יליד 1984, עובד כמתכנת במשרד ראש הממשלה משנת 2015.
-
ביום 24.9.19 השתתף התובע בערב גיבוש (להלן: "ערב גיבוש"), ובדרכו חזרה לביתו נפגע בתאונת דרכים (להלן: "התאונה"). לטענת התובע, יש לראות בתאונה כתאונת עבודתה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995.
-
לטענת הנתבע, ערב הגיבוש איננה פעילות נלוות לעבודה, היא התקיימה מחוץ למקום העבודה (בבית עובדת אחרת) ולא בשעות העבודה, לא שולם שכר עבור זמן הפעילות, הפעילות אורנה ותוכננה על ידי הוועד, ולפיכך אין להכיר בתאונה שהתרחשה בדרכו של התובע הביתה מהפעילות כתאונת עבודה.
ההליך בבית הדין
-
ביום 6.10.21 התקיים דיון מקדמי במסגרתו הוגדרה הפלוגתא אם יש לראות בתאונה כפגיעה בעבודה וניתן צו להגשת ראיות הצדדים. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ומטעם מר שי בורשטיין, מנהלו (להלן: מר בורשטיין").
-
ביום 20.12.22 נשמעה עדותם של התובע ושל מר בורשטיין ובהמשך הוגשו סיכומים בכתב. אחרון הסיכומים הוגש ביום 16.5.23.
דיון והכרעה
-
לאחר שעיינתי בכל המסמכים שהונחו בפני בית הדין, שמעתי את עדותו של התובע ומר בורשטיין ועיינתי בסיכומי הצדדים שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.
תאונת עבודה – המסגרת הנורמטיבית
-
"תאונת עבודה" מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו". על פי ההלכה הפסוקה, גם פעולות נלוות לעבודה יכולות להיחשב כפגיעה תוך כדי ועקב העבודה, אך זאת ככל שהן קשורות לעבודה במידה סבירה, תוך הבאה בחשבון של יחסיות הזמן ויחסיות המרחק בהתאם לכלל הנסיבות.
-
בפסק הדין בעניין אילוז נקבע מבחן דו שלבי בבחינת השאלה אם יש להכיר בפגיעה תוך כדי "פעילות נלווית" כ"פגיעה בעבודה". ראשית, בחינת מהותו של האירוע, זיקתו לעבודה ומידת העניין שיש למעסיק באירוע. שנית, תבחן הפעילות בה היה העובד מעורב ומידת הקשר של אותה פעילות לאירוע המוכר. מבחן זה אושר על ידי בית המשפט העליון בפרשת זגורי, שם נפסקו הדברים הבאים:
"אשר לשלב הראשון במבחן הדו שלבי שהותווה בעניין אילוז. באותו השלב נבחנת, כאמור, מידת הזיקה של האירוע למסגרת העבודה ודומה כי אין עוד חולק על כך שאירועי גיבוש והשתלמות שונים שמארגן המעסיק לעובדיו עשויים בנסיבות מתאימות ליהנות מכיסוי ביטוחי על פי חוק הביטוח הלאומי. ... לעניין זה חשוב להדגיש כי העובדה שאירוע מסויים מכריז על עצמו כאירוע 'גיבוש' או כ'השתלמות' אין די בה והמבחן שיש להחיל בעניין זה הוא מבחן של מהות הנבדקת על פי תכני האירוע."
-
בעניין אילוז נקבעו הדברים הבאים ביחס לשלב הראשון במבחן המשפטי שנקבע –
"לא כל אירוע שעיקרו או תכליתו בפעילויות גיבוש ונופש יוכר כ'פעולה נלווית' לעבודה, אלא צריך שתשמר הזיקה שבין האירוע למפעל. סממן עיקרי ומרכזי, הגם שלא אחד ויחיד, לזיקה האמורה יהיה העניין שיש למעביד בקיומו של האירוע כאירוע נופש ובתרומתו של אירוע הנופש ככזה לחיי העבודה במפעל.
לשם כך, תידרש, בין היתר, הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו. ביטוי לכך עשויים אנו למצוא בדרך המימון של האירוע, בארגון וכיוצא באלה סממנים המעידים על החשיבות שהמעביד מייחס לאירוע ועל הקשר שלו לחיי העבודה במפעל. בהקשר זה, לא מן הנמנע כי יעבור קו חוצץ בין אירוע אותו יוזם ומארגן המעביד ואשר לו הוא אחראי, לבין אירוע שהיוזם אותו והנושא בעול הוא ועד העובדים, בין בעצמו ובין בשיתוף עם העובדים, או עם המעביד. בכל מקרה, תוכרע הכף, בסופו של דבר בשים לב לנסיבותיו של המקרה, וכאמור, למשקלם המצטבר של הסממנים המעידים על האינטרס של המעביד, על רקע הזיקה למפעל ולחיי העבודה בו."
מהכלל אל הפרט
-
תחילה יוטעם כי עדותם של התובע ושל מר בורשטיין תמכו זו בזו, עלו בקנה אחד עם טענותיו של התובע בכתב התביעה ובתצהיר ובמסמכים שהונחו בפניי, הן היו סדורות וקוהרנטיות, הן לא נסתרו ועשו אפוא על בית הדין רושם מהימן, ולפיכך בחרי לאמץ אותן במלואן והן מהוות את הבסיס של הכרעתנו בפסק הדין.
-
התובע ומנהלו מר בורשטיין העידו כי ביום 24.9.19 התקיים ערב גיבוש מחלקתי, ועדותם בעניין זה לא הייתה שנויה במחלוקת. הנתבע אף צירף את ההזמנה לערב הגיבוש כמוצג נ/1, שלשונו, כדלקמן:
"ערב מחלקתי – 24.9.19
מה הלו"ז?
18:30 – התכנסות
19:00 – הרצאה מרתקת של ד"ר יניב לויתן בנושא לוחמה פסיכולוגית
20:00 – הרמת כוסית לראש השה + אוכל
איפה?
ביתה של רונית ל ... (פרטי מענה)
ועדת תרבות
מירי, לירון ושרון"
-
המטרה העיקרית של הערב הייתה גיבוש של העובדים במחלקה בה הועסק התובע, אולם התרשמתי כי לא מדובר בפעילות פרטית של העובדים או בפעילות שאורגנה ביוזמתם בלבד.
-
התובע העיד כי ערב הגיבוש מומן על ידי ועדת תרבות במחלקה בה הועסק, אולם ועדת התרבות איננה ועדה עצמאית שכוננה ביוזמת העובדים, היא ממומנת על ידי המעסיק, נתמכת על ידי ההנהלה וכפי שהעיד מר בורשטיין תפקידה לקדם, יחד עמו, כמנהל מטעם המעסיק, פעילויות שונות לטובת עובדי המחלקה. המעסיק משקיע בה כספים ויש לו אינטרס בקיומה ובתפקודה הפעיל.
-
מר בורשטיין העיד כי ערב הגיבוש מושא התביעה תוכנן ע"י ועדת התרבות בשיתוף פעולה עמו, כפי שנעשה תדיר בקשר לפעילויות הוועדה. פעילות כזו היא פעילות הנלוות באופן סביר לעבודה, במיוחד בשים לב כי בערב הגיבוש נשמעה גם הרצאה הנוגעת לתחום עיסוקה של המחלקה, והרימו כוסית לרגל השנה החדשה.
טענותיו של הנתבע כי ההרצאה איננה קשורה בעבודתו של התובע איננה מקובלת עלינו שכן התובע הועסק כמתכנת במשרד ראש הממשלה ולפיכך הרצאה בתחום הלוחמה הפסיכולוגית קשורה על פניו קשר ישיר לתחום עבודתו כפי שהסבירו הן התובע והן מר בורשטיין.
-
לא הייתה חובת השתתפות אולם התרשמתי כי המנהלים עודדו את ההשתתפות בערב זה, ומרביתם השתתפו בו בעצמם. עידודם של מנהלים אצל המעסיק להשתתף בערב גיבוש והשתתפותם הפעילה של המנהלים בעצמם מוסיפה לערב הגיבוש נופך מחייב והימנעות מלקחת חלק בערב מסוג זה עלולה להביא לכל הפחות לחוסר נעימות למי שמחליט לא להשתתף בה ועל ידי כך מקרבת עוד יותר את הזיקה שלה לעבודה.
-
התובע העיד כי העובדים, כ-50 במספר השתתפו בסך של 1,465 ₪ מערב הגיבוש, עלות חלקית בשים לב שעלותה הכוללת של ההרצאה עמדה על סך 4,680 ₪ שמומנה בעיקר על ידי המעסיק.
-
אכן לא שולם לתובע ולעובדים שהשתתפו בערב הגיבוש שכר עבודה, אולם אופיו על ערב הגיבוש, מעורבותו של המעסיק בתכנון הערב, השתתפותו הפעילה בערב זה ובמימונו מטים את הכף לעבר סיווגו של ערב הגיבוש לפעילות נלוות לעבודה.
-
בסיומו של ערב הגיבוש התובע הוסע הביתה על ידי חבר לעבודה, ובעודו הולך על המדרכה לכיוון ביתו התרחשה תאונת דרכים בין רכב לקטנוע והקטנוע פגע בו. לפיכך, לתאונה קשר ישיר לערב הגיבוש, ולפיכך מתקיימים שני המבחנים שהותוו בפסק הדין בעניין אילוז.
-
לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן שהתאונה תוכר כתאונת עבודה.
-
בשים לב כי התובע מיוצג על ידי הסיוע המשפטי – אין צו להוצאות.
ניתן היום, כ"א אב תשפ"ג, (08 אוגוסט 2023), בהעדר הצדדים.
