דהן ואח' נ' אם.די.גי. נדל"ן השקעות בע"מ ואח'

מבוא

1. התובעים חתמו על הסכמים לשכירות ארוכת טווח עם הנתבעת לחכירת יחידות בפרויקט ברחוב הירקון 270 בתל אביב (להלן: "הפרויקט"). בהתאם להסכמים אלה, התחייבה הנתבעת, חברת אם.די.ג'י. נדל"ן השקעות בע"מ (להלן: "אם.די.ג'י."), כי בתמורה לסכומים שיועברו לה מראש על ידי התובעים, יועברו לידי התובעים יחידות בפרויקט למשך תקופה של עשרים שנה.

    

   התובעים 1 - 3 שילמו לחברה את מלוא התמורה החוזית המוסכמת בגין היחידות ששכרו. אך היחידות לא הועברו לידיהם מעולם, והתשלומים ששולמו על ידיהם לא הושבו להם. התובע 4 העביר אף הוא המחאות על סך מלוא התמורה החוזית המוסכמת. גם התובע 4 לא קיבל את היחידה מאם.די.ג'י.. הוא הצליח לבטל שתיים מההמחאות (בסך של 150,000 ₪), ויתרת התמורה, בסך של 100,000 ₪ לא הושבה לו.

    

   התובעים הגישו תביעתם זו כנגד אם.די.ג'י. וכן כנגד יתר הנתבעים – מנהלים, עובדים ובעלי מניות באם.די.ג'י., להשבת כספי התמורה ששילמו לחברה, וכן לפיצויים בגין האיחור במסירת היחידות.

    

   התביעה כנגד הנתבע 3 נמחקה ביום 18.9.17. כנגד הנתבעים 1, 2 ו- 4 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ביום 21.3.2018. פסק דין זה ניתן, אם כן, בתביעת התובעים כנגד הנתבע 5, מר מיכאל אזולאי (להלן: "מיכאל").

    

   רקע כללי

    

2. התובעים הם אנשים פרטיים, שהתקשרו עם אם.די.ג'י. בשלושה הסכמים לשכירות ארוכת טווח של יחידות בפרויקט.

    

   במסגרת ההסכמים הציגה את עצמה אם.די.ג'י. כמי ששכרה בשכירות משנה את היחידות מחברת הירקון 270 נכסים מע"מ ח.פ 515351351 (להלן: "הירקון 270"), והמוסמכת להתקשר בהסכמים עם התובעים. ההסכמים שנכרתו עם התובעים כוללים הסכמות דומות במהותן, כדלקמן:

    

   ביום 18.2.16 התקשרו התובע 1, יצחק דהן (להלן: "יצחק") ואם.די.ג'י. בהסכם לשכירת יחידה מס' 504 בפרויקט, למשך תקופה של כעשרים שנה, ממועד כריתת ההסכם ועד ליום 22.6.36, בתמורה לסך של 500,000 ₪. מועד המסירה החוזי המוסכם נקבע כ- 22.6.16. עוד הוסכם, כי אם.די.ג'י. תשלם ליצחק "תשלום מובטח" חודשי בסך של 5,000 ₪ למשך תקופה של 7 שנים, החל ממועד המסירה המוסכם ועד ליום 30.5.23, (להלן: "הסכם דהן").

    

   ביום 15.2.16 התקשרו התובעים 3-2, מנשה ורחל יום טוב (להלן:"ה"ה יום טוב") ואם.די.ג'י. בהסכם שכירות לשכירת יחידה מס' 304 בפרויקט, למשך תקופה של כעשרים שנה, ממועד כריתת ההסכם ועד ליום 22.6.36, בתמורה לסך של 500,000 ₪. מועד המסירה החוזי המוסכם נקבע כ- 22.6.16. עוד הוסכם, כי אם.די.ג'י. תשלם לה"ה יום טוב "תשלום מובטח" חודשי בסך של 5,000 ₪ בחודש, למשך תקופה של 5 שנים החל מיום 1.6.16 ועד ליום 30.5.21 (להלן: "הסכם יום טוב").

    

   ביום 25.3.16 התקשרו התובע 4, רוני לווים (להלן: "רוני") ואם.די.ג'י. בהסכם שכירות לשכירת יחידה 404 בפרויקט, למשך תקופה של כעשרים שנה, ממועד כריתת ההסכם ועד ליום 22.6.36, בתמורה לסך של 250,000 ₪. מועד המסירה החוזי המוסכם נקבע כ- 22.6.23. עוד הוסכם, כי אם.די.ג'י. תשלם לרוני "תשלום מובטח" חודשי בסך של 2,500 ₪ בחודש, למשך תקופה של 5 שנים החל מיום 22.6.16 ועד ליום 30.5.21 (להלן: "הסכם לווים").

    

   בכל ההסכמים הופיעה תניית פיצוי בגין איחור במסירת המושכר, לתשלום חודשי בסך של 5,000 ₪ לחודש, החל מיוני 2016 (סעיף 4.1 לכל אחד מההסכמים).

    

3. יצחק שילם את מלוא התמורה החוזית המוסכמת, בסך של 505,000 ₪. מתוך כל ההמחאות לתשלום חודשי מובטח בסך של 5,000 ₪ שנמסרו ליצחק כובדו רק 6 המחאות, בסך כולל של 30,000 ₪ (ראו בסעיף 22 לתצהיר העדות הראשית מטעם יצחק).

    

   ה"ה יום טוב שילמו את מלוא התמורה החוזית המוסכמת, בסך של 500,000 ₪. מתוך כל ההמחאות לתשלום חודשי מובטח בסך של 5,000 ₪ שנמסרו לה"ה יום טוב כובדו רק 6 המחאות, בסך כולל של 30,000 ₪ (ראו בסעיף 22 לתצהיר העדות הראשית מטעם התובע 2, מר מנשה יום טוב, להלן: "מנשה").

    

   רוני העביר לחברה המחאות על מלוא התמורה החוזית המוסכמת, בסך של 250,000 ₪.

    

   היחידות מעולם לא הועברו לתובעים. התשלומים ששולמו על ידי יצחק וה"ה יום טוב נותרו בידי אם.די.ג'י. ולא הושבו להם. רוני הצליח לבטל שתיים מההמחאות שמסר לחברה, בסך של 150,000 ₪, ויתרת התמורה, בסך של 100,000 ₪ לא הושבה לו.

    

   טענות הצדדים

    

   תמצית טענות התובעים

    

4. לטענת התובעים, מיכאל היה נושא משרה, בעל מניות ודירקטור באם.די.ג'י., על כן יש להכיר באחריותו החוזית והנזיקית של מיכאל כלפיהם וכן להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין אם.די.ג'י. לבין מיכאל. התובעים הלינו כלפי מיכאל על התנהגות בלתי אחראית בניהול אם.די.ג'י., ובשימוש באם.די.ג'י. על מנת להונותם. הם טענו כי לכתחילה לא היה בכוונת אם.די.ג'י. או ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כלפיהם. עוד טענו התובעים, כי התחייבות אם.די.ג'י. כלפי הירקון 270 כי תשכור ממנה את היחידות ותבצע בהן שיפוצים היתה חסרת אחריות ובלתי ישימה.

    

   התובעים טענו כי מיכאל היה מודע למצב הפרויקט, כי היה גורם מרכזי באם.די.ג'י., וכן כי בעת כריתת ההסכם עם הירקון 270 היה מיוצג, ועל כן אין לקבל את טענותיו כי לא היה מודע לכך שהוחתם על ערבות אישית במסגרת הסכם זה. באשר להעברת מניותיו של מיכאל באם.די.ג'י., טענו התובעים, כי העברת מניות זו בוצעה לאחר כריתת ההסכמים עימם, כי מדובר היה בהעברת מניות פסולה, שתכליתה להתחמק מאחריותו של מיכאל לפרויקט, וכן כי גם לאחר העברת המניות המשיך מיכאל להיות מעורב באם.די.ג'י.

    

5. לטענת מיכאל, הגורם הנושא באחריות לאי קיום התחייבויותיה של אם.די.ג'י. הוא הנתבע 4, מר גיא מונסנוגו, פושט רגל, שהועמד לדין והורשע בגין הונאת נדל"ן, לאחר שהודה במעשיו ולקח עליהם אחריות. מיכאל טען, כי הוא אינו אחראי לכך שאם.די.ג'י. לא עמדה בהתחייבויותיה.

    

   מיכאל הכחיש כי נשא בתפקידים כלשהם באם.די.ג'י. במועד כריתת ההסכמים עם התובעים, אחר שהעביר מניותיו ואת תפקידו בדירקטוריון לנתבע 2, דניאל חי מונסונגו (להלן:"דניאל") – ללא תמורה. מיכאל הרחיב אודות הרקע להעברת המניות ולהפסקת חברותו בדירקטוריון – החתמתו על ערבות אישית מול הירקון 270, ללא הסכמתו לכך.

    

   מיכאל טען כי אם.די.ג'י. חתמה מול הירקון 270 הסכם אמיתי, כשר ומחייב. החזקה בבניין אכן עברה לחברה, והבניין עצמו עבר שיפוץ. לטענתו, הפרויקט הוכשל אך בשל מעצרו של גיא והפרת ההסכם בידי הירקון 270, שתפסה חזקה במגדל הירקון. לצד זאת, טען מיכאל, כי הפרוייקט ישים ולראיה חברה אחרת מנהלת את הבניין ומשכירה אותו לפרקי זמן שונים.

    

   עוד טען מיכאל, כי ההליך השפיע על מצבו הרפואי והנפשי. הוא אובחן עם מחלה ממאירה ומצבו הנפשי הידרדר. מיכאל פירט סתירות בין האמור בכתב התביעה ובתצהיריהם של התובעים ובין עדויותיהם של התובעים, וטען לחוסר מהימנות עדויות אלה, בפרט ככל שהן נוגעות למעורבותו במכירת היחידות לתובעים ולאחריותו להשבת הכספים לתובעים.

    

   דיון והכרעה

    

6. למעשה הצדדים אינם חלוקים בדבר מהות ההסכמות בין התובעים לבין אם.די.ג'י., בדבר העברת התשלומים לאם.די.ג'י, וכן בדבר אי עמידת אם.די.ג'י. בהתחייבויותיה כלפי התובעים. המחלוקת בין הצדדים נסובה על השאלה האם יש מקום לחייב את מיכאל לשאת בהתחייבויותיה של אם.די.ג'י., וכן חלוקים הצדדים בשאלת גובה הפיצוי.

    

   לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדיהם, ועיינתי בכל שהובא לפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

    

   מעורבותו של מיכאל באם.די.ג'י. ובפרויקט

    

7. לטענת מיכאל, למעשה מי שהקים את אם.די.ג'י. וניהלה בפועל היה הנתבע 4, מר גיא מונסוניגו (להלן: "גיא"). מיכאל טען כי גיא הוא שיזם את הקמת אם.די.ג'י. והוא שביקש לפעול לרישומה, גיא הוא ש"נטל את המושכות" בכל הנוגע לניהול אם.די.ג'י. וקבלת החלטות בה, הוא שיזם את הפרויקט ושכר בפועל את מגדל הירקון. מיכאל הבהיר, כי הוא עצמו נרשם כבעל מניות וחבר דירקטוריון על פי דרישה של גיא, כי לא היה מעורב בפועל בפרויקט וכי לא ידע פרטים עליו. מיכאל טען עוד, כי תפקידו הסתכם ב"הפקדת הכספים" גרידא. כתימוכין בטענותיו הפנה מיכאל לחקירתו הנגדית של עו"ד גבריאל הנר, מי שטיפל בהקמת אם.די.ג'י., שהעיד, כי גיא היה הרוח החיה מאחורי אם.די.ג'י., ומי שהחליט את ההחלטות באם.די.ג'י., ובלשונו (במענה לשאלה: "מי קבע את ההחלטות בחברה?"): "בגדול גיא קבע. גיא היה הרוח החיה מאחורי החברה" (עמ' 60, שורה 20).

    

   אך לא השתכנעתי מאופן הצגה זה של תפקידו של מיכאל באם.די.ג'י.. כעולה ממסמכי הרישום ומתקנון אם.די.ג'י., במועד התאגדותה של אם.די.ג'י., ה- 7.12.15, היה מיכאל מייסד אם.די.ג'י., ושימש כמנהל יחיד, בעל מניות יחיד, דירקטור יחיד ומורשה חתימה בה (וראו, בין היתר, בחקירתו של עו"ד הנר, בעמ' 65, שורה 4).

    

   מיכאל לא הכחיש כי הוא שחתם על מסמכי ההתאגדות בפני עו"ד הנר. מיכאל אף העיד, כי על פי ייעוץ עם עו"ד הנר הוא "ישב על הכסף" של אם.די.ג'י., והיה "בעל הבית" של אם.די.ג'י., ובלשונו: "קיבלתי ייעוץ מעו"ד הנר שהיה פה התייעצתי איתו אם אני פותח חבגרה וכל היעוץ הזה קיבלתי ממנו. הוא ישב בבן יהודה קיבלתי יעוץ הוא אמר לי אתה מקים חברה, אם אתה יושב על הכסף של החברה אתה הבעל בית" (עמ' 75, שורות 13 – 15), וכן (במענה לשאלה: "עד מתי ישבת על הכסף של החברה?"): "מבחינתך עד שהחזרתי את זה לדניאל עד 2.2 ... " (שם, שורה 17).

    

   בנוסף, העיד מיכאל, כי על אף שגיא ניהל את הפרויקט, הוא היה אמון על שמירת הכסף, ובלשונו: "גיא ניהל בפועל. הוא היה הפרויקט שלו. אני התעסקתי באלקטרוניקה במחשבים ותו לו. לבדוק את הכסף לשמור את הכסף, הכסף הכל עובר דרכי.אמרתי לו ביום שאתה מוציא שח מהחשבון אני לאפה" (עמ' 82, שורות 14 – 16).

    

   בהיות מיכאל מייסד אם.די.ג'י., בעל מניות ודירקטור יחיד, מורשה חתימה ומי שאחראי על ענייניה הכספיים של אם.די.ג'י. - אין מקום להצגתו של מיכאל כמי שלא היה מעורב בפועל בהקמת אם.די.ג'י. או בניהולה.

    

8. אף לא השתכנעתי מטענותיו של מיכאל כי לא היה מעורב בפרויקט, זולת על דרך של "קבלת כספים", כלשונו.

    

   אין חולק, כי אם.די.ג'י. הוקמה לשם הוצאת הפרויקט מן הכוח אל הפועל (וראו, בין היתר, בעדותו של גיא, שתצוטט להלן)

    

   מיכאל הוא שחתם בשמה של אם.די.ג'י. ביום 27.1.16 על הסכם השכירות מול הירקון 270 לשכירת מגדל הירקון לתקופה של 60 חודשים החל מיום 1.2.16. מדובר היה בחתימה על הסכם מתוקן, אחר שהסכם ראשון בעניין נחתם על ידי מיכאל בשמה של אם.די.ג'י. עוד ביום 19.1.16 (ראו, בין היתר, בעדותו של מיכאל בסעיף 49 לתצהיר העדות הראשית מטעמו). בהיותו הגורם היחיד שהתחייב מטעמה של אם.די.ג'י. להקמת הפרויקט מול הירקון 270, וכמי שאחראי על ענייניה הכספיים של אם.די.ג'י. כאמור, מנוע מיכאל מלטעון כי לא היה מעורב בפרויקט או מודע לפרטיו.

    

9. מיכאל טען, כי לא הרוויח דבר מהפרויקט. לדבריו, שכרו באם.די.ג'י. שולם כשכיר, וניתן לו תלוש שכר. אך מיכאל סתם ולא פירט מה היה גובה השכר שגבה בגין התקופה בה עבד באם.די.ג'י., כך שלא ניתן להתרשם מגובה השתכרותו (וראו, בין היתר בחקירתו של מיכאל, בה סירב לציין מהם הסכומים שקיבל בפועל בגין מעורבותו באם.די.ג'י., בעמ' 73, שורה 30), והדבר אומר דרשני.

    

   עוד טען מיכאל בחקירתו, כי מעבר לשכר שקיבל מאם.די.ג'י. משך מאם.די.ג'י. סכומים קטנים בלבד המסתכמים ב- 500 ₪ - 1,500 ₪, לכל היותר (עמ' 82, שורות 31 – 32). אך בהמשך חקירתו הודה, כי משך סכומים משמעותיים מאם.די.ג'י., ובלשונו: "הוא (גיא – פ.נ.) נתן לי 100,000 שח על הערבות לשלם ואני קיבלתי עוד 60,000 שח. 20,000 שח קיבלתי כל חודש" (עמ' 83, שורות 5 – 7).

    

   תחת נקיבה בסכומים המפורשים אותם קיבל, הפנה, משום מה, מיכאל בסיכומיו לעדותו של גיא, בה טען גיא, כי בגין התקופה המצומצמת בה היה מיכאל בעל מניות ודירקטור באם.די.ג'י., קיבל מיכאל שכר בגובה של 180,000 ₪ - 200,000 ₪ (עמ' 45, שורה 26). מיכאל לא הכחיש טענה זו בסיכומיו, ולמעשה אף אישרה (סעיף 29 לסיכומים). משמע שאליבא דשיטתו של מיכאל עצמו, עבור פעילותו באם.די.ג'י., שלטענתו נמשכה פרק זמן קצוב בלבד, עד לאמצע חודש מרץ 2016 (ראו בעמ' 77, שורות 13, 15, כן להלן), קיבל שכר של כ- 200,000 ₪. מדובר בהכנסה נאה, המעמידה בספק את טענתו כי לא הפיק כל הנאה מכספי הפרויקט.

    

   מיכאל טען, אמנם, לראשונה בחקירתו, כי מתוך סכומים אלה קיבל סך של 100,000 ₪ לשם העברה לעו"ד אילן ששון, ב"כ הירקון 270, עבור "שחרורו" מערבות אותה מסר לירקון 270, סוגיה אודותיה ארחיב להלן. אך טענה זו הועלתה ללא כל ביסוס או אסמכתא, ומכל מקום אף אם אקבלה, הרי שלא סופק כל נימוק מדוע אין לראות בכספים ששילמה אם.די.ג'י. כדי לשחרר את מיכאל מערבות אישית שמסר משום הכנסה של מיכאל.

    

10. זאת ועוד, לראשונה בחקירותיהם הנגדיות של עו"ד גבריאל הנר, שטיפל בהקמת אם.די.ג'י., ושל מיכאל, נטען, כי לפי הסיכום בין הגורמים המעורבים היה מיכאל אמור לקבל רווח מהפרויקט בשיעור של 10%. כך העיד עו"ד הנר: "גיא מונסונגו. הוא פנה אלי ואמר לי שיגיע אלי מישהו בשם מיכאל וירשם כבעלים במניות וירשם כמנהל. הרעיון היה שמיכאל אמור להיות באמת עשרה אחוז, ותשעים אחוז מוחזקות בנאמנות עבור משפחת מונסונגו" (עמ' 60, שורות 22 – 24). כך גם העיד מיכאל בעצמו: "אני הייתי שותף של גיא 10 אחוז בפרוייקט. אנו עושים חשבון כל דירה נמכרת 500,000 שח יש לך 10 מיליון. למה צריך להביא הון עצמי" (עמ' 74, שורות 24 – 25). משמע שבניגוד לאופן הצגת הדברים כאילו מיכאל לא הרוויח מהפרויקט, וקיבל שכר כשכיר בלבד, בפועל מיכאל עצמו אמור היה לקבל נתח מרווחי הפרויקט. באשר לגובה השיעור שאמור היה מיכאל לקבל מרווחי הפרויקט, טענותיו של מיכאל בעניין, שהועלו, כאמור, לראשונה בחקירתו, נטענו ללא ביסוס ראייתי. לא הוצג כל מסמך כתוב המתעד הסכמות לפיהן מיכאל זכאי ל- 10% מרווחי הפרויקט בלבד (וראו, בין היתר, בחקירתו של עו"ד הנר, בה אישר כי הסכם הנאמנות אותו הכין, לפיו מיכאל אמור היה לקבל 10% מהמניות באם.די.ג'י. ואילו יתרת המניות היו אמורות להיות מוחזקות בנאמנות עבור גיא – לא נחתם, בעמ' 66, שורות 12 – 13).

     

11. מהאמור עולה כי מיכאל ייסד את אם.די.ג'י., היה בעל המניות והדירקטור היחיד באם.די.ג'י. וכן מורשה חתימה בה. מיכאל קיבל סכומי כסף משמעותיים בגין פעילותו באם.די.ג'י., שנמשכה תקופה קצרה מאוד, אליבא דעדותו הוא, והובטחו לו רווחים בפרויקט. מיכאל היה מעורב בפרויקט, וחתם בשם אם.די.ג'י. על ההסכם עם ירקון 270. על כן אין לקבל את טענותיו של מיכאל כי לא היה מעורב בניהול אם.די.ג'י. ובפרויקט.

     

    מיכאל פעל באם.די.ג'י. בעת כריתת ההסכמים במהלך החודשים פברואר – מרץ 2016

     

12. לטענת מיכאל, החל מיום 2.2.16 הפסיק לשמש כבעל מניות וכדירקטור באם.די.ג'י.. כתימוכין בטענתו הציג מיכאל הודעה על העברת מניות באם.די.ג'י. ממיכאל לדניאל חי מונסוניגו, אחיו של גיא (להלן: "דניאל") וכן הודעה על שינוי בהרכב הדירקטוריון באם.די.ג'י., כך שבמקום מיכאל ימונה דניאל כדירקטור באם.די.ג'י.. שתי ההודעות נושאות תאריך 2.2.16, והן הוגשו לרשות התאגידים ביום 3.2.16. בפועל, כעולה מאישורי רשם החברות שהוצגו, העברת הבעלות במניות נרשמה ביום 23.2.16 ושינוי הרכב הדירקטוריון נרשם ביום 28.2.16.

     

    מיכאל תירץ את העברת המניות והפסקת תפקידו כדירקטור באם.די.ג'י. בעיתוי זה בטענה כי במעמד כריתת ההסכם עם הירקון 270 הוחתם בהטעיה, כדבריו, על ערבות אישית בלתי מוגבלת להתחייבויות אם.די.ג'י.. מיכאל טען, כי דרש להשתחרר מהערבות, אך עו"ד אילן ששון, שייצג את הירקון 270 בעסקה, התנה את ביטול הערבות האישית עליה הוחתם מיכאל בכך שמניות אם.די.ג'י. תוחזקנה בידי הערב החדש להתחייבויות אם.די.ג'י.. על כן דרש כי המניות תועברנה לדניאל כאמור.

     

    לאור האמור, טען מיכאל, כי העברת המניות והפסקת תפקידו כחבר דירקטוריון בוצעו קודם לחתימת ההסכמים עם התובעים (בתאריכים 15.2.16, 18.2.16 ו- 23.5.16, כמפורט לעיל). אמנם עדכון ההעברה בידי רשם החברות נעשה לאחר מועד כריתת ההסכמים, אך לדברי מיכאל מועד החתימה על מסמכי ההעברה הוא הקובע, ולא מועד הרישום ברשם החברות, שכן מדובר ברישום דקלרטיבי ולא מהותי. על כן טען, כי במועד כריתת ההסכמים לא היה בעל מעמד או תפקיד באם.די.ג'י., ולפיכך אין מקום לייחס לו אחריות למחדליה של אם.די.ג'י..

     

    אין בידי לקבל טענותיו אלה של מיכאל.

     

13. אף אם אניח, כי באופן רשמי דווח אודות העברת המניות והפסקת תפקידו של מיכאל כחבר דירקטוריון כשבועיים קודם להתקשרות יצחק וה"ה יום טוב עם אם.די.ג'י., הרי שאין בכך כדי ללמד כי בפועל הפסיק מיכאל את מעורבותו באם.די.ג'י..

     

    מיכאל אישר בחקירתו הנגדית, כי גם לאחר ביצוע העברת המניות והפסקת חברותו בדירקטוריון לא העביר את זכות החתימה בחשבון והמשיך לשלוט בניהול כספי אם.די.ג'י.. מיכאל העיד, כי המשיך לשמש כמורשה החתימה מטעם אם.די.ג'י. עד לחודש מאי 2016 (עמ' 76, שורה 30). הוא אף טען, כי הבין כי אם תינתן לדניאל זכות החתימה בחשבון הדבר יפגע בו, ובלשונו: " ... ברגע שנתתי לדניאל זכות חתימה בחשבון הוא הבעלים של החברה, אז דפקתי את עצמי" (עמ' 81, שורות 20 – 21). עוד העיד מיכאל, כי בפועל המשיך לנהל את כספי אם.די.ג'י. והיה אחראי לתשלומי המיסים של אם.די.ג'י. גם במהלך חודש מרץ, ובלשונו: "אני חתמתי עד חודש שלישי. זה פעם ראשונה שהיה. ינואר פברואר אני חתמתי במרץ כדי לקבל אסמכתא. גם מס הכנסה וגם ביטוח לאומי שעובדים יקבלו את המקדמות" (עמ' 74, שורות 27 – 28). בהמשך חקירתו העיד מיכאל כי המשיך לטפל בענייניה הכספיים של אם.די.ג'י. ובהסדרת תשלומי המסים מטעמה גם בחודש אפריל 2016, כדלקמן: "אחרי שהחלטתי שאני עוזב את החברה נשארתי שם עד אפריל עד ששילמתי את המעמ ומיסים והלכתי" (עמ' 74, שורות 30 – 31). מיכאל אף אישר בחקירתו כי המשיך לקבל משכורת מאם.די.ג'י. בחודש מרץ, וזאת מאחר שלדבריו עד לאמצע חודש מרץ המשיך לעבוד באם.די.ג'י., ובלשונו (במענה לשאלה: "אבל קיבלת על מרץ מלא?"): "מה אתה רוצה המשכתי לעבוד עד 15 לחודש" (עמ' 77, שורה 15).

     

    גם גיא העיד, כי על פי דרישתו של מיכאל, המשיך מיכאל להיות מורשה החתימה באם.די.ג'י. ולנהל את כספי אם.די.ג'י.. לדברי גיא עד לחודש ספטמבר 2016, כדלקמן: "אילן ששון החתים את מיכאל ערבות אישית ומיכאל לא ידע מזה, הוא אמר שהוא לא יוצא ממורשה החתימה של אם.די.ג'י. עד שלא מוציאים אותו מהערבות האישית, עד ספטמבר הוא התעסק עם הכספים" (עמ' 46, שורות 9 – 11), וכן: "לא, הוא לא בחברה מבחינת זה שלא יכל להישאר כבעל מניות, הוא היה אחראי כספים בנושא הירקון, עד שהוא לא יוצא מהערבות האישית" (שם, שורות 29 – 30). גם עו"ד הנר העיד, כי מיכאל נותר מורשה החתימה באם.די.ג'י. עד לחודש מאי 2016, מחמת היותו אחראי להסדרת תשלום מע"מ, ובלשונו (במענה לשאלה: "למיטב ידיעתך, עד מתי מיכאל היה מורשה חתימה בחברה?"): "עד מאי. באיזשהו שלב במאי בגלל שאמר לי שהוא רוצה להישאר כדי לדאוג שישולם מע"מ מאחר והוא אחראי למע"מ" (עמ' 62, שורות 1 – 2).

     

    משמע שעל אף העברת המניות והפסקת החברות בדירקטוריון המשיך מיכאל לפעול כנושא משרה בשכר בחברה לפחות עד לחודש מרץ – קרי לאורך התקופה בה התקשרו התובעים בהסכמים עם אם.די.ג'י.

14. זאת ועוד, כעולה מהעדויות שהוצגו, לאורך תקופה ממושכת לאחר העברת הבעלות במניות והפסקת החברות בדירקטוריון המשיך מיכאל להיות נוכח פיזית במשרדי אם.די.ג'י.. מיכאל העיד, כי במהלך חודשים אפריל ומאי 2016 היה מגיע פעמיים – שלוש פעמים בשבוע למשרדי אם.די.ג'י., ובלשונו (במענה לשאלה: "מה אתה עושה במשרדים?"): "כי לא קיבלתי את הערבות חזרה. הגעתי פעמיים בשבוע. לא היה לי יום ולילה" (עמ' 78, שורה 11), וכן: "כן באפריל הייתי וגם במאי. הייתי בא פעמיים שלוש בשבוע לנדנד לגיא הילדים לחצו אותי . עו"ד ששון לא שחרר לי את הערבות" (עמ' 76, שורות 21 – 22).

     

    כפי שאפרט להלן, מיכאל נכח במשרדי אם.די.ג'י. במועד כריתת ההסכמים עם יצחק וה"ה יום טוב, בא בדברים עם יצחק וה"ה יום טוב ואף מסר המחאות לידי ה"ה יום טוב. מעבר לכך, מיכאל נכח במשרדי אם.די.ג'י. בעת שהתייצב רוני בתביעה להשבת ההמחאות שמסר, ואף פעל להשבת ההמחאות שטרם נפרעו לידי רוני.

     

    מעבר לכך, מיכאל הצטרף לטיול מנהלים שערכה אם.די.ג'י. ברומא בפורים 2016 שנמשך כשמונה ימים. העיד על כך גיא (בעמ' 46, שורה 24, עמ' 47, שורות 4 – 5). מיכאל עצמו אישר כי השתתף בטיול, שלדבריו התרחש בחודשים מרץ – אפריל 2016 (עמ' 85, שורות 1, 3).

     

15. עולה, אם כן, כי גם לאחר העברת המניות והפסקת חברות מיכאל בדירקטוריון, המשיך מיכאל למשוך שכר מאם.די.ג'י., לשמש כמורשה חתימה באם.די.ג'י. ולנהל את כספי אם.די.ג'י.. מיכאל נכח באופן פיזי במשרדי אם.די.ג'י., היה בעל עמדת השפעה באם.די.ג'י. (ולראיה כי השפיע על גיא להשיב לרוני את ההמחאות שמסר), ואף יצא לטיול מנהלים מטעם אם.די.ג'י..

     

    הטלת אחריות אישית

     

16. התובעים עתרו להטלת אחריות אישית על מיכאל במישור הנזיקי, מכוח עוולת התרמית, בהתאם להוראות סעיף 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], וכן במישור החוזי, בשל התנהלות חסרת תום לב העולה כדי הפרת הוראות סעיפים 12 ו- 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"). כמו כן עתרו התובעים להרמת מסך ההתאגדות כנגד מיכאל.

     

    אחריות אישית במישור הנזיקי תוטל על אורגן של חברה, לרבות נושא משרה בה, במקרה בו מוכח כי האורגן או נושא המשרה קיים את יסודותיה של העוולה הנזיקית המיוחסת לו (ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי, סד(1) 398 (2010), להלן: "עניין נשאשיבי", בפסקה 48 לחוות דעת כב' השופט דנציגר; רע"א 7875/06 זלץ נ' הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים 29.11.2009) בפסקה 12; ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ, פ"ד נח(2) 36, 43 (2003)).

     

    הפסיקה החילה את הוראת סעיף 56 לפקודת הנזיקין גם על אורגנים ונושאי משרה בחברה (ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, מח(5) 705 (1994), פסקאות 10 – 11 לחוות דעת כב' הנשיא שמגר; ע"א 1206/16 חברת יהלומי סמואל - רוזנבאום (1992) בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פסקה 33 לחוות דעת כב' השופט מינץ (נבו 09.10.2018), להלן: "עניין יהלומי סמואל רוזנבאום"); ע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ, פ"ד מח(5) 661 (1994)).

     

    הוכחת עוולת התרמית, המעוגנת בסעיף 56 לפקודת הנזיקין, כוללת חמישה יסודות מצטברים, והם: היצג כוזב של עובדה; אי אמונה באמיתות העובדה; כוונה להטעות; הטעייה בפועל; גרימת נזק ממוני למוטעה (ע"א 9057/07 אפל נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים 02.04.2012, להלן: עניין אפל)). הנטל להוכחת עוולת התרמית כבד מזה הנדרש בתובענה אזרחית בדרך כלל (ראו: ע"א 359/79 אלחנני נ' רפאל, פ"ד לה(1) 701, 710 (1980); ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, מ(1) 589 (1986)).

     

    אני מתרשמת, כי יסודותיה של עוולת התרמית מתקיימים במקרה דנן.

     

    יצירת מצג כוזב כלפי לקוחות אם.די.ג'י. בכוונה להטעותם

     

17. אם.די.ג'י. התקשרה עם התובעים בשלושה הסכמים נפרדים להשכרה ארוכת טווח של יחידות במגדל הירקון. היא גבתה מהתובעים מאות אלפי שקלים, אך לא עמדה בהתחייבויותיה. איש מהתובעים לא קיבל לידיו את החזקה ביחידות שנשכרו, והתמורה ששילמו התובעים עבור היחידות לא הושבה לידיהם.

     

    תוצאה אומללה זו מבססת כשלעצמה את המסקנה, כי אם.די.ג'י. פעלה כקליפה מרוקנת מתוכן ממשי. אם.די.ג'י. שירתה אך את מקימיה. היא איפשרה להם לשלשל לכיסם את כספי לקוחותיה התמימים מבלי להעניק להם כל תמורה, ומבלי להחזיר להם את כספם.

     

    במהלך התקופה בה התקשרו התובעים בהסכמים עם אם.די.ג'י. היה מיכאל נושא משרה באם.די.ג'י., אמון על ענייניה הכספיים, וככזה, מודע להכנסותיה של אם.די.ג'י. מעסקאות אותן לא כיבדה, בסופו של יום.

     

     

     

     

     

    מעורבותו של גיא באם.די.ג'י. והרשעתו בשימוש באם.די.ג'י. לשם מעשי תרמית

     

18. לטענת מיכאל, גיא, ולא מיכאל, הוא שהיה הרוח החיה מאחורי פעילותה של אם.די.ג'י.. אך דווקא הטענה כי גיא הוא הרוח החיה מאחורי פעילות אם.די.ג'י. מחזקת הרושם, כי עוד במועד הקמתה לא היתה אם.די.ג'י. אלא קליפה ריקה מתוכן, וכי הקמתה – בתרמית יסודה.

     

    בעת הקמת אם.די.ג'י. היה גיא בהליכי פשיטת רגל. גיא לא היה יכול לבדו להקים את אם.די.ג'י. ולנהל את הפרויקט, אלמלא היה מיכאל נרתם למשימה, כפי שהעיד גיא בעצמו (עמ' 44, שורות 18 – 19). עוד העיד גיא, כי מיכאל היה מודע לכך שהוא בהליך פשיטת רגל (עמ' 45, שורה 1). גם עו"ד הנר העיד, כי הקמתה של אם.די.ג'י. במתכונת זו, בה נרשם מיכאל כבעל המניות היחיד בה נדרשה בשל היות גיא בהליך של פשיטת רגל (אף שלדבריו, עו"ד הנר לא היה מודע לדבר בעת רישום אם.די.ג'י., בעמ' 62, שורות 25 – 26).

     

    במילים אחרות, אם.די.ג'י. הוקמה במתכונת זו, בה מיכאל הוא בעל המניות והדירקטור היחיד – בשל אילוציו של גיא, כפושט רגל, שלא יכול היה להקים את החברה בעצמו.

     

19. מיכאל אמנם הכחיש בחקירתו הנגדית, כי היה מודע לכך שגיא היה בהליך פשיטת רגל (עמ' 84, שורה 29), אך לא התרשמתי מטענה זו.

     

    אין כל היגיון בגרסה לפיה מחד גיסא היה מיכאל מודע לכך שגיא הוא הרוח החיה מאחורי אם.די.ג'י. והפרויקט, אך מאידך גיסא הסכים לקחת על עצמו את הבעלות והניהול של אם.די.ג'י. מבלי שהיה מודע לאילוציו של גיא. מיכאל עצמו סתם ולא פירט מדוע, אליבא דשיטתו, אם אכן גיא היה הגורם שהפעיל את אם.די.ג'י. בכלל ואת הפרויקט בפרט – נרשם דווקא מיכאל כמייסד, הבעלים והדירקטור של אם.די.ג'י. ומדוע התקשר דווקא מיכאל עם הירקון 270 בהסכם השכירות לכינון הפרויקט.

     

    אפנה, בהקשר זה, אף לעדותו של בנו של מיכאל, מר עומרי אזולאי (להלן: "עומרי"), שהיה שכיר בחברה אחרת שהוקמה על ידי גיא – לין ויהונתן השקעות בע"מ, החל מתחילת חודש יולי 2015. עומרי העיד, כי במשך ארבעה חודשים לא שולם שכרו. עוד העיד עומרי, כי כשפנה, במחצית חודש נובמבר 2015, כחודש לפני הקמת אם.די.ג'י., בדרישה לתשלום שכרו, מסר לו גיא המחאה של לקוחה, ע"ס 100,000 ₪, ששם הנפרע לא מולא בה. עומרי הפקיד את ההמחאה, גבה את שכרו, בסך של 52,000 ₪, והחזיר לגיא את היתרה, בסך של 48,000 ₪ במזומן (ראו, בין היתר, בסעיפים 12 – 14 לתצהיר שמסר עומרי בעניין, בתמיכה בבקשה לביטול פסק דין שניתן כנגדו בת"א 63411-12-16).

     

    העובדה כי גיא לא היה מסוגל לפרוע את שכר עומרי, בנו של מיכאל, כמו גם האופן המפוקפק בו הסדיר גיא, בסופו של יום, את תשלום שכרו של עומרי, כחודש בלבד קודם להקמת אם.די.ג'י., מחזקים הרושם כי בעת הקמת אם.די.ג'י. היה מיכאל מודע למצבו של גיא בעת הקמת אם.די.ג'י..

     

    עולה, אם כן, כי כבר במועד הקמת אם.די.ג'י. היה גיא – הרוח החיה שמאחורי אם.די.ג'י., במצב כלכלי מורכב, בהליך פשיטת רגל, לו היה מודע מיכאל. גם בכך יש משום חיזוק למסקנה כי הקמתה של אם.די.ג'י. בתרמית יסודה.

     

20. גיא עצמו הורשע בהליך פלילי בפרשת מרמה חמורה, במסגרתה הונה הנאשם עשרות רבות של אזרחים תמימים, החל משנת 2015, במכירת פרויקטים בנדל"ן, ביודעו כי אלה לא יצאו לפועל (ת"פ (מחוזי ת"א) 29908-10-17 מדינת ישראל נ' גיא חגי מונסונגו שטראוס (פורסם במאגרים 01.11.2018, להלן: "ההליך הפלילי")).

     

    כעולה מגזר הדין שניתן בהליך הפלילי, גיא שיווק פרויקטים בנדל"ן באופן אגרסיבי, הקים מערך של סוכני מכירות, טלפנים, נהגים ועובדים לשיווק תכניותיו ושכר משרדי פאר במקומות מרכזיים, כדי להציג מצג שווא של מערך שיווק הנחזה להיראות אמין ורציני. בכסות פעילות נדל"ן כוזבת, גבה גיא גבה במרמה כספים מלקוחות תמימים, השתמש בכסף שהתקבל שלא כדין ובמרמה לשימושיו האישיים. בגין מעשיו אלה הושתו על גיא 77 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

     

    בגזר הדין נקבע, כי למימוש הונאתו, הקים גיא שורה של חברות שונות וכן השתלט על חברות קיימות. בין החברות המנויות בגזר הדין ככאלה שהוקמו לתכלית התרמית האמורה אף חברת אם.די.ג'י נדל"ן השקעות בע"מ (עמ' 37 לגזר הדין, שורה 4). נקבע בגזר הדין, כי החברות הוצגו ללקוחות כחברות המיועדות לפרויקטים השונים, וכי גיא מינה אנשי קש מטעמו שישמשו במסווה כבעלי המניות. אולם בפועל עשה גיא "ערבוב מכוון בפעולות שביצע בכספי המרמה בין החברות, על מנת להקשות על המעקב אחריו, היכן כספי המרמה, לאן הוצאו, כמו גם במטרה להסוות את שימושו בכספי העסקאות כבשלו" (שם, שורות 18 – 20).

     

    כאמור, מיכאל היה מורשה החתימה של אם.די.ג'י. ואמון על ניהול ענייניה הכספיים לאורך התקופה בה התקשרה אם.די.ג'י. בהסכמים עם התובעים. בהינתן מעמדו זה, לא ניתן להעלות על הדעת, כי מיכאל לא היה מודע לכספים הנגבים מהלקוחות מחד גיסא, ולחוסר היכולת של אם.די.ג'י. לעמוד בהתחייבויותיה – מאידך גיסא. אגב, בסיכומיו ציטט מיכאל בהסכמה את הקביעות שבגזר הדין בהליך הפלילי בדבר כך שגיא מינה אנשים שהיו "אנשי קש" וששימשו במסווה כבעלי מניות (סעיף 10 לסיכומים). משמע שמיכאל היה מודע לתכלית מינויו וראה עצמו כאיש קש שמעורבותו נועדה להסוות את פעילותו הפסולה של גיא.

     

21. ראוי להפנות, בהקשר זה, לתמלילי שיחות טלפוניות שהתקיימו בין מיכאל לבין גיא, במהלך ניהולו של הליך זה. מדובר בהקלטות של שיחות שהתקיימו בין מיכאל לגיא ביחס להליך המשפטי דנן, בעוד גיא בבית הכלא. ההקלטות בוצעו בידי בת זוגו של גיא, בידיעתו של גיא. תמליליהן צורפו בהסכמת גיא.

     

    באחת משיחות אלה תבע מיכאל מגיא, שזומן כעד מטעם התובעים, כי הוא ישמור על מיכאל כמו שמיכאל שמר עליו, ובלשונו: "אז בסדר, אתה צריך גם לשמור עלי כמו שאני שמרתי עלייך. אני שמרתי עלייך" (עמ' 3 לתמליל הקלטה מס' 12 מטעם התובעים, שורות 12 – 13, עמ' 2 לתמליל הקלטה מס' 12 מטעם מיכאל, שורה 9). עוד ביקש מיכאל מגיא כי גיא יימנע ממסירת פרטים ויגיד על מיכאל רק דברים טובים בחקירתו במסגרת הליך זה, כדלקמן: "שמע בקיצור, אתה, אני מבקש ממך אני ... רק דברים טובים ... שלח אותם לעזאזל תגיד לו אני לא זוכר, אני לא יודע ... הבן אדם יצא בפברואר, מה אתה רוצה ממנו? ככה תגיד לו" (עמ' 2, לתמליל ההקלטה מטעם התובעים, שורה 21, עמ' 3, שורות 3, 5, 7, עמ' 2 לתמליל ההקלטה מטעם מיכאל, שורות 1, 3 - 4).

     

    בשיחה אחרת ביקש מיכאל מגיא כי זה לא ימסור בחקירתו אינפורמציה, כדלקמן: "אני מבקש תשמע, שתדבר לעניין דבר איתו אל תן לו אינפורמציה על סתם שטויות שלו כן?" (עמ' 20 לתמליל הקלטה מס' 11 מטעם התובעים, שורות 10 – 11, עמ' 12 לתמליל הקלטה מס' 11 מטעם מיכאל, שורות 11 – 12)

     

    כמו כן ציין מיכאל כי עזר לגיא ועשה עבורו מה שרצה, וביטא תקווה כי אף גיא יעזור לו, כדלקמו: "אני עזרתי לך, אני עזרתי לך, מה שרצית עשיתי בשבילך, אני מקווה שאתה תעזור לי לא צריך" (עמ' 29 לתמליל הקלטה 11 מטעם התובעים, שורות 9 – 10, עמ' 17 לתמליל ההקלטה מטעם מיכאל, שורות 21 – 22).

     

22. לצד המורכבות בהתנהלות מיכאל בשידול עד מטעם הצד שכנגד במהלך הליך שיפוטי למתן עדת לטובתו, ציפייתו של מיכאל כי גיא "ישמור עליו", יגיד עליו רק דברים טובים, ויטען כי אינו זוכר דברים – מחזקת הרושם כי התמונה אותה ביקש מיכאל להציג בדבר מעורבותו בפרשה חלקית ובלתי מדוייקת.

     

    גם טענותיו החוזרות של מיכאל בשיחות אלה, כי הוא עזר לגיא ועשה בשבילו מה שרצה מהוות חיזוק נוסף למסקנה כי מיכאל היה מודע למצבו של גיא, לתפקיד המפוקפק שנטל על עצמו באם.די.ג'י. ולהתגייסותו לסיוע לגיא במסגרת תפקיד זה.

     

     

    לא הוצג ביסוס ראייתי מספק לקיומו של פרויקט פעיל

     

23. לטענת מיכאל, ההסכם שנכרת עם הירקון 270 היה הסכם תקף, אמיתי, כשר ומחייב. בפועל הוקם מערך טלפניות במגדל הירקון והוחל בשיפוצו. כתימוכין בטענותיו אלה הפנה מיכאל, בין היתר, לעדויותיהם של יצחק ורוני, בחקירותיהם הנגדיות, שאישרו, כי כאשר הגיעו למגדל הירקון ראו עבודות שיפוצים מתבצעות במקום וכן משרדים עם מערך טלפניות (עמ' 22, שורות 12 – 13, 17 – 21, עמ' 35, שורות 22, 25), וכן לעדותו של עו"ד הנר, כי מדובר היה בפרויקט טוב, שאמור היה להצליח, כאשר הוחל בשיפוצו של מגדל הירקון, ושנכשל בסופו של דבר בשל כניסתו של גיא לבית סוהר, ואחר שהירקון 270 השתלטה בחזרה על מגדל הירקון (עמ' 61, שורות 1 – 3, 27, ועמ' 66, שורות ). עוד הפנה מיכאל לעדותו של גיא בחקירתו הנגדית, כי נמסרו בפועל דירות ללקוחות בפרויקט (עמ' 53, שורות 5 – 8), כי אלמלא היה גיא נעצר היה הפרויקט ממשיך, וכן כי הירקון 270 השתלטה העל הפרויקט לאחר מעצרו (ראו, בין היתר, בעמ' 52, שורות 11, 13 – 14, 16 – 18, 26, עמ' 55, שורות 23, 25 – 27). מיכאל הדגיש, כי לא הוגש כתב אישום כנגד גיא בגין הפרויקט, כי אם בגין פרויקטים אחרים (וראו את דבריו של גיא בעניין, בעמ' 51 לפרוטוקול, שורות 27 – 30).

     

    מיכאל הפנה גם לעדותו של מר דן סוטו (להלן: "דן"), שלדבריו רכש זכויות בשתי יחידות בפרויקט. בתצהיר העדות הראשית מטעמו העיד דן, כי נכח בהתקדמות עבודות השיפוץ בפרויקט (סעיף 6 לתצהיר דן), וכן כי זכויותיו בפרויקט נגזלו ממנו על ידי הירקון 270 לאחר כניסת גיא לכלא. דן העיד, כי היו בידי עו"ד ששון ערבויות ופיקדון בסך של 400,000 ₪ לכיסוי דמי השכירות מטעמה של אם.די.ג'י. לירקון 270, וכי לא היתה סיבה לביטול העסקה בידי הירקון 270 (סעיפים 7 – 8 לתצהיר דן, וכן בחקירתו הנגדית של דן, בעמ' 41, שורות 1 – 4, 18 - 21).

     

24. ברם על אף שבנקל יכול היה מיכאל להציג נתונים אודות פעילותה של אם.די.ג'י. במועדים הרלוונטיים, בחר מיכאל להימנע מהצגת כל נתונים כתימוכין בטענותיו. לא הוצגו ראיות להיקף השיפוצים שבוצעו במגדל הירקון ולכספים שהושקעו בשיפוצים.

     

    כאשר נחקר מיכאל, שהיה אמון על ניהול כספי אם.די.ג'י., כאמור, אודות היקף השיפוצים שבוצעו, העיד מיכאל, כי אין לו נתונים על כך. מיכאל לא ידע לנקוב בשם הקבלן שביצע את השיפוצים (עמ' 73, שורות 17 – 18), לא ידע לציין כמה כסף התחייבה אם.די.ג'י. לשלם לקבלן (שם, שורה 20), וכן טען כי אינו זוכר בכמה כסף התחייבה אם.די.ג'י. לשפץ את הבניין (עמ' 74, שורה 17).

     

    מעבר לכך, לא הוצגו נתונים בדבר יחידות שנמסרו בפועל לידי לקוחות (עדותו של דן כי היחידות לא נמסרו לו דווקא מחזקת הרושם כי אם.די.ג'י. אכן לא היתה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה). מיכאל אף לא הציג כל אסמכתא לכך שאם.די.ג'י. היתה סולבנטית במועד בו פעל בה. אציין, בהקשר זה, כי כאשר נחקר מיכאל, שהיה, כאמור, אמון על כספי אם.די.ג'י., כמה כסף נשאר באם.די.ג'י. בעת שיצא מאם.די.ג'י. טען כי אינו זוכר (עמ' 84, שורות 10, 12 – 13).

     

    אף לא הוצגו כל נתונים לביאור פשר הטענה התמוהה לפיה הירקון 270 "השתלטה על הפרויקט" לאחר מעצרו של גיא. לא הוסברה מהות השתלטותה של הירקון 270 על הפרויקט, לא הוסבר האם אם.די.ג'י. עמדה בכל התחייבויותיה החוזיות כלפי הירקון 270, לא הוצג כל תיעוד כתוב לבחירתה של הירקון 270 להשתלט על הפרויקט וכן לא הובאו עדים מטעמה. מעבר לכך, לא הוצגו ראיות לטענה כי לא היתה מניעה לקיים את הסכם השכירות שנכרת בין אם.די.ג'י. לבין הירקון 270 ולהפרה הנטענת של הירקון 270 את הסכם זה. בחירת אם.די.ג'י. שלא לתבוע את הירקון 270 בגין השתלטותה הנטענת מלמדת כשלעצמה, כי לא הוצגה מלוא יריעת התמונה בעניין זה.

     

25. על רקע האמור, לא התרשמתי כי יש בטענות כלליות אלה, שלא גובו בכל נתונים, כדי להפריך הרושם הברור העולה מהתנהלות אם.די.ג'י., שלא כיבדה שלושה הסכמים שונים עם לקוחותיה, גבתה מהם מאות אלפי שקלים מבלי למסור לידיהם את היחידות ששכרו ולא השיבה להם את כספם.

     

    בפרט לא השתכנעתי כי ניתן לבסס הטענה לקיומו של פרויקט פעיל וסולבנטי על עדותו של גיא, אשר על מצבו הכלכלי ושעל פעילותו הפלילית בתחום הנדל"ן הרחבתי לעיל. אמנם כפי שציין מיכאל לא הוגש כתב אישום נגד גיא בגין הפרויקט, אך אזכיר, כי בגדרו של גזר הדין שניתן בהליך הפלילי נקבע, כי גיא עשה שימוש בשורה של חברות, בהן אם.די.ג'י., לשם ערבוב מכוון בפעולות שביצע בכספי מרמה. אין, אם כן, די בדבריו כדי להפריך הרושם בדבר פעילותה של אם.די.ג'י. לרמות את לקוחותיה, כמפורט לעיל.

     

    אם.די.ג'י. התנהלה באופן פזרני ובזבזני

     

26. במהלך התקופה בה נכרתו ההסכמים עם התובעים התנהלה אם.די.ג'י. באופן ראוותני ובזבזני, שבדיעבד התברר כי היה ללא הלימה ליכולותיה הכלכליות, ובאופן שתרם להכשלת עמידתה בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה.

     

    כך, כעולה מפרוטוקול אסיפת בעלי המניות באם.די.ג'י. מיום 21.2.16 (ימים בודדים לאחר כריתת ההסכמים עם יצחק וה"ה יום טוב) אישרה אם.די.ג'י. במועד זה רכישתו של רכב מסוג מזראטי והעברת בעלותו על שם אם.די.ג'י.. אישור הרכישה נעשה בידיעתו של מיכאל, שהיה, כאמור, אחראי על כספי אם.די.ג'י. (וראו בדברי מיכאל בחקירתו הנגדית, לפיהם הרכב נרכש בתמורה לסך של כ- 600,000 ₪, בעמ' 84, שורה 16). מעבר לכך, וכאמור, במהלך חודשים מרץ – אפריל 2016 יצאו מנהלי אם.די.ג'י. לטיול באירופה למשך שמונה ימים – טיול בו השתתף גם מיכאל.

     

    מיכאל הפנה, אמנם, לעדותו של גיא לפיה מיכאל התנגד לרכישת הרכב (עמ' 54, שורות 1 – 2). אך התנגדותו של מיכאל אך מלמדת כי למרות העברת המניות והפסקת חברותו בדירקטוריון נותר מעורב בחברה, והמשיך בניהול ענייניה. מאחר שבפועל נרכש הרכב, אף אין מיכאל יכול להיבנות מעדותו של גיא בדבר התנגדותו של מיכאל לדבר כדי להכשיר את התנהלותה של אם.די.ג'י., או כדי להסיר ממיכאל אחריות לדבר. באשר לטיול, טען מיכאל, כי הוא נשא בעלות הכרטיס שנרכש עבורו. טענה זו נטענה ללא ביסוס ראייתי, ואף אם אקבלה, הרי שמיכאל לא הכחיש כי יתר המשתתפים בטיול נשאו במימונה של אם.די.ג'י., ובכך יש כדי להעיד על התנהלותה הקלוקלת.

     

    במילים אחרות, לא הוצגו כל נתונים בדבר פעילות יצרנית של אם.די.ג'י. לשם עמידה בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה, ולמצער, באופן שהיה מאפשר השבת כספי הלקוחות לידיהם. אך הוצגו נתונים בדבר הוצאות ראוותניות, שההצדקה להן לא הובהרה עד תום, המבססות הרושם כי אכן ייסוד אם.די.ג'י. בתרמית, לשם שימוש בכספי הלקוחות לסיפוק מאווייהם של הגורמים הפועלים באם.די.ג'י., בהם מיכאל.

     

    העברת המניות והחברות בדירקטוריון לדניאל

     

27. כחמישה ימים בלבד לאחר ההתקשרות בהסכם עם הירקון 270 העביר מיכאל, ביום 2.2.16, את הבעלות במניות באם.די.ג'י. ואת חברותו בדירקטוריון לידי דניאל. עם זאת, וכאמור, מיכאל נותר מעורב באם.די.ג'י. והמשיך לנהל את ענייניה הכספיים, כמפורט לעיל.

     

    העברת המניות והחברות בדירקטוריון בעיתוי זה מייצרת אף היא הרושם בדבר התחמקות מיכאל מאחריותו לחברה וללקוחותיה.

     

28. כאמור, מיכאל תירץ את העברת המניות והחברות בדירקטוריון בטענה כי במעמד כריתת ההסכם עם הירקון 270 הוטעה לחתום על ערבות אישית בלתי מוגבלת להתחייבויות אם.די.ג'י.. הוא טען כי דרש להשתחרר מהערבות, אך עו"ד ששון התנה הדבר בכך שמניות אם.די.ג'י. תוחזקנה בידי הערב החדש להתחייבויות אם.די.ג'י..

     

    הסברו זה של מיכאל אינו חף מספקות. לא הוצגה כל אסמכתא לדרישתו הנטענת של עו"ד ששון לכך שהערב החדש יהא בעל מניות באם.די.ג'י.. אף לא הוסבר פשר הצורך בהפסקת חברותו של מיכאל בדירקטוריון, שכן עניין זה לא הוצג כדרישה מטעמו של עו"ד ששון לשם שחרורו של מיכאל מהערבות. לכך יש להוסיף את העובדה כי בפועל נותר מיכאל פעיל באם.די.ג'י., נוכח במשרדי אם.די.ג'י., מנהל את ענייניה הכספיים של אם.די.ג'י., מקבל שכר באם.די.ג'י. ומורשה חתימה באם.די.ג'י. אף לאחר העברת המניות, ויש בכך כדי להעמיד את העברת המניות בעיתוי זה באור בעייתי, כפעולה מאולצת שאינה משקפת את מעמדו האמיתי של מיכאל באם.די.ג'י..

     

    המניות והחברות בדירקטוריון הועברו, לדניאל, אחיו של גיא, צעיר בן 24 במועד ההעברה. לא הוצגו כישוריו המיוחדים של דניאל. לא ניתנה סיבה עניינית להעברה לדניאל, ונדמה כי הסיבה היחידה לבחירתו לתפקידים שהואצלו לו היא כי הוא היחיד שניאות לקבל על עצמו תפקידים אלה.

     

    על רקע התרסקותה של אם.די.ג'י. ואי עמידתה בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה, לא ניתן להימנע מהרושם כי ההעברה הבהולה של המניות והחברות בדירקטוריון לדניאל נועדה להתחמקות מאחריות מיכאל כלפי אם.די.ג'י., לקוחותיה ונושיה, הנובעת ממעמדו כבעל מניות וחבר דירקטוריון באם.די.ג'י.. מיכאל אכן טען לאורך ההליך.

     

    גם אם אקבל את טענת מיכאל, כי הסיבה להעברה המדוברת היא דרישתו להשתחרר מהערבות שנתן, הרי שבהינתן סופו העגום של הפרויקט, יש בדחיפות בה פעל מיכאל להעביר את מניותיו, להסיר את חברותו בדירקטוריון ולהשתחרר מהערבות שנתן משום אישוש מסויים למסקנה כי מיכאל היה מודע למצבה הקשה של אם.די.ג'י. ולאי יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה. בהינתן סמיכות הזמנים בין מועד כריתת ההסכם עם הירקון 270 לבין מועד העברת המניות והפסקת חברות מיכאל בדירקטוריון, עולים ספקות בדבר כנות התקשרותו של מיכאל מטעם אם.די.ג'י. בהסכם המדובר ובדבר מודעותו של מיכאל בעיתוי זה לכך שאם.די.ג'י. אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה.

     

29. מיכאל אמנם תירץ את הישארותו באם.די.ג'י בטענה כי הדבר נצרך לשם הבטחת החזרת הערבות האישית שמסר. אך אין להכשיר מצב בו מיכאל מעורב דיו באם.די.ג'י., שולט בכספיה ומורשה חתימה מטעמה – כשהוא מגוייס להשבת הערבות האישית שמסר מחד גיסא, אך אינו מתעניין או נושא באחריות לעמידת אם.די.ג'י. בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה מאידך גיסא. לא יעלה על הדעת כי גורם יפעל בחברה כדי לשרת מטרות הנוגעות לו עצמו, אך יסיר מעליו כל אחריות להשלכות פעולותיה של אם.די.ג'י. על צדדים שלישיים.

     

    מעורבותו של מיכאל בעסקאות עם התובעים

     

30. כעולה מעדויות יצחק וה"ה יום טוב, הם פגשו במיכאל במעמד ההתקשרות בעסקה עם אם.די.ג'י..

     

    יצחק העיד, כי מיכאל הציג עצמו ביום הראשון בו הגיע למשרדי אם.די.ג'י. כאחד מבעלי אם.די.ג'י., ואמר ליצחק כי הוא יכול לפנות אליו בכל בעיה, ובלשונו של יצחק: "מהתחלה אמרתי לעוה"ד שביום הראשון שהייתי במשרד נפגשתי אישית עם מר מיכאל אזולאי, הוא הזמין אותי להיכנס למשרד שלו שהיה צמוד למשרד של טרבלסי. הסברתי לעוה"ד שלי ובהתחלה לא יודע למה בעצם לא הוכנס מיכאל אזולאי אולי עוה"ד חשב שהוא לא מעורב... אני זוכר את המילים אני אחראי פה אין לך מה לפחד אתה עושה עסקה מצויינת. יותר מזה בקבלה הראשונה על סכום 150,000 ₪ ששילמתי הוא כתב בכתב יד את המייל שלו שאני זוכר MIKI1553 (נספח 4 לתצהירי) והוא אמר לי בכל בעיה שלא תהיה תתקשר אליי ותדבר איתי אני אעזור לך אל תדאג. לכן אמרתי שלא יכול להיות שבן אדם לא אומר דבר כזה ללא כיסוי" (עמ' 19, שורות 26 – 32, עמ' 20, שורות 1 – 2).

     

    עוד העיד יצחק, כי פגש את מיכאל ביום חתימת ההסכם ו"במהלך חתימת העסקה" (עמ' 21, שורות 25 – 26, 30 – 31).

     

    גם מנשה העיד, כי מיכאל הוא שמסר לידיו את ההמחאות לתשלום חודשי מובטח, כדלקמן: "אתה התיישבת מולי ונתת לי את השיקים" (עמ' 25, שורה 9, וכן בעמ' 29, שורה 28). בנוסף, העיד מנשה, כי בעת החתימה על ההסכם מיכאל נכנס והסביר כי העסקה טובה, ובלשונו: "נכנס מר מיכאל עם החליפה כמנהל העסק ומסתובב בינינו ואמר שהעיסקה מצוינת בשבילם והיו חיוכים ושאלתי את עצמי מי זה הבן אדם הזה והתרשמתי שזה הבוס שנכנס לבדוק ומסתובב לראות מי מוכר מה ואם יש מקום להנחה למישהו. משהו כזה" (עמ' 28 שורות 14 – 17, 19).

     

    וכן העידה התובעת 3, הגב' רחל יום טוב (להלן: "רחל"), כי במעמד החתימה על ההסכם מיכאל "נכנס ויצא" (עמ' 66, שורה 27, עמ' 67, שורה 7), כי לאחר כריתת ההסכם מיכאל הוא שחתם על ההמחאות (לתשלום חודשי מובטח) ומסרן לידי ה"ה יום טוב, וכן כי מיכאל אמר להם כי מדובר בעסקה רווחית (שם, שורות 15 – 16, 20).

     

31. עדויות אלה בדבר מעורבותו של מיכאל בעסקאות שנכרתו עם יצחק וה"ה יום טוב לא הופרכו על ידי מיכאל. בתצהירו ובחקירתו הנגדית הכחיש מיכאל כי פגש את יצחק ואת ה"ה יום טוב אי פעם. כך, כאשר נשאל מיכאל בחקירתו הנגדית האם פגש את ה"ה יום טוב השיב בשלילה (עמ' 79, שורה 29), וכן העיד, כי לא דיבר עם ה"ה יום טוב (עמ' 80, שורה 13). כאשר נשאל האם פגש את יצחק העיד: "בכלל לא. פגשתי את רוני עזרתי לו במקרה" (עמ' 79, שורה 31, וכן ראו בסעיף 60 לתצהיר העדות הראשית מטעם מיכאל). מיכאל הכחיש, כאמור, כל מפגש עם יצחק וה"ה יום טוב, על אף שמהדברים הספונטניים שמסר מיכאל בדיון מיום 24.1.2019 קודם לקיום ישיבת ההוכחות בהליך משתמע, כי הוא מאשר כי ישב עם ה"ה יום טוב והחתים אותם על ההסכם עמ' 11, שורות 20 – 21).

     

    רק בסיכומיו הודה מיכאל בהיתכנות קשר עם יצחק וה"ה יום טוב, ואף לא הכחיש את טענת ה"ה יום טוב כי הוא שמסר לידיהם את ההמחאות. עם זאת, טען מיכאל, לראשונה בסיכומיו כאמור, כי נפגש עימם רק לאחר שאלו חתמו על ההסכמים, ובלשונו: "ככל שהיה קשר עם מיכאל זה היה רק לאחר שגיא החתים אותם על הסכם החכירה" (סעיף 74 לסיכומים).

     

    הודאת מיכאל כי יתכן כי אכן נפגש עם יצחק וה"ה יום טוב, והימנעותו מהכחשת הטענה בדבר מסירת ההמחאות לידי ה"ה יום טוב, מאששת את גרסאותיהם בעניין.

     

    באשר לטענה כי מפגש כאמור התרחש רק לאחר כריתת ההסכמים – די בעיתוי בו הועלתה טענה זו לראשונה כדי להביא לדחייתה, ומכל מקום היא הוצגה ללא ביסוס או פירוט. לכאורה נסמכת הטענה על עדויותיהם של יצחק וה"ה יום טוב, אך מעדויות אלה כלל לא עולה כי המפגש היה מאוחר לחתימה, כפי שארחיב להלן.

     

32. בעניין הקשר שקיים מיכאל עם רוני – רוני העיד כי כאשר ביקש לבטל את העסקה פנה לגיא, שהפנה אותו למיכאל – אותו הציג גיא כשותפו, ובלשונו: " ... התקשרתי ביום ראשון לגיא הוא אמר פרעתי את השיק של ה- 100,000 ₪ עזוב אותי יש לי שותפים תעשה מה שאתה רוצה. הגעתי ביום שני למשרדים, אמר לי אל תדבר איתי לך לצד השני של הבניין ... כשהוא שלח אותי באותו יום הוא אמר פרעתי את ה- 100 אלף, השאר לך תדבר עם השותף שלי מיכאל אזולאי. לא יודע אם הוא שותף או לא הוא ישב בצד השני (עמ' 32, שורות 21 – 26).

     

    עוד העיד רוני, כי כשהגיע למשרדו של מיכאל, התחייב בפני מיכאל להחזרת יתרת המחאות שטרם נפרעה, כדלקמן: "בזמן שהייתי במשרד מיכאל אמר תשמע אני יכול להציל ל 2 שיקים מה שביטלת. אני מורשה חתימה לקח את החותמת ירדנו לבנק טפחות והביא לי את 2 השיקים. הוא אמר לי עכשיו תחכה תן לי להתייעץ עם גיא נראה מה עושים. הוא אמר לך הביתה תבוא ביום שאגיד לך אביא את עו"ד והוא יעשה הסכם ביטול ונראה איך נחזיר את הכסף. ב- 6/4 עו"ד עשה לנו ביטול עסקה, אני מיכאל והוא ישבנו במשרד. אמר אני מבטל את העיסקה מחזיר לך 2 שיקים של 50 אלף ₪ ו- 50 אלף ₪ ובאותו רגע הוא לא נתן כלום הוא רק נתן לי את הדף והחתים אותי. אמרתי אם זה כך אלך לאדם שאחראי על השיקים" (עמ' 32, שורות 28 – 32, עמ' 33, שורות 1 – 2).

     

    ואכן, כאמור, הושבו לרוני שתי המחאות על סך כולל של 150,000 ₪, שטרם נפרעו. בנוגע ליתרת הסכום, בסך של 100,000 ₪, צירף רוני לתצהירו הסכם החתום בידי אם.די.ג'י., נושא כותרת "הסכם לביטול הסכם" מיום 6.4.16, ובו התחייבות מצד אם.די.ג'י. לביטול ההסכם שנכרת בינה לבין רוני ולהשבת יתרת הסכום. רוני טען, כי עו"ד עופר הנר ערך את ההסכם לביטול ההסכם וכי מיכאל חתם עליו מטעמה של אם.די.ג'י. (סעיף 16 לתצהיר העדות הראשית מטעם רוני, וכן בחקירתו הנגדית, בעמ' 32, שורה 32 ובעמ' 33, שורה 1).

     

33. עיקרי עדותו של רוני בדבר המפגש עם מיכאל שהוביל להשבת ההמחאות שטרם נפרעו אוששו בעדותו של מיכאל. מיכאל אישר כי נפגש עם רוני (לטענתו – באקראי), והשתדל בעניינו של רוני בניסיון להשיב לו את כספיו. הוא גם אישר כי כתוצאה מהשתדלות זו השיב גיא לרוני את ההמחאות שטרם נפרעו (עמ' 77, שורות 26 – 31, עמ' 78, שורות 1 - 2).

     

    עם זאת מיכאל הכחיש חתימה על ההסכם להשבת כספיו של רוני, ואף צירף חוות דעת גרפולוג הקובעת כי החתימה על ההסכם אינה שלו (ראו בסעיף 31 ובנספח ט"ז לתצהיר העדות הראשית מטעם מיכאל). לא הוצגה חוות דעת נגדית מטעם התובעים התומכת בטענה כי מיכאל הוא שחתם על ההסכם לביטול ההסכם מטעם אם.די.ג'י., ובסיכומיהם בחרו התובעים שלא להידרש לסוגייה זו. על כן איני מקבלת את טענתו של רוני כי מיכאל הוא שחתם מטעם אם.די.ג'י. על ההסכם לביטול הסכם.

     

34. עולה, אם כן, כי מעורבותו של מיכאל באם.די.ג'י. לא הסתכמה בניהול ענייניה הכספיים מאחורי הקלעים. מיכאל בא בדברים עם לקוחותיה של אם.די.ג'י.. בכלל זה מיכאל פגש ביצחק, ובה"ה יום טוב במעמד כריתת ההסכם, אך תחת אזהרתם שלא יכניסו ראשם הבריא למיטה החולה, עודד אותם מיכאל להתקשר בעסקה, כמפורט לעיל.

     

    מיכאל אף פגש ברוני סמוך לאחר כריתת ההסכם בעניינו ופעל להשבת חלק מהכספים ששילם רוני. התנהלות זו מלמדת על מעמדו באם.די.ג'י., על הקשר הישיר שהיה בינו לבין הלקוחות, ועל שותפותו ביצירת המצג המטעה ביחס אליהם.

     

35. בסיכומיו, הפנה מיכאל לשורה של בעיות העולות מהעדויות שמסרו התובעים בנוגע לקשר עימו.

     

    מיכאל העלה תהיות אודות הבחירה לתיקון כתב התביעה על דרך הוספתו כנתבע, אחר שהתביעה המקורית הוגשה כנגד אם.די.ג'י., דניאל, גיא ומר צבי יקותיאל (אליו הועברו מניות החברה מדניאל, להלן: "צבי")). הוא טען כי רק לאחר שהעברת המניות מדניאל לצבי בוטלה (בפסיקת בית המשפט המחוזי בהמרצת פתיחה שהוגשה על ידי צבי), ורק לאחר מחיקת התביעה דנן כנגד צבי בעקבות ביטול העברת המניות כאמור, מצאו התובעים לתור אחריו, כ"קרבן חדש" לטענותיהם. מיכאל טען, כי באורח פלא הופנו כלפיו טענות עובדתיות שנטענו בכתב התביעה המקורי כלפי אנשים אחרים, וכי יש בכך משום פגיעה במהימנותם של התובעים. עוד טען מיכאל ביחס לכל התובעים, כי אלו לא ידעו להסביר חלקים מתצהיריהם, שלדבריו נוסחו בידי עורך דינם, וכוונו לכתחילה כלפי גורמים אחרים שאינם מיכאל. מיכאל הפנה לעדויותיהם של התובעים, שטענו כולם, לדבריו, כי גיא, ולא מיכאל, היה הרוח החיה מאחורי הפרויקט.

     

    מעבר לכך, בעניינו של יצחק, הפנה מיכאל, בין היתר, לסתירה בין הגרסה המקורית שמסר יצחק בתצהיר העדות הראשית מטעמו, לפיה קיבל המחאות ממיכאל שחתם בעצמו על ההמחאות בפניו (סעיפים 3, 16 ו- 21 לתצהיר יצחק), אל מול חקירתו הנגדית, במסגרתה הודה יצחק, כי דניאל, ולא מיכאל, הוא שמסר לו את ההמחאות, שנחתמו על ידי דניאל (עמ' 18, שורות 9 – 11). עוד טען מיכאל, כי הציטוט שיוחס לו בסעיף 7 לתצהיר יצחק זהה לציטוט שיוחס בכתב התביעה המקורי לצבי. מיכאל טען כי למעשה מדובר בדברים של ב"כ התובעים, בכתבה לעיתונות בפרשה אחרת בה היה מעורב גיא (עניין נצבא, וראו בעמ' 19 לנספחי תצהיר העדות הראשית מטעם מיכאל), כך שאין המדובר בציטוט שיש לייחסו למיכאל. מיכאל הפנה לפערים נוספים בעדויות שמסר יצחק. כך למשל, בתצהירו העיד יצחק כי ביצע בדיקה מול הירקון 270 בדבר היתכנות העסקה (סעיף 18 לתצהיר יצחק), אך בחקירתו הנגדית טען יצחק כי עורך הדין מטעמו הוא שביצע את הבדיקה ולא הוא (עמ' 22, שורה 8).

     

    באשר לה"ה יום טוב, מיכאל התמקד בסיכומיו בעיקר בגרסה שמסרה רחל בחקירתה הנגדית, שלא ידעה, לדבריו, לענות על חלק ניכר מהשאלות ואף להסביר את האמור בתצהירה. באשר למנשה, טען מיכאל, בין היתר, כי הוא התחמק ממתן מענה לשאלות, כי ההמחאות שלדבריו מסר לו מיכאל ושהוצגו על ידו לא היו קריאות וכן כי מנשה לא הציג אסמכתא לתשלומים שלטענתו שילם לחברה.

     

    עוד טען מיכאל, כי כעולה מעדויותיהם של יצחק וה"ה יום טוב הוא לא נפגש עם יצחק ולא דיבר עם ה"ה יום טוב עד לאחר כריתת ההסכם כאמור.

     

    בעניינו של רוני, טען מיכאל, בין היתר, כי רוני הודה כי מיכאל הוא שניסה לסייע לו להשיב את כספו, וכי לא היתה לו טענה כלפי מיכאל, וכן העיד כי שילם את התשלומים בגין היחידה לגיא. מיכאל טען, כי ההתנהלות בינו לבין רוני נמשכה הרבה לאחר העסקה והסדרת התשלום לגיא. מיכאל טען עוד, כי בניגוד לאמור בתצהירו של רוני, רוני העיד בחקירתו כי מעולם לא קיבל המחאות ללא כיסוי מאת אם.די.ג'י.. בנוסף, טען מיכאל כי הוא עצמו הפנה את רוני לעו"ד דהן, ב"כ התובעים, על מנת שזה יגיש תביעה נגד גיא ודניאל. מיכאל הלין על כך שב"כ התובעים הפך את חרבו כנגדו.

     

36. אכן יש סתירה בין טענתו המקורית של יצחק כי מיכאל הוא שמסר לו את ההמחאות לבין הגרסה שמסר יצחק בחקירתו, לפיה דניאל ולא מיכאל היה אחראי לכך.

     

    אך לא השתכנעתי מפערים משמעותיים נוספים בעדויות התובעים, ואף לא מצאתי לייחס חשיבות רבה לבחירת התובעים לתיקון כתב התביעה ולצירופו של מיכאל כנתבע, אחר שזה לא נכלל בכתב התביעה המקורי.

     

    כפי שהרחבתי לעיל, הוצגה תשתית ראייתית המבססת את מעורבותו של מיכאל באם.די.ג'י., את מחדליה של אם.די.ג'י. ואת אי עמידתה בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה. מעבר לכך, מיכאל אישש, למעשה, בסיכומיו, את עיקרי עדויותיהם של יצחק וה"ה יום טוב בדבר מפגש עם מיכאל ביום כריתת ההסכם ובדבר מסירת ההמחאות מאת מיכאל לידי ה"ה יום טוב (בניגוד לגרסה שמסר מיכאל לאורך כל ההליך לפיה לא נפגש עם מי מתובעים אלה מעולם). בנוסף, אישש מיכאל את עיקרי עדותו של רוני בדבר מעורבותו בהשבת ההמחאות שטרם נפרעו לידי רוני.

     

    די בתשתית הראייתית שהוכחה כדי לבסס את אחריותו של מיכאל לנזקי התובעים.

     

37. באשר לעיתוי המפגשים שקיים מיכאל עם התובעים, לא השתכנעתי מטענת מיכאל, כי הוא לא נפגש עם יצחק ולא דיבר עם ה"ה יום טוב עד לאחר כריתת ההסכם. כתימוכין בטענתו, מיכאל הפנה לעדויותיהם של יצחק וה"ה יום טוב, אך לא מצאתי עוגן בעדויותיהם של תובעים אלה לכך שמיכאל נפגש עימם רק לאחר כריתת ההסכם. כעולה מעדויותיהם של יצחק ומנשה, מיכאל נפגש עימם במעמד כריתת ההסכם (ראו, בין היתר, בדברי יצחק בעמ' 19, שורות 26 – 32, וכן עמ' 21, שורות 25 – 26, וכן בדברי מנשה בעמ' 28, שורות 12 – 17, שצוטטו לעיל, מהם משתמע כי המפגש עם מיכאל קדם לכריתת ההסכם). באשר לעדותה של רחל, היא לא העידה כי מיכאל לא דיבר עם ה"ה יום טוב עד לאחר כריתת ההסכם אלא כי לא דיבר איתה עד לאחר כריתת ההסכם (עמ' 67, שורה 13, וכן ראו בדבריה על כך שמיכאל נכנס בשלב מסויים לחדר כדי להתייעץ, בעמ' 67, שורה 5). משמע כי גם מעדות רחל לא ניתן להסיק כי מיכאל לא נפגש עם ה"ה יום טוב עד לאחר כריתת ההסכם. אשוב ואפנה, בהקשר זה, אף לדבריו הספונטניים של מיכאל בדיון מיום 24.1.2019, מהם משתמע כי ישב עם ה"ה יום טוב והחתים אותם על ההסכם (עמ' 11, שורות 20 – 21).

     

    אזכיר, כי למעט דברים ספונטניים אלה שמסר מיכאל, מיכאל הכחיש לאורך ההליך כל תקשורת עם יצחק וה"ה יום טוב עד לשלב הסיכומים, ובסיכומיו מסר גרסה מעומעמת, שאינה מאשרת אך אינה מכחישה באופן מפורש את הדבר. על רקע האמור, ובפרט נוכח הפער מרחיק הלכת בין הגרסה בה נקט מיכאל לאורך ההליך לבין הגרסה שמסר בסיכומיו, איני מוצאת לקבל את טענותיו של מיכאל בדבר עיתוי המפגש עם יצחק וה"ה יום טוב.

     

    באשר לעיתוי המפגש עם רוני, אין חולק, כי מיכאל נפגש עם רוני רק לאחר כריתת ההסכם, בעת שניסה להשיב לרוני את ההמחאות שטרם נפרעו. אך חרף האמור, וכפי שאבאר להלן, אני מתרשמת כי די ברמת מעורבותו הגבוהה של מיכאל באם.די.ג'י., כמפורט לעיל, כדי לבסס את אחריותו כלפי רוני, אף ללא מפגש עם רוני בשלב כריתת ההסכם.

     

    באשר לטענותיו של מיכאל כנגד מנשה, כי זה לא הציג אסמכתאות לתשלומים ששילם, לדבריו, לחברה, אזכיר, כי בכתב הגנתו הכחיש, אמנם, מיכאל את גרסת התובעים בדבר העברת תשלומים לחברה, אך זאת כלאחר יד, וללא פירוט של גרסה פוזיטיבית בעניין. בתצהיר העדות הראשית מטעמו אף הפנה מיכאל לצרופות לכתב התביעה, וטען כי עולה מהן כי ה"ה יום טוב אכן מסרו "שיק לרכישת הזכויות" לידי מר צחי נחמני. על כן, ואחר שמיכאל לא הפריך את האסמכתאות שהוצגו על ידי ה"ה יום טוב להסדרת התשלום ע"ס 500,000 ₪ - קבלה מס' 800044 מיום 2.3.16 וקבלה מס' 800056 מיום 17.3.16, אין מקום להידרש לטענתו החדשה, לראשונה בסיכומיו, לפיה לא הוצגו אסמכתאות לתשלומים ששולמו.

     

    ייחוס אחריות למיכאל בגין מעשה תרמית באמצעות אם.די.ג'י.

     

38. הראיות שפורטו לעיל מבססות הרושם, כי כבר במועד כריתת ההסכמים עם התובעים היה מצבה של אם.די.ג'י. רעוע. אם.די.ג'י. לא היתה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה, והכספים ששולמו על ידי הלקוחות שימשו למטרות זרות, ולא הושקעו בקידום הפרויקט ובהצלחתו. רושם זה לא הופרך.

     

    מיכאל בחר לייסד את אם.די.ג'י. כבעל מניות ודירקטור יחיד בה, על אף שמיכאל ידע על מצבו של גיא כפושט רגל. מיכאל בחר להעביר בבהילות את המניות באם.די.ג'י. ולהפסיק את חברותו בדירקטוריון, אך לצד זאת להישאר לנהל את ענייניה הכספיים של אם.די.ג'י. בשכר. על אף שהיה מיכאל מודע למצבה הכספי של אם.די.ג'י., כמי שאמון על ענייניה הכספיים, וכמורשה חתימה מטעם אם.די.ג'י, מיכאל הסתיר את מצבה הכספי של אם.די.ג'י. מלקוחותיה, לא עשה דבר למניעת התקשרויות עם לקוחות.

     

    מעשי מיכאל ומחדליו עולים כדי מעורבות ישירה בפעולת התרמית שביצעה אם.די.ג'י. כלפי התובעים (וראו בע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ נ' אורן, פ"ד לה(4) 253 (1981); ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, נט(3) 66 (2004); ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמואל שמעון, פסקה 61 לחוות דעת כב' השופט דנציגר (פורסם במאגרים 22.01.2015)), ומתקיימים בעניינו יסודותיה של עוולת התרמית, באופן המצדיק הכרה באחריותו האישית לחובותיה של אם.די.ג'י. כלפי התובעים.

     

39. אחר שמצאתי להטיל על מיכאל אחריות אישית במישור הנזיקי כלפי התובעים, מתייתר הצורך בדיון בתביעת התובעים להטלת אחריות אישית על מיכאל במישור החוזי.

     

    למעלה מן הצורך אציין, כי, ככלל, אורגנים ונושאי משרה בחברה כפופים לחובה לנהל משא ומתן בתום לב ולקיום חוזה בתום לב, בהתאם להוראות סעיפים 12 ו- 29 לחוק החוזים (עניין נשאשיבי, בפסקה 41 לחוות דעת כב' השופט דנציגר; ד"נ 7/81 פנידר, חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו, פ"ד לז(4) 673 (1983); ע"א 10362/03 א. ברזני שירותים ועסקאות בע"מ נ' אחים בן רחמים (צפון) בע"מ, פסקאות 16 – 17 לחוות דעת כב' השופט גרוניס (פורסם במאגרים 20.10.2009); ע"א 1569/93 מאיה נ' פנפורד (ישראל) בע"מ, פ"ד מח(5) 705, 729-726 (1994)]). בהתאם, הפסיקה הכירה באפשרות כי הפרת חוזה בידי חברה תביא להטלת חבות אישית על נושא משרה הפועל בשמה, והאחראי להפרה, בשל התנהגות חסרת לב מצידו (ראו, למשל, בע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט (פורסם במאגרים 20.09.2007)).

     

    עם זאת, הטלת חיוב חוזי על נושאי משרה בחברה בגין הפרת חוזה של אם.די.ג'י. תיעשה במשורה, ובמקרים חריגים בלבד. זאת בהתחשב בהפרדה בין אישיותה המשפטית הנפרדת של אם.די.ג'י. לבין האורגנים ונושאי המשרה בה, ולאור העיקרון החוזי לפיו ככלל אין אורגן או נושא משרה בחברה נושא באחריות אישית בגין הפרת חוזה שנושא המשרה לא היה צד לו.

     

    על כן, בבחינת תום הלב של האורגן או נושא המשרה לצורך הטלת חבות אישית, לא די להוכיח כי הופרה חובת תום הלב על פי מבחן אובייקטיבי, אלא יש להראות שעל האורגן או נושא המשרה רובץ אשם אישי, סובייקטיבי [ראו: ע"א 10385/02 מכנס נ' ריג'נט השקעות בע"מ, פ"ד נח(2) 53, 58 (2003)]; עניין נשאשיבי, פסקאות 44 – 45 לחוות דעת כב' השופט דנציגר; ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פ"ד נא(4) 769, 790 - 792 (1997)). על רקע האמור, ומאחר שהתובעים אינם רק נושים חוזיים, כי אם נושים נזיקיים, אני מוצאת לבכר הטלת אחריות אישית על מיכאל מכוח דיני הנזיקין על פני הטלת חיוב אישי על מיכאל מכוח דיני החוזים.

     

40. משהוטלה אחריות אישית על מיכאל, אין עוד צורך לתור אחר עילה להרמת מסך ההתאגדות של אם.די.ג'י. מכוח סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. במאמר מוסגר אציין, כי תוקף פעולת העברת מניות בחברה אינו מותנה ברישום בהתאם לסעיף 40 חוק החברות, וכי רישום העברת מניות אצל רשם החברות הוא רישום דקלרטיבי בלבד (ראו, למשל, בת"א (מחוזי מרכז) 24186-05-15 סמואל נ' אמנון לוי (פורסם במאגרים 15.09.2022); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 10603-08-21 בנעזרי נ' קיואן פרויקטים בע"מ (פורסם במאגרים 16.11.2021)). אך נוכח הטלת אחריות אישית על מיכאל לא נדרשת הכרעה בעניין מעמדו של מיכאל כבעל מניות במועד חתימת ההסכמים.

     

    מצבו הרפואי של מיכאל

     

41. לטענת מיכאל, במהלך ניהול ההליך הוא אובחן כחולה במחלה קשה, ואף חלה הידרדרות נפשית במצבו והוא מקבל טיפול פסיכיאטרי. ברם על אף הזדמנויות מרובות שניתנו למיכאל להצגת ביסוס ראייתי להיעדר כשירות לניהול ההליך, בחר מיכאל שלא להציג ראיות לכך (וראו, בין היתר, בהחלטות מיום 27.4.21 ומיום 9.5.21). גם לאחר שמונה מומחה בית משפט מתחום הפסיכיאטריה לבדיקת כשירותו של מיכאל (בהסכמת הצדדים), בחר מיכאל שלא לשאת בשכרו ולא להיבדק. מהעדות שמסר מיכאל בחקירתו הנגדית ניתן היה להתרשם מכשירותו ומבהירות תשובותיו. על כן איני מוצאת להתחשב במצבו הרפואי הנטען כשיקול בהכרעה.

     

    הסעד

     

42. במסגרת התביעה עתרו התובעים להשבת הסכומים ששולמו על ידיהם לחברה, בסך כולל של 1,105,000 ₪ (סך של 505,000 ₪ ששולם על ידי יצחק, סך של 500,000 ₪ ששולם על ידי ה"ה יום טוב, וכן סך של 100,000 ₪ ששולם על ידי רוני), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. לצד זאת, עתרו התובעים לפיצוי בגין האיחור במסירת היחידות לידיהם בהתאם להתחייבות אם.די.ג'י. בסעיף 4.1 להסכמים, בסך של 5,000 ₪, החל מחודש יולי 2016.

     

    עם זאת, התובעים העמידו את תביעתם על סך של 1,105,000 ₪ בלבד, ושילמו אגרה בהתאם. מעבר לכך, יש לזכור כי חיובו של מיכאל בפיצוי התובעים הוא מכוח אחריותו הנזיקית כלפיהם, ועל כן אין מקום להשתת פיצויי קיום עליו (למעלה מן הצורך, אין תכלית במתן פיצויי קיום של ההסכמים לצד השבת הסכומים ששלומו בגין אי יציאת ההסכמים אל הפועל (וראו, בין היתר, בע"א 3805/17 קיבוץ כרמים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' אנטיפוד השקעות בע"מ (פורסם במאגרים 25.06.2019)). מטעמים אלה אני מוצאת להורות על השבת הסכומים ששולמו על ידי התובעים. בהינתן כי יצחק וה"ה יום טוב קיבלו מאם.די.ג'י. תשלומים שוטפים בסך כולל של 30,000 ₪ כ"א, אני מוצאת לנכות סכומים אלה מסך הפיצוי.

     

    סוף דבר

     

43. אני מחייבת את הנתבע 5, מר מיכאל אזולאי, לשלם את הסכומים הבאים:

     

    לתובע 1, מר יצחק דהן, ישולם סך של 475,000 ₪ (סך של 505,000 ₪, בניכוי סך של 30,000 ₪), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 18.2.16, ועד ליום התשלום המלא בפועל.

     

    לתובעים 2 – 3, ה"ה מנשה ורחל יום טוב, ישולם סך של 470,000 ₪ (סך של 500,000 ₪ בניכוי סך של 30,000 ₪), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.2.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

     

    לתובע 4, מר רוני אהרן לוויים, ישולם סך של 100,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 25.3.16 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

     

    בנוסף, ישלם הנתבע 5 לתובעים אגרת בית משפט, כפי ששולמה, שכר עדים, כפי שנפסק במהלך הדיון וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 65,000 ₪. סכומים אלה יחולקו בין התובעים בהתאם לחלקם היחסי בסך הפיצוי שנפסק (45% לתובע 1, 45% לתובעים 2 ו- 3 ו- 10% לתובע 4).

     

    הסכומים הכוללים ישולמו בתוך שלושים יום.

     

    ניתן היום, ה' אלול תשפ"ג, 22 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.