ניר ואח' נ' שעשע ואח'

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על-ידי ביום 12.7.2023 לחיוב המבקשים בתשלום פיצוי בסך 2,600,000 ₪ וכן הוצאות ושכר טרחה בסך 20,000 ₪ למשיבים.

דברי רקע בתמצית

עניינה של התביעה בתמצית בטענת 50 בעלי דירות שהתקשרו עם חברה יזמית בעסקת פינוי בינוי בהרצליה, כי המבקשים, הנמנים על קומץ מכלל בעלי הדירות במתחמי הפרויקט לפי חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו–2006, מסרבים סירוב בלתי סביר לביצוע עסקת פינוי ובינוי, מעכבים את ביצוע פרויקט ההתחדשות העירונית, וגורמים בכך נזק הנאמד על-ידי התובעים ב- 33 מיליון ₪ שהועמד לצרכי אגרה בסך 2,600,000 ₪.

תביעת המשיבים התקבלה משמצאתי כי סירוב המבקשים וארבעה אחרים להתקשר בעסקה אינו סביר בנסיבות העניין, כמפורט בפסק הדין. בפסק הדין ניתנה למבקשים "הזדמנות אחרונה" לפנים משורת הדין להסכים להתקשר בעסקת הפינוי בינוי בהתאם לתמורות המוצעות שהוצגו בהליך ולחתום על ההסכם עד יום 13.8.23 וככל שכך ייעשה, לא ייכנס החיוב בתשלום פיצוי לתובעים כקבוע בפסק הדין לתוקף. מתגובת המשיבים בבקשה שלפני עולה כי הנתבעים הנוספים בתובענות שהוכרעו בפסק דיני ניצלו את ההזדמנות והתקשרו בעסקה לפינוי בינוי.

בהחלטתי מיום 13.8.23 עוכב ביצוע החיוב הכספי עד החלטה אחרת.

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע 

המבקשים טוענים כי פסק הדין שגוי ובכוונתם להגיש ערעור שהמועד האחרון להגשתו הוא 5.11.23, בשים לב לפגרת בתי המשפט. משטרם הוגש הערעור, מבוקש עיכוב ביצוע פסק הדין בבית משפט זה.

מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשים. אמנם כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי ההנחה היא כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר כשעצמו מצב בלתי הפיך אם יתקבל הערעור, אך הנחה זו ניתנת לסתירה כקבוע בהלכה. במקרים לא מעטים, ובפרט בפסקי דין אשר הטילו חיוב כספי משמעותי בתביעות "דייר סרבן", נוטים בתי המשפט להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין גם כאשר מדובר בפסק דין כספי. בעניין זה מסתמכים המבקשים על ע"א 3511/13 שוורצברג נ' מרין (3.6.2013) (להלן: "עניין שוורצברג"), שם נפסק כי כאשר מוכח שכתוצאה מהחיוב בפסק הדין יידרשו הליכי הוצאה לפועל בהם תמומש דירת מגורים, ינקוט בית המשפט בגישה מרוככת יותר. ביחס לפסק דין שעניינו מימוש זכויות במקרקעין המשמשים למגורי בעל הדין, נוטה מאזן הנוחוֹת במובהק לטובת מבקש עיכוב הביצוע וזאת לנוכח ייחודיותה של דירת המגורים בהשוואה לנכסים אחרים והתפיסה כי הנזק שייגרם לאדם כתוצאה מפינויו מדירת מגוריו חורג מנזק כספי גרידא. בית המשפט בעניין שוורצברג הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין אף שקבע כי סיכויי הערעור נמוכים.

הדירה נשוא ההליך היא דירת מגורי המבקשים וילדיהם והיא אינה דירה להשקעה. הפיצוי שנפסק בפסק הדין עולה בהרבה על הפיצוי שנפסק בעניין שוורצברג. מימוש חיוב בתשלום 2.6 מיליון ₪ עלול להביא לקריסתם הכלכלית של המבקשים ולמכירת דירת מגוריהם.

הסעד שנפסק בפסק הדין נפסק לטובת עשרות תובעים. במצב זה ואף מבלי להתייחס למצב הכלכלי של התובעים, נטען כי יהיה קשה למבקשים עד בלתי אפשרי להשיב לעצמם את כספם אם הערעור יתקבל בסופו של יום.

מנגד הנזק שייגרם למשיבים אם יעוכב ביצוע החיוב הכספי כמעט ואינו קיים, שכן החיוב הכספי שהוטל על המבקשים הוא בגין הנזק שנגרם למשיבים כתוצאה מאי הוצאת הפרויקט לפועל. לא מדובר בפיצוי בגין עיכוב בביצוע הפרויקט, שכן במועד מתן פסק הדין ובוודאי במועד הגשת התביעה, עיכוב כזה כלל לא נגרם. ההליכים התכנוניים טרם הסתיימו, היתר בניה סופי טרם ניתן ולא הוכח כל קשר בין היעדר היתר הבניה לסירוב המבקשים. בעת הזו התכנית למתחם 2 טרם אושרה על-ידי ועדות התכנון; הדיון בה קבוע לחודש ספטמבר 2023 בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, ולא ידוע האם היא תאושר ומתי. לכן לא יגרם כל נזק למשיבים.

ביחס לסעד החלופי שהעניק בית המשפט בדמות חתימה על הסכם לפינוי ובינוי, נטען כי גם במקרה זה מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובת המבקשים שכן אם לא יעוכב פסק הדין ויאלצו המבקשים לחתום על ההסכם, יהפוך הדבר למעשה עשוי ויהפוך את הערעור לאקדמי בלבד.

גם אם יינתן עיכוב ביצוע והתוכנית תאושר העיכוב לא יגרום כל נזק למשיבים, משום ששווי ערכם של מקרקעין שבבעלותם רק יעלה כמקובל בישראל, ובוודאי שלא ייגרם להם כל הפסד.

המשיבים טוענים כי מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי שיש מקום לדחות על-פי ההלכה. רק במקרים חריגים ומצומצמים ביותר יעוכב ביצוע פסק דין כספי. זאת כאשר מבקש העיכוב מוכיח תשתית עובדתית מוצקה המראה שייגרם לו נזק בלתי הפיך אם יבוצע פסק הדין או כי לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם יתקבל הערעור. במקרה זה המבקשים לא צירפו ולא תמכו בכל מסמך את טענת הנזק הנטען. עצם העובדה שייגרם למבקשים נזק, כפי שנגרם לכל מי שמחויב בפסק דין אינה מהווה עילה לעיכוב ביצוע.

טענתם היחידה של המבקשים היא כי לאור מספר התובעים (29 משפחות) יהיה להם קושי בגביית הסכום הכספי וכי ככל והמשיבים יפעלו בהליכי גבייה כנגד דירתם, הם יאלצו לפנותה, אך טענות אלא נטענות ללא כל ביסוס.

תצהיר המבקשים אינו מציין דבר לעניין מצבם הכלכלי או ה"נדל"ני" של המבקשים; אין כל טענה מטעם המבקשים לעניין איתנותם הכספית של המשיבים, והיעדר יכולת הגבייה בחזרה מהם. טענה זו כלל לא עלתה, וכל שטוענים המבקשים הוא כי יהיה להם קשה לפנות לכל הזוכים.

אין ממש בטענות המבקשים כי העובדה שהסכום שנפסק הוא גבוה מצדיקה את עיכוב ביצועו או את הפקדת הכספים בקופת בית המשפט. מקום בו אין מחלוקת לגבי איתנותם הפיננסית של המשיבים, אין נפקא מינה לגובה סכום החוב הפסוק; ניסיונם של המבקשים לפטור עצמם בכך שמדובר בסכום פסוק גבוה סותר את ההלכה הפסוקה; לעניין טענת המבקשים כי אם לא יעוכב ביצוע פסק הדין יוביל הדבר למכירת הנכס לשם קיום החוב הכספי, מורה ההלכה כי הצורך במימוש נכסים לשם פירעון חוב כספי לא יוכר כשלעצמו כסיבה מספקת לעיכוב ביצוע של פסק דין; אין כל חובה כי פסק הדין ייגבה רק באמצעות הליכי כינוס של דירת המבקשים. המבקשים בכוונת מכוון לא טענו דבר בתצהירם לעניין מצבם הכלכלי ושתיקתם מעידה על כי בידיהם נכסי מקרקעין או נכסים ממוניים אחרים, שהם מסרבים לחשוף; אין כל תמיכה ראייתית בטענת הסרק של המבקשים הנוגעת לנזק הבלתי הפיך שיגרם להם אם תידחה הבקשה.

לעניין טענות המבקשים בהתבסס על ההחלטה בעניין שוורצברג טוענים המשיבים כי בית המשפט פסק שם כי יש לעכב את פסק הדין שכן באותו עניין דובר בסוגיה עקרונית שטרם נדונה בבית המשפט. אך ההלכה בעניין דיירים סרבנים היא היום ברורה ואין כל סיבה לעכב את ביצוע פסק הדין.

טענת המבקשים כי העיכוב אינו גורם נזק למשיבים, מבוססת על הטענה כי מחירי הדירות רק עולים ואף אם הפרויקט יידחה במספר שנים, כתוצאה מהסירוב של המבקשים, לא יגרם כל נזק. הטענה מופרכת בהיעדר יכולת לצפות את העתיד. בנוסף, עסקת הפינוי בינוי מעוכבת כבר שנים כתוצאה מסירוב הנתבעים לחתום על הסכם הפנוי בינוי. עסקת הפינוי בינוי לא יכולה לצאת אל הפועל ללא חתימת המבקשים על הסכם הפינוי בינוי, על מסמכי הדיווח לרשויות המס, על יפויי כוח תכנוניים וקניינים ועוד. לצורך ביצוע עסקת הפינוי בינוי, ומתן ערבויות חוק מכר וערבויות אוטונומיות טרם פינוי בעלי הדירות מהדירות, על החברה להתקשר עם בנק לליווי בנקאי לצורך הוצאת הערבויות. לשם האמור הבנק מנפיק את הערבויות, רק לאחר שכלל בעלי הדירות חתמו על הסכם פינוי בינוי, העסקאות דווחו לרשויות מס, ונחתמו יפויי כוח מטעם הבעלים. כמו כן, לצורך קבלת הליווי הבנקאי, הבנק מנפיק מסמכי שעבוד על הקרקע לטובת הבנק, ובעלי הדירות והחברה חותמים עליו. מכאן לא ברורה הטענה שהערעור אינו מעכב את הפרויקט ולא מונע את הוצאתו לפועל.

הצדדים העלו טענות אף לעניין סיכויי הערעור. המבקשים טוענים שסיכויי הערעור להתקבל גבוהים ואילו המשיבים טוענים כי סיכויי הערעור להתקבל נמוכים.

דיון והכרעה

בנסיבות העניין חלות על ההליך שלפני שהוגש ביום 25.10.22 תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. רלוונטיות לענייננו תקנה 466 ותקנה 467 לתקנות הקודמות הקובעות:

"466 הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.

467(א) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, למועד שיקבע ובתנאים שייראו לו, והוא כל עוד לא הוגשו ערעור או בקשת רשות לערער במועד הגשת הבקשה לסעד זמני או לעיכוב ביצוע; בקשה למתן סעד לפי תקנה זו אפשר שתידון בלא מתן הודעה עליה, אם הוגשה מיד לאחר שימוע ההחלטה..."

תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 לא חידשו לעניין זה ובתקנה 145(א) נקבע בדומה כי:

"(א) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים.

(ב) בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועה של החלטה שנתן, וכן על מתן סעד זמני בנוגע להחלטה כאמור, בתנאים שייראו לו, וזאת כל עוד לא הוגש ערעור במועד הגשת הבקשה לעיכוב ביצוע; בקשה לפי תקנה זו אפשר שתידון בעל פה אם התבקשה במועד הדיון, מיד לאחר שימוע ההחלטה".

אף בהלכות הנוגעות לעיכוב ביצוע לא חל שינוי וכדי לעכב ביצוע כאמור, על המערער להראות כי לערעורו יש סיכוי טוב להתקבל, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שביצוע פסק הדין עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך או ליצור קושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו במקרה שהערעור יתקבל. בין שני השיקולים הללו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אולם מקובל לראות בשיקולי מאזן הנוחות כראשונים במעלה. לעניין התקנות הקודמות ראו בין היתר: רע"א 5755/20 ליאב יזמות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' עו"ד משה תורג'מן מנהל מיוחד (20.08.2020); ע"א 4291/20 שרעבי נ' פורטמן (06.08.2020); ע"א 4241/20 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' עיזבון המנוח תיתי, פס' 8 (15.7.2020); רע"א 3822/20 יורשי המנוח עבד אל קאדר נ' רשות מקרקעי ישראל, פס'14 (6.7.2020); ע"א 8655/18 נחמיאס נ' בנק הפועלים בע"מ, פס' 10 (11.2.2019). והשוו לעניין התקנות החדשות, בין היתר: רע"א 8084/22 עיריית חיפה נ' שרביב בע"מ פס' 18 (04.01.2023); ע"א 5474/22 עיסא נ' עמית, פס' 15 (22.09.2022)); ע"א 393/22 אסולין נ' לנגה, פס' 27 (21.08.2022); רע"א 5481/22 גלייכמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פס' 11 (06.09.2022); ע"א 6913/22 החברה לשימור והתחדשות ערים בישראל בע"מ נ' אברהם, פס' 19 (16.11.22); עע"מ 852/23 סודמי נ' המועצה הדתית אשקלון, פס' 10 (8.3.23); ע"א 3563/23 א. לוי השקעות ובניין בע"מ נ' נן קבוצת בכר נדל"ן, פס' 14 (30.5.23).

באשר לעיכוב ביצוע פסק דין כספי נפסק כי בית משפט לא ייטה לקבל בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין המטיל על המבקש חיוב כספי גרידא. ע"א 3344/15 אשכנזי נ' גלי, פס' 13 (15.6.2015). הנחת המוצא היא כי תשלום כספי אינו יוצר מצב בלתי הפיך ומשכך על מבקש עיכוב הביצוע מוטל הנטל להוכיח כי נסיבות עניינו חריגות וכי קיים חשש ממשי שלא ניתן יהיה לגבות בחזרה את הכספים ששולמו או להשיב את המצב לקדמותו. ע"א 8990/22 ‏מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' ינקוביץ משה ז"ל (יורשיו)‏, פס' 14 (5.3.2023); ע"א 276/23 ‏מרדכי ישראל הנדסה ובנין בע"מ נ' חמאד, פ ס' 12 (31.1.23). עם זאת, כאשר לצורך מימוש החיוב הכספי שהוטל עליו, החייב ייאלץ למכור נכס מסוים שיש לו בו עניין מיוחד, כגון דירת מגוריו, יכול שבית המשפט יגיע למסקנה כי עניין מיוחד זה מטה את מאזן הנוחות לטובתו. ראו: ע"א 214/88 טוויל נ' דויטש, פס' 4 (21.11.1988); ע"א 6525/13 כהן נ' נשר, פס' 7 (24.3.2014); ע"א 8489/22 חן נ' מרבה מלונאות ומסחר בע"מ, פס' 10 (2.5.2023).

בנסיבות העניין; הגם שמצאתי כי הבקשה לעיכוב ביצוע לוקה בהיעדר פירוט מספיק של הנזק הנטען וחסר בה פירוט הנטען בסעיף 14 לתצהיר המבקש; מבלי להידרש לסיכויי הערעור; סבורתני כי בשים לב גם לפרק הזמן הקצר שעד מועד הגשת הערעור, מאזן הנוחות מטה את הכף לעבר קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע עד המועד הקבוע בדין להגשת הערעור זאת ביום 5.11.2023 כנטען על-ידי המבקשים.

לאור כל האמור לעיל ביצוע החיוב לתשלום הפיצוי לתובעים מעוכב עד יום 5.11.23.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשפ"ג, 11 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.