לניאדו נ' יד לבנים - ארגון להנצחת חללי מערכות ישראל וטיפול במשפחות

לפנינו תביעה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים על רקע נסיבות סיום העסקתה של התובעת, הגב' רחל לניאדו בתפקיד מנכ"ל ארגון יד לבנים.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן

1. עמותת יד לבנים היא ארגון ללא כוונת רווח להנצחת חללי מערכות ישראל ולטיפול במשפחות השכול [להלן גם: "הארגון" / "הנתבעת"]. מר אלי בן שם, אשר איבד את בנו באסון המסוקים בשנת 1997 משמש כיו"ר העמותה מזה כעשרים שנה.

2. הגב' רחל לניאדו החלה את עבודתה ביד לבנים בשנת 1999 בתפקיד מזכירה ובמהלך 22 שנות עבודתה בארגון התקדמה בארגון עד שבשנת 2009 מונתה לתפקיד מנכ"לית העמותה [להלן : "התובעת"].

3. בין הצדדים קיימת מחלוקת לעניין איכות עבודתה של התובעת בכהונתה כמנכ"לית העמותה, ומכל מקום מהראיות שהובאו בפנינו עולה בבירור כי בשנים האחרונות התפתחו בינה לבין מר בן שם יחסים של חוסר אמון וחוסר שיתוף פעולה.

4. נדמה כי היחסים בין השניים הגיעו לשפל נוסף לאחר שאחד מעובדי העמותה, מר י.ב., שלח למר בן שם מכתב בו טען להתעמרות מצד התובעת, וכן ציין כי שמע מהתובעת דברים בגנותו של מר בן שם. אחת העובדות, גב' י.פ. סיפרה למר בן שם כי התובעת חיטטה במגרותיו, מצאה את המכתב הנ"ל צילמה אותו באמצעות הטלפון הנייד והראתה אותו לעובדות אחרות.

5. על רקע האמור, ובשל אירועים נוספים שמצויים במחלוקת בין הצדדים (בישיבת השימוע התובעת לא הכחישה כי התיצבה במשרדי הנתבעת ביום שישי וגרסה מסמכים שונים במשרדי העמותה), ביום 16/9/20 התובעת זומנה לשיחה במשרדו של מר בן שם במהלכה הובהר לה כי בשל אירועי הימים האחרונים היא תצא לחופשה כפויה.

6. בעת שהתובעת הייתה בחופשה כפויה התקבלו מהעובדים מידע ומסמכים נוספים לפיהם במקרים שונים התובעת עשתה לכאורה שימוש במעמדה להפקת טובות הנאה ממשאבי העמותה, וכן הועלו על ידי העובדים טענות בעניין התנהלותה ומר בן שם הגיע לכלל דעה כי בשלו התנאים לנקיטת מהלך לסיום העסקתה של התובעת כמנכ"לית העמותה.

7. על רקע האמור ביום 24/9/20 נמסרה לתובעת הזמנה לישיבת שימוע בה פורטו עילות ההליך לשקילת פיטוריה. במעמד מסירת המכתב התקיימה שיחה בין התובעת לבין מר בן שם, במהלכה הציע מר בן שם לתובעת להסכים לסיום העסקתה תוך גניזת מכתב השימוע וקבלת הפיצויים המגיעים לה מיידית ויותר.

8. התובעת הודיעה כי איננה מסכימה לסיום העסקתה ולפיכך זומנה לשימוע שהתקיים כחודש לאחר מכן, ביום 19/10/20. השימוע התקיים בפני מר בן שם ומר טהר ובהשתתפות עו"ד שלומית גוטרמן אשר אף ייצגה את הנתבעת בהליך זה. בבוקר השימוע ניתנה החלטת וועד העמותה, אשר הסמיך את מר בן שם לקיים את השימוע.

9. במהלך ישיבת השימוע העלתה התובעת בעצמה ובאמצעות ב"כ, בעל פה ובכתב טענות שונות הן לעניין סמכות ועדת השימוע והן לעניין היותה שומרת סף וחושפת שחיתויות וכן הציגה את גרסתה בעניין חלק מהדברים שיוחסו לה.

10. לאחר השימוע התגבשה המלצת עורכי השימוע בדבר סיום העסקתה של התובעת וההמלצה הועברה לחברי ההנהלה. במקביל (23/10/20) התובעת שלחה מכתב מטעמה לחברי הועד המנהל בו העלתה טענות קשות כנגד מר בן שם בדבר אי סדרים ומעשים חמורים והתריעה בפניהם לבל יאשרו את הדוחות של שנת 2019.

11. ביום 24/10/20 התקיימה ישיבה של הנהלת הארגון בה השתתפו חברי ועד העמותה. בפני ההנהלה הוצגה מצגת המפרטת את עילות הפיטורים וכן את התייחסות התובעת לכל אחת מהטענות שהועלו נגדה. כפי שכבר ציינו עוד קודם לכן התובעת פנתה בעצמה לחברי ההנהלה במכתב, בו פירטה את טענותיה כנגד מר בן שם.

12. בסיום הישיבה התקיימה הצבעה בה הצביעו 27 חברים בעד סיום העסקתה של המבקשת 7 התנגדו ושניים נמנעו. דעת הרוב אף הצביעה בעד מינוי ועדת משנה על מנת "לסגור את נושא הפיצויים" ואולם לא הוברר באיזה אופן נבחרו חברי הועדה שהוסמכו להחליט / להמליץ בנושא גמר החשבון.

13. בו ביום (25.10.20) נשלח למבקשת מכתב מפורט, אשר בו מצוינים הנימוקים וההחלטה על פיטוריה.

14. ביום 3/11/20 התכנסה ועדת משנה אשר דנה בעניינים הקשורים לגמר החשבון של התובעת הועדה קיימה דיון שבסיומו החליטה על שלילת זכותה של התובעת לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, כן החליטה לקזז מכל סכום שהתובעת זכאית לו סכום בסך 108,541 ₪ בגין תשלומים עודפים שקיבלה בשנים 2017-2018.

15. ביום 12/11/20 המבקשת פנתה לבית הדין בבקשה למתן צו שימנע את פיטוריה. הבקשה למתן צו זמני נדחתה בהתאם להחלטת בית הדין מיום 1/2/21.

    בשולי ההחלטה המליץ בית הדין כי יתאפשר לתובעת לטעון בפני ההנהלה או בפני גורם שיהיה מוסכם על שני הצדדים, לעניין קיזוז השכר ושלילת פיצוי הפיטורים, בתקווה שאפשר יהיה להגיע להסכמה אשר תייתר את ניהול ההליך דנן, אשר הדעת נותנת כי יגרום נזק לשני הצדדים.

16. למרבה הצער הנתבעת התנתה את הסכמתה להצעה בכך שהתובעת תודיע כי היא מקבלת את ההחלטה אודות פיטוריה ומבקשת לטעון לעניין הזכויות הכספיות בלבד. ומשעה שהצדדים לא הגיעו להסכמה לא התאפשר לתובעת להופיע בפני הוועד המנהל ביחס לזכויותיה הכספיות.

17. ביום 14/4/21 פנתה הנתבעת לבית הדין בבקשה למתן צו לעיכוב תשלום כספי פיצויי הפיטורים שהופקדו בחשבון המבקשת. הבקשה נדחתה בהחלטת בית הדין מיום 6/5/21, בהתאם להוראות סעיף 23 (תיקון 21) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) תשס"ה.

18. על רקע האמור, ביום 28/4/21 הוגשה התביעה דנן, לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע וכן לתשלום דמי הודעה מוקדמת לארבעה חודשים, פדיון חופשה והפרשים בגין חוסרים בהפקדות לקרן פנסיה.

19. הנתבעת הגישה כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד להשבת כספים שלטענתה התובעת נטלה שלא כדין מהעמותה, לשלילת פיצוי פיטורים ולפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע בגין הפרסומים כנגד הארגון וכנגד מר בן שם.

20. מטעם התובעת העידה התובעת בעצמה ולא זומנו עדים נוספים.

21. מטעם הנתבעת העידו יו"ר הנתבעת מר אלי בן שם, רו"ח של העמותה מר יוני גורפינקל וכן מספר עובדים של הנתבעת.

     

    טענות התובעת  

22. התובעת טוענת כי פיטוריה, לאחר 22 שנות עבודה ותרומה רבה לארגון ולעומד בראשו בוצעו באופן בלתי חוקי, משיקולים זרים, בחוסר תום לב ותוך קיפוח זכויותיה, כאשר עד למועד הגשת סיכומיה טרם נערך לה גמר חשבון וטרם שולמו לה פיצוי פיטורים.

23. עוד נטען כי חלף קיום הליך השימוע בפני הוועד המנהל של העמותה, אשר רק בסמכותו להורות על פיטורי מנכ"ל, נערך לתובעת שימוע למראית עין בלבד, שנוהל על ידי מר בן שם יחד עם חברו / עוזרו מר אלי טהר ובשיתוף עו"ד חיצונית, תוך מידור היועץ המשפטי הקבוע של העמותה (עו"ד שלומי רכבי) ומבלי שהוצגה בפני אנשי הוועד המנהל של העמותה התמונה האמתית והמלאה בעניין, מבלי שהוועד המנהל נתן מלכתחילה את הסכמתו לזימון התובעת לשימוע בפני היו"ר ותוך התעלמות מבקשותיה של התובעת לקבל מסמכים שונים ולאפשר לה להיערך לשימוע. עוד נטען, כי הנתבעת התעלמה מהמלצת בית הדין, כי בשל מראית עיין של ניגוד עניינים יתקיים לתובעת שימוע בפני גורם אחר.

24. לטענת התובעת, מר בן שם במשך שנים ניסה להביא לפיטוריה אלא שהדבר לא עלה בידו ולבסוף הוא ניצל את שליטתו בארגון ו"תפר לה תיק" תוך שהעליל עליה עלילות שווא שפגעו בשמה הטוב. כל זאת במטרה לסלק את התובעת.

25. עוד טוענת התובעת כי ביסוד הליכי הפיטורים שננקטו נגדה עומדים גילויים שלה אודות מעשים פלילים לכאורה ובלתי תקינים שביצע מר בן שם בכספי העמותה כפי שהתגלו לה אגב הכנת דו"ח שנתי לשנת 2019, ופניותיה לגורמים שונים והפצרותיה שלא לחתום על הדוחות הכספיים של העמותה בשל גילוייה אודות מעשי מרמה לכאורה ואי סדרים כספיים שביצעו יו"ר העמותה. התובעת טוענת כי דיווחה על הדברים למבקר המדינה ולמשטרת ישראל ופיטוריה קשורים בקשר הדוק לגילוי ולחשיפה של המעשים הבלתי כשרים על ידה. עוד נטען כי יו"ר העמותה וב"כ פעלו באופן פסול על מנת להטעות את גורמי החקירה כאילו פיטוריה של המבקשת היו כדין. ואף ניסו "לסחוט" / "לשחד" את התובעת "ללכת בשקט" תוך קבלת זכויות יתר (פיצויים מוגדלים) כל זאת בחוסר תום לב ותוך הסתרת העניין מהוועד המנהל.

26. לטענת התובעת בכל הנוגע לפיטוריה, מר בן שם שהיה בניגוד עניינים חמור, התנהל באופן ברוטלי, תוך שימוש במקורבים ויצירת מצגי שווא בקשר לתובעת, תוך שהשתמש בעניינים שהיו בידיעתו ואותם אסף ונצר במשך שנים על מנת לעשות בהם שימוש בשעת הצורך, ואף שכר לצורך כך יועץ ארגוני ועו"ד חיצונית חלף שיתוף היועמ"ש הקבוע של העמותה (יש לציין כי בסיכומיה התובעת נמנעת מלהתייחס לעניינים שפורטו במכתב ההזמנה לשימוע לגופם).

27. עוד נטען כי היו"ר הטעה את וועד העמותה ואת היועמ"ש של העמותה בדבר הסמכתו, ובעת שקיבל את הסכמתם לקיום השימוע הסתיר מפניהם את הטענות של התובעת כלפיו, ואת תלונותיה בדבר מעשיו הפסולים. עוד נטען כי 10 חברי הנהלה פנו בבקשה למנות שופט בדימוס על מנת לבחון את המחלוקת בין הצדדים ואולם היו"ר סירב, וניהל מחטף, על מנת להוביל לפיטורי התובעת.

    וכן נטען כי לאחר שהתובעת סירבה להצעת ה"שוחד"/"סחיטה" ולא הסכימה לסיום העסקתה, ניתקו אותה ממערכת המחשב הוציאו אותה לחופשה כפיה ומנעו ממנה את האפשרות לשוחח עם עובדים, הכל על פי הנטען כפי שמתנהג ראש ארגון פשיעה, מנת להסתיר את מעשיו הבלתי חוקיים של היו"ר, תוך התעלמות מהגיל ומהוותק של התובעת.

     

    טענות המשיבה

28. המשיבה מצידה טוענת כי מדובר בתביעת סרק של מנכ"לית שניצלה את מעמדה על מנת לגרוף כספי ציבור לכיסה, ורק לאחר שהתגלו מעשיה החמורים והוחלט לזמנה לשימוע החליטה לטפול על יו"ר הארגון טענות כוזבות בדבר אי סדרים ומעשים פלילים אותם לא ביארה ולא הוכיחה.

    התובעת הגישה את תלונות השוא למשטרה /למבקר המדינה/לוועד העמותה רק לאחר שנמסרה לה הזמנה לשימוע.

29. לטענת הנתבעת, עלה בידיה להציג בפני בית הדין ראיות משכנעות אודות מעשים חמורים שעשתה המבקשת תוך ניצול מעמדה לצורך הפקת טובת הנאה אישית, וכן ביחס להתנהלותה בדרך של התעמרות בעובדים וכשלונות ניהולים עליהם הצביעו יועצים ארגונים שנתנו שירותים למשיבה. המשיבה טענה כי המבקשת לא מסרה גרסה קוהרנטית ואמינה ביחס לעולה מהראיות ומהעדויות הרבות שהוצגו בעניינה והתעלמה מהם לחלוטין בסיכומיה.

30. לטענתה, ההחלטה על פיטורי התובעת התקבלה כדין, על ידי הגורם המוסמך (וועד העמותה), לאחר שהתקיימו בעניין שתי ישיבות הנהלה, בראשונה הסמיכה ההנהלה את מר בן שם לקיים למבקשת שימוע, ובשנייה הוחלט בדעת רוב על סיום כהונתה. לטענתה, טענות התובעת הובאו בפני חברי ההנהלה הן באמצעות מסמך מצגת מסכמת והן במכתב ששלחה התובעת בעצמה לכל חברי ההנהלה. התובעת אשר צפתה בישיבות ההנהלה באמצעות מי מחברי הוועד אליו היתה מקורבת, ואף הקליטה את השיחה וצירפה את תמלולה, לא הצביעה על כל ענין שבו נמסר לאנשי הועד מידע מטעה.

31. עוד טוענת הנתבעת, כי ההתקשרות של יד לבנים עם עו"ד גוטרמן בחודש יולי 2019 היתה לצורך יעוץ משפטי בנושא הסכמי עבודה, והייתה על דעת עו"ד שלומי רכבי, היועמ"ש של העמותה ולא נפל בה כל פגם. ממילא מוכחשת הטענה כי עו"ד גוטרמן "מקורבת" בדרך כלשהי למר בן שם.

     

    הכרעה

    עילת הפיטורים

     

    לא הוכחה טענת התובעת כי פוטרה מעבודתה בשל היותה "חושפת שחיתויות"

32. בסיכומיה טוענת התובעת כי במשך שנים רבות היה תפקודה ללא דופי וכי היא פוטרה מעבודתה מחמת שיקולים זרים של מר בן שם, לאחר שגילתה ליקוים ואי סדרים שקשורים אליו, וזאת אגב הכנת הדוחות הכספיים לשנת 2019.

33. אלא שהתובעת לא הציגה כל ראיה שניתן ללמוד ממנה כי עומדת לה הגנה לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997.

    די אם נבהיר כי מהראיות שהובאו לפנינו עולה כי עובר לתחילת הליכי הפיטורים התובעת לא פנתה לכל גורם בתלונה כלשהי כנגד מר בן שם. תלונותיה למשטרה כמו גם למבקר המדינה ולחברי הוועד המנהל הועלו לראשונה מספר ימים לאחר שנשלח אליה מכתב ההזמנה שימוע שבו פורטו טענות שונות לעניין התנהלותה.

    מעדות רו"ח יוני גורפינקל, המשמש כרו"ח של העמותה עולה כי בתקופת עבודתה, התובעת מעולם לא העלתה בפניו השגות כלשהן הנוגעות למר בן שם, או לאישור המאזן של שנת 19'.

    גם לגופו של עניין, התובעת לא הציגה בפני בית הדין גרסה כלשהי אודות הגילויים והחשיפות שהגיעו לידיעתה בשנת 2020 אף לא הביאה גרסה כלשהי לעניין הנסיבות בהן דנה עם מר בן שם (או עם כל גורם אחר) אודות גילוייה או שהתעמתה עם מר בן שם או שגרמה לו בדרך אחרת לחוש מאוים מפני הגילויים. התובעת אף לא ביארה את פשר האזהרה ששלחה לחברי הוועד המנהל (לאחר שזומנה לשימוע), לבל יחתמו על הדו"ח הכספי לשנת 2019. ודוק על פי שיטתה של התובעת מר בן שם אמור היה לדעת לפחות על האמור בחלק מהתלונות שלה, וניתן היה לכאורה להביאן לידיעת בית הדין ואף לבקש אישור מגורמי החקירה לחשיפת עניין זה או אחר ואולם זאת לא נעשה. כך נותרו טענותיה של התובעת בדבר חשיפת שחיתויות ללא כל הסבר וללא בסיס עובדתי.

34. אשר על כן, על יסוד הראיות שהובאו לפנינו אנו קובעים כי לא ניתן ליחס משקל לטענותיה של התובעת בדבר מעשים חמורים / בלתי תקינים שחשפה כביכול.

35. עוד יש לציין כי בניגוד לאמור בסיכומי התובעת, מהראיות שבפנינו, לרבות עדות התובעת עולה בבירור כי הטענות אודות ליקויים בעבודתה של התובעת, כמו גם טענות בענין יושרתה הועלו כבר בשנת 2013 (בעת שהתובעת זומנה לשימוע על רקע חשד כי זייפה חתימת יו"ר על מנת למשוך את כספי פיצויים מקופת פיצוייים כללית ולהעבירם לחשבונה) ולאחר מכן בשנת 2015 הועלו טענות בעניין יכולותיה הניהוליות והיא נשלחה ללימודי ניהול על חשבון העמותה, דהיינו - שנים ארוכות לפני שנולדו טענותיה דנן בדבר חשיפת שחיתות, כבר הועלו נגדה טענות משמעותיות בעניין יכולותיה הניהוליות ובעניין מהימנותה.

36. גם את ניסיונה של התובעת לצבוע את שיחתה עם מר בן שם מיום 19/9/20 (בעת מסירת ההזמנה לשימוע) בצבעים של סחיטה או טענתה לפיה הוצע לה "שוחד" במטרה להסתיר את מעשי השחיתות אין בידינו לקבל.

37. עיון בתמליל ההקלטה (כפי שנערך על ידי התובעת בכתב ידה) מעלה כי לאורך כל השיחה התובעת איננה מזכירה אף לא ברמז חשד למעשה פסול כלשהו של מר בן שם, ולא טוענת כי פיטוריה נעוצים בשחיתויות שחשפה. לתובעת אף לא הוצע תשלום פיצויי פיטורים כפול, כפי שטענה באחד המקומות אלא שנאמר בפתח השיחה ביחס לאפשרות של פרישה בהסכמה כך :

    "תראי רחל זו שיחה לא פורמלית יש כאן מכתב הזמנה לשימוע מפורטים בו כל מיני סעיפים חמורים ועדויות של עובדים ותפקוד לקוי שלך. כל זה יכול להגנז, להשאר כאן לא יצא אף אחד לא ידע מכלום את תתפטרי תקבלי את הפיצויים שמגיעים לך ויותר. מיצית את עצמך כאן. יש כאן מקרים חמורים ...".

38. אשר לביטוי "הפיצויים שמגיעים לך ויותר" בסיום השיחה נדון שוב נושא הפיצויים תוך שלא הובטח בנוסף דבר, הגם שניתן להבין שלפי ההצעה במקרה של פיטורים בהסכמה התובעת תקבל פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. הא ותו לא:

    "תחשבי טוב טוב את יכולה לקחת פיצויים וללכת והמכתב יגנז. את יכולה ללכת לשימוע ולצאת בלי פיצויים בלי הודעה מוקדמת תחשבי טוב טוב תודיעי לי. "

39. על רקע האמור ההצעה לסיים את ההתקשרות בהסכמה, יותר משהיא נראית כהצעה לתשלום "דמי שתיקה" היא נראית כמו הצעה שנועדה לחסוך לשני הצדדים את הסבל וההוצאות הכרוכות בניהול ההליך דנן, ואף זאת מבלי שהובטח לתובעת "מצנח זהב" אלא שנאמר לה כי אם תחסוך את הליכי הפיטורים היא תקבל את פיצויי הפיטורים בצירוף דמי הודעה מוקדמת.

40. בשולי הדברים יוער כי הטענות שהעלתה התובעת כנגד מר בן שם נבדקו / נבדקות על ידי הגורמים המוסמכים במשטרה / במשרד מבקר המדינה שחזקה עליהם כי עושים מלאכתם נאמנה ואולם עד עתה לא פרסמו מסקנה כלשהי. מכל מקום נסיונה של התובעת לייחס למר בן שם ולב"כ העמותה שיבוש הליכי חקירה איננה נתמכת בכל ראיה.

41. אשר על כן, איננו רואים מנוס מלקבוע כי לא עלה בידי התובעת להוכיח כי ביסוד שיקוליו של מר בן שם לפטרה מתפקידה עומדים מעשים פסולים שלו שאותם חשפה.

     

    עילות הפיטורים 

42. אשר לעילות הפיטורים, במכתב ההזמנה של המבקשת לשימוע נזכרו מספר פרשות בהן יוחסה למבקשת התנהלות תוך ניצול לכאורה של מעמדה כמנכ"ל הארגון לצורך הפקת טובות הנאה פרטיות.

43. הנתבעת הציגה תשתית עובדתית, מגובה במסמכים ובעדויות של מספר עובדים המצביעה לכאורה על פגמים שנפלו בהתנהלות האישית של המבקשת.

44. התובעת בסיכומיה כלל לא התייחסה לעילות הפיטורים לגופן, וגם בחקירתה בפנינו לא הפריכה את החשדות הקשים שהועלו. גם לאחר שהוגשו סיכומי הנתבעת לא ביקשה התובעת להגיש סיכומי תשובה.

45. בנסיבות שנוצרו, להלן הממצאים העולים מהראיות שהובאו לפנינו ביחס לפרשיות השונות אשר עמדו ברקע להחלטה אודות פיטוריה.

    פרשת ספר התורה

46. אין חולק כי ביום 12/8/18 התובעת קיימה טקס הכנסת ספר תורה להנצחת אביה טוביה זמיר ז"ל בבית כנסת "אהבת שלום" בחולון. עוד אין חולק כי אביה הלך לעולמו בגיל מבוגר מחמת מחלה וכי איננו חלל צה"ל.

    על אף האמור, על הפרוכת של ספר התורה נרקם סמל צה"ל ונכתבו המילים "ס"ת זה מוקדש לע"נ זמיר טוביה ז"ל גיבור ישראל נהרג על קידוש השם ... לעילוי נשמת חללי צה"ל הגיבורים שנפלו על קידוש ה' בהגנת העם והמדינה".

47. מימון הספר אשר נחזה כאילו הוא נועד להנציח חלל צה"ל נעשה מכספי עמותה שהעבירה את הכספים למימון הספר, ובהמשך ניתנה תעודת הוקרה מטעם ארגון יד לבנים בגין תרומה זו למשפחת גולבינסקי.

48. התובעת הציגה גרסאות שונות בנסיון להסביר כיצד זה התקיים טקס הכנסת ספר התורה לעילוי נשמתו של אביה תוך יצירת מצג שווא כי מדובר בחלל צה"ל. תחילה טענה כי מדובר בטעות, וכי התרומה ניתנה לעילוי נשמתו של דודה ניסים זמיר ז"ל שהינו חלל צה"ל (אלא שגרסה זו איננה מתיישבת עם הכיתוב המדויק שעל הפרוכת ועם התיעוד של האירוע בפייסבוק, שם הובהר כי מדובר באירוע לזכר אביה) לאחר מכן טענה כי לתורם לא היה אכפת אם התרומה היא להנצחת חלל צה"ל או לאדם אחר. גרסאות התובעת בהקשר זה אינן מהימנות, וזאת בלשון המעטה.

49. עוד יש לציין כי אין חולק כי אירוע הכנסת ספר תורה תועד על ידי צלם בשם יצחק בלניצקי. על פי עדות שהביאה בפנינו עובדת יד לבנים בשם גלית למרות שמדובר היה באירוע פרטי, היא שמעה את התובעת מנחה את הצלם להוציא חשבונית ליד לבנים לרשום עליה "אירוע בדואים" ולמסור אותה להנה"ח של העמותה לצורך תשלום. אין חולק כי מר בלניצקי מסר לנתבעת חשבונית בגין "אירוע בדואים" אלא שבין הצדדים יש מחלוקת ביחס לשאלה האם בלניצקי אכן צילם את אותו "אירוע בדואים" או שמא כגרסת גלית, החשבונית היתה אך כסות לתשלום עבור האירוע הפרטי. התובעת טענה בשימוע כי בלניצקי נכח וצילם את אירוע הבדואים, שבגינו קיבל תשלום מיד לבנים. לעומת זאת, ממסמכים שבידי הנתבעת עלה כי לאירוע הבדואים הוזמן צלם אחר, ולא הצלם בלניצקי.

50. לכאורה ניתן היה להכריע במחלוקת זו בנקל ככל שמר בלניצקי היה מתייצב למסירת עדות (כפי שהבטיח ב"כ התובעת בעמ' 193 לפרוטוקול) שהרי באמצעים טכנולוגיים פשוטים ניתן לברר בנקל את המחלוקת בדבר נוכחותו באירוע הבדואים. דא עקא שמר בלניצקי לא זומן לעדות ולפיכך בעניין זה אנו מקבלים את גרסת גלית, לפיה התובעת הנחתה את הצלם להוציא חשבונית לעמותה בגין אירוע פרטי שערכה לזכר אביה.

51. לנוכח כל האמור לעיל, על יסוד העדויות והמסמכים שהובאו לפנינו הגענו לכלל דעה כי התובעת ניצלה את מעמדה כמנכ"ל יד לבנים כדי לייצר מצג שווא כלפי תורם כי תרומתו היא להנצחת חלל צה"ל בזמן שבפועל השתמשה בכספי התרומה למימון ספר תורה להנצחת אביה, ולאחר האירוע אף מסרה למשפחה התורמת תעודת הוקרה מיד לבנים. עוד הוברר כי התובעת מימנה את צילום האירוע מכספי יד לבנים.

    למותר לציין כי אלמלא התנהלותה הפסולה, ניתן להניח כי התרומה והמשאבים הציבוריים היו משמשים להנצחת חלל צה"ל ולא לרכישת ספר תורה ולצילום אירוע פרטי לזכר אביה.

52. שוכנענו כי היה מקום לשקול לחובת התובעת פרשה חמורה זו בעת שנשקלו פיטוריה.

     

     

     

    נטילת תוספת שכר ביתר

53. פרשה נוספת שנשקלה לחובת התובעת נוגעת לתוספת שכר ששולמה לה תוך חריגה מהאמור בפרוטוקול ועדת כ"א לעניין גובה התוספת.

54. מהראיות שלפנינו עולה כי ביום 28/3/17 התכנסה ועדת כוח אדם של הארגון לישיבה במסגרתה הוחלט בין היתר על עדכון שכרה של התובעת בהחלטה נכתב "לעדכן שכר מנכ"לית עלות מעביד בסך כולל של 8,000 ₪ בשתי פעימות".

55. על אף שבנוסח ההחלטה צוין כי הסכום הנ"ל הוא במונחים של "עלות מעביד" הרי שבמכתב ששלחה התובעת להנהלת החשבונות בחודש מרץ 2017 כתבה לעניין שכרה: "עדכון תוספת שכר : בסך כולל של 8,000 ₪ בשתי פעימות תוספת פעימה ראשונה מ 1/2/17 בסך 4,000 ₪ , תוספת פעימה שניה מ 1.1.18 בסך 4,000 ₪".

56. בהמשך הדברים ביום 28/1/18 הודיעה התובעת להנהלת החשבונות כי יש לעדכן את שכרה ולשלם לה תוספת שכר בסך 4,000 ש"ח נוספים. גם הפעם לא צויין כי מדובר בעלות שכר.

57. הנושא התעורר בשנת 2019, עת מצאה ועדת הביקורת של העמותה כי תוספת השכר ששולמה לתובעת בפועל, חורגת מהאמור בפרוטוקול מיום 28/3/17.

58. במענה לפניית ועדת הביקורת יו"ר ועדת כ"א שלח מכתב לוועדת הביקורת בו ציין כי מדובר בטעות שנפלה בפרוטוקול הוועדה, אלא שבין חברי ועדת כח אדם התגלעה מחלוקת בשאלה האם מדובר אכן בטעות סופר, שכן חברי ועדה אחרים זכרו שהכוונה המפורשת שלהם הייתה לאשר העלאת שכר במונחי "עלות מעביד" ולא במונחי ברוטו, בדיוק כפי שצוין בפרוטוקול.

59. למכתבו של מר אבני (יור ועדת כ"א אשר לא זומן להעיד בפנינו) צורפה טיוטת פרוטוקול בכתב יד ממנו ניתן ללמוד לכאורה על אישור תוספת שכר במונחי ברוטו, אלא שעיון בטיוטא מעלה כי היא איננה תואמת את הפרוטוקול המודפס, גם בכל הנוגע לזהות החברים שנכחו בדיון, ולא ברורות כלל נסיבות עריכת הטיוטא.

60. בעדותה לפנינו לא עלה בידי התובעת להציג הסבר מניח את הדעת לכך שבשנת 2017 קיבלה לידיה פרוטוקול הקובע כי אושרה לה העלאת שכר לפי "עלות מעביד" ועל אף האמור היא הנחתה את מחלקת הנהלת חשבונות לשלם לה את תוספת שכר במונחי "ברוטו" וזאת מבלי שטרחה לברר את העניין ולוודא תיקון של הפרוטוקול בזמן אמת. לדידנו התנהלות זו של התובעת כשלעצמה, איננה מתיישבת עם חובת הזהירות המצופה ממנכ"ל של עמותה הניזונה מכספי ציבור.

61. לנוכח האמור אנו סבורות כי היה מקום לשקול פרשה זו לחובת התובעת בעת שנשקלו פיטוריה ויש לה משקל מכביד.

     

     

     

    רכישת מכשיר פלאפון לבן

62. מהראיות שהוצגו בפנינו כשבוע לאחר הכנסת ספר התורה כמפורט לעיל, ביום 20/8/18 התובעת פנתה לספק של הנתבעת ורכשה על חשבון הנתבעת מכשיר טלפון נייד סמסונג גלאקסי שעלותו 2,759 ₪ שאותו מסרה לשימוש בנה.

63. במועד ביצוע הרכישה עובדת בשם טל, אשר ריכזה במשך שנים רבות את נושא הטלפונים הניידים בארגון שהתה בחופשה. התובעת לא עדכנה בזמן אמת את גב' נתן אודות הרכישה, ולא ציינה ברישומים כלשהם כי רכשה את המכשיר עבור בנה על חשבון העמותה.

64. רק בשלב מאוחר, לאחר שהתובעת מסרה את המכשיר של בנה לתיקון והחשבון הגיע לעמותה, בחלוף כמעט שנה מהרכישה, ביום 14/7/19 ביקשה טל נתן לברר את העניין מול הספק של המכשירים, והתברר לה כי התובעת הזמינה את המכשיר עבור בנה, וזאת מבלי שטרחה לעדכן אותה ולשאת בעלות המכשיר.

65. טענת התובעת כי מדובר בטעות בתום לב, יכולה הייתה להשמע אלמלא ריבוי המקרים כמפורט לעיל בהם התובעת ניצלה את מעמדה על מנת לגרוף טובות הנאה לכיסה.

66. לנוכח האמור גם פרשה זו בוודאי שהיה מקום לשקול לחובת התובעת בעת שנשקלו פיטוריה ויש לה משקל מכביד.

     

    מימון מלגת לימודים לאביה

67. בשנת 2009 זמן קצר לאחר מינויה לתפקיד מנכ"ל הוענקו לאביה של התובעת שתי מלגות לימודים על חשבון הנתבעת (בסך 2,500 ₪ כל אחת) וזאת על אף שאביה לא היה חבר הארגון ולא עמד בתנאים לקבלת מלגה (לא כל שכן לשתי מלגות לימודים בשנה אחת) על ההמחאות היתה חתומה התובעת ואולם לא נמצאו במסמכים כל אינדיקציה לרישום ללימודים, וקיים ספק אם האב היה כשיר ללימודים באותה עת, בשים לב למצבו הרפואי.

68. התובעת לא מסרה כל התייחסות ו/או מידע לעניין מהות הלימודים בהם השתתף אביה, באשר לטענתה מדובר בעניין שהתיישן. לדידנו אמנם מדובר בעניין ישן, ואולם ניתן היה לצפות שהתובעת תספק הסבר כלשהו על מנת להסיר את עננת החשד שנוצרה כלפיה, ואשר הצטרפה לחשדות למעשים פסולים מאוחרים יותר.

69. די באמור לעיל כדי להבהיר כי אנו סבורות כי התגלו די והותר מקרים בהם התובעת התנהלה באופן פגום במישור היושרה, ואשר היה בהם כדי להצדיק את פיטוריה ואין צורך שנידרש לעניינים אחרים שהועלו בסיכומי הנתבעת.

70. עוד נזכיר כי בנוסף לטענות במישור היושרה, עולה לכאורה מעדויות העובדים כי התנהלותה של התובעת כלפיהם לקתה בכשלים שונים אשר לטענתם עולים כדי התעמרות, תככנות והתנהלות שאינה הולמת. עוד נטען כי ביצועיה הניהוליים אינם מספקים והוזכר כי בעבר (בשנת 2015) ייעוץ ארגוני כבר הצביע על כשלים באופן שבו התובעת ניהלה את הארגון, והתובעת נשלחה להשתלמות מקצועית ואולם על פי הנטען בהזמנה לשימוע, לאחר ההשתלמות ביצועיה לא היו טובים דיים.

71. אין לכחד, כי אותן פרשיות ואותן טענות של עובדים נחשפו על רקע חוסר אמון בין המבקשת לבין מר בן שם, על רקע אירועים קודמים בהם הביע חשד בעניין יושרתה בשנת 2013 ועל רקע ביקורת מקצועית של יועץ ארגוני שמונה בשנת 2015. לא מן הנמנע כי היה ביחסים המעורערים (בפרט לאחר שנודע לו כי התובעת הנחתה עובדים שלא לשתף איתו פעולה ולא להשיב לשאלות שלו) כדי לתרום להחלטתו של מר בן שם ליזום את הליך הפיטורים. דא עקא, שמהראיות שהובאו לפנינו, התרשמנו כי ביסוד היחסים המעורערים עומד חוסר שביעות רצון מתמשך מהתובעת ולא שיקולים זרים.

72. הפררוגטיבה הניהולית של המעביד מקנה לו סמכות לעשות שינויים במקום העבודה לצורך תפעולו השוטף והתקין של מקום עסקו ולצורך הפקת המרב ממקום העבודה (בג"צ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, פ"ד נ"ח/6 481, 547; ע"ע 1238/00 נאילה עבדאלגני נ' עיריית אום אל פחם ואח', [פורסם בנבו] מיום 31.8.06).

73. במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעביד, רשאי המעביד לפטר עובדים או להעבירם מתפקידם, כל עוד נעשה הדבר כדין וכאשר שיקולי המעביד ממלאים אחר אמות המידה של סבירות ומידתיות, בהתחשב בנסיבות המיוחדות של כל עניין (ע"ע (ארצי) 674/05 אהרון ויזנר נ' מדינת ישראל רשות השידור, [פורסם בנבו] מיום 28.3.07 להלן: "עניין ויזנר"; ע"ע (ארצי) 277/07 דוד בוחניק נ' חברת נמל אשדוד בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 4.2.08).

74. לסיכום פרק זה נבהיר כי כפי שפירטנו לעיל, בענייננו התרשמנו כי ביסוד ההחלטה על פיטורי התובעת עומדים שיקולים עניינים סבירים ומידתיים.

     

    הליך הפיטורים

    שימוע

75. אשר להליך השימוע, נזכיר כי פסיקת בתי הדין לעבודה הכירה בזכותו של עובד להשמיע את טענותיו בטרם תתקבל החלטה בדבר סיום העסקתו.

76. חובה זו, שנולדה ביחס למעסיקים ציבוריים (כנגזרת של חובת השימוע במשפט המנהלי) הוחלה בפסיקת בית הדין לעבודה גם על מעבידים שהם בבחינת "גוף דו מהותי" וגם על מעבידים פרטיים (ר' ע"ע 415/06 דני מלכה נ' שופרסל בע"מ, מיום 15.7.07). מקובל לקבוע, כי חובת המעביד הפרטי לקיים לעובד "שימוע" בטרם פיטורים, נגזרת מחובת תום הלב של הצדדים ליחסי העבודה.

77. על פי הכללים שנקבעו בפסיקה, כדי לקיים את זכות השימוע במלואה, על המעסיק להודיע לעובד על הכוונה לפטרו ועל הסיבות לפיטורים וליתן לעובד פרק זמן מתאים על מנת להתכונן לשימוע ולהכין את טיעוניו כנגד הפיטורים (ע"ע 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ, מיום 16.3.08).

78. תכלית השימוע היא ליצור מנגנון של "צדק פרוצדוראלי" אשר יבטיח כי ההחלטה על פיטורים, אשר יש לה השלכה חמורה ומהותית על העובד, תתקבל באופן מושכל, לאחר שיקול דעת, כאשר כל המידע הרלוונטי מצוי בידיעת המעסיק באופן שיאפשר קבלת החלטה צודקת. בנוסף לכך, ההליך הפרוצדוראלי נועד לשמור על כבודו של העובד, ובכלל זה על זכותו להשמיע את דברו כחלק מזכותו לבטא את עצמו במקום העבודה. מקובל לחשוב, כי הליך מוסדר, במסגרתו יתאפשר לעובד להשמיע את קולו עשוי להקטין את תחושת הפגיעה שמלווה ממילא את אקט הפיטורים (ר' רעות שמר בגס, "צדק פרוצדוראלי וכבוד העובד – עיונים בהלכת השימוע", חברה ומשפט יג).

79. לדידנו, תכלית השימוע איננה רק לאפשר לעובד לטעון כנגד ההחלטה על פיטוריו, (שהרי לעיתים מעשה הפיטורים הינו בלתי נמנע - ר' לדוגמא ע"ע 701/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' תורג'מן –פורסם בנבו), אלא גם, לאפשר לעובד לפנות למעסיק בבקשה ביחס למועד הפיטורים, לתקופת ההודעה המוקדמת, לשאת ולתת עימו על התנאים לסיום העבודה ועוד כיוצא באלה עניינים שמן הראוי שהכרעה ביחס אליהם תתקבל לאחר שתשמע עמדתו של העובד, מתוך נסיון להתחשב בצרכים של שני הצדדים, ובפרט בנסיבות בהן תקופת העבודה של העובד ממושכת.

80. להשלמת התמונה נציין כי זכות השימוע היא בעלת ערך גם כאשר לדעת המעסיק אין בפי העובד טענה טובה שראוי לשמעה, שכן לעולם אין לדעת. יתרה מזאת, גם אם כך הדבר, ואין לעובד טענה של ממש, עדיין ראוי לאפשר שימוע, ולו רק למען מראית פני הצדק, וכחלק מהיחסים הראויים בין צדדים ליחסי עבודה, ובפרט כאשר מדובר ביחסי עבודה ממושכים (השווה, בשינויים המחוייבים לבג"צ 2911/94 באקי נ' מנכ"ל משרד הפנים פ"ד מ"ח (5) 291,303).

81. עם זאת, דרכי השימוע רבות הן ומגוונות. השימוע לובש ופושט צורה, בהתאם למהות המעסיק, לגודלו, למשך תקופת ההעסקה של העובד, ולנסיבות בהן נשקל סיום ההעסקה ועוד כיוצא באלה. אין מדובר ב"טקס" שחובה לקיימו על פי מודל קבוע, כדי לצאת ידי חובה. העיקר הוא המהות ולא הצורה. דרישת תום הלב ביחסי העבודה, מחייבת כי בטרם תתקבל החלטה סופית ביחס לפיטורי עובד תנתן לו אפשרות להשמיע את טענותיו בדרך סבירה, ההולמת את מכלול נסיבות העניין, על מנת להבטיח שכל העובדות הרלוונטיות עומדות בפני המעביד ועל מנת שקולו של העובד ישמע.

82. עוד יש להזכיר כי בעל הסמכות לקבל החלטה בענין פיטורים של עובד מוסמך להעזר בגורם אחר על מנת שיסייע לו בקיום השימוע ובגיבוש המלצה בעניין, כאשר עורך השימוע הוא "זרועו הארוכה" של בעל הסמכות להחליט (ראה לדוגמא בג"צ 5770/05 נגה ויזל נ' מפכ"ל המשטרה) [פורסם בנבו].

83. בעניננו אין חולק כי הסמכות לפטר את מנכ"ל העמותה נתונה לוועד המנהל. דא עקא, שעילות הפיטורים שנשקלו במקרה דנן היו כרוכות בביצוע בירור פרטני של אירועים נקודתיים מן העבר באופן המצריך עיון במסמכים ובעדויות. בירור מסוג זה לא ניתן לקיים באופן רציני בפני עשרות חברי וועד העמותה, ונכון היה כי יבוצע בידי ועדת שימוע שהוסמכה לכך, ותוך התייעצות בגורם משפטי.

84. איננו סבורות כי מר בן שם היה פסול מלכהן כיו"ר ועדת השימוע בנסיבות דנן. כפי שכבר ציינו לא מצאנו יסוד לטענת התובעת בדבר היותו בניגוד ענינים אלא שהתרשמנו כי בכל הנוגע להחלטה על פיטורי התובעת טובת הארגון עמדה לנגד עיניו ולא אינטרס אישי שלו. איננו סבורות כי די בכך שהתובעת העלתה בשלב מאוחר טענה לפיה מר בן שם נגוע בניגוד ענינים, כדי שתוכל לפסול אותו מלקיים את שימוע בעניינה. מדובר בשימוע שתכליתו העיקרית היתה לאפשר לתובעת להתייחס לטענות ולחשדות הקשים שהועלו בעניינה, להציג מסמכים ועדויות מטעמה, כאשר עורכת דין בכירה בעלת נסיון בתחום דיני עבודה מתעדת את הדברים ובודקת את המסמכים (ראיון השימוע הוקלט על ידי התובעת ותמלילו צורף לכתב התביעה).

85. בעניינינו לאחר ישיבת השימוע הוכן עבור חברי הוועד המנהל מסמך מסכם ובו פירוט הטעמים בגינם מתבקשת הפסקת ההעסקה וכן התיחסות ופירוט של טענות התובעת, הבדיקות שנעשו והמסקנות שהוסקו. המבקשת אשר צפתה בישיבת וועד העמותה באמצעות מערכת ה- ZOOM ואף קיבלה לידה העתק מהמצגת לא הראתה כי המצגת שהובאה בפני ועד העמותה כוללת מידע מטעה או כי הוסתרו טענות והסברים שהציגה, והמסקנות כפי שפורטו במצגת אף מתיישבות עם הבירור העובדתי שהתקיים בבית הדין.

86. זאת ועוד, אין חולק כי המבקשת מצאה אפיק ישיר על מנת להביא את טענותיה כנגד מר בן שם לכל חברי ועד העמותה וזאת במכתב ארוך ומפורט ששלחה לכל חברי הועד המנהל ביום 23/10/23 בהודעתה הכפישה את מר בן שם תוך שימוש בביטויים כגון אי סדרים, שיקולים זרים, אינטרסים אישיים צרים, בניגוד לכללי מנהל תקין וביטויים דומים (מבלי לספק גרסה קונקרטית ביחס לחשדות שלא בוארו עד היום) כאשר אי הסדרים שאליהם התייחסה במכתב נוגעים להתקשרות לקבלת שירותים מעו"ד גוטרמן תוך מידור היועמ"ש של העמותה ומבלי שאושרה מסגרת תקציב, קיומה של "קרבה אישית" בין מר בן שם לבין עו"ד גוטרמן (טענה שנדמה כי המבקשת חזרה בה ממנה).

87. כל הטענות שהעלתה התובעת בפנייתה בכתב לחברי הוועד המנהל זכו להתייחסות בישיבת הוועד המנהל מיום 24/10/23 במהלכה נשמעו דברים של עו"ד שלומי רכבי, יועמ"ש הארגון, מהם עלה כי שכירת שירותיה של עו"ד גוטרמן, הייתה על מנת לייעץ לעמותה בכל הנוגע לחוזים, וכי לא ראה כל קושי בכך שההנהלה הסמיכה את מר שם טוב לבצע את השימוע, והבהיר כי סמכות ההחלטה היא של ההנהלה, והפציר בנוכחים לשאול שאלות אודות עילות הפיטורים ואודות התשובות של התובעת וככל שימצאו לנכון אף הציע כי יבקשו לזמן את התובעת להופיע בפני הועד המנהל. עוד הבהיר עו"ד רכבי כי בשל היכרותו הן עם התובעת והן עם מר בן שם, הגם שהיה בתמונה מהרגע הראשון הוא סבור כי "זה לא חכם" שהוא יהיה העו"ד המתעסק במטריה הזו.

88. לאחר שנשמעו דברי עו"ד רכבי, ולאחר שעו"ד גוטרמן סיימה להציג לחברי הועד המנהל את המצגת המפרטת את עילות הפיטורים, ניתנה זכות הדיבור לחברים אחרים בהם חברי ועדת כ"א שהעידו בעניין תוספת השכר שאושרה לתובעת על ידי ועדת כ"א תוך שהציגו עמדות סותרות. היו שהציעו למנות שופט בדימוס על מנת לברר את הטענות והיו שסברו שדי בבירור שנעשה על ידי ועדת השימוע. בסופו של דבר התקבלה החלטה בדבר הפיטורים כאשר 27 חברים הצביעו בעד הפיטורים, שבעה חברים התנגדו ושניים נמנעו.

89. עוד יש להבהיר כי מעבר להטחת רפש באופן כללי, התובעת בעצמה מעידה כי היתה מנועה מלמסור מידע קונקרטי כלשהו בעניין מעשי השחיתות שהיא מייחסת למר בן שם וזאת בין אם השימוע בעל פה ובין שבכתב.

90. יוצא איפה כי כל טענותיה של התובעת בכל הנוגע לעילות הפיטורים עמדו בפני חברי ועד העמותה בטרם התקבלה, ברוב גדול, ההחלטה על פיטוריה, וכפי שפירטנו לעיל חוות הדעת שהוצגה, לפיה יש לכל הפחות חשדות כבדים באשר לתקינות הליכותיה של התובעת מבוססת כדבעי.

91. יחד עם זאת, אנו רואים קושי בכך שלא התאפשר לתובעת להשמיע את עמדתה ביחס לתנאי סיום העסקתה (זכאות לדמי הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וקיזוז שכר) בפני מליאת וועד העמותה, או בפני גורם ניטרלי אשר יגבש המלצה בעניין, וזאת במיוחד בשים לב לתקופת עבודתה הממושכת בארגון.

92. אין לכחד כי מהתרשמותנו מהתובעת ניתן להניח כי היתה מנצלת את ההזדמנות לטעון בפני הוועד המנהל לעניין תנאי פרישתה (כפי שהציע בית הדין) כדי להמשיך ולהטיח רפש במר בן שם תוך העלאת טענות שוא כאילו לא נפל כל פגם בהתנהלותה, וכי תפרו לה תיקים בשל היותה חושפת שחיתויות. אנו מבינים את החשש של מר בן שם כי יהיו מבין חברי וועד העמותה כאלה שילכו שולל אחר הדברים של התובעת חלף בדיקת המסמכים לאשורם.

93. אפשר שבנסיבות הללו ניתן היה למנות גורם חיצוני מקצועי ובלתי תלוי על מנת שידון בהיבטים הכספיים המשמעותיים ויתן המלצתו לוועד המנהל בעניין. אנו רואים קושי בכך שההחלטה בעניין שלילת כספי פיצויי הפיטורים ודמי הודעה מוקדמת וקיזוז שכר התקבלה על ידי ועדת משנה אשר לא ברור באיזה אופן נבחרו חבריה, בשלב שבו כבר פרצה היריבות הגלויה שבין התובעת לבין מר בן שם. למען מראית פני הדברים ראוי היה להבטיח כי ההמלצה / ההחלטה בדבר זכויותיה הכספיות של התובעת תתקבל על ידי גורם בלתי תלוי.

94. על רקע האמור לעיל, מאחר שבסופו של יום כל העניינים שהוסמכה לדון בהם וועדת המשנה ממילא הוכרעו במסגרת ההליך דנן, ובשים לב לפסיקתנו לפיה התובעת תהיה זכאית לפיצויי פיטורים מלאים ולדמי הודעה מוקדמת על אף שהתנהלותה עולה כדי הפרת אמונים אשר אפשר שהייתה מצדיקה שלילה חלקית של פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת, וזאת בין היתר בשים לב לאופן בו התנהל השימוע בעניין זה, לא מצאנו לפסוק לתובעת פיצוי נוסף בגין הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים.

95. בקביעתנו זו, ובשים לב לכך שהשימוע הוא נגזרת של החובה של שני הצדדים ליחסי עבודה לנהוג זה כלפי זה בתום לב, נתנו משקל גם לפגמים שמצאנו בהתנהלות התובעת ובאופן בו התבטאה כנגד מר בן שם וכנגד הארגון תוך הטחת האשמות שווא שפורסמו בין היתר בערוצי התקשורת ובכך במו ידיה תרמה להסלמת האירוע, חלף סיומו בדרך מכובדת, והכל כפי שנפרט בהמשך.

96. לנוכח כל האמור לעיל התביעה לפיצוי בגין פגמים בהליך הפיטורים נדחית.

     

    גמר חשבון

97. בכל הנוגע להתחשבנות בין הצדדים אגב סיום יחסי העבודה בכתב התביעה טענה התובעת כי היא זכאית להשלמת הפרשות לפנסיה, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה.

98. מנגד טוענת הנתבעת כי בשל מעשי הפרת אמונים התובעת איבדה את הזכות לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת וכי עליה להשיב לידי הנתבעת סכומים שנטלה שלא כדין ובכלל זה בגין שכר ששולם לה ביתר (קוזז בגמר חשבון מדמי החופשה), ווכן עליה להשיב סכומים שנטלה שלא כדין מ"קופה קטנה".

     

    השלמת הפרשות לקרן פנסיה/השלמת פ"פ

99. התובעת טענה בכתב התביעה כי היא זכאית להשלמת הפרשות לקרן פנסיה בסך 162,620 ₪.

100. נקדים ונבהיר כי בהתאם להסכם העבודה בין הצדדים היה על הנתבעת לבצע הפרשות לקרן הפנסיה של התובעת בשיעור 8.3% מהשכר על חשבון פ"פ. לתמיכה בטענתה בדבר חסר בהפרשות לקרן פנסיה התובעת צירפה לכתב תביעתה נספח ת/39. מדובר בדו"ח אקסל שמפרט את חודשי העבודה והשכר ובראשו מצויין סכום החבות 685,198 וכן סכומים במנורה ובמגדל וביניהם הפרש בסך 162,620 ₪.

101. לא ברור על שום מה כינתה התובעת את עילת התביעה "חסר בהפרשות לקרן פנסיה" כאשר למיטב הבנתי מדובר בתביעה להשלמת פיצויי פיטורים.

102. מכל מקום במישור החשבונאי אין מחלוקת כי ההפרש בין סכום פיצויי הפיטורים לו הייתה התובעת זכאית לבין הסכומים הצבורים בקופות פנסיה על חשבון פיצויי פיטורים עומד על סך 162,620. ונדמה כי על אף הניסוח הלקוי, הנתבעת הבינה את עילת התביעה לאשורה.

103. כידוע על פי הוראות סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג 1963 עומדת לבית הדין הסמכות לקבוע כי פיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים (כפי שיקבע) וזאת על פי הכללים שנקבעו בהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

104. הלכה פסוקה היא כי שלילת פיצויי פיטורין ותמורת הודעה מוקדמת נעשית במשורה, במקרים הקיצוניים ביותר (ע"ע (ארצי) 1126/00 מלון עציון בע"מ נ' אביעזר שרוני, [פורסם בנבו] מיום 22.10.0) שכן הפיטורים כשלעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי פיטורים, הם עונש (דב"ע לא/3-3 רהיטי ירושלים רים בע"מ נ' נסים יוסף, [פורסם בנבו] פד"ע ב 215, 219 (1971)).

     התכלית שבשלילת פיצויי הפיטורים שתי פנים לה: להעניש את העובד בגין עבירת משמעת חמורה שביצע; ולהוות מסר מרתיע לכלל העובדים מפני ביצוע מעשים דומים. בשלילת פיצויי הפיטורים, מעביר המעביד לעובדי המפעל מסר מרתיע, תוך מתן ביטוי הולם להסתייגותו מהתנהלותו הפסולה של העובד (ע"ע (ארצי)60/06 תמר מייזר (בבליוביץ) נ' צ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ, [פורסם בנבו] מיום 30.10.06).

     הנטל להוכיח כי במקרה הנדון יש לשלול או להפחית פיצויי פיטורים מוטל על המעביד (דב"ע (ארצי) מו/100/3 תדיראן בע"מ נ' שמעון תעיזי [פורסם בנבו] פד"ע יז 378, 380 (1986).

105. בבוא בית הדין להכריע בשאלה האם ובאיזו מידה יש להפעיל את הסנקציה של שלילת פיצויי הפיטורים ייתן דעתו לתכלית החוק, ויאזן בין השיקולים הנדרשים לעניין בנסיבות המקרה, לרבות השיקולים שלהלן:

     השיקולים לחומרה- חומרת המעשים בגינם פוטר העובד; הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להיגרם לו עקב כך, היקפו והשלכותיו; משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים; תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון הנובעת הימנו; הפרת האמון- המועצמת כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, בתפקיד בכיר, או בתפקיד אמון; השפעת התנהגותו של העובד והמעשים בגינם פוטר, על עובדים אחרים ועל יחסי העבודה במקום העבודה והיקף ההרתעה בנסיבות המקרה;

106. השיקולים לקולא- אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד; משך תקופת העבודה, וכפועל יוצא הימנה- עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו, כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, במלואם או בחלקם, בשים לב לסכום שיוותר בידיו למחיה; נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו (ע"ע (ארצי) 214/06 אלוניאל בע"מ נ' אלכסנדר צ'רניאקוב, [פורסם בנבו] מיום 31.5.07; ע"ע (ארצי) 300075/96 אבלין (מימון) אליה נ' קליין בן ציון, [פורסם בנבו] מיום 2.7.01).

107. מן הכלל אל הפרט, בענייננו כפי שפירטנו לעיל אנו סבורות כי אכן נפלו פגמים של ממש בהתנהלותה של התובעת, כאלה שהצדיקו את פיטוריה. יחד עם זאת, לא נעלמה מעיננו העובדה שמלכתחילה מר בן שם לא ראה קושי בכך שהתובעת תסיים את העסקתה תוך שהטענות נגדה יגנזו, וישולמו לה פיצויי פיטורים מלאים. לנוכח האמור, ולאחר ששקלנו את מכלול נסיבות העניין, בשים לב לתקופת העסקתה הארוכה של התובעת אצל הנתבעת ולגילה המתקדם, ומאחר שהתרשמנו כי בנסיבות העניין פיטוריה מעבודתה בנתבעת כשלעצמם מהווים עבורה עונש כבד ביותר, לא מצאנו מקום להוסיף עליהם את שלילת פיצויי הפיטורים.

108. על רקע האמור לעיל אנו אף סבורות כי החלטת ועדת המשנה לשלול באופן מלא את פיצויי הפיטורים של התובעת איננה סבירה ואיננה מידתית, וכך תשלום הפיצויים המלאים מביא בחשבון אף את הפגם שמצאנו בהליכי השימוע שלאחר ההחלטה על פיטורי התובעת.

109. לנוכח האמור לעיל אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובעת השלמת פיצויי פיטורים בסך 162,620 ₪.

      

      

      4 חודשי הודעה מוקדמת לפיטורים

110. אין חולק כי על פי הסכם העבודה של התובעת, במקרה של פיטורים מהעבודה קמה לעובדת זכאות לתשלום 4 חודשי הודעה מוקדמת. דהיינו הטבה החורגת מהמתחייב על פי הדין.

111. הנתבעת מפנה לסעיף 6(ד) להסכם אשר נוסחו כדלקמן:

     "למרות האמור לעיל, רשאי הארגון להפסיק את עבודתו של העובד לאלתר וללא כל הודעה מוקדמת במקרה של הפרת אמונים, או אם נעברה עבירה פלילית שיש עמה קלון או המטילה דופי מוסרי בעובד. "

112. לטענת הנתבעת, בנסיבות הפיטורים לא ניתן לצפות כי הנתבעת תמשיך להעסיק את התובעת בתקופת ההודעה המוקדמת, ולכן לא קמה לה זכאות לדמי הודעה מוקדמת, בטיעונה זה מסתמכת הנתבעת על פסיקה של בתי דין אזוריים לעבודה לפיה מקום בו אין לצפות מהמעסיק להמשיך להעסיק את העובד בתקופת ההודעה המוקדמת, לא קמה לעובד זכות לתשלום חלף הודעה מוקדמת.

113. כפי שהזכרנו לעיל, ועדת משנה שמונתה על ידי הוועד המנהל מצאה כי יש לשלול מהתובעת את הזכאות לתשלום 4 חודשי הודעה מוקדמת וזאת בנוסף לשלילת פיצויי פיטורים באופן מלא. בהתייחסותנו לפיצויי הפיטורים קבענו כי מדובר בסנקציה קיצונית ביותר אשר איננה מתיישבת עם החובה לנהוג בסבירות ובמידתיות גם כלפי עובד שפוטר על רקע התנהגות פסולה.

114. על רקע האמור ולאחר שנתנו דעתנו לפגם שמצאנו באופן בו התקבלה ההחלטה בעניין זכויותיה הכספיות של התובעת אגב סיום העסקתה כמו גם לפגמים שנפלו בהתנהלותה אשר גם מהם לא ניתן להתעלם, מצאנו להורות על הפחתת חודש אחד מדמי ההודעה המוקדמת על פי החוזה.

115. לנוכח האמור לעיל אנו מורים כי הנתבעת תשלם לתובעת בגין חלף שלושה חודשי הודעה מוקדמת סך של 63,760 ₪.

      

     פדיון ימי חופשה

116. התובעת טוענת כי בהתאם לתלוש שכרה האחרון עומדת לה זכאות לתשלום בסך 100,601 ₪ בגין פדיון ימי חופשה. הנתבעת טוענת כי מתחשיבה עולה כי סכום דמי פדיון חופשה עמד על 99,863, אלא שמסכום זה קוזז סכום בסך 108,541 ₪ אשר שולם לתובעת ביתר בגין שכר ששולם לה באופן לא חוקי, וזאת לפי סעיף 25 (ב) לחוק הגנת השכר.

117. כפי שפירטנו בהרחבה לעיל, לא עלה בידי התובעת לשכנע כי בדין הנחתה את מחלקת הנהלת חשבונות לשלם לה תוספת שכר בשיעור החורג מהאמור בהחלטת ועדת כ"א.

118. לנוכח האמור אנו סבורות כי בדין קיזזה הנתבעת מחשבון פדיון החופשה של התובעת את הסכום ששולם לה ביתר בגין תוספת שכר.

119. לנוכח האמור לעיל התביעה בגין פדיון חופשה נדחית.

      

     תביעה לפי חוק איסור לשון הרע

120. התובעת טוענת כי במקרים שונים פרסמה הנתבעת דברים בגנותה ובכלל זה הטענות שפורטו במכתב השימוע, שלטענתה פורסמו בפורומים שונים של הנתבעת, בקבוצות ווצאפ, בישיבות הנהלה בכל ישיבת ועדה בארגון וכן בדיונים במשרד הביטחון וכד' ניתן עדכון בנוגע לעילות הפיטורים, ולטענת התובעת דברים בגנותה נמסרו גם למעסיקים שפנו על מנת לבקש המלצות עליה וזאת בדרך המנוגדת לחוק איסור לשון הרע.

121. ראשית יש להבהיר כי עילת התביעה של התובעת לפי חוק איסור לשון הרע, אשר מוכחשות על ידי הנתבעת, מנוסחת בלשון כוללנית, אין אזכור לפרסום קונקרטי, תוך הפניה לדברים המפורשים שנאמרו לטענת התובעת ושאותם יש לבדוק על פי המבחנים שפותחו בפסיקה בשים לב לתוכן הדברים ולהקשרם בהם נאמרו.

122. עוד יש להבהיר כי בכל הנוגע לדיונים בהנהלת הנתבעת ובוועד המנהל הרי שהדברים שיוחסו לתובעת התבררו כדברי אמת, אשר היה עניין לדון בהם בפורומים המוסמכים לקבל החלטות בעניין, ובפרט בשים לב להגנות הקבועות בסעיף 14 ובסעיף 15 לחוק אסור לשון הרע, תשכ"ה 1965.

123. טענותיה של התובעת כי הפרסומים בגנותה נעשו גם בפורומים אחרים, ללא הצדקה עניינית, לא נתמכו בראיות.

124. לנוכח האמור לעיל התביעה לפי חוק איסור לשון הרע נדחית.

      

      

     התביעה שכנגד

      

     השבה

125. הנתבעת טוענת, כי לאחר הזימון לשימוע התברר לה כי התובעת השתמשה בקופה קטנה למימון הוצאות אישיות בגין חניות בנתב"ג ובגין חניה לצורך קבלת טיפולים רפואיים ובחניון בראשל"צ הכל בנסיבות שאינן קשורות לעבודתה. עוד נטען כי התחייבה לשלם עבור חבילות שי שנרכשו עבור בני משפחתה ולא עשתה כן וכי נטלה כספים מ"קופה קטנה" בגין שימוש במוניות בימים בהם שהתה בחופשה. בסה"כ נתבעת השבה של סכום בסך 1,434 אשר רובו המוחלט בגין החזרים שקיבלה התובעת לאחר שהציגה קבלות מחניונים שונים בהם חנתה בזמנה הפרטי.

126. התובעת טוענת כי מאחר שהנתבעת העמידה לשימושה רכב, אשר שימש אותה גם מחוץ לשעות העבודה, אין כל פגם בכך שהיא קיבלה החזרים מהנתבעת בגין תשלומים שביצעה בחניונים בהם השתמשה מחוץ לשעות העבודה לצרכיה הפרטיים.

127. הגם שניתן היה לצפות כי התובעת תמנע מלנצל את שליטתה ב"קופה הקטנה" על מנת למשוך החזרים עבור חניות לצרכים פרטיים מבלי שהזכאות הוסדרה במפורש במסגרת תנאי העסקתה. בנסיבות העניין, לנוכח האפשרות שבמשך שנים רבות ועדת ביקורת ו/או כל גורם אחר לא מצא להעיר לתובעת בעניין, איננו סבורות כי יש לחייב אותה בהשבת הסכומים.

      

      

     פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע

128. התביעה שכנגד לפי חוק איסור לשון הרע מתרכזת בשני פרסומים שעל פי הנטען יזמה התובעת כנגד מר בן שם, באתר YNET (פרסום מיום 22/10/20) ובאתר כלכליסט (פרסום מיום 5/11/20) וכן בדברים שכתבה לחברי הארגון ביום 23/10/20 וביום 17/11/20.

129. בפרסום ב YNET מיום 22/10/20 (שלושה ימים אחרי השימוע ויומיים לפני הדיון בוועד העמותה) נכתב בכותרת כי במשטרה בודקים תלונה על מינוי מקורבים ובזבוז מליונים בגוף ציבורי גדול. בכתבה מתחת לתמונתו של ב"כ התובעת מוזכרים חשדות למינוי מקורבים, הצהרה כוזבת ופעילות פסולה בכספי ציבור אך זאת מבלי שצויין שם הארגון ו/או שמות המעורבים בפרשה.

130. במכתב לחברי הועד המנהל מיום 23/10/20 (נשלח בימים שבין השימוע לבין ישיבת הוועד המנהל בה הוחלט על הפיטורים) כתבה התובעת לחברי הוועד המנהל כי פיטוריה נובעים מחשיפת מעשי שחיתויות שנמשכו במשך שנים ונודעו לה בתקופה האחרונה, טענה כי היא והיועץ המשפטי של העמותה מודרו, וכי נשכרו שירותי עו"ד גוטרמן המקורבת ליו"ר, כי יצרו מצג שווא כאילו היא מכותבת למיילים שנשלחו לחברי הוועד שעה שניתקו אותה מהרשת, כי לא הוצג בפניה הפרוטוקול המסמיך את היו"ר לערוך לה את השימוע, וקראה לחברי הוועד לא לאשר את הדוח הכספי לשנת 2019 עד שתציג להם כל המסמכים התומכים בדבריה.

131. ביום 5/11/20 התפרסמה כתבה באתר "כלכליסט" אשר עניינה בסכסוך שבין התובעת לבין מר בן שם. עיון בגוף הכתבה מעלה לכאורה כי היא מבוססת על דברים שנטענו על ידי התובעת בבקשתה למתן צו זמני, תוך הבאת ציטוטים מהבקשה. בכתבה הובאו גם טענות יד לבנים ביחס לתובעת ופורטו עילות הפיטורים והחשדות התלויים ועומדים נגדה (הגם שבהיקף מצומצם מזה שבו הובאו טענות התובעת שתמונתה ותמונת בא כוחה אף הן צורפו לכתבה כאשר מטעם הנתבעת צויין בתגובה "מה שיש לנו לומר נאמר בבית הדין לעבודה").

132. ביום 17/11/20 לאחר הדיון המקדמי בבית הדין ובטרם ניתנה החלטה בבקשה למתן צו זמני התובעת שלחה לחברי הארגון אגרת שבה הציגה את פיטוריה כעוולה שנעשתה לה לאחר שביקשה לחשוף שחיתויות בארגון, כי פוטרה "ללא שום התראה ללא שום נימוק הגיוני ובסיפורי בדים על מעשים שלא היו ולא נבראו." תוך שיחסה ליו"ר העמותה שיקולים זרים ומעשים חמורים שאותם טענה כי אין בידה לפרט מאחר שהם נמצאים בחקירה.

133. נקדים ונבהיר, כפי שכבר ציינו בפתח הדברים, כי לא עלה בידי התובעת להניח ולו ראשית ראיה לכך שיש ממש בטענותיה בדבר מעשי שחיתות של יו"ר העמותה. הגם שיש ליחס משקל (מוגבל) לטענות התובעת לפיהן היא מנועה מלמסור מידע אודות מעשי השחיתות החמורים על מנת שלא לשבש מהלכי חקירה, בנסיבות שנוצרו, ומאחר שהתובעת היא אשר בחרה לנהל את התביעה דנן בטרם מוצו הליכי החקירה במשרד מבקר המדינה / במשטרה הרי שנקודת המוצא לדיון היא שביחס לחלק ניכר מהפרסומים דלהלן, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי מדובר בדברי אמת, שהיה לציבור עניין בחשיפתם. עוד יש להבהיר כי על פי התרשמותנו אין כל יסוד לטענת השווא של התובעת כאילו תפרו לה תיקים או שהעלילו עליה עלילות שווא.

134. על אף האמור, ומאחר שנתנו משקל לפגמים בהתנהלות התובעת, בעת שנמנענו מלפסוק לתובעת פיצוי בגין הפגמים בהליך הפיטורים, איננו סבורות כי יש מקום לחייב את התובעת בפיצוי נוסף לפי חוק איסור לשון הרע בנסיבות דנן. אשר לפרסומים בתקשורת בפרסום הראשון אין אזכור של יד לבנים ושל מר בן שם ולפיכך אין מדובר בפרסום אסור על פי חוק איסור לשון הרע. אשר לפרסום השני אנו סבורות כי מדובר בדיווח על דברים שכתבה התובעת בכתבי הטענות בהליך דנן תוך הבאת עמדת הצד שכנגד. בשים לב לעקרון פומביות הדיון, גם אם נניח כי התובעת יזמה את הפרסום, יש קושי בהתייחסות לפרסום תקשורתי בדבר הליך תלוי ועומד תוך הבאת ציטוטים מכתבי טענות כפרסום דיבה. מה גם שהתרשמנו כי הקורא הנבון יכול להבין בנקל כי אין מדובר בעובדות בדוקות ש"חזקת אמת" עומדת להן, אלא בטענות כלליות שהעלתה עובדת לאחר שפוטרה. זאת ועוד אנו סבורות כי יש עניין ציבורי גם בפרסום החשדות שיוחסו לתובעת מקום שמדובר בין היתר בשימוש בכספי ציבור ומתוך שלא לשמה בא לשמה.

135. אשר למכתביה של התובעת לחברי העמותה / לחברי הועד המנהל, בשים לב לכך שהתובעת לא הוזמנה להשמיע בעל פה את דבריה בפני חברי הוועד המנהל הרי שמכתביה מהווים מיצוי של זכות השימוע של התובעת, ויש לנקוט מידה רבה של זהירות בטרם מחייבים עובד בפיצוי המעסיק בגין דברים שטען במסגרת הליכי השימוע.

136. לנוכח האמור לעיל התביעה שכנגד, בגין פרסום לשון הרע נדחית.

     כללו של דבר

137. בתוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובעת את הסכומים הבאים :

     • השלמת פיצויי פיטורים בסך 162,620 ₪.

       • דמי הודעה מוקדמת 63,760 ₪.

138. בשים לב לתוצאות ההליך, משהתביעה נדחתה ברובה והתביעה שכנגד נדחתה כולה, הנתבעת תשלם לתובעת השתתפות בהוצאות משפט ושכ"ט בסך 10,000 ₪.

      

     ניתן היום, כ"ו אלול תשפ"ג, (12 ספטמבר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

      

     גב' קריסטינה פוליצר נציג עובדים		אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד		גב' מאורה שלגי נציג מעסיקים