פס"ד בעניינו של קטין על הרצף האוטיסטי לאחר קבלת חוות דעת בדבר מסוגלות הורית

[הערות – כל ההדגשים אינם במקור, אלא אם כן ירשם אחרת; כל השמות בדויים למניעת זיהוי]

א' – העובדות הצריכות לעניין:

1. פסק דין זה ניתן בתביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעת בעניינו של בנם המשותף, רונן בן כ 11 שנים המצוי על הרצף האוטיסטי (להלן: האב, האם, הקטין או רונן – בהתאמה). בכתב התביעה עתר האב להורות על הפסקת מפגשים בין הקטין לבין אחיה של האם, יאיר, בגיר שאף הוא על הרצף האוטיסטי (להלן: הדוד או יאיר). במהלך בירור התביעה, נחשף בית המשפט להתנהלות מצידו של האב אשר הדליקה נורות אדומות רבות ובוהקות בכל הנוגע ליכולתו ו/או לרצונו של האב לאפשר לקטין התפתחות תקינה, הכל כפי שיובא בהרחבה בהמשך.

    

2. הצדדים, כאמור הם הוריו של רונן, אשר נמצא הלכה למעשה במעין אחריות הורית משותפת (אצל האב - יומיים באמצע השבוע כולל לינה וכל סופ"ש לסירוגין [יום שישי מתחלף] כולל לינה). הקטין לומד ומתחנך בבית ספר בעיר א' שעל אודותיו נכתב בדו"ח המומחית: "רונן לומד כיום בבית ספר ... בעיר א'. בית הספר אינו קרוב לבית האב (שהתחייב במקור לעבור סמוך לבית הספר) ולא לבית האם. בסמוך לבית האם ישנו בית ספר שרונן יכול להגיע אליו ללא הסעה ובכוחות עצמו. כיום הוא נאלץ לנסוע לבית הספר הן מבית האב והן מבית האם, דבר שאינו מטיב עמו, ולהיפך – מעורר לחץ רב בשל החשש שלו לאחר, חשש קיצוני יותר בשל הנוקשות המובנית" (ר' בעמ' 91).

    

3. יוער כי בשני פסקי דין שניתנו בהליכים קודמים (תלה"מ 37356-07-19 ותלה"מ 70285-06-20) הותרתי את לימודיו של רונן בבית הספר בעיר א', זאת לאחר שהוגשו תסקירים לתיק.

    

4. נחזור להליך שבפני; על יסוד הסכמות הצדדים, הוריתי על הפניית הצדדים והקטין לבדיקת מסוגלות הורית, אגב מתן המלצות מקיפות בעניינו של הקטין. לאחר עיכוב במינוי מומחה שנגרם בעטיית האב (ר' החלטתי מיום 8.8.2022) הוריתי על מינוי 'הבית של טלי' (להלן גם: ד"ר וישנייה, המומחה/המומחית - בהתאמה) אשר הגיש לבית המשפט דו"ח מפורט בעניינים אלו. המומחית נחקרה ארוכות על חוות דעתה ומשהוגשו סיכומי הצדדים בכתב, בשלה העת ליתן פסק דין זה.

5. כאמור, הצדדים שבפני כלל אינן פנים חדשות ולמעשה מעת לעת נדרש בית המשפט לפסוק בעניינו של הקטין וזאת לנוכח פערים קיצוניים בין עמדות ההורים. עיון בתיק הממוחשב יחשוף את רשימת התביעות הבלתי נגמרת שהוגשו על ידי הצדדים בעניינו של הקטין, שלהזכיר מתמודד עם קשיים בלתי מבוטלים, לומד בחינוך מיוחד ונדרש לתשומת לב מיוחדת.

    

6. הסכסוך שהתגלה בפני הן בעבר וביתר שאת בהליך זה, חשף את עוצמת הקונפליקט שבין ההורים, כאשר בתווך מצוי קטין שמעולם לא חטא. לאחר שנחשפתי לצדדים, לראיותיהם, לאחר שבחנתי את דו"ח המומחית, לאחר שהקשבתי בקשב רב לעדותה הארוכה בפני ולאחר שנתתי דעתי לכל העולה מעניינם של הצדדים, הגעתי לכלל דעה ומסקנה ברורות כי התנהלותו של האב מזיקה לקטין במידה ניכרת ומשמעותית, פוגעת בכל שדרת חייו ויש בה אף לסכן באופן חמור את התפתחותו התקינה.

    

7. אני מודע לכך כי קביעות אלה הן קשות ואני אף מודע להשלכותיהן הלא פשוטות על האב, ואולם יש רגעים בהם אין כל מנוס אלא 'מלקרוא לילד בשמו', מבלי לכבס מילים ומבלי לנסות ולייפות מציאות עגומה, קשה ובלתי סבירה בעליל. לצערי הרב, ולאחר שבררתי היטב את מילותיי, אני נאלץ לקבוע בצער רב כי המקרה שבפני הוא אחד המקרים היותר קשים ויותר חמורים שהונחו לפתחי. כמו כן, זהו אחד המקרים בהם חובה גמורה ומוחלטת להיטיב עם מצבו של הבן רונן ללא כל דיחוי, ושכפי שאראה להלן, שגרת חייו במחיצת האב משפיעה עליו באופן שלילי ביותר ומסבה לו נזקים שאת תוצאתם רואים כבר היום, מבלי צורך להמתין ולחזות בהם בעתיד לבוא.

    

   ב' – הנורות האדומות:

    

8. בתגובתה של האם לבקשה שהגיש האב למתן צו מניעה שיאסור על מפגשים בין רונן לבין יאיר, בטענה שיאיר תקף את רונן, הביאה האם חליפת הודעות טקסט ששלח לה האב מהן עולה תמונה מטרידה ביותר להתעסקות בלתי נורמטיבית בכל קנה מידה של האב באיבריו המוצנעים של הקטין ובעיקר בפי הטבעת שלו. לנוכח חשיבות הדברים ועל מנת לנסות ולהבין עם מה ומי מתמודדים האם והקטין, מצאתי להביא חלק מההודעות שצירפה האם בעניין זה, לא כדי להלאות את הקורא, אלא כדי לנסות ולהבין במה עסקינן: 

    

   24.2.2022 – מזכיר שטיפה עדינה ואיליביול בימים הקרובים...

   21.2.2022 – חזר ממך שוב עם אדמומיות קלה בטוסיק. אם תקפידי על ניקוי עם זרם מים עדין במקלחון השירותים וניגוב בתנועות תיפוף עדינות זה היה נמנע. אבקש להקפיד על כך ולשים לו בימים הקרובים אוליביול בוקר וערב.

   10.7.2021 – חזר ממך עם אדמומיות קלה, אבקש שטיפה ומשחה...

   9.5.2021 – ... יש התחלת אדמומיות קלה, אבקש שטיפה ומשחה.

   3.1.2021 – ...3. יש אדמומיות קלה – אבקש שטיפה ומשחה...

   1.1.2021 – מזכיר שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד...

   31.12.2020 – ...4. מזכיר שטיפה ומשחה...

   29.12.2020 – ...3. הגיע ממך אתמול עם אדמומיות קלה. אבקש שטיפה ומשחה.

   26.12.2020 –...3. מזכיר לך שטיפה ומשחה בבוקר צהריים ערב אחרי יציאה למניעת אדמומיות".

   24.12.2020 – ...3. הגיע ממך אתמול עם אדמומיות קלה. אבקש שטיפה ומשחה.

   22.12.2020 – ...3. מזכיר לך משחה שטיפה וכמובן מוסיגארד...

   20.12.2020 – ...3. מזכיר לך משחה שטיפה וכמובן מוסיגארד...

   18.12.2020 – ...3. מזכיר שטיפה ומשחה למניעת אדמומיות, וכמובן מוסיגארד.

   17.12.2020 – ...3. מזכיר שטיפה ומשחה בוקר צהריים וערב אחרי יציאה למניעת אדמומיות...

   15.12.2020 – ...3. חזר ממך אתמול שוב עם אדמומיות. ניקוי בשטיפה ומשחה בוקר, צהריים וערב אחרי יציאה תמנע את זה.

   10.12.2020 – ...3. הגיע ממך אתמול עם אדמומיות קלה. מזכיר שטיפה ומשחה בבוקר, אחרי ביה"ס, בערב ואחרי יציאה...

   8.12.2020 – ...3. מזכיר שטיפה משחה בבוקר אחרי בית ספר ובערב אחרי יציאה...

   2.12.2020 – האם הפסקת את השטיפות? יש לרונן אדמומיות קלה – רצוי מאד לשטוף בוקר אחרי ביה"ס ערב ואחרי יציאות. אני מצר על כך שלא נתת לרונן לשוחח עמי אתמול.

   1.12.2020 – ... מזכיר שטיפה ומשחה בוקר, אחרי ביה"ס, ערב, ואחרי יציאה. 4. כמובן גם מוסיגארד..."

   29.11.2020 – ...2. הגיע ממך ביום שישי בבוקר עם אדמומיות קלה. אבקש לשמור על שטיפה ומשחה בבוקר, אחרי בית הספר, לפני השינה ואחרי יציאות...

   28.11.2020 – 1. אתמול אכל יפה, הייתה יציאה קטנה. לא קיבל נורמלקס. 2. הבוקר אכל בבית חביתה, פיתה מחיטה מלאה, זיתים, ושני ביסקוויטים. 3. מזכיר שטיפה, ייבוש עדין עם טישו ומשחה למניעת אדמומיות אחרי כל יציאה ובאופן יזום אחרי בית הספר, בערב ובבוקר. 4. כמובן גם מוסיגארד. 5. אבקש בהמשך היום לשוחח עם רונן (בשעות סבירות)".

   26.11.2020 – ...3. מזכיר שטיפה, ייבוש עדין עם טישו ומשחה למניעת אדמומית אחרי כל יציאה, ובאופן יזום אחרי בית הספר, בערב ובבוקר.

   18.11.2020 – הייתה יציאה אתמול?

   האם: לא.

   האב: הוא טוען שהייתה לו יציאה גדולה. את בטוחה?

   6.5.2021 – הייתה אתמול קצת אדמומית, אבקש שטיפה ומשחה.

   28.3.2021 – ואני מבקש שטיפה ומשחה...

   27.3.2021 – חזר ממך שוב עם אדמומית. אחר כך באה בטענות מדוע אני מזכיר לך שטיפה ומשחה.

   26.3.2021 – ... חזר ממך ברביעי עם אדמומית קלה. אבקש שטיפה ומשחה.

   23.2.2021 – 1. אתמול אכל יפה, יציאה בינונית אחת. 2. הבוקר אכל חביתה, פיתה, ופרוסת עוגה. 3. מזכיר שטיפה ומשחה וכמובן מוסיגארד...

    

   21.2.2021 – ...2. מזכיר שטיפה, משחה וכמובן נורמלקס...

   20.2.2021 – 1. אתמול אכל יפה, יציאה גדולה אחת. 2. הבוקר אכל חביתה פיתה זיתים ופרוסת עוגה, לא קיבל נורמלקס. 3. מזכיר שטיפה ומשחה וכמובן מוסיגארד...

   18.2.2021 – אכל יפה אתמול, לא הייתה יציאה. 2. הבוקר אכל בבית חביתה ופיתה, קיבל 4 גרם נורמלקס. 3. מזכיר שטיפה ומשחה וכמובן מוסיגארד.

   16.2.2021 – ...4. מזכיר שטיפה, משחה וכמובן מוסיגארד.

   14.2.2021 – 3. מזכיר שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד.

   12.2.2021 – ... מזכיר שטיפה משחה ומוסיגארד.

   11.2.2021 – ...3. מזכיר שטיפה, משחה וכמובן מוסיגארד.

   9.2.2021 – ...4. מזכיר שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד.

   6.2.2021 – 1. אתמול אכל יפה, יציאה קטנה. 2. הבוקר אכל ארוחה מלאה, קיבל 4 גרם נורמלקס. 3. מזכיר שטיפה, משחה וכמובן מוסיגארד...

   21.1.2021 – מזכיר שטיפה ומשחה...

   19.1.2021 – ... הגיע ממך שוב עם אדמומיות קלה – אבקש שטיפה ומשחה באופן יזום ואחרי כל יציאה.

   15.1.2021 – מזכיר שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד...

   14.1.2021 – 1. אתמול אכל יפה, יציאה קטנה אחת. 2. הבוקר אכל חביתה, פיתה, זיתים וחתיכת אגס. קיבל 4 גרם נורמלקס. 3. מזכיר שטיפה ומשחה בוקר צהריים וערב אחרי יציאה, וכמובן מוסיגארד. אבקש לשוחח עם רונן בטלפון היום ומחר.

   10.1.2021 – 1. מזכיר שטיפה ומשחה וכמובן מוסיגארד...

   7.1.2021 –...4. לתשומת ליבך – עדיין יש אדמומית. אני מבקש ממש שוב ניקוי בשטיפה עדינה ומשחה אחרי כל יציאה, בוקר, אחרי בית ספר ובערב...

   5.1.2021 – ...4. יש אדמומית קלה, מזכיר משחה ושטיפה. 5. מוסיגארד...

   1.1.2021 – ... מזכיר לך שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד...

    

9. לאב לא די בהתעסקות זו, ומצאנו בין שלל ההודעות ששלח לאם גם התעסקות סיזיפית ובלתי פוסקת בענייני עקיצות יתוש, כפי שיובא להלן:

    

   25.6.2022 – ...3. לתשומת ליבך – רונן חזר אתמול עם המון עקיצות בבטן ובגב שהציקו לו מאד. ביקשתי ממך כבר פעמים רבות (עוד מ 2016) בעבר לשים לו תכשיר נגד יתושים. אפילו קניתי והבאתי לך תכשיר. למרות זאת את מתעלמת באופן עקבי מהבקשות שלי וגורמת לרונן עוגמת נפש מיותרת, שלא לדבר חלילה על סיכון להדבקה בקדחת הנילוס המערבי כתוצאה מעקיצות. אבקש שוב – תקפידי לשים לרונן תכשיר נגד יתושים בעורף, בפנים מתחת לאוזניים ובגפיים.

    

   21.6.2022 – הייתה אתמול יציאה גדולה. חזר ממך עם עקיצות – שוב מבקש ממך – תשימי לו מוסיגארד...

   2.6.2022 – מזכיר תכשיר נגד יתושים ומגיני ברכיים ומרפקים. אבקש לשוחח עם רונן הערב ומחר.

   31.5.2022 – הייתה יציאה גדולה אתמול. אבקש לדבר עם רונן בערב. לתשומת ליבך – הוא עדיין חוזר ממך עם עקיצות שמציקות לו ואני צריך לתת לו טיפות פנסטיל. את מתבקשת שוב למרוח לו תכשיר נגד יתושים בעורף בידיים וברגליים.

   27.5.2022 – הוא חזר ממך שוב עם המון עקיצות ברגליים. כמה ניתן לבקש ממך? קניתי והבאתי לך תכשיר נגד יתושים. מדוע את לא שמה לו בידיים וברגליים? רק בעורף זה לא מספיק.

   17.5.2022 – הייתה אתמול יציאה גדולה. מזכיר לשים תכשיר נגד יתושים ולהביא מחר לבית הספר את הטרנינג הכחול כהה...

   15.5.2022 – חזר פעם שעברה עם עקיצות, אבקש שתשימי לו מוסיגארד גם על הידיים והרגליים.

   14.5.2022 – 1. נאלצתי לתת לו פנסטיל בטיפות, כי העקיצות הציקו לו. את מתבקשת שוב (כמו שהתבקשת פעמים רבות בעבר) למרוח לו תכשיר נגד יתושים שהוא קם אצלך בבוקר ובערב לפני שהולך לישון.

   14.5.2022 – עיכוב של חמש דקות. צריך לשים לו משחה על העקיצות.

   13.5.2022 – הוא חזר ממך עם עשר עקיצות. כל קיץ אותו סיפור.

   5.4.2022 – הייתה אתמול יציאה גדולה... חזר אתמול ממך שוב עם עקיצות, אבקש לשים לו תכשיר נגד יתושים...

   1.4.2022 – היום שוב חזר ממך עם עקיצות בפנים שהציקו לו. אני פונה אליך בנושא כבר מ 2015 בבקשה לשים לו מוסיגארד. לאחרונה קניתי לך תכשיר למריחה נגד יתושים. את מתבקשת שוב למרוח לו את זה. למה שיסבול סתם מעקיצות???

   4.1.2022 – הייתה אתמול יציאה גדולה. המעיל בבית הספר. העליונית בבית. יש נפיחות קלה מעל העין בשל העקיצה. תעקבי אחרי זה. אני מבקש שוב לשים לו מוסיגארד בכדי שלא ייעקץ. דיווח אתמול על כאב קל במפשעה שחלף. אני מזכיר לך שוב – ברצוני לשוחח עם רונן הערב, אבקש שתאפשרי לי לשוחח עמו.

   3.1.2022 – חזר עם עקיצות. אחת מעל ליד הגבה שמציקה. כמה ניתן לבקש? תשימי לו מוסיגארד.

   9.12.2021 – הייתה יציאה גדולה אתמול. חזר עם עקיצות אתמול אבקש לשים לו מוסיגארד...

   2.12.2021 – הגיע ממך עם עקיצות (מהן 2 ליד העיניים שהציקו לו מאד) אני שוב חוזר על בקשתי מחמש השנים האחרונות לפחות – תשימי לו מוסיגארד... אני מבקש לשוחח עם רונן הערב ומחר.

   9.9.2021 – חזר עם עקיצות ביום – מוסיגארד.

    

   28.6.21 – שוב חזר ממך עם עקיצות. אבקש לשים לו מוסיגארד.

   13.6.2021 – ...מזכיר מוסיגארד.

   11.6.2021 – לתשומת ליבך, רונן חזר ממך שוב עם הרבה עקיצות ברגליים שמציקות לו עד כדי כך שצריך לתת לו טיפות פנסטיל. את מתבקשת שוב למרוח לו מוסיגארד גם בזרועות וברגליים.

   10.6.2021 – חזר ממך אתמול עם הרבה עקיצות, לא בפעם הראשונה. את מתבקשת לשים לו מוסיגארד.

   17.4.2021 – חזר ממך עם עקיצות ברגליים שהציקו לו והיה צורך לתת לו טיפות פנסטיל. כמה פעמים יש צורך לבקש לשים מוסיגארד?..

   7.2.2021 – ...3. מזכיר לך שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד.

   4.2.2021 – ...3. מזכיר לך שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד.

   2.2.2021 – ...3. מזכיר לך שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד.

   28.1.2021 – ...3. חזר ממך אתמול עם אדמומית קלה. אבקש שטיפה ומשחה בוקר צהריים וערב אחרי יציאה. 4. חזר ממך אתמול עם עקיצות באוזן וביד שהציקו. נאלצתי לתת פנסטיל. אני מבקש ממך שוב, כמו פעמים רבות בעבר – תשימי לו מוסיגארד...

   22.1.2021 – 1. אתמול שוב מנעת ממני לשוחח עם רונן למרות בקשה מפורשת שלי. 2. היום שוב חזר ממך עם עקיצה באוזן שהציקה לו ונאלצתי לתת לו פנסטיל בטיפות. אם היית נוהגת כמוני ושמה לו מעט מוסיגארד בעורף, בצוואר מתחת לאוזניים בכל יד ובכל רגל זה היה נמנע.

   21.1.2021 – ...3. מזכיר שטיפה ומשחה. 4. שוב חזר ממך עם עקיצות שמציקות לו – מוסיגארד...

   8.1.2021 –1. הגיע ממך שוב עם עקיצות שמציקות לו. שוב נאלצתי לתת לו פנסטיל בטיפות. כל זה היה יכול להימנע אם היית שמה לו מוסיגארד...

   3.1.2021 – ...4. שוב הגיע ממך עם עקיצות שהציקו לו. את יכולה למנוע את זה בקלות, כפי שכתבתי לך לא פעם בעבר, אם תשימי לו מוסיגארד.

   31.12.2020 – ...5. אבקש לשים לו מוסיגארד, הגיע אתמול שוב עם עקיצות...

   29.12.2020 – ...4. מוסיגארד.

   27.12.2020 – מזכיר שטיפה ומשחה למניעת אדמומית. כמובן גם מוסיגארד – מה לגבי העקיצה מעל העין? יש הטבה? אבקש לשוחח עם רונן בערב. אתמול שוב לא הפשרת לי לשוחח עמו.

   האם – אין שוב דבר מיוחד מעל העין.

   25.12.2020 – מה זה הנפיחות ליד העין? עקיצה?

   האם – בבוקר לא הייתה.

   26.12.2020 – ...4. הגיע ממך אתמול עם עקיצה מעל העין ובאף שהציקו לו. נאלצתי לתת פנסטיל בטיפות. כפי שכתבתי לך כבר פעמים רבות בעבר, את יכולה למנוע זאת בקלות אם תשימי לו מוסיגארד...

   24.12.2020 – ... מוסיגארד...

    

   13.12.2020 – מזכיר שטיפה משחה וכמובן מוסיגארד.

   8.12.2020 – ...4. מוסיגארד...

   14.11.2020 – ...4. כמובן גם מוסיגארד. אתמול הגיע ממך עם עקיצה באוזן שעדיין מציקה לו והיה צורך לתת לו טיפול פנסטיל. את יכולה למנוע את זה בקלות אם תשימי פנסטיל בעורף, קצת בצוואר מתחת לאוזניים, בידיים וברגליים.

   3.11.2020 – ...4. כמובן גם מוסיגארד. אתמול הוא חזר ממך עם חמש עקיצות – ניתן למנוע בקלות...

   3.9.2020 – ...4. כמובן גם מוסיגארד. אתמול דיווחו שמצאו בגוש דן יתושים שמעבירים את קדחת הנילוס המערבי.

    

10. הודעות נוספות ששלח האב לאם בענייני חבלות של הקטין ובעניינים הקשורים לגופו, אף הן מטרידות ביותר, כפי שיובא להלן:

     

    19.7.2021 – ממה נגרמת החבורה בגב?

    19.7.2021 – זה לא פעם ראשונה שהוא חוזר ממך עם סימני חבורות וסימנים כחולים. אבקש לשמור על הבטיחות שלו.

    9.7.21 – (תמונה של שתי נקודות) עכשיו באמבטיה ראיתי שני סימנים על הגב. ממה זה?

    האם – אין לי מושג. לא ראיתי אותם.

    האב – הוא אמר שהוא נפל ביום חמישי מהבימבה. במה מדובר?

    האם – נפל וקם כששאלתי אמר שלא קיבל מכה.

    22.6.2021 – האם: עוד מעט יתקשר. קיבל מכה בביה"ס (2 בירכיים וביד) נפל בהפסקה במשחק.

    האב: רצוי לחטא לו את זה בפולידין מחר לפני הבית ספר בשל הבריכה.

    26.5.2021 – האם: לרונן שריטות קלות ליד הברך משום שנפל עם האופניים.

    האב: האם קיבל רק מכה בברך? האם יש כאב בברך?

    יש מגיני בירכיים, לידע כללי.

    31.5.2021 – ... אבקש שתזכירי לו שישתה הרבה, ואם הוא עדיין עייף שלא יתאמץ בשיעורי התעמלות.

    13.5.2021 – צריך לשים לו סטרימר הוא כנראה שוב חיטט באף ומתלונן על גירוי בנחיר.

    27.4.2021 – הגיע כך מבית הספר עם סימן ברגל. יש לך מושג מאיפה זה?

    16.2.2021 – את שומעת שרונן לפעמים נוחר בלילה?

    15.11.2020 – לתשומת לב – מומלץ לא לשים לו בידיים הרבה אלכוג'ל – אם נוגעים בעיניים כשהג'ל עדיין לא נספג לגמרי זה עלול לגרום חלילה לנזק בעין.

    21.5.2022 – (מצרף תמונה של סימנים קלים על היד) ממה הסימנים האלה?

    האם: לא יודעת.

    האב: חבל מאד שאת לא יודעת. רונן סיפר לי שהוא נסע אתמול עם ... (מדריך האופניים) במבוך בפארק... והוא קיבל שפשוף. את רוחצת אותו ואת לא רואה את זה? כך הוא משגיח עליו ברכיבה?

    20.5.2022 – 1. שמתי לך את המשחה בנרתיק הסתרים של התיק (איפה שהרמקול). 2. צריך שתשימי לו אותה בצהריים ובערב בשתי נקודות אדומות – בחלק האחורי של הקצה הקדמי של האיבר, ובמפגש של האשך הימני עם הגוף (בערך באמצע). 3. הייתה יציאה גדולה אתמול. 4. אבקש לשוחח עם רונן בערב.

    29.3.2022 – הייתה אתמול יציאה גדולה. בדיקת אנטיגן תקינה. היה לו גירוי בעין שמאל. שטף את העיניים עם מים...

    17.3.2022 – (מצרף תמונת מצב קורונה) מקדם ההדבקה שוב עולה. כדאי להימנע מאירועים המוניים. כמו כן אסור להיות ליד קונפטי. קיבלתי דיוור מבית חולים שניידר שאם זה נכנס לעיניים זה עלול לגרום לפגיעות בלתי הפיכות.

    15.3.2022 – יכול להיות שהעקצוצים נגרמו בשל תוסף מזון לילדים שרונן קיבל. כמובן שלא יקבל אותו יותר.

    25.2.2022 – האם: מעד בחצר על המעקה יש לו שפשוף.

    האב: איפה השפשוף? מתי מעד? לא רק שאת מעדכנת אותי באיחור, שוב מנעת ממני אתמול לשוחח עם רונן. אבקש שתאפשרי לי לדבר עם רונן היום...

    22.2.2022 – הייתה יציאה גדולה אתמול... התלונן על עקצוץ קל באצבע...

    22.2.2022 – כדאי למרוח לו טראומיל.

    19.2.2022 – עשה אתמול והיות בדיקת אנטיגן – תקינות.

    16.2.2022 – הוא ממשיך להתלונן מידי פעם על כאב גרון וכאב בשן מידי פעם.

     

11. האם צירפה הודעות נוספות ללמד כי האב לוקח את הקטין לבדיקות רפואיות מיותרות, כפי שיובא להלן:

     

    18.5.2022 – כאמור יש לו עקיצה עם נפיחות קלה באיבר עם נקודה חומה באמצע. אומר שזה מציק לו. אני לוקח אותו למוקד רפואה ב...

    25.4.2022 – נבדק בבוקר אצל ד"ר כהן – בדיקה תקינה.

    24.2.2022 – ליתר ביטחון לקחתי אותו לבדיקה אצל כהן: 1. לגבי רגל ימין – תקין, לשים טראומיל במידת הצורך. 2. לגבי תופעת העקצוצים באצבעות הידיים – הרופא מבקש לנהל מעקב מתי זה קורה במשך שבוע שבועיים הבאים. הבוקר התלונן על עקצוץ.

    16.2.2022 – היות והתלונן גם היום על כאב גרון לקחתי אותו לבדיקה אצל כהן. בדיקה תקינה, ממליץ על שתיה של תה פושר במקרה הצורך.

    20.1.2022 – היות וכבר התלונן כמה פעמים על כאבים במפשעה ליתר בטחון לוקח אותו לכהן.

    20.1.2022 – בדיקה תקינה. ככל והוא ימשיך להתלונן הוא ממליץ לפנות לאורולוג שראה אותו במרפאת חוץ להמשך מעקב.

    15.1.2022 – (מצרף תמונה של קילוף עור בבוהן) יש לו בבוהן קילוף עור קל. כהן ממליץ לשים לו דרמסילק – קרם לעור יבש.

    6.12.2021 – היות ורונן עדיין היה עם ליחה במהלך היום לקחתי אותו לבדיקה אצל כהן. הבדיקה תקינה.

    29.11.2021 – רונן גם משתעל. ליתר בטחון לוקח אותו לבדיקה אצל כהן. בדיקת אנטיגן תקינה. בדיקה של ד"ר כהן תקינה.

    21.10.2021 – נבדק. ההנחייה לשים ג'ל אלוורה במידת הצורך.

    20.6.2021 – ד"ר כהן לא רואה כלום בברכיים אך מפנה לאורתופד.

    8.7.2021 – תור לאורתופד – בביקור אצל האורתופד לא היו ממצאים.

    18.6.2021 – האם: בוקר טוב, רונן התעורר פעמיים הלילה עם כאבים בברך למשך פרקי זמן, טופל באמצעות משחה...

    האב:...האם הוא נפל על הברך? קיבל מכה בברך? אתמול הוא רכב על אופניים?... אבקש לשוחח עמו בערב.

    ככל והכאב ממשיך ויש צורך לראות את כהן תעדכני אותי.

    האם: רכב אך לא קיבל מכה זה הכאב הרגיל...

    20.6.2021 – היות ויש נפיחות קלה בברכיים אני לוקח אותו לכהן כעת.

    הוא גם אמר בבוקר היום שנעקץ בספארי בברך. ידוע לך משהו על זה?

    18.6.2021 – לדעתי עדיף במצב הנוכחי להימנע מרכיבה על אופניים עד שנברר את מקור הכאב בברך.

     

12. עוד ובנוסף, צירפה האם הודעות מהן עולה, לדבריה, התעמרותו של האב באם המפריעה ומחבלת בשגרת יומה, כדלהלן:

     

    19.4.2021 – זאת לא הפעם הראשונה שרונן סובל מכאבי בטן אחרי שהוא נמצא אצלך. היו למיטב זכרוני חמש אפיזודות כאלה. קחי זאת לתשומת ליבך ותחשבי כיצד להימנע מכך.

    23.12.2021 – להזכירך הוא נבדק אצל ד"ר כהן. נשארה לו קצת ליחה שגורמת לשיעול. אם היית שמה לו סטרימר היה לו קל להוציא אותה ולא היה משתעל.

    8.1.2021 – לחמניה וזיתים? זה נקרא ארוחת בוקר?

    5.12.2021 – האם: נסענו צפונה, אנו בטיול ונחזור מאוחר, אם יספיק יתקשר.

    האב: אני מוכן ומזומן לדבר גם כעת. שיחה קצרה לא אמורה להוות בעיה אם תרצי, נכון?

    31.1.2021 – אתמול נתת לי לדבר עמו ברבע לתשע בערב והוא עדיין לא אכל ארוחת ערב. אם את משכיבה אותו לישון בתשע וחצי איך הוא לא יהיה עייף? תשכיבי אותו לישון בשעה סבירה כמוני (עד שמונה וחצי) והוא לא יהיה עייף. לתשומת ליבך – את מלבישה אותו במכנסיים קטנים שכבר קצרים עליו.

     

     

    14.2.2022 – 1. את שולחת אותו לבית הספר עם תחתונים שכבר קטנים עליו. המידה המתאימה עבורו היא למשל של המותג הייק 16-18. 2. ביקשת ממני לנהל את התקשורת עמך דרך הטלפון של אמך עד להודעה חדשה ואת מתקשרת אלי שוב בטלפון שלך. מעתה ואילך אני אתקשר אליך לכאן.

    28.3.2022 – אני מבין שלעדכן אותי שהוא קצת מנוזל גם מאד קשה לך.

    26.3.2022 – המודעות לזמן אצלך היא כמו המודעות הכללית.

    24.3.2022 – אבקש לא לשים לו תה חם מאד בתרמוס אלא רק פושר.

    2.5.2022 – למה גזרת לו באמצע הפוני וקלקלת את הקו של התספורת? הספר ביקש להבא לא לעשות זאת.

    11.5.2022 – למיטב הבנתי השכבת אותו לישון מאוחר והוא היה עייף...

    20.3.2022 – לגבי הבגדים שהצעתי לך בעבר – תיקחי שקית גדולה ותשימי בה את כל הבגדים בהם הוא מגיע ממני ותחזירי בשבת. אין צורך למיין לסדר או לכבס – מה יכול להיות יותר פשוט מזה? את יועצת ארגונית נכון?

    20.3.2022 – ...למה לטרחן שלא לצורך? מה הבעיה לנהוג כמוני?

    15.6.2022 – הייתה יציאה גדולה אתמול. ממליץ לנקוט היום ביתר זהירות לנוכח הרגישות הבטחונית בשל מצעד הדגלים בירושלים.

    19.12.2022 – היתה אתמול יציאה קטנטנה. הגיע היום עם מעיל וקלמר חלופי לבית הספר. אבקש לדבר עמו הערב. לגבי רכיבה על אופניים – יכול להיות שתהיה סערה וגשם בהמשך היום.

    15.9.2022 – ככל ואת נותנת לו לרכב על אופניים היום ומחר – ממליץ לנקוט משנה זהירות היות ויש הרבה אופניים וקורקינטים חשמליים בשטח. בנוסף לקסדה רצוי מגיני ברכיים ומרפקים...

    13.6.2022 – אסור לשטוף את הבקבוקים האלה במדיח. את יכולה לכל הפחות להתנצל.

    28.11.2021 – הייתה אתמול יציאה גדולה... מזכיר שהלילה עוברים לשעון חורף. אבקש לשוחח עם רונן הערב ומחר.

    25.12.2021 – לגבי הנורופן – כתוב על האריזה שחשוב לנער לפני השימוש.

    30.9.2021 – הייתה אתמול יציאה קטנה. יש לו נעליים בתיק, להקל עליו את נעילת הנעליים. רצוי שתהיה גם אצלך. אבקש לשוחח עמו הערב.

    26.6.2021 – הייתה יציאה אתמול... לא מומלץ לשים לו פלסטרים גדולים כי קשה להוריד אותם.

    13.1.2022 – שוב הגיע ממך מאד עייף. אפשר וכדאי שתשכיבי אותו לישון מוקדם יותר. 2. שוב בגיע ממך עם עקיצות שהציקו לו. מה יותר פשוט מלשים מוסיגארד?

     

13. ניתן להניח כי כל מי שקרא את הדברים דלעיל חש אי נוחות רק מעצם קריאת ההודעות הנ"ל, ועתה ניתן רק לדמיין או נכון יותר, לנסות ולדמיין את תחושותיה של אם, המען לאותן הודעות ואשר כולן מתייחסות למחמד ליבה המתמודד גם כך עם קשיים.

     

     

14. ניכר לכל בר-בי-רב כי הודעות אלה שנשלחו על ידי האב בתדירות בלתי סבירה בעליל, על תוכנן המטריד והבלתי נורמטיבי, אינן זקוקות לפרשנות כלשהי מלבד הקביעה הברורה כי מה שהיה לא יוכל להימשך וכי אין כל היתכנות לגדל ילד, לא כל שכן ילד כרונן, תחת 'מערכת הפעלה' זו, בדיוק כפי שקבעה המומחית בחוות דעתה ובעדותה בפני ועל כך בהרחבה בהמשך.

     

    ג' – דו"ח המומחית:

     

15. הדו"ח שהוגש בעניינם של הצדדים עמד גם הוא על הבעייתיות החמורה שיש להתנהלותו של האב על הקטין. מסקנות המומחית והמלצותיה היו כי "התמונה קשה ומורכבת" (עמ' 89 לחוות הדעת) ויש בהתנהלות הזו להוביל למצוקה משמעותית אצל הקטין. המומחית הצביעה על כך שהאב נוטה "לקחת נושא שהוא נכון בעיקרון, אך להביא אותו לרמת פירוט ודיוק שהם עצמם אינם תקינים, הן בביתו והן בהתנהלות מול האם, שממנה הוא מצפה לעמוד בסטנדרטים שהוא מציב" (עמ' 90 לחוות הדעת).

     

    המומחית ממשיכה וכותבת לגבי האב כי: "רוב עיסוקו הוא בניהול של הקטין והדברים הקשורים בו. התחושה הייתה שהוא מייצר לרונן סביבה שהיא לכאורה אופטימלית, אך בפועל סביבה חונקת ונוקשה, מלאת עיסוקים, תוכניות וכללים. הוא מנסה להביא את האם להתאים את עצמה לאותם דפוסים וכללים, והוא חשדני מאוד כלפי כל אדם שהוא אינו מאשר אישית, בכלל זה גם אמה של האם, שנראה שנתפסת בעיניו כמישהי שעלולה להשתלט על רונן ועל הטיפול בו. כך למשל שלילת מערכת החינוך בעיר [בה מתגוררת האם] קשורה בעובדה שאמא של האם הייתה מהחלוצים בתחום בעיר (בה מתגוררת האם), וממקימי מערכת החינוך המיועדת לאנשים על הרצף. עניין זה שהיה נתפס באופן רגיל כיתרון נתפס אצל האב כחיסרון איום" (עמ' 90 לחוות הדעת). והיא מוסיפה: "התבוננות במכלול מעלה תמונה שונה בתכלית, תמונה פתולוגית עם השלכות לא מיטיבות על הקטין" (שם).

     

16. באשר לסימביוטיקה בין האב לקטין, הסבירה המומחית כי לקטין יש צורך "לרַצות את אביו, ויותר מזה הזדהות שלו עם אביו, גורמת לרונן להפנים את העמדה הנוקשה של האב תוך החרפה של הנוקשות שלו עצמו. למרות האמירה התיאורטית של האב כי הוא גמיש, בפועל התמונה הפוכה והאב מציג מסגרת נוקשה מאוד, שרונן מפנים ומיישם" (עמ' 91 לחוות הדעת).

     

    התוצאה היא, לדברי המומחית: "שהנזק הנגרם מההתעסקות באירועים מקבעת ומנציחה אותם באופן שמעצים את האירועים, בפרט כאשר מדובר בילד על הרצף אשר מראש נוטה להתעסקות כפייתית בנושאים מסוימים" (שם);

    וכתוצאה מכך: "כל ניסיונותיה של האם לשחרר את הקטין ולאפשר לו פעילות נורמלית לגיל מתקבלים בחרדה מצידו המגובה גם בתגובות האב. רכיבה על אופניים, הליכה בחופשיות בפארק, וכן הלאה, כולם מעוררים חרדה המועצמת בשל ההזדהות של רונן עם עמדת אביו" (שם).

     

    התרשמות המומחית הייתה כי "בפגישות עם רונן ניכר מאוד כי אביו מדבר מגרונו... לאחר שנפגש עם האב היה עוין מאוד לאם, באופן שאינו מייצג את יחסו הרגיל אליה, וניכר כי הוא נקרע בין הנאמנות לאביו ובין הצורך לאימו" (שם).

     

17. המומחית הסבירה ואף הביאה דוגמאות למכביר כיצד התנהלותו של האב מול הקטין מזיקה לקטין, פוגעת בסדר יומו ובהתפתחותו התקינה ולא פחות חמור מכך, כיצד ניסיונותיו הבלתי פוסקים של האב לנהל את הקטין ואת האם, פוגעים בקטין ופוגעים בקשר של הקטין עם האם, אשר בנסיבות העניין מהווה עבורו אי של יציבות ורוגע המוקף בים סוער של חרדות וכללים נוקשים ומזיקים.

     

18. המלצות המומחית להטבת מצבו של רונן היו כדלקמן:

     

    • מוסד הלימודים - המומחית קבעה כי אין הצדקה לכך שהקטין יתחנך במוסד לימודים בעיר א', והדבר אף נקבע ביחס להבטחה של האב כי הוא יעבור בסמיכות למסגרת זו. מערך הנסיעות המרובות שנדרשות לקטין כדי להגיע "מעורר לחץ רב בשל החשש שלו לאחר, חשש קיצוני יותר בשל הנוקשות המובנית" (עמ' 91 לחוות הדעת). מבחינה חברתית, הדברים אף הם קשים כי אין היתכנות למפגשים אחר הצהריים בגלל המרחק משני בתי הוריו. על כן המומחית קבעה כי בית ספר בעיר בה מתגוררת האם מהווה התאמה טובה יותר ופתרון טוב יותר לקטין אף מבחינה חברתית והמשך לימודיו במערכת.

       

    • ענייני בריאות וטיפול – בדו"ח נרשם כי: "רונן מפתח חרדות בנוגע למצבו הבריאותי שאינם בריאים, בלשון המעטה. בהשוואה לבני גילו, ישנו עיסוק רב מאוד בעניינים גופניים, כולל דרישות שלו להיבדק שוב ושוב הן על ידי הוריו והן על ידי רופאים" (עמ' 93 לחוות הדעת).

       

      עוד נרשם: "הסטנדרטים הבטיחותיים שמציג האב הם לא סבירים... הם מותירים חותם נפשי של ילד חרדתי ולא משוחרר... העובדה שרונן מקבל טיפולים כפולים על ידי אנשי מקצוע שונים בבית האב ובבית האם מדגיש את הפתולוגיה של המצב הנוכחי" (שם). לפיכך ההמלצות לעניין זה הן כי ההחלטות לגבי טיפולים רפואיים ופרא-רפואיים, כולל טיפולים פסיכותרפיים יעברו לאחריות האם באופן בלעדי (עמ' 94 לחוות הדעת).

       

    • זמני השהות - ההמלצה הייתה כי בשלב זה יש לצמצם את זמני השהות אצל האב כך שהקטין ישהה אצל האב פעמיים בשבוע מסוף הלימודים ועד השעה 19:00, וכן כל סופ"ש שני מיום שישי בתום הלימודים ועד יום שבת בשעה 19:30.

       

    • באשר לדוד יאיר והשהות במחציתו - המלצות המומחית היו כי ההתעסקות והדמוניזציה שנעשים ליאיר בעקבות אירועי העבר חמורים יותר ומסבים יותר נזק לקטין מאשר האירוע עצמו. על כן המלצת המומחית היא כי ניתן לאפשר לקטין לשהות במחצית דודו תוך השגחה של מבוגר אחראי נוסף (עמ' 93 לחוות הדעת).

       

    • המלצות כלליות - המומחית המליצה כי הקטין יהיה במעקב פסיכיאטרי עקב הדפוסים הכפייתיים וחרדות גופניות החורגות מהתקין (עמ' 94 לחוות הדעת). לגבי ההורים, המלצת המומחית הייתה כי שניהם יעברו הדרכה הורית אשר תעזור להם להתמודד עם המורכבות של המצב, כאשר הדגש הוא על מתן כלים לאב שיאפשרו לו להתגמש ולשפר אינטראקציות עם הקטין (עמ' 94 לחוות הדעת). בנוסף המומחית המליצה כי יש לצמצם עד מאוד את התכתובת המשפטית בין הצדדים אשר הפכה כל סוג של תקשורת ביניהם לאיום (שם).

       

19. האב לא השלים עם מסקנות המומחית ועשה כל שביכולתו כדי להביא לאי אימוצן על ידי. האב שלח למומחית שאלות הבהרה וחקר אותה ארוכות על דוכן העדים בשתי ישיבות שנקבעו לשם כך. כפי שאביא להלן, האב הרבה להתעסק 'בפריפרייה של הפריפרייה' של חוות הדעת, תוך שהוא משקיע זמן ומשאבים לעניינים שוליים ובלתי חשובים בעליל, מה שרק הוכיח שוב את מסקנות וממצאי חוות הדעת באשר להתנהלותו של האב.

     

20. בעניין זה לא אוכל שלא להתעכב על בקשה שהגיש האב לאחר הגשת סיכומיו, בקשה שכותרתה "התמציתית" כהי לישנא: "בקשה למתן החלטה בבקשה הדחופה למתן צו לפסיכולוגית מטעם התובע, עליזה ששון, להעביר לתובע את חומר הגלם הרלוונטי לגבי תמונה שתיאר במבחן תיאור תמונה". במסגרת בקשתו זו התגולל האב על האם תוך שהוא קובע כי היא "סילפה ראיות במזיד..." ואף ראה חובה לציין כי האם עברה על לא פחות מארבע עבירות פליליות בחוק העונשין, תוך שהוא טרח להעלותן על הכתוב "סעיף 237 עדות שקר... סעיף 238 בידוי ראיות... סעיף 244 שיבוש הליכי משפט... סעיף 245 הדחת עד..." (ר' שם). בגוף בקשתו הנ"ל טען האב כי הראיה אותה הוא מבקש היא "בנושא קריטי להליך...", בעוד שלא מצאתי כי אותה ראיה - שולית ובלתי חשובה בעליל - מצדיקה אזכור כלשהו בפסק דיני זה. להשלמת התמונה אעיר כי האם שללה מכל וכל את טענותיו של האב ואף נתנה הסכמתה לחשיפת אותה ראיה.

     

21. ההליך שבפני חשף את דרך הילוכו של האב 'ליטול מילה ולכתוב עליה ספר'. ייתכן, מבלי משים, שבדרך זו הוא מוסיף עוד ראיה חזקה לכל מה שנרשם על התנהלותו. בעניין זה לא ניתן שלא לציין כי סיכומיו של האב מחזיקים לא פחות מ 106(!!) עמודי מלל צפוף לא כולל עוד למעלה מ 560(!!) עמודי נספח. התנהלותו זו של האב הייתה כחוט השני לאורכו, לרוחבו ולעומקו של ההליך כולו, ובאחד הפעמים כאשר המומחית נחקרה על ידי ב"כ ונשאלה את אותה השאלה שוב ושוב, מצאתי להעיר בלשון סגי נהור: "הכל חשוב, כל הדברים שבשולי שוליים הם חשובים, הם מאוד חשובים, הכל מאוד חשוב. היא 10 פעמים אומרת לך שהיא לא זוכרת ואתה ממשיך" (ר' בעמ' 63, ש' 31 ואילך). באופן זה בדיוק התנהל ההליך שבפני ובאופן זה בדיוק בחר האב לשטוח את טיעוניו.

     

22. עוד ובנוסף התרשמתי כי לאב אין כל יכולת ו/או רצון להבדיל בין עיקר לטפל ולמעשה תחת שישקיע משאביו לעניינים שבעיקרו של הדו"ח, הוא הרבה להתעסק בעניינים שוליים ובלתי חשובים בעליל ובהתנהלותו זו הוא הוסיף לחזק את התרשמותה של המומחית כלפיו ואף את התרשמותי שלי.

     

23. השפעת התנהגותו של האב על רונן נמצא להיות קריטית, ובלשונה של המומחית: "רונן לוקח כל דבר שאבא אומר וזה הופך להיות קדוש. אם האב נוקשה, רונן יהיה נוקשה כפליים, ובלי יכולות האב, זאת אומרת, לאב יכולות תקינות בתחומים אחרים ויכולות קוגניטיביות מאוד גבוהות שיכולות לחפות על חלק מהנוקשות. לרונן אין את זה, ולכן אם הוא לוקח את הדברים של אבא כפשוטם, הוא הופך להיות יותר ויותר חריג" (עמ' 34, ש' 36 ואילך).

     

24. בהמשך מסבירה המומחית כיצד הקטין פועל כפי שהאב מצפה ממנו, לאמור: "לא צריך לפעמים להגיד לילד במפורש דברים. הדבר שראינו בבדיקה אצלנו, יש דרכים מקצועיות לזהות את זה – ילד אומר דברים שהוא יודע שימצאו חן בעיני האבא. הוא הרבה פעמים מסתכל על האב כדי לראות אם אמר את הדבר הנכון. זה לא שאני חושבת שאבא אמר לו בבית "תגיד ככה וככה", אבל כן מרגיש מה הטקסטים הנכונים להגיד, ואנו במקומות האלה שהוא חזר על מנטרות... שהוא מדבר מגרונו של האב, זה שהאפקט הרגשי הופך להיות לא תואם. זאת אומרת, הוא אומר מנטרות קבועות כאלה והוא מגיב בצורה רגשית שלא מתאימה. למשל, הוא יכול להגיד באמירה של ניצחון "סבתא מאיימת עלי ואמא מאיימת עלי וסבתא צובטת אותי והאפקט יהיה שמח או חגיגי, כאילו עשיתיV על הדבר הנכון ברשימה וזה המקומות שאנו יודעים שהוא לא אומר דבר אותנטי, אלא דבר שהוא מרגיש שהוא צריך להגיד" (עמ' 42, ש' 17 ואילך).

     

25. המומחית הסבירה כיצד הלך רוח זה של הקטין מזיק לו: "... באופן לא מודע ואז הרבה פעמים רואים שכאילו יש העדפה דווקא לצד שגורם ליותר נזק, לצד שיותר מסית ולצד שהילד חווה שהוא פחות יציב. שוב, זה לא מילים שנאמרות, אבל אנו מכירים את זה ורואים את זה בשטח. אם החוויה שלו שאמא תמיד תהיה שם, הוא יעז יותר לדבר נגד האמא ובעד האבא, כי הוא מרגיש שאמא שם, שזה יציב." (עמ' 42, ש' 29 ואילך).

     

26. בעניין הרופאים ועיסוקו הסיזיפי של האב בהם, הסבירה המומחית כיצד הדבר פוגע ברונן, לאמור: "כאן המצב הנוכחי יותר גרוע, כי הילד בעצמו דורש כל הזמן רופאים. הילד לוקח את הדפוסים של האב ומכפיל אותם... יש דינמיקה מזעזעת בה הילד מפעיל מערכת לפנות לרופאים על כל שטות... הילד חווה שמזניחים אותו אם לא עוטפים אותו בצמר גפן והוא גדל להיות ילד לא נורמאלי" (עמ' 54, ש' 14 ואילך). המומחית אף הוסיפה דוגמא מעולם הקולנוע המוכרת לרבים: "יש את הסרט "איש הגשם", יש שם בחור על הספקטרום ולשם זה הולך – הוא לא מוכן לטוס ולא מוכן לנסוע בדרך מהירה" (עמ' 54, ש' 33 ואילך). אזכיר כי לטענת האם, חרף כי לאב רשיון נהיגה, הוא לא נוהג.

     

27. תוצאות התנהלותו של האב מול רונן לא נעצרות פה, עת הסבירה המומחית כי: "בריחת צואה היא מצב עם רקע נפשי, וזה שהילד בגיל 10 עדיין סובל מזה אומר באור יקרות את העובדה שהילד מתעסק בזה. זו בדיוק הדינמיקה שדיברתי – "תתקשרי אלי בכל שעה שיהיה צורך, מה שלום רונן?" ואז היא נותנת לו דיווח רפואי אם היתה או לא היתה יציאה... הוא שואל מה המצב והיא מדווחת לו, כי אחרת הוא ישאל הלאה וזה ברור" (עמ' 55, ש' 11 ואילך).

     

28. המומחית משתפת בתכנים שעלו במהלך עריכת הדו"ח ובמילותיה: "... הדברים שעלו היו מאוד לא סטנדרטיים וחריגים ומדאיגים, היו שם המון נורות אדומות בוהקות שזעקו שחייבים לעשות משהו, שיש השפעה לא טובה לילד שקשורות מאוד לדפוסים של האבא של גם חרדה וגם כפייתיות וגם איזשהו דפוס כוחני שהצורך שלו להחליט תמיד שמשאיר את הילד בעמדה מאוד חרדתית שהולכת ומקצינה, עם המון עיסוק בגוף ובמחלות, באיבר המין יותר מדי, המון עיסוקים בדברים הלא נכונים, המון הגנות שהם כל אחד בפני עצמה אפשר להסביר אותה אבל האוסף הזה של כולם משאיר ילד שהוא משותק מפחד. עכשיו זה לא טוב לילד בכלל, וודאי לא טוב לילד על הספקטרום" (עמ' 73, ש' 29 ואילך).

     

29. למען הסר ספק, המומחית אינה טוענת כי האב אינו חפץ בטובתו של הילד, ואולם מכלול הכללים שמציב האב לשם הגשמת מטרה זו, מזיק לילד, לאמור: "אז זה לא שהאבא לא רוצה את טובת בנו אבל אני חושבת שהתוצאה היא תוצאה לא טובה והסיבה שהאבא לא שואל מה לדעתי הכי טוב לילד אני חושבת שזה חלק מאותו דבר כי הוא יודע יותר טוב, תמיד הוא יודע יותר טוב, תמיד הוא יכול למצוא את האסמכתאות יותר טובות וכו'. וההבנה שאולי יש משהו שהוא מעבר לאוסף הפרטים שאיזשהו מכלול שהוא מכלול מאוד פתולוגי ולא טוב זה נעלם מעיניו, זה הנקודה העיוורת שלו ושם הוא נופל" (עמ' 74, ש' 23 ואילך).

     

30. לשאלה כיצד זה זה ישפיע על נפשו של רונן, השיבה המומחית: "ההשפעה של מה שאני ראיתי ומה שילך ויקצין סביר להניח זה באמת התעסקות חריגה בעניינים שקשורים לגוף, לחרדה, לפגיעה, לחשדנות, באמת כאילו כל הדפוסים של האבא אבל מוקצנים כי אין לו את היכולת לא מפאת גילו ולא מפאת ההפרעה שלו לעשות את התיקונים הדרושים... העצמה של כל דבר גופני היא מאוד הרסנית לילד שהוא מראש חרדתי, מונעת ממנו לעשות דברים, זה משתק אותו" (עמ' 74 ש' 31 ואילך).

     

    ומיד לאחר מכן: " אני מעדיפה ילד כזה שייפול מדי פעם אבל שלא ילך לרכוב על אופניים עם מגני כתפיים, ברכיים וקרסוליים, משהו בנורמות של ילדים אחרים שהם רצים נופלים, הולכים מכות, הם חיים הילדים האלה. החרדה הזאת משתקת אותו מלחיות. אנחנו לא שומרים עליו בזה" (שם).

     

     

     

     

     

     

     

31. המומחית הסבירה כי אותה התנהגות לא מותאמת של האב מול הקטין, לא רק שפוגעת בקטין אלא היא הרסנית לקשר שלו עם אמו, לאמור: "... האמא מאבדת את היכולת להגן עליו כי ברגע שאנחנו אוחזים בתפיסת עולם שאם לא לוקחים אותך לרופא ואם לא דואגים על כל תסמין גופני אז מזניחים ורעים אז לאמא לא נשאר גורם, היא לא יכולה להיות אפילו גורם ממתן כי הגורם הממתן נתפס כגורם מזניח. זה לא שאני אומרת שהאבא אומר "האמא מזניחה" אבל ככל שהילד מזדהה יותר עם הפתולוגיה הזאת אז החוויה הפנימית שלו היא חוויה שהאמא מזניחה אותו כי אם זה כל כך מסוכן שצריך ללכת לרופא מיד והיא לא לוקחת אותו אז מה זה אומר עליה?" (עמ' 77, ש' 20 ואילך).

     

32. המומחית הוסיפה להתייחס להשפעת התנהגותו ומעשיו של האב על הקטין, באומרה: "יש מונח בפסיכולוגיה שנקרא (לא ברור), זה ילד שנאלץ מסיבות רגשיות להזדהות באופן מאוד חזק עם הורה אחד נגיד ובעצם הוא הופך להיות שלוחה שלו והוא לא מצליח, הוא לא יכול לזהות את הרגשות האמיתיים שלו כי זה מסוכן מדי. זה עושה נזקים גדולים לטווח ארוך, זאת אומרת זה במתאם גבוה עם הפרעות כמו דיכאון, חרדה וכו', זה לא מאפשר לילד התפתחות תקינה. זה בילד רגיל, עם ילד על הספקטרום תמיד יותר גרוע" (עמ' 82, ש' 9 ואילך).

     

33. במהלך הדיון, האם הישירה מבט ואמרה בקול שבור: "יש מציאות של 10 שנים. איך הוא רומס אותי ואת בני משפחתי. אל תסתכלו רק על ההצגות שנעשות פה. יש פה מציאות – הרס של חיי אדם (בוכה). לא ייתכן שהילד יגיע למצב כזה שהוא עם חרדות קשות ואני מדווחת על חרדות קשות" (עמ' 37, ש' 26 ואילך). דבריה של האם נשמעו משל יוצאים מלב כואב ודואב ולנוכח הממצאים שבפני, לא מצאתי להטיל בהם ספק, לא כל שכן כאשר הם משתלבים באופן מדויק עם דברי המומחית.

     

34. כאמור, לתיק בית המשפט הוגשה חוות דעת מקיפה ביותר תוך מתן דגשים לעניינים החשובים באמת בעבור שלומו והתפתחותו התקינה של רונן. בחוות הדעת אנו מוצאים את הקביעות הבאות באשר להתנהלותו של האב מול הקטין: "למרות הניסיון לשדר אווירה נעימה, המתח חלחל ולחדר והאווירה הייתה מתוחה, כאשר הרושם הוא היה כי מתחת לפני השטח מצויה סערה ובעיקר זעם, המנותק לאינטלקטואליזציה ולניסיון לשליטה במצב עד כדי אובססיביות" (עמ' 90 לחוות הדעת).

     

35. כמו כן, מתייחסת המומחית לאם ולהתנהלותה מול הקטין: "הרושם היה שהיא חיה תחת ניסיונות שליטה של האב למרות שחלפו שנים מהגירושין, וכי היא מבלה זמן רב בניסיון להדוף את החודרנות של האב לחייה, אם בהתכתבויות אינסופיות, אם בהצבת דרישות בנוגע לרונן (גם בזמנים שהוא אצלה), ובניסיון לצמצם את חודרנות העקיפה שלו לחייה. בעיקר קשה לה לראות את ההשלכות הקשות שיש לחודרנות זו על רונן שמבטא הן חרדה מפני האב והן, ואף יותר מכך, הזדהות מוחלטת איתו, תוך שהוא מאמץ את הגישה של האב למשל לענייני בריאות, הרגלי שינה וכדומה" (שם).

     

36. לגבי המעברים של הקטין בין הבתים, המומחית כותבת כי הדבר מקשה מאוד על הסתגלותו של הקטין ועל תחושת הביטחון שלו "בהיותו ילד על הרצף האוטיסטי, רונן זקוק לסביבה יציבה, למקום בטוח ולשגרה קבועה ונינוחה שתשרה עליו רוגע, בפרט נוכח חרדותיו ואי השקט בנוגע לגופו ומצבו הבריאותי" (עמ' 68 לחוות הדעת). המסקנה אליה מגיעה המומחית היא כי הקטין זקוק לבית מרכזי אשר יקל עליו ויהווה עבורו עוגן (שם).

     

37. המומחית נחקרה ארוכות על חוות דעתה, וחקירתה רק חיזקה וביססה את מסקנותיה ואת ממצאי חוות דעתה. המומחית הותירה בי רושם של אדם מקצועי, נטול פניות אשר אך ורק טובתו ורווחתו של הקטין עמדו לנגד עיניה. חרף העוינות הגלויה של האב מהמומחית ומהדו"ח שהגישה, התרשמתי מתוך שמיעת המומחית במשך שעות ארוכות כי זו השיבה במקצועיות רבה לכל שאלה שנשאלה, וגם אם נשאלה את אותה השאלה שוב ושוב.

     

38. באמצעות חקירתה הנגדית ניסה האב לקעקע את הדו"ח ואת מסקנותיו ואולם דווקא מתוך חקירתה ניתנו הסברים מפורטים ומשכנעים ביותר לכל האמור בדו"ח. לצערי הרב, תחת שהאב היה מפנים באמת ובתמים את חולשותיו שלו וכיצד ניתן להיטיב אותן לטובת הקטין, הוא השקיע את מלוא האנרגיות והמשאבים כדי לנסות ולהוכיח שמדובר בדו"ח מוטה ובלתי מקצועי, כאשר המציאות שנגלתה לפני לא יכולה הייתה להיות הפוכה מכך.

     

39. במהלך חקירתה של המומחית היא נשאלה כמעט על כל משפט ומילה בדו"ח, תוך שהאב מוסיף לעסוק בטפל תוך חזרתיות על פרטים שוליים ובלתי חשובים. המומחית נשאלה מדוע לקח לה 9 חודשים להגיש את הדו"ח והשיבה "כי הצטברו עוד ועוד נתונים. זה לא שהמתנתי וגיבשתי את חוות הדעת לאחר 9 חודשים. כמות החומרים שקיבלתי היתה חריגה באופן קיצוני" (ר' עמ' 22, ש' 9 ואילך). בעניין זה לא ניתן שלא להזכיר שוב את היקף סיכומיו הבלתי סביר של האב שעלה על 100 עמודי מלל ואת התנהלותו הכללית שבפני.

     

40. האב הרבה לעסוק 'בחומרי גלם' ולא בעיקר, עד אשר המומחית השיבה לאחת השאלות: "אמרתי לו שהוא יכול להתכסח איתי על חומרי הגלם ובעיניי יעיל יותר לדבר על המלצות ושינויים שיכולים לשנות את ההמלצות..." (עמ' 29, ש' 5).

     

41. הדברים חייבים להיאמר; במהלך בירור התביעה עלתה בפני תמונה של התעסקות בלתי פוסקת בפרטי פרטים ללא כל יכולת להבדיל בין עיקר לטפל כאשר להתנהלות בעייתית זו השפעה ישירה וקשה על רונן. להבנתי, מבול הפרטים המומטרים על ידי האב מכסים את העיקר ולא מאפשרים לראותו. האב איש בוגר, פרופסור ובעל חיים עצמאיים שאינם מעניינו של בית המשפט ואולם כאשר אופיו של האב מקרין על הקטין ופוגע בקטין, הדברים מקבלים משנה תוקף וחשיבותם קריטית להבנת המצב ולהטבתו.

     

     

     

     

     

     

42. המומחית נשאלה בעניין זה והשיבה: "... אבל לפעמים, כשמסתכלים על עצים אז מאבדים את התמונה הכללית. התמונה הכללית לא תקינה והיא קריטית במקרה של ילד על הרצף. מה שנהפוך לחשוב יהפוך לחשוב ורונן יעצים את הדברים האלה כי הוא נחשף לחרדה גופנית והוא מעצים את החרדה הגופנית, כשהוא יודע שאם יש בעיה גופנית אי אפשר להגיד "תישאר היום בבית, מחר יהיה בסדר" אלא צריך ללכת לרופא ולבדוק ולדייק והוא לוקח את זה צעד אחד קדימה יותר וזה הופך להיות גורם שמגביל את תפקודו ומשפיע עליו מאוד לרעה" (ר' עמ' 31, ש' 35 ואילך).

     

43. כאמור לעיל, הדו"ח חשף את התעסקותו הבלתי מותאמת של האב באיבריו המוצנעים של רונן ואת הנזקים שהדבר גורם לרונן. המומחית נשאלה רבות בעניין זה והשיבה: "... ראיתי למשל תמונות של איברים אינטימיים של הילד שעוברות מן האב לאם ושלא היו אמורות להישלח ולא אמורות להיות מצולמות בכלל. הן לא תקינות". ולאחר מכן: "אני אומרת שהנתונים מראים שהוא מתעסק בזה (באיבריו המוצנעים של הקטין – י' ש') הרבה יותר מדי ושהילד מושפע מזה, הילד מתעסק בזה יותר מדי כתוצאה מזה, בבעיות גופניות בכלל ובגוף, בפרט בנושא הזה... אני לא זוכרת את כל התמונות, אבל היו תמונות של פי הטבעת ואיבר מין והיו תמונות של יציאות. אף אחת מהן לא היתה אמורה להיות... תמונה שהילד מודע שמצלמים אותו, הוא צריך להיות בתנוחה מסוימת שיצלמו אותו, לפתוח את הישבן שלו וקשה לי להסביר כמה זה פתולוגי ולא מתקבל על הדעת לעשות תמונה כזו. כאילו זה השלב בו צריך להישמע "גונג" גדול ולהגיד שלא תקין" (ר' 29, ש' 30 ואילך).

     

44. באחת מתשובותיה של המומחית בעניין זה היא נשמעה אומרת: "...אני עובדת עם הרבה הורים גרושים ולא ראיתי מקרה שבו יש כל כך הרבה מסרונים הקשורים ביציאות ופי הטבעת של הילד... זה לא אופטימאלי לראש של הילד, העיסוק הרב הזה. הילד היום חרדתי מאוד לעניינים גופניים סביב הדברים האלה וסביב זה שכל עניין גופני דורש התייחסות מחודדת ואם יש אדמומית שצריך למרוח (מפנה לעמוד 44) זה רזולוציות שלא אמורות לעבור בין ההורים בכלל, זו רמת אינפורמציה שלא אמורה לעבור בין ההורים... אם עושים מזה עניין אז זה לא בריא לילד. הילד עסוק מאוד בעניינים האלה" (ר' עמ' 31, ש' 15 ואילך).

     

45. המומחית קבעה כי הקטין מושפע מאד מהאב ומהתנהגותו, עליה העידה: "...יש פתולוגיה בולטת, דפוסים נרקיסיסטיים (עמוד 55)... הערכה פסיכיאטרית שאני נתתי היא לא תקינה, יש שם, בולטים מאוד הקווים הכפייתיים, החזרתיים, המתוחים וכו'" (ר' בעמ' 34, ש' 3 ואילך). עוד התייחסה המומחית להיותו של האב מומחה בתחום הפסיכולוגיה ועל המבחנים שנעשו לו באומרה: "כשיש אדם שיש לו מומחיות בתחום פסיכולוגי כמו האבא קל יחסית לעבוד על מבחנים כאלה ולכן הבדיקות הקליניות יותר משמעותיות הרבה פעמים מאשר המבחנים שבהם אפשר ללמוד מה לענות וכשיש פער מאוד גדול בין מה שאנחנו רואים בתוצאה של מבחן כמו רורשאך לבין מה שאנחנו רואים במבחנים אחרים, זה יכול להעיד על הכנה מראש... מבחנים פסיכולוגיים במקרה של אדם מיומן יכולים להסתיר דברים. במקרה שלנו הממצאים הקליניים היו כל כך קיצוניים ומובהקים שאני, כאילו אנחנו עורכים פה איזשהו דיון תיאורטי כשיש מציאות קלינית ברורה... אז אפשר לתקוף כל מיני דברים קטנים אבל בסוף המציאות הקלינית היא צועקת והיא משפיעה מאוד על הילד אז על מה אנחנו מדברים?" (ר' בעמ' 69, ש' 17 ואילך).

     

46. ב"כ האב ניסה להקשות על המומחית ולחלץ מפיה אמירה משל ייתכן והיא טעתה באבחנתה, וזו השיבה לו: "... בסוף יש תמונה קלינית כשאני רואה... יש לאבא לצערי, יש לו בעיות אמיתיות שהוא מצליח יפה להסוות אותם מבחנים פסיכולוגיים שאפשר להתכונן אליהם ופחות לעשות אותם כשמגיעים למציאות... א' יש לאב את החרדות שלו וב' האב הוא איש באמת מאוד חכם ומאוד משכנע וכשהוא בא לאיש מקצוע והוא מסביר לו בהגיון רב למה כל החלטה כשלעצמה היא הגיונית לפעמים גם אנשי מקצוע הולכים לאיבוד בתוך היער הזה... (עמ' 72, ש' 7 – עמ' 75, ש' 17).

     

47. המומחית השיבה גם בעניין ראייתו של האב את המציאות, באומרה: "... יש איזושהי תחושה של עליונות כלפי העולם, מרגיש במידה רבה של צדק שהוא מאוד חכם, שהוא יודע הרבה, שהוא משכנע מאוד, שהוא מצליח בעבודה שלו וכו' ויש לו איזו תחושה של מורם מעם בקטע הזה. ז"א איך יכול להיות שלא מבינים שאני צודק... אחד הדברים המטרידים ובאמת תפיסת העולם היא מאוד "העולם נגדי". עכשיו ככל שתפיסת העולם שלך יותר כזאת אז אתה מגיב במגננה ואז העולם באמת נהיה נגדך כי זה חלק בזה" (עמ' 80, ש' 16 ואילך).

     

48. במהלך ההליך שבפני, העלה האב על נס את התסקירים שנכתבו על אודותיו ואת הרושם הטוב שעשה על עו"ס לסדרי דין, וגם לעניין זה התייחסה המומחית לאמור: "כשמגיע פרופסור לפסיכולוגיה לעובדת סוציאלית היא מסתכלת עליו מראש קצת מלמטה והוא משכנע והוא נחמד והוא יודע המון ואין פרט שהוא אומר שהוא לא מצליח לנמק אותו ולהסביר אותו. צריך להיות מאוד חזק כדי לקחת צעד אחורה ולראות את התמונה הכללית כי באמת בכל פרט ופרט הוא ישכנע. באופן כללי אנחנו נוטים לקבל אותו כסמכות כי הוא אדם עם הרבה קסם אישי ובפרט מול אנשי מקצוע שבהם הוא שוחה בחומר, הוא יודע את החומר, הוא תמיד יצליח לענות תשובה יותר נכונה, הוא תמיד יצליח להביא מקור שיצדיק את הדברים שלו, זה לא כוחות" (עמ' 93, ש' 16 ואילך).

     

    ומיד לאחר מכן: "זה באמת קשה לעמוד במקום הזה ולראות את הבעיה כי כל פרט שתגיד הוא יצליח להצדיק אותו... זה האינטלקטואליזציה שדיברתי אליה. עכשיו מהצד השני, מי שמנסה כן לסטות מהקו הזה יחטוף על הראש, כמו מטפלים שאמרו "אנחנו לא רוצים", כאילו כל מי שלא ישר קו הוא יקבל תגובות מאוד עוינות. הרבה אנשים באופן אינטואיטיבי בלי להתכוון אפילו לוקחים צעד אחורה, כאילו אנחנו נוטים ליצור לנו מציאות שבה אנחנו לא נותקף, לא זה, כאילו לא מסתבכים. אם פקידת סעד הייתה אומרת משהו נגדו אז הוא היה מתלונן לממונה עליה, כאילו נראה לי, זה לא היה נעצר שם והן מרגישות את זה" (שם).

     

49. בעניין זה אציין כי התנהלותו של האב בהליך שבפני הוכיחה דפוס התנהגות זה באופן מובהק, כך שכל מי שדעתו לא הייתה כדעת האב, "חטף" מהאב וזוהי, לצערי, דרכו של האב להתמודד עם האמת ועם המציאות.

     

    ד' - בית הספר שהומלץ:

     

50. המומחית שבה בחקירתה על המלצתה החד משמעית להעביר את רונן לבית ספר בעיר בה מתגוררת האם. בחוות דעתה כתבה המומחית, בין היתר כי: "כיום הוא נאלץ לנסוע לבית הספר הן מבית האב והן מבית האם, דבר שאינו מיטיב עמו, ולהיפך – מעורר לחץ רב בשל החשש שלו לאחר, חשש קיצוני יותר בגלל הנוקשות המובנית" (עמ' 91 לדו"ח). בהמשך נכתב: "... בית הספר בעיר בה מתגוררת האם מציג תוכנית מותאמת לילדים על הרצף המתאימות מאד לצרכיו של רונן. מכל מקום, נראה שבית הספר בעיר בה מתגוררת האם נותן פתרון טוב יותר בהווה ובעתיד לרונן, מבחינת יכולתו להשתלב חברתית ולפתח עצמאות מבלי להידרש לנסיעות מיותרות" (שם). במהלך חקירתה, הופנתה המומחית לחוות דעתה בה כתבה, בין היתר, כי התעקשותו של האב נובעת מרצון לשליטה, והוסיפה: "... יש בית ספר ליד הבית של אמא, אין בית ספר ליד הבית של האבא, אין סיבה שהילד לא ילמד בבית ספר ליד הבית של האמא חוץ מזה שהילד כבר משוכנע שזה בית ספר רע" (עמ' 95, ש' 1 ואילך).

     

    בהמשך היא הוסיפה בעניין זה לאמור: "... בסוף ילדים הולכים ומתחברים עם הילדים שגרים איתם בשכונה, שגרים קרוב אליהם. אם הוא לא גר ליד בית ספר הסיכוי שלו להתחבר עם ילדים ולפגוש אותם באופן תדיר יותר קטן מאשר אם הוא לומד בבית ספר בשכונה ויש עוד ילדים מהשכונה שלומדים בבית ספר ולא תלויים בהסעה כדי לפגוש אותם, זה מקל על החיים" (ר' עמ' 95, ש' 9 ואילך). המומחית טענה כי להתרשמותה רונן עוין את בית הספר בעיר בה מתגוררת האם משום עמדתו של האב, והוסיפה: "... צריך לבדוק מה מצבו היום, זאת אומרת מה רמת העוינות שלו לבית הספר. אני חושבת שזה נזק מאוד גדול שהוא עוין לבית הספר היום, צריך לעשות שם עבודה לתקן את זה. השאלה כמה מהר אפשר לעשות את העבודה" (ר' עמ' 95, ש' 16 ואילך).

     

51. עמדתה של המומחית באשר לבית הספר בעיר בה מתגוררת האם הייתה נחרצת וחד משמעית ובמילותיה: "אני חושבת שהילד צריך ללמוד בעיר בה מתגוררת האם ואני אומרת את זה במפורש. זה לא נראה לי בעייתי. בעייתי שהילד נוסע, גם האב וגם האם באותו רחוב יש בית ספר טוב עם המשך לחטיבה. ל[בית ספר בעיר א'] אין המשך לחטיבה... יש לילד בית ספר מתחת לבית והוא נוסע מבית האב ומבית האם וזה חבל מאוד" (עמ' 53, ש' 34 ואילך). המומחית נשאלה שוב ושוב על אודות בית ספרו הנוכחי של רונן, והשיבה: "זה שליטה, אין סיבה אחרת. הוא היה צריך ללמוד בבית ספר ליד הבית של האם. הילד כל הזמן נוסע, הוא מסכן, באמת... על סמך הנתונים שנמצאים כרגע, בהתחשב בזה שיש ליד בית האם חטיבה ותיכון שמאוד מתאימים לצרכים שהילד יוכל

    להיות בקשר עם הילדים האחרים במסגרת כי כרגע הוא לומד במסגרת שהיא לא ליד בית האם ולא ליד בית האב וצריך הסעות כל הזמן, אז כן, אני לא רואה סיבה שלא" (עמ' 54, ש' 10 ואילך).

     

52. לאחר ששמעתי בקשב רב את המומחית ולאחר שנתתי דעתי לכל העולה מהדו"ח, נחה דעתי כי על רונן להתחנך בבית הספר בעיר בה מתגוררת האם הסמוך לבית האם. לצערי הרב, שלל נימוקיו של האב להותרת המצב על כנו הוכחו ככאלה ששמים במרכז את טובתו של האב ולא את טובתו של רונן. אינני רואה כל טעם כי בנסיבותיו של המקרה, לא כל שכן, לנוכח צמצום הסדרי השהייה של רונן עם האב, על רונן להוסיף ולהיטלטל משני בתים לבית ספר אחד ומרוחק. אף אני בדעה כי אין כל טעם מבורר אמיתי הקשור בטובתו של רונן בהותרתו בבית הספר הנוכחי, ותחת הנסיבות שנגלו בפני ובשים לב לדו"ח החמור שהוגש ולכל העולה ממנו, אני סבור כי לא ניתן להלום את טובתו של רונן בהמשך לימודיו בבית הספר הנוכחי וכפועל יוצא יש להעבירו לבית הספר בעיר בה מתגוררת האם.

     

53. באשר לדחיפות במתן הסעד; עיון בתיק הממוחשב יראה כי האב ניסה לעכב את בירור התביעה, לרבות בניסיון לדחות את הדיון מאחר והאפוט' לדין הודיעה כי לא תוכל להתייצב לדיון השני שנקבע לחקירת המומחית. אציין כי במהלך הדיון הראשון, הודיעה האפוט' לדין לקטין כי עליה לצאת לדיון אחר תוך שהיא אומרת לפרוטוקול כי: "... אין לי יותר מדי מה להגיד, יש את המומחית מטעם בית המשפט ואם בית המשפט ירצה שאומר מה עמדתי, אומר" (ר' עמ' 43, ש' 20 ואילך). מיד לאחר מכן, ביקש ב"כ האב כי זו תמסור את עמדתה וכך היה.

     

54. חרף האמור, ניסה האב לדחות את הדיון, להתרשמותי, מתוך מטרה ברורה להוסיף ולקבוע עובדות בשטח ולדחות את הקץ כמה שניתן. האמור לעיל הובא כדי להסביר מדוע נדרשת החלטה מהירה וביצוע מהיר של כל החלטה שתינתן בעניינו של רונן כמו גם להראות כי אלמנט הזמן פועל לרעתו של רונן ולא להיפך וכיצד האב בהתנהלותו ובגרירת רגליו, הלכה למעשה, מעכב את הטבת מצבו של רונן.

     

    ה - הטיפולים ברונן:

     

55. כאמור לעיל, בחוות הדעת הומליצה המומחית כי האם תהיה אחראית לכל ענייני הטיפולים ברונן ובחקירתה בפני היא שבה על הדברים, תוך מתן מענים לכל השאלות שנשאלה. המומחית 'העלתה על נס' את הבעייתיות הרבה והקשה הנגרמת ממעורבותו הבלתי פוסקת של האב ואת הנזקים הנגרמים לקטין בשל כך, באומרה: "... יש רופא שמכיר, האם מציעה בוא נלך אליו והאבא אומר "אני רוצה רופאה אחרת" וכאן מתחילה הסאגה, אז אם אתה שואל אותי אם הגיוני להפקיד בידי האם את הטיפול התשובה היא כן כי כשזה מופקד בידי שניהם זה ודאי לא עובד" (ר' בעמ' 62, ש' 5 ואילך).

     

    לאחר מכן היא נשאלה והשיבה: "... יש לילד רופא שהאבא מסרב לקחת אותו ולו בפעם האחרונה כדי להיפרד ומושך ומושך ואז הוא אומר "אבל עכשיו אני בחרתי כבר רופאה". זה בדיוק המהלך הרגיל שקורה, שכל מטפל שהאמא מציעה נפסל ואבא מביא מטפל מטעמו, זה לא שונה משום מטפל אחר שראינו" (ר' בעמ' 62, ש' 12 ואילך).

     

56. המומחית הסבירה כי ברוב המקרים לא היה כל צורך לקחת את הילד לרופאים, כפי שנוהג האב לעשות מכל עניין פעוט לאמור: "אם יש צורך אני סומכת על האמא שהיא תיקח אבל אני חושבת שברוב המקרים אין צורך" (ר' בעמ' 63, ש' 7 ואילך).

     

57. ב"כ האם שאלה את המומחית בעניין זה, וכך נרשם:

     

    "ש:כמו שאת אמרת באמת רונן נלקח לרופאים ולכן מבחינתו כל דבר שקורה לו הוא צועק וזועק ומתחנן שהאם תיקח אותו לרופא על קוץ שנכנס לרגל, על שן שנופלת, כל כאב מדאיג אותו,

    ת: ואז גם זה הופך להיות גורם רע בקשר בין הילד לאמא כי אם היא לא לוקחת אותו לרופא אז היא מזניחה, מסוכנת לו, זה תהליך שכאילו גורר את כל המערכת לכיוון של "או שאת אמא מזניחה או שאת תיישרי קו עם הטירוף הזה" (ר' בעמ' 75, ש' 23 ואילך).

     

58. באשר לחוסר שיתוף הפעולה ובאשר לאי היכולת לשתף פעולה עם האב, השיבה המומחית: "... האב בוחר מטפל שנראה לו כי הוא עשה, הוא בחר ואז תמיד הוא יגיד "אבל כבר זה קיים" אז כל דבר אחר זה מונע את רצף ואז אנחנו רואים את זה שוב ושוב ש"חייבים לבחור את הבחירה שלי כי אני כבר בחרתי והוא כבר התחיל וכבר לא נשנה את הרצף", תמיד הוא יהיה יותר עקשן ויותר חזק, זה כמו טרור מזדחל כזה כי אף פעם אמא לא תוכל לבחור כי תמיד יש את השיקול המנצח הזה שכבר הוא בחר והוא לא מוכן למשהו אחר אז "את עכשיו מונעת מהילד" או "את עכשיו מונעת את הרצף" (ר' בעמ' 86, ש' 13 ואילך).

     

59. המומחית לא פסחה על העובדה כי האב הרבה "לפטר" מטפלים וכיצד הדבר משפיע על הילד: "היו מקרים במהלך חוות הדעת שבהם היו מטפלים שונים שהם סירבו לקחת את הילד כי הם אמרו שהאבא עושה להם טרור אז הנה התשובה. זה מזיק לילד" (ר' בעמ' 88, ש' 13 ואילך).

60. המומחית נשאלה האם האב אינו רואה את טובתו של הילד, והשיבה: "אני לא חושבת שהוא לא רואה, הוא רואה את טובתו של הילד אחרת ממה שאחרים רואים את טובתו של הילד. מבחינת האבא כל דבר שלא בשליטה מלאה שלו הוא מסוכן אז כל עוד הוא בוחר את המטפלים ובשליטה שלו ובראש שלו הם בסדר. אם האם בוחרת מטפל וזה לא בשליטה שלו המטפל הוא מסוכן, הוא יכול להיות פדופיל באותה מידה או מסוכן בדרך אחרת ואז הדרך להתמודד היא לעצור את החוויה שמסכנת את הילד" (ר' בעמ' 89, ש' 30 ואילך).

     

61. לדעתה של המומחית, המצב הנוכחי מביא לכך כי לא רק שרונן אינו מקבל מענה רפואי הולם אלא המענה שהוא מקבל מזיק לו, ובמילותיה: "אני חושבת שרונן לא מקבל מענה רפואי טוב לבעיות שלו, הוא לא מקבל מענה למה שצריך לקבל, הוא מקבל מענה למה שהוא לא צריך לקבל" (ר' בעמ' 91, ש' 20 ואילך). המומחית נשאלה כיצד ההמלצה כי האם תהיה האחראית לכל הטיפולים ברונן תיטיב עמו, והשיבה: "כי אז א' מפגשים עם הרופאים יהיו יותר רלוונטים למציאות, וב' המידע שהרופא יקבל יהיה יותר רלוונטי למציאות. שוב, האב אישר מאוד חכם, רוצה את טובת הבן שלו והוא משכנע ורופא שרואה אותו לרופא בקופת חולים רואה אותו לרבע שעה והאב אומר לו "זה ככה וככה", אין לו סיבה לחשוב אחרת, אז הוא לוקח את האנמנזה, את הסיפור שהאב מספר, זאת האמת עכשיו ועל זה אנחנו בונים, על הדבר הלא תקין הזה אנחנו בונים עכשיו את המציאות ומגיבים לה" (ר' בעמ' 92, ש' 1 ואילך).

     

62. לאחר שקראתי את הדו"ח ושבתי ובחנתי את דבריה של המומחית בפני, אני מוצא לאמץ את ההמלצה בעניין זה. להתרשמותי, המשך מעורבותו של האב בענייני הטיפול ברונן לא רק שלא יטיב עם רונן, אלא יזיק לו, בדיוק כפי שהוא מזיק לו עד כה. אני מודע לחלוטין לזכותם של שני ההורים לקבוע בענייני אפוטרופסות - וחלק מהטיפולים אכן עונה להגדרה זו - ויחד עם זאת, במקרה מאד מיוחד זה, הגעתי לכלל דעה ומסקנה ברורות כי טובתו של הקטין וחתירה לטובתו זו, מצדיקה ומחייבת כי האם תהא האחראית הבלעדית לכל טיפול שיינתן לקטין. להתרשמותי, כל ויתור בעניין זה לאב יגבה מחיר כבד מרונן ולכך לא אוכל ליתן ידי.

     

63. מהיכרותי את האם ברבות השנים, ובהלימה לכל מה שנכתב על אודותיה בדו"ח המומחית, אני סמוך ובטוח כי אך ורק טובתו של רונן עומדת לנגד עינייה. האם רואה בכל העניינים הקשורים לרונן את מה שהם באמת, קרי: נועדו לשם רונן ולטובתו לבד, וראיה אחת מיני רבות היא הסכמתה הזמנית של האם שלא לעשות שינוי בבית ספרו של הקטין חרף ההמלצה שבחוות הדעת, מעשה שניכר היה שנעשה מתוך ראיית טובתו המזוקקת של הקטין בלבד ולא משום כל נימוק אחר.

     

64. גם בעניין זה השיבה המומחית לאמור: "במהלך חוות הדעת עולה שאלה אחת פרקטית, לאן הילד ילך? האמא רוצה בית ספר אחד, האבא רוצה בית ספר אחר. האמא בוחנת את טובת הילד ומקבלת את מה שהאבא ביקש, אז להגיד שהיא לא נותנת שום מקום ושהיא לא מסוגלת להתגמש זה קצת קשה כשהמציאות היא בסוף שהיא זאת שמתגמשת" (ר' בעמ' 72, ש' 30 ואילך).

     

65. לצערי הרב, לא רק שאינני יכול לומר דברים דומים על האב, אלא שהמציאות מעולם לא הייתה הפוכה מכך. האב לא רואה ברונן כבעיקר אלא בו עצמו משל ההליך כולו נסוב סביב האב ולא סביב רונן ואין לנו ראיה טובה יותר מאשר לגשת לדבריו של האב בסיכומיו, עת כתב (דוגמאות ספורות בלבד) על המלצות המומחית שהן: "ההמלצות החמורות כנגדו" (ר' בסעיף 30(ח)); במקום אחר כתב: "בזמן הרב שחלף בוצעו על ידי האב שינויים בפועל אשר מייתרים את ההמלצות הקיצוניות כנגדו בחוות הדעת" (ר' בסעיף 30(כב)); על ההמלצות בעניין הקטין והטיפול בקטין כותב האב כי הן: "ניתנו באופן רשלני ומוטה כנגד התובע" (ר' בסעיף 30(כה)). וכאמור, לא מדובר ברשימה סגורה.

     

66. כאמור לעיל, בעוד שהאם שמה את רונן במרכז ופועלת ללא לאות להיטיב עם מצבו, האב שם עצמו במרכז תוך שרונן משמש עבורו גם ככלי לשליטה הן באם והן ברונן. אני מודע לחלוטין למשמעות הדברים ואולם על התרשמותי להיאמר, לא כל שכן כאשר יש לה סימוכין רבים.

     

67. מכל המקובץ לעיל, הריני לקבל את ההמלצה בעניין הטיפולים ברונן כך שהם יהיו באחריותה של האם בלבד.

     

    ו' - בית עיקרי והסדרי קשר:

     

68. המלצות המומחית היו כי לרונן יהיה בית עיקרי (בית האם) תוך צמצום הסדרי הקשר שבין האב לבין רונן. גם בעניינים אלו המומחית נשאלה ארוכות והשיבה באורך רוח ובמקצועיות לכל שאלה שנשאלה. המומחית הסבירה כי ההמלצה באה לשרת כמה מטרות ולדבריה: "ראשית זה יציבות, הילד צריך יציבות. אפשר לתת לינה אחת בשבוע, אבל הילד צריך בית מרכזי, לדעתי. מעבר לזה, יש משמעות לפעילויות שהוא עושה בבית האב... יש הרבה פתולוגיה. כאילו זורמים עם הילד, עם הרעיונות שלו... כל דבר בנפרד הוא נחמד, אבל יש משהו במסה הכבדה הזו שזה חונק. זה כאילו לקחת את הדפוסים של הילד ולהקצין אותם... בינתיים הילד נחשף לדברים שהם לא טובים בעיניי, בגלל הכמות, העוצמות לא סבירות. הסיבה השלישית שהיא פחות רלוונטית עכשיו זה הקרבה לבית הספר... ההתנהלות אצל האב חייבת לעבור שינוי מאוד יסודי וזה לא נעשה ברגע" (ר' בעמ' 47, ש' 9 ואילך).

     

69. בהמשך, הסבירה המומחית כי: "... הוא חי בסביבה מפוצלת, מאוד לא בריאה רוויה הסתרות, לא בריא לאף ילד, ודאי לא בריא לילד כמו רונן והשלכות של זה, אנחנו ראינו את זה אצלנו... זה לחוות את העולם כעולם עוין, רודפני, הוא חי בתוך עולם פרנואידלי כמעט. עולם שבו כל רגע יכול לקרות אסון, כל דבר שקורה הוא נורא גדול, נורא מפחיד, זה לא עולם בריא לחיות בו" (ר' בעמ' 89, ש' 7 ואילך). התנהלותו של האב בפני, כמו גם כמות הראיות שהונחה בפני בעניין זה, מכוונות למסקנות המומחית הנ"ל.

     

70. המומחית מציינת כי דווקא שינוי בהסדרים עשוי להביא לשינוי אצל האב ואצל רונן, באומרה: "להגיד "לא נשנה שום דבר והאב יעבור שינוי", חלק מלעבור שינוי זה לשחרר עכשיו, להגיד "אני מבין שאני צריך לעבור שינוי, אני מקבל את זה שהילד יהיה עכשיו יותר אצל האם, עד שאצליח להבין מה רוצים ממני ואצליח לשנות" ואז נראה. חלק מהכרה שיש בעיה זה להכיר בזה שצריך גם לצמצם את זמני השהות. מה שקורה היום הוא לא טוב, מה שבהשפעה של האבא הזה גם אם לא בהסתה ישירה, הוא לא טוב. הילד לוקח את הדפוסים של האב שהוא נחשף אליהם, למקומות לא טובים. זה לא שאפשר ללחוץ על כפתור עכשיו והכל משתנה, זה לא עובד ככה" (ר' בעמ' 47, ש' 21 ואילך).

     

71. האב הרבה לומר כי הוא עשה שינויים, ואולם דבריו נשמעו מהפה אל החוץ ואין לי בדברים כל אמון. מעניין כי אותו שינוי עליו מצהיר האב לא הפריע לו להגיש סיכומים בהיקף בלתי מתקבל על הדעת (106 עמודי מלל), תוך שהוא מוסיף לתקוף ולבטל כל מי שדעתו לא כדעתו. עוד על דרכיו של האב לומר דברים מהפה אל החוץ, ר' פרוטוקול מיום 30.8.2023 בעמ' 41-42 והערת בית המשפט.

     

72. באשר ליציבות שכה נדרשת לקטין, השיבה המומחית: "יציבות, חלק מהכוונה זה ילד שיש לו בית והרגלים מרכזיים, זה חלק מיציבות. היום הוא חי בשתי מערכות השונות האחת מהשניה, וזה לא מקנה לו תחושת יציבות. אין לו בית. אם הבית של האב היה מספק לילד את הצרכים שלו, אז היה אחרת. המצב היום, אני יודעת שהאב מאוד אוהב את הילד שלו ומאוד רוצה את טובתו... כאשר יש שני בתים תקינים, אני גם חושבת שצריך שוויוניות, אבל כאן זה לא המצב" (ר' בעמ' 47, ש' 34 ואילך).

     

73. גם המומחית לא יכולה הייתה שלא לשים לב כי האב עסוק בעיקר בעצמו ופחות ברונן, באומרה: "מצד האב היתה חסרה לי שאלה, לשאול אותי מה לדעתי הכי טוב לילד. אני חושבת במצב הנוכחי שטוב לילד לישון אצל האם בלבד בימי השבוע. אני כן מבינה וכואבת את מה שהאב חווה, שלוקחים לו את הילד. הייתי נורא רוצה שהאב יבין על איזה רקע זה בא ויסכים לעבור טיפול, כדי שאפשר יהיה לשנות דברים" (ר' בעמ' 51, ש' 6 ואילך). כאמור וכמובא לעיל, זוהי גם הייתה התרשמותי המדויקת מהאב, אשר שם עצמו במרכז תחת שישים את רונן ויחתור באמת ובתמים להטבת מצבו של רונן תחת מצבו שלו.

     

74. המומחית הוסיפה לשלול את הלך מחשבתו של האב, משל ביתו הוא בית מיטיב לרונן באומרה: "... בבית של האב אנחנו חיים במין עולם דמיוני שבו לא צריך לדאוג כי אבא ישמור, אם יקרה לך משהו נלך לרופא, הוא תמיד יגן עליך, החרדות מתחילות במקום שהוא המקום שלא שומר, שאם אתה נופל אז בסדר, נפלת, תקום ותמשיך, נעקצת אז נעקצך, לא קרה שום דבר. מקום שבו אתה משתחרר, החרדה היא חרדה של מפגש עם העולם האמיתי. כי בעולם המאוד שמור אצל האבא אין חרדה, אנחנו ישר נותנים מענה לחרדה, אנחנו חיים במין עולם דמיוני שבו כל דבר שעלול לעורר חרדה מקבל מענה אבל זה לא בריא כי במציאות אתה לא יכול לחיות ככה" (ר' בעמ' 77, ש' 33 ואילך).

     

75. המומחית מסבירה את הקושי הנובע מקיומם של שני בתים, כאשר זה שמיטיב עם רונן ניכר לו כמזיק ולהיפך, ובמילותיה: "נכון הוא חי בשני בתים מאוד שונים אחד מהשני שהבית שהוא יותר בריא הוא יותר ויותר פוחד ממנו, הוא חי בו בחרדה נוראה ומתרחק ממנו והבית השני הוא בית מאוד חרדתי שהוא לא סביבה בריאה לגידול. אז הוא נשאר בלי בית" (ר' בעמ' 85, ש' 29 ואילך).

     

     

76. עוד לא ניתן להתעלם כי הילד מוסת על ידי האב כנגד האם, כפי שהתבטאה המומחית: "זו היתה אינטראקציה קלאסית של ילד מוסת... אני חושבת שזה קשור יותר לאב, כן" (ר' בעמ' 51, ש' 13 ואילך). המומחית נשאלה האם צמצום הסדרי הקשר בין האב לקטין תפחית את ההסתה והשיבה: "כן, אני נזהרת מאוד השתמש ב"הסתה" אני לא חושבת שהאב מסית בכוונה, לא חושבת שהוא אומר לילד דברים נגד האמא בכוונה. אני חושבת שהוא משדר דברים מאוד לא טובים אבל זה לא צריך דווקא להיות דברים מילוליים, הוא לא צריך להגיד לו "אמא טועה" בשביל להבהיר לו שאמא טועה" (עמ' 85, ש' 12 ואילך).

     

77. ביני לביני, ברור כשמש כי כל אימת שהאב רואה צל גבהות כרכס הרים וכל אימת שהאב ממהר לקחת את רונן לרופאים וכאשר האם לא עושה כן, אף טבעי שרונן יפרש את התנהגותו והתנהלותו של האב ככזו שנועדה לשמור עליו ועלול לראות באם כמי שלא שומרת עליו. לצערי הרב, אותו עולם דמיוני ולא הגיוני בו גדל רונן בבית האב הפך להיות בעיניו של רונן כבית נורמאלי ודווקא ביתה הנורמאלי של האם הפך להיות בעיניו כבית מסוכן, וכלשונה של המומחית: "... האבא בנה בבית סביבה מוגנת לחלוטין, מזוהה לחלוטין עם חרדות שלו ושל הילד ונותנת להם מענה. בתוך הסביבה הזאת רונן כאילו נורמטיבי, הוא לא, הוא לגמרי לא, כי הסביבה היא לא נורמטיבית, כלומר הרצפה עקומה ואז הכל בסדר אבל כששמים רצפה ישרה רונן לא תקין" (ר' בעמ' 90, ש' 20 ואילך).

     

78. אשר על כן אני סבור כי טובתו של רונן מחייבת שיהיה לו בית אחד עיקרי וכך אני מורה, כפי האמור בהמלצה הראשונה שבדו"ח המומחית (עמ' 93-94).

     

    ז' - הדוד יאיר:

     

79. אחיה הבגיר של האם, יאיר, אף הוא על הרצף האוטיסטי. לטענת האב, יאיר מרבה לתקוף את רונן ובשל כך האב פנה לבית המשפט בעתירה למנוע כל מפגש בין השניים. יוער כי לא אחת פנה אב למשטרה ביחד עם הקטין והגיש תלונה כנגד יאיר.

     

80. בדיון מיום 30.8.23 נרשם מפני ב"כ הצדדים: "אנו מסכימים למפגשים בין הקטין לבין יאיר כפי שנרשם בדו"ח המומחית תוך שהאב מסיר אחריות מהנושא" (ר' בעמ' 44 לפרוטוקול) והסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה (שם). אשר על כן, הנושא מוצא ואין להידרש אליו שוב ובטח שלא לשנותו.

     

81. יחד עם זאת, לא ניתן שלא 'להעלות על נס' את ניסיונו של האב להשיב את הנושא לקדמת הבמה ולראיה, המקום הנכבד שהנושא קיבל בסיכומיו. באופן תואם למסקנות חוות הדעת (אותן האב שולל), הוסיף האב שלא להרפות מעניין זה חרף הסכמתו המפורשת בדיון. בסיכומי התשובה שלו התייחס האב לטענת האם בסיכומיה בדבר אותה הסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, לאמור: "כיצד יעלה על הדעת שהתובע יגיש בקשת רשות ערעור על החלטה שהתקבלה בהסכמתו שלו???" (שם בעמ' 3).

     

    וכך מסביר האב את 'פניית הפרסה' בעניין באומרו: "לאחר שבחקירת ד"ר וישנה ביום 29.11.23 נחשפו כל כשליה בהערכת המסוכנות שהיא ביצעה לדוד יאיר, המהווים שינוי נסיבות מהותי שלא היה קיים ביום 30.08.23, חזר בו התובע מאי התנגדותו לקיום המפגשים הללו..." (שם; הדגשה במקור).

     

82. טענתו זו של האב דינה להידחות מטעמים רבים. ראשית, ההסכמה מעולם לא סויגה כזמנית או עד להחלטה אחרת. שנית, היה ברור לצדדים ולבית המשפט כי בהסכמה זו תם בירור הנושא הקשור לדוד יאיר. שלישית, כל המידע שהיה נחוץ לאב בעניין הדוד יאיר היה ברשות האב ואין כל קשר לממצאי בדיקת המומחית כדי להוסיף ראיות בנושא. רביעית, קלוש עד בלתי אפשרי כי האב אשר מלין על כל מילה, תו או פסיק בחוו"ד המומחית מוצא להיאחז בדברים שלטענתו עלו במהלכה דווקא בעניין זה.

     

83. בחוות דעתה התייחסה המומחית לטענות האב בעניינו של הדוד יאיר, באומרה על הקטין כי: "... הוא חוזר כמנטרה על אמירות כנגד דודו יאיר, ומתאר רתיעה ופחד מהדוד שהוא מכנה מתעלל. כאשר הוא מתאר את הפגיעה של דודו האפקט אינו מותאם כלל, והוא אינו נראה מפוחד או מודאג, אלא להיפך – כאשר הוא מצהיר הצהרות נגד דודו או אמו הוא נראה מרוצה כאילו השיג נקודת ניצחון" (עמ' 70 לדו"ח). עוד נרשם בדו"ח כי: "הדוד יאיר, ובהמשך גם הסבתא ולעיתים אפילו האמא, הופכים בנרטיב של רונן למפלצות אלימות שיש להתגונן מפניהם..." (שם, עמ' 91).

     

84. המומחית העידה גם בנושא זה לאמור: "... אני גם רוצה להגיד על המניפולציות של הילד, שהוא כבר מסכן – לאורך כל הדוח כתוב שהילד מוסת, שהוא מדבר מגרונו של האב, שהילד מדבר על הדוד יאיר ומראה מכות שלא ייתכן שזה ממנו כי עברו כמה חודשים. לאורך כל הדוח יש אב מכוון, שמסית ועושה שטיפות מוח" (עמ' 40, ש' 8).

     

    ובהמשך: "אם אנחנו מפרשים את האלימות של יאיר, כאילו כמה בחומרה אנחנו רואים אותה, כמה מסוכנת אנחנו רואים אותה, כל מיני דברים כאלה, התפיסה של האבא מאוד תשפיע על התפיסה של הבן כי אותו אירוע בדיוק אנחנו יכולים לתת לו פרשנויות שונות. עכשיו בלי קשר לחוקיות, בלי קשר לזה שאסור שתהיה אלימות וכו', בשביל רונן אולי עדיף שאנחנו נתפוס את האירוע כפחות דרמטי אבל זה מאוד קשה" (עמ' 80, ש' 29 ואילך).

     

85. המומחית נשאלה על המסר שמועבר לרונן בעצם הגשת תלונה כנגד מי שנמצא אף הוא על הרצף. כך נשאלה וכך השיבה:

     

    ש:איזה מסר לדעתך האב מעביר לרונן שהוא התייחס בצורה כל כך לא מכילה בלשון המעטה, תלונות במשטרה, בדיקות רפואיות וזה כלפי האירוע שאירע עם הדוד יאיר שגם הוא מצוי על הרצף האוטיסטי כמי שהוא בעצמו בעל צרכים מיוחדים?

    ת:מעבר לזה שהקטסטרופליזציה של זה היא לא בריאה, אני חושבת שכן חשוב לציין שיאיר על הספקטרום וגם רונן על הספקטרום בתפקוד יותר גבוה מיאיר אבל עדיין הוא על הספקטרום. הוא ימצא קווים משותפים ואם אנחנו עושים איזושהי דמוניזציה של יאיר בהחלט יש לזה משמעות על מה רונן יחשוב על עצמו, כאילו אנחנו עושים דמוניזציה למישהו עם הפתולוגיה של רונן ולפעמים דפוסים דומים" (ר' בעמ' 82, ש' 15 ואילך).

     

86. אשר על כן, אני קובע כי הטלת הגבלות כפי שדורש האב בסיכומיו על מפגשיו של הקטין עם יאיר, לא רק שלא תגן על הקטין, אלא תפגע בו כמו גם בדרכי ההיקשרות שלו לאחר, לא כל שכן, לזה שמתמודד קשיים דומים. בשים לב לכל האמור לעיל, החלטתי מיום 30.8.23 מקבלת תוקף של פסק דין.

     

    ח' - מקומה של האם בחייו של רונן:

     

87. בחוות דעתה מצאה המומחית את האם כמי שפועלת לטובתו של רונן וכמי ששמה אותו ואת צרכיו במרכז. בנסיבות אלה, חתירתו של האב לפגוע בקשר שבין רונן לאם מזיקה לרונן כפליים, שכן דווקא ההורה שמיטיב עמו הוא ההורה שנתפס בעיניו כמי שמזיק לו, ולהיפך!

     

88. המומחית התייחסה בעדותה בפני לעניין זה לאמור: "... כל פעם שאמר משהו רע על האמא או משהו טוב על האבא זה היה כאילו "הנה השגתי את, סיפקתי את הסחורה, סיפקתי את זה" זה היה כל כך מנותק הקשר ומנותק אפקט, כאילו נכון שילדים על הספקטרום לפעמים האפקט שלהם לא ברור אבל אנחנו כאילו ראינו את הילד מדבר נורמלי עד שהוא מגיע למשפטים שהם לא קשורים והוא כאילו במין הבעת פנים, מן מביע רגש שהוא מנותק מההקשר הזה, כאילו ממש צריך להגיש איזה הישג שהנה הוא אמר את זה ואת זה, וגם הדרך השנייה זה היה באמת כאילו להשתבלל לגמרי, לברוח מזה שכשאמא דיברה אליו באופן שכן נגע בו אז הדרך שלו הייתה לסובב את הגב ולעשות רעש, לא לשמוע, לשיר לעצמו משהו, הוא לא יכול להרשות לעצמו להתחבר לרגע לרגש החם שהוא מכיר אצל האמא כי אז הוא לא יצליח לשחק את המשחק הזה, זה היה הרושם שהתקבל" (עמ' 83, ש' 6 ואילך).

     

89. המומחית העידה על מקומה של האם בחייו של רונן על רקע התנהלותו של האב, לאמור: "הילד כן בקשר עם האמא, כן מאוד אוהב את האמא וכו' אבל זה תהליך שיכול להוביל למקום לא טוב, לאבד את אמא במקרה הזה זה אסון בשביל הילד, ממש... קיומה של האמא בחייו, האמא הספציפית הזאת, ההורות הספציפית שלה היא גורם ממתן ובריא לילד" (עמ' 85, ש' 7 ואילך).

     

90. המומחית העידה בפני שעות ארוכות והתרשמתי ממנה לחיוב ולטובה. המומחית ענתה כמיטב ידיעותיה לכל השאלות ולחלוטין לא התרשמתי כי המומחית העדיפה צד זה או אחר משיקולים לא עניינים. בעניין זה האב מלין כי המומחית קיבלה את עמדתה של האם, וכי מה מצופה ממומחה לאחר שבחן ובדק עד דק את עניינם של הצדדים, כי יוסיף לשמור על "ניטרליות" מבלי להביע דעה?!

     

91. לצערי הרב, וכמאמרה של המומחית, האב רואה בכל מי שדעתו אינה כדעתו של האב כאויב וכמי שבא להזיק לאב ולפגוע בו. כך לדוגמא, האב הגיש תלונה כנגד אחד המטפלים בטענה שזה תקף את הקטין. האב אף התגולל על המומחית בסיכומיו ולא מדובר ברשימה סגורה.

     

92. לנוכח האמור לעיל, התרשמתי כי נוכחותה של האם בחייו של הקטין קריטית להתפתחותו התקינה, אגב צמצום אינטראקציות בין האב לבין הקטין שכה מזיקות לו.

     

    ט' - טענות האב כנגד חוות הדעת:

     

93. לאחר שאמרנו את כל זה, ברור כשמש כי האב ביקש לפסול את חוות דעתה של המומחית, ולדבריו יש לשם כך לא פחות מ 25 נימוקים. שוב, האב מסרב לראות את הכשלים ואת הפגמים שבהתנהגותו שלו וטיעונו גם בנושא זה רק מוסיף ומוכיח את שנכתב על אודותיו בדו"ח המומחית. למען הסר כל ספק, זוהי זכותו ולעיתים אף חובתו של בעל דין לבקש לפסול חוו"ד מומחה, ואולם במקרה זה מצאתי כי האב עשה שימוש בזכות זו ללא כל ביסוס וללא כל סימוכין כאדם הבורח מבשורה.

     

94. להלן אתייחס לעיקר טענותיו של האב בעניין זה:

     

    • המומחית הסתמכה על חוו"ד פרטיות מטעם האם – המומחית הסתמכה על כל מה שחוותה במפגשים עם הצדדים ועם הקטין, מה גם שמעולם לא הוכנה חוו"ד מקיפה ויסודית כפי שנעשתה כאן. אף אם המומחית נחשפה לחומרים כאלה ואחרים, כלל לא התרשמתי כי הם שהיוו את אבני היסוד לחוות דעתה.

       

    • המומחית פעלה שלא בהגינות – לחלוטין לא התרשמתי כי כך היו פני הדברים. התרשמותי מהמומחית הייתה טובה ביותר, כזו ששמה אך ורק את עניינו של רונן לנגד עיניה בצורה שקולה, מדודה ובעיקר מקצועית, אגב מתן דוגמאות למכביר.

       

    • חוות הדעת לא עומדת בדרישות החוק – זולת גיבוב טענות ושברי טענות בנושא, לא מצאתי כי חוות הדעת הוכנה שלא כדין. המומחית לא פעלה לבדה, אלא עם צוות מקיף ומקצועי של "הבית של טלי" ולא מצאתי כל פגם בכך.

       

    • הסתמכות על חומרים שקיבלה מאת האם – הצדדים מסרו למומחית חומרים רבים ובעניין זה אף אין מחלוקת על הכמות הרבה של חומרים שנמסרו לה מאת האב דווקא, כך שטענתו של האב לא ברורה.

       

    • המלצות המומחית סותרות המלצות גורמים אחרים – וכי מה ציפה האב כי המומחית תפעל באופן תלוי בחוו"ד או במסקנות של אחרים? בעניין זה אציין כי מחד טוען האב כנגד חוו"ד המומחית מאחר והסתמכה על חומרים אחרים ומנגד טוען כנגד חוו"ד שלא הולמת חומרים אחרים (ר' גם בסעיף 48 לעיל).

       

    • הסקת מסקנות שגויות – מסקנות המומחית ראויות ומקצועיות וטוב יעשה האב באם יפנה לחוות הדעת ויפעל לאורה.

       

    • נטייה לטובת האם – התרשמתי כי המומחית פעלה ביושר ובמקצועיות והעובדה כי מסקנות חוו"ד אינן לרוחו של האב, אין בה כדי להעיד על המומחית ומעבר לכל האמור, אינני רואה צורך להרחיב.

       

    • המומחית לא הציעה חלופות מתונות – ביני לביני, לאחר קריאת חוות דעת המומחית לא היה זה חריג באם המומחית הייתה מציעה הפסקת המפגשים בין האב לבין רונן והשמתם תחת פיקוח. חרף זאת, המומחית לא המליצה כך, אלא המליצה על מפגשים באמצע השבוע ללא לינה ובסוף שבוע עם לינה, כך שגם טענתו זו של האב נדחית.

       

95. על פי הדין, "לבית המשפט שיקול דעת המאפשר לו לברור את הבר מן התבן ולהימנע מלדון במפורש בכל טיעון וטיעון, תוך שהוא מתייחס לטענות הנראות לו ענייניות ורלוונטיות" (רע"א 7071/22 ד"ר קרפ נ' אפריקה ישראל מגורים בע"מ (22.11.2022), סע' 6 לפסק הדין) וכיוון שכך לא מצאתי להתעכב על יתר טענותיו של האב בנושא.

     

    י' – הדין החל:

     

96. כידוע, "טובתו של ילד אינה מושג תיאורטי. לעניינה נדרש בית-המשפט לקביעת מימצאים -שבעובדה. מימצאים אלה בית-משפט לא יוכל לקובעם - על דרך הכלל - אלא אם יובאו לפניו ראיות; וראיות לענייננו פירושן הינו - בעיקרם של דברים - חוות-דעת של מומחים" (בג"ץ 5227/97 דויד נ' בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נה (1) 453, 462 - 463. כן ראו: בג"ץ 4238/03 לוי נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פ"ד נח(1) 481, 488).

     

97. ברע"א 975/23 חברת חשמל נ' פלונית (נבו, 7.9.23) נקבע בעניין מומחה הממונה על ידי בית המשפט, לאמור: "מומחה מטעם בית המשפט משמש "כידו הארוכה של בית המשפט", ותפקידו הינו לחוות דעתו בצורה אובייקטיבית, ללא משוא פנים כלפי צד זה או אחר... בתוך כך, על מומחה מטעם בית המשפט מוטלות חובות מוגברות להתנהל באופן שאין בו פגיעה במראית פני הצדק, ואשר אינו מגלה היעדר אובייקטיביות ומשוא פנים... יחד עם זאת, נוכח החובות המוטלות עליו כמפורט לעיל, נהנה מומחה מטעם בית המשפט ממעין "חזקת תקינות", כך שלא בנקל יפסול בית המשפט את מינויו... עוד נקבע כי לצורך פסילת מומחה מטעם בית המשפט מחמת משוא פנים או ניגוד עניינים, נדרש המבקש להצביע על אינדיקציות ברורות לקיומו של משוא פנים או ניגוד עניינים כאמור" (סעיפים 14-16 לפסק הדין). עוד נקבע בפסיקה כי ככלל יאמץ בית המשפט את המלצת המומחים שמונו על ידו, "...אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטיה מאותה המלצה" (ר' בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני (נבו, 2.5.2005)).

     

     

98. אשר על כן, קבלת חוות דעת מומחים היא האמצעי המרכזי שבידו של בית המשפט הדן בכל עניין הכרוך בטובתו של קטין. חוות הדעת מהוות חלק חשוב ומשמעותי של מסכת הראיות שבפני בית המשפט, על בסיסה מתגבשת תמונת המצב העובדתית העומדת להכרעה וכמאמר בית המשפט העליון: "חוות הדעת הן ההופכות את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי" (ר' בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (נבו, 1.5.2006)). 

     

99. בשים לב לכל האמור לעיל, לא רק שלא מצאתי נימוקים כבדי משקל לסתור איזו מהמלצות המומחית, אלא שלא מצאתי נימוקים כלל. למעשה, המקרה שבפני הוא מקרה קיצון בו האמת לא נמצאת באמצע או קרוב לאמצע, אלא האמת העגומה - כפי שאף משתקפת מהדו"ח - מלמדת כי יש לקבל את עמדת האם ולדחות מכל וכל את עמדת האב, כמו גם את טענותיו הקשות בגנות האם שנמצאו חסרות שחר. דו"ח המומחית האיר באלומת אור עוצמתית מציאות קשה עמה מתמודד הקטין, וההליך בפני לרבות דרך ניהולו על ידי האב, רק חיזקו את מסקנות הדו"ח, כפי שנכתב בהרחבה לעיל.

     

100. בהליך זה לא התבקשתי לקבוע בעניין טובתו של ילד ככל הילדים, אלא בעניין טובתו של ילד על הספקטרום האוטיסטי המתמודד עם קשיים ברורים, ומכאן ייחודיותו של המקרה ומכאן הצורך המיוחד להתאים את ההחלטה למידותיו של רונן. ילד שאינו מתמודד עם קשיים ייתכן והיה יודע כיצד לנטרל חלק 'מהרעשים' מכיוונו של האב, אולם כדברי המומחית שצוטטו לעיל, לרונן אין יכולות ו/או כוחות לעשות כן ותחת זאת הוא מעצים את המסרים המועברים לו מהאב, דבר שפוגע בו בכל שגרת חייו.

      

101. אודה ולא אכחד; רק במסגרת הליך זה עלה בידי לרדת לעומקם של דברים, בין היתר משום הגשתו של דו"ח המומחית וכל מה שעלה ממנו. עוד התרשמתי בהליך זה כי האב "הצדיק" את קביעותיה של המומחית על אודות התנהגותו ועל השלכותיה הלא מיטיבות על רונן.

      

102. בדיון מיום 30.8.23 נרשם מפי האב: "אני מבין שההתנהגות שלי לא חפה מפגמים. הכיוון הוא לא רק כיוון ביקורתי כלפי חוות הדעת, אלא גם להגיד האם משהו בי לא היה תקין. לנוכח הדברים שנאמרו ובאווירה שאמרת לקראת יום הכיפורים וכו', אני נוטל על עצמי לעשות חשבון נפש, לבדוק את הדברים, ללכת לטיפול פסיכותרפי עם מטפל או מטפלת שאני אבחר ולעשות את המירב למען הבן שלי. אני רוצה שלבן שלי יהיה טוב..." (עמ' 35, ש' 18 ואילך). לצערי, לא רק שאמירתו זו של האב נותרה ללא כל כיסוי, אלא שסיכומיו והתנהלותו הדיונית הוכיחו כי, כמאמר החכם באדם: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת א, ט).

      

103. בשים לב לכל האמור לעיל, מצאתי כי טובתו של רונן מחייבת אימוץ מלוא המלצות חוות הדעת וכך אני מורה.

      

      

104. הערה בטרם נעילה – במסגרת סיכומיו ביקש האב שאורה על עיכוב ביצוע פסק דיני, שכן בדעתו להגיש ערעור. מאחר ואינני סבור כי תוצאת פסק דיני היא בלתי הפיכה (כגון: החלטה המבטלת צו עיכוב יציאה מן הארץ; החלטה הקובעת הריסה מיידית של מבנה וכו') לא מצאתי לדון בדרישתו זו במסגרת פסק הדין. ככל שהאב חפץ, הוא רשאי לכלכל צעדיו בהתאם וככל שבקשה מסוג זה תונח על שולחני, אדרש לה בהתאם לדין.

      

105. אשר על כן ומכל המקובץ לעיל, הריני לפסוק כדלהלן:

      

     • מלוא המלצות המומחית מתקבלות וניתן להן תוקף של פסק דין, בכפוף לאמור להלן:

        

       1. האם תהא רשאית לרשום את רונן לבית הספר בעיר בה היא מתגוררת בהתאם לשיקול דעתה בלבד.

       2. האם תהא האחרית הבלעדית לכל ענייני בריאות וטיפול ברונן, אגב שיתוף האב מבעוד מועד בכל טיפול שאמור להינתן לו.

       3. נאסר על האב לקחת את רונן לטיפולים, למעט במקרי חירום בהם חובה לקחת את רונן לטיפול ולא ניתן להשיג את האם בטלפון או באמצעות מסרון. רק בהצטברות שני התנאים יחדיו (טיפול חירום (חלילה) ולא ניתן להשיג את האם) – יהיה רשאי האב לקחת את רונן לבית חולים (שוב, חלילה). בכל מקרה אחר על האב להישמע להוראות האם בעניין.

       4. באחריות האב להשיב את רונן לבית האם במועדים הקבועים.

       5. ההורים יפנו לקבלת הדרכה הורית.

           

     • באשר להוצאות ההליך – בשים לב למסקנות חוות הדעת ולאימוצן על ידי, האב ישיב לאם כל תשלום ששילמה בעבור חלקה למומחית. באשר לשכ"ט ב"כ האם – בשים לב לתוצאת ההליך ולהתנהלותו הדיונית של האב (ר' לעיל) מצאתי לחייב את האב לשלם שכ"ט ב"כ האם בסך כולל של 25,000 ₪. כל התשלומים ישולמו בתוך 15 ימים מהיום, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

        

     • תיק זה ייסגר.

        

       ניתן היום, י"ד שבט תשפ"ד, 24 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.