פס"ד בתיק עזבון בעניין צוואה באמצעות כיתוב בכתב יד על גבי הצוואה עצמה

בפני הליכים בעניין עזבונו של המנוח *** ז"ל.

במוקד פסק הדין עומדת המחלוקת בין הצדדים  - האם צוואת המנוח מיום 25.7.12 בוטלה על ידי המנוח כדין, אם לאו. לשון אחר – האם בעניין עזבון המנוח יש לתת צו לקיום הצוואה מיום 25.7.12 או צו ירושה.

רקע כללי:

1. המנוח *** ז"ל הלך לבית עולמו ביום **.** . המנוח היה כבן 79 במועד פטירתו, גרוש וללא ילדים.
2. בני משפחתו הקרובה של המנוח הן אחיותיו ואחייניו, אלו יורשיו על פי דין.

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 25.7.12 ערך המנוח צוואה בעדים, בפני עו"ד יצחק ג'רבי וגב' רעיה שטרית (להלן: "הצוואה").

4. הזוכים על פי צוואת המנוח הם אחיינו מר א' אשר זכה בזכויות המנוח במשק ואחות המנוח, אמו של א', גב' ר', שזכתה בכספים ובמכונית.

5. אין מחלוקת כי לאחר פטירת המנוח, נמצאה בביתו צוואתו, עליה נרשמה פעמיים בלורד שחור עבה המילה "מבוטלת", נמתחו שני קווים אלכסוניים לארכה של הצוואה ומופיעה חתימה הנחזית להיות של המנוח, לצד המילה "מבוטלת", בחלק התחתון של הדף.

6. אין מחלוקת כי לא אותרה צוואת המנוח ללא הכיתוב "מבוטלת".

טענות הצדדים:

7. יורשיו על פי דין של המנוח עותרים לקבלת צו ירושה. למען הנוחות יקראו להלן: "התובעים".

8. מר א' עתר לקיום הצוואה מיום 25.7.12. למען הנוחות יקרא להלן: "הנתבע". אמו של הנתבע גב' ר' תמכה בבקשת בנה לקיים הצוואה.

9. לטענת התובעים, צוואת המנוח בוטלה כדין, עת כתב המנוח על הצוואה "מבוטלת" פעמיים, שרטט קווים אלכסוניים על הצוואה וחתם את שמו. מאחר ולא אותרו עותקים נוספים של הצוואה, ללא הכיתוב הנ"ל, מדובר הן בהשמדה של הצוואה והן בביטולה בדרך שבה ניתן לערוך צוואה חדשה – בכתב יד של המנוח. התובעים טוענים כי לא ניתן לקיים הצוואה. בהעדר צוואה אחרת – יש ליתן צו ירושה.

10. טענתו המרכזית של הנתבע היתה כי המנוח לא ביטל כדין את צוואתו, אין לצד הכיתוב "מבוטלת" רישום של התאריך בו נרשמו המילים ולא ניתן לדעת מתי בוצע הרישום; המנוח לא חזר בו מרצונו לצוות לנתבע את רכושו; חוות דעת המומחה כי מדובר בכתב היד של המנוח נערכה באופן רשלני ויש לפסול מסקנותיה; עוד הוסיף הנתבע וטען כי המנוח הושפע השפעה בלתי הוגנת.

11. המחלוקת המרכזית להכרעה – האם בוטלה צוואת המנוח כדין ויש ליתן אחריו צו ירושה, לחילופין, האם יש לקבוע כי צוואת המנוח שרירה וקיימת ויש ליתן צו לקיומה.

דיון והכרעה:

12. כבר בתחילה יאמר כי מצאתי שהמנוח ביטל צוואתו מיום 25.7.12 ויש לפיכך לדחות הדרישה לקיום הצוואה וליתן צו ירושה לגבי עזבון המנוח. להלן יפורטו נימוקי.

13. סעיף 36 (א) לחוק הירושה , התשכ"ה – 1965 קובע:

"המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על ידי השמדת הצוואה; השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה."

סעיף 19 לחוק קובע:

"צוואה בכתב – יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו."

14. במקרה שבפני, יש לקבוע כי המנוח ביטל צוואתו כדין ועל פי הוראות סעיף 36 (א) לחוק, אם מאחר והשמיד צוואתו ואם מאחר וביטלה בדרך של כיתוב עליה בכתב ידו, באופן שלא מותיר מקום לספק באשר לרצונו.

15. כקבוע בסעיף 36 (א) לחוק הירושה – ניתן לבטל צוואה באחת הצורות לעשיית צוואה. החוק מאפשר, כמפורט בסעיף 19, עריכת צוואה בכתב היד של המצווה. אמנם, במקרה זה לא צויין  תאריך רישום המילה "מבוטלת" על גבי הצוואה, אולם פגם זה ניתן לתיקון בהתאם לסעיף 25 (א) ו  25 (ב) (1) לחוק, והכל כפי שיפורט בהמשך.

חוות דעתו של מומחה בית המשפט – הרישום על הצוואה בוצע בכתב היד של המנוח:

16. בדיון שהתקיים ביום 26.10.21 הסכימו באי כח הצדדים (הנתבע היה מיוצג אז על ידי ב"כ קודם שהוחלף על ידו בהמשך ההליך), למנות את המומחה מר אמנון בצלאלי לצורך בדיקת כתב היד ברישום על גבי הצוואה "מבוטלת" ובחתימה. בית המשפט מינה את המומחה שהוסכם על באי כח.

17. באי כח הצדדים פנו למומחה והמציאו לו דוגמאות חתימה וכתב יד של המנוח וכן את מקור הצוואה ועליה הכיתוב שבמחלוקת.

18. כמפורט בחוות דעתו של המומחה מיום 31.5.22, לא נותר בו ספק של ממש שהרישומים על גבי הצוואה והחתימה נכתבו על ידי המנוח. לא אותרו על ידי המומחה סימנים האופיניים לחיקוי או זיוף. המומחה ציין כי הגיע לדרגת המסקנה הגבוהה בעזרת כמות הדוגמאות הגדולה שקיבל לצורך השוואה.

19. ב"כ הנתבע טען כנגד ממצאי חוות הדעת, בשני קווי טיעון מרכזיים – הראשון – טענות המכוונות כנגד מקצועיות המומחה ומומחיותו, השני, טענות המכוונות כנגד ממצאיה של חוות הדעת.

20. בכל הנוגע לטענות כנגד המקצועיות של המומחה, לרבות טענות כנגד המכשור שהוא משתמש בו, העדרן של השתלמויות עדכניות וכיוצ"ב – אין כל מקום לדון בכך. זאת מאחר ומדובר במומחה שמונה בהסכמה של באי כח הצדדים ונבחר על ידם. חזקה שטרם הסכימו באי כח על זהות הגורם שיתן חוו"ד בתיק, נחה דעתם שהגורם המוסכם הוא בעל מומחיות מספקת בתחום הנדרש. לא ניתן לטעון כי המומחה אינו מומחה די הצורך, לאחר שהוסכם על מינויו והתקבלה חוות הדעת שאינה לרוחו של בעל דין.

21. יתרה מכך – בשום שלב לא התבקשה פסילה של המומחה, גם לא לאחר שהוגשה חוות הדעת הכוללת בעמוד הראשון לה את פרטי ההשכלה והניסיון המקצועי של המומחה. למעלה מכך, לאחר שהתקבלה חוות הדעת הראשונה, מונה המומחה להגשת חוו"ד נוספת בעניין כיתוב ביומני המנוח, מבלי שעלתה כל טענה כנגד המומחיות שלו.

22. גם הטענה כי המומחה מקורב בדרך כלשהי למשרד ב"כ התובעים, בשל כך שנתן להם בעבר חוו"ד פרטית, לא מספקת לצורך פסילת מסקנות חוות הדעת. המומחה ציין כי מאז חלפו שנים רבות (פר' מיום 22.1.24 עמוד 15 שורה 18). אין במתן חוות דעת מקצועית פרטית, לבקשת מי מבאי כח לפני שנים בהליך אחר שאינו קשור לצדדים בהליך הנוכחי, בכדי ללמד כי המומחה הטה את חוות דעתו. גם בטופס 6, הצהרת מומחה המוגשת על פי התקנות, יש להצהיר על חוות דעת שניתנה לבעלי הדין או באי כוחם רק בשנתיים שקדמו למינוי, והמומחה הבהיר שחלף זמן רב יותר.

23. הטענה של הנתבע ולפיה בהליכים אחרים היו מקרים בהם בתי המשפט לא קיבלו את חוות דעתו של המומחה והעדיפו חוות דעת אחרת על פניה, גם בה אין בכדי ללמד כי במקרה שבפני יש לפסול את חוות הדעת. ברי כי כל מקרה נבחן לגופו, ואין בתוצאות של הליכים אחרים בכדי ללמד שיש לדחות את מסקנות המומחה בהליך זה.

24. בכל הנוגע לטענות כנגד המסקנות בחוות הדעת – לטענת הנתבע, קיימים הבדלים בין חתימת המנוח ותכונות הכתיבה על גבי הצוואה ובין חתימות ותכונות כתיבה במסמכים אחרים. המומחה נחקר בעניין זה והבהיר כי הווריאציות השונות מצויות בדוגמאות, כלומר שמדובר בחלק מאפשרויות הכתיבה של הכותב (פר' מיום 22.1.24 עמוד 28 שורות 5-7). "היו לפחות מאות של תכונות מתאימות בשתי ההשוואות" (עמ' 30 שורה 6), "בדוגמאות יש את כל התכונות" (עמ' 30 שורה 29).

25. לסיכום נושא זה – חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שזהותו נקבעה בהסכמת באי כח הצדדים, לא נסתרה. בהתאם למסקנת המומחה הנני קובעת שהכיתוב על גבי הצוואה של המילה "מבוטלת", שרטוט הקווים האלכסוניים על גבי הצוואה והחתימה, נעשו כולם על ידי המנוח.

26. ביטול צוואה בכתב היד של המנוח הוא ביטול תקף שכן נעשה באחת הצורות לעשיית צוואה ועונה לפיכך על דרישת סעיף 36 (א) לחוק. יחד עם זאת, הכיתוב על הצוואה חסר תאריך ומכאן שלא כל דרישות סעיף 19 לחוק לגבי אופן עריכת צוואה בכתב יד קוימו.

27. בדנ"א 7818/00 אהרון נגד אהרוני, פורסם בנבו, נדונו ההבדלים בין כתב ביטול צוואה ובין עריכת צוואה ונקבע:

"הבדלים אלו מלמדים כי אין לעמוד על קיום הדרישות הצורניות לצורך ביטול צוואה באותה מידה בה עומדים עליהן בעריכת צוואה, וכי בית המשפט רשאי ליישם הסדר משפטי היונק מזה הקבוע בסעיף 25 (א) לחוק הירושה ... אף שלא בהכרח זהה לו."

28. כן ראה בהקשר זה בספרם של כב' השופט שוחט, עו"ד פינברג ועו"ד ורו"ח פלומין "דיני ירושה ועזבון", הוצאת סדן מהדורה שביעית בעמוד 140:

"הכללים לבחינת תוקפה הצורני של צוואה אינם חלים באותה מידה גם על בחינת תוקפו הצורני של כתב ביטול צוואה. לעניין הצהרת ביטול, אפשר לקיים את הדרישות המהותיות של צורת הביטול בלא לדקדק בדרישות הפורמליות, ובלבד שבית המשפט שוכנע בגמירת דעתו של המצווה להצהיר על בטלות הצוואה."

29. סעיף 25 לחוק הירושה קובע:

"(א) התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, לפי    העניין, ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, לקיימה אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיפים 19, 20, 22 או 23 או בכשרות העדים, או בהעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

• בסעיף זה "מרכיבי היסוד בצוואה" הם:...
• בצוואה בכתב יד כאמור בסעיף 19 הצוואה כולה כתובה בכתב ידו של המצווה..."

30. אם כן – בכל הנוגע לכתב ביטול של צוואה, אין לדקדק בדרישות פורמליות ובלבד שרצון המנוח נהיר לבית המשפט.

31. בית המשפט יכול לעשות שימוש בסעיף 25 לחוק ולתקן את הפגם שנפל בדרך עשיית הביטול, דהיינו, בענייננו - העדרו של תאריך הביטול, אם השתכנע כי התקיימו מרכיבי היסוד - הדברים נכתבו כולם בכתב היד של המצווה. כאמור – רכיב זה קיבל מענה באמצעות חוות דעת המומחה שקבע שאכן מדובר בכתב ידו של המנוח.

32. עוד זקוק בית המשפט, לצורך תיקון הפגם לפי סעיף 25 לחוק הירושה, להשתכנע כי מדובר ברצונו החופשי והאמיתי של המצווה. כפי שיפורט להלן, מכלול הראיות בתיק, לא הותיר כל ספק בכך, והכל כפי שיפורט.

אין ספק כי הביטול נעשה על ידי המצווה מרצונו החופשי והאמיתי כדרישת סעיף 25 לחוק.

33. לא נטען בהליך וממילא לא הוכח, שהמנוח לא היה כשיר במועד הביטול או בכלל. למעשה, הצדדים כולם הסכימו שעד יומו האחרון היה המנוח צלול ועצמאי. הנתבע סיפר שיום אחד לפני מותו אמר המנוח לרב *** שהוא הותיר רכושו לנתבע (פר' עמוד 33 שורה 21), ומכאן שהנתבע עצמו ייחס למנוח כשירות. אחיו של הנתבע מר *** העיד שכחודש – חודש וחצי לפני מותו התייעץ עמו המנוח בעניין רכב חדש "והוא היה נשמע לי בסדר" (פר' עמוד 40 שורה 14). בתצהיר ע"ר של הנתבע, סעיף 57, ציין הנתבע: "אין עוררין כי המנוח היה מלומד, ידע בדיוק מה ואיך הוא עושה, ידע מה עליו לעשות בכל סיטואציה וסיטואציה ותכנן את צעדיו."

34. אם כן – לא נטען ולא הוכח כי המנוח לא היה כשיר עת ביטל את צוואתו.

35. באשר לטענה כי המנוח הושפע השפעה בלתי הוגנת, הרי שלא הוכח אף אחד מתוך כלל הרכיבים הנדרשים לצורך הוכחת הטענה בדבר השפעה כלשהי על המנוח.

36. ראשית – אמנם נטען על ידי הנתבע כי המנוח היה בשנים האחרונות לחייו חלש וקל להשפעה (תצהיר ע"ר סעיף 1), אך לא הוצגה חוות דעת או מסמך רפואי המלמד על כך. שנית- לא נטען שהמנוח בודד בדרך כלשהי מסביבתו על ידי מי מיורשיו על פי דין. המתנגד אישר כי המנוח היה קרוב אליו ביותר לאורך כל השנים עד מותו ולעולם לא נמנעה גישתו אליו: "תמיד התקשרתי אליו, תמיד הוא שוחח איתי, תמיד נפגשתי איתו. היינו יושבים מידי שבוע יחד...הוא ראה בי כמו הבן שלו תמיד עד יום מותו." (פר' מיום 22.1.24, עמוד 33 שורות 28-30).

37. עוד אישר הנתבע כי לא ידוע לו על מישהו שהמנוח שוחח עמו בעניין צוואתו, למעט הרב ***(עמ' 33 שורות 22-24).

38. מאחר ולנתבע היה קשר רציף עם המנוח, והוא עצמו טוען שאין לו ידיעה שהמנוח שוחח עם מאן דהוא על צוואתו, הרי שלא הוכח שהמנוח היה מושפע על ידי מי מיורשיו על פי דין או על ידי אחר, לבטל את צוואתו.

39. גם אם לא היה בפני כל מידע או נתון נוסף, די היה בכך. המנוח כתב בכתב ידו על הצוואה שהיא מבוטלת, שרטט קווים אלכסוניים על גבי הצוואה וחתם חתימתו. המנוח היה כשיר ולא הוכח שהיה נתון להשפעה בלתי הוגנת של פלוני או אלמוני. ניתן לעצור כאן ולקבוע: המנוח ביטל צוואתו באחת הדרכים הקבועות בחוק ופשיטא שלא ניתן לקיים צוואה שבוטלה.

40. ראה ע"א 719/97 אהרון נגד אהרוני שם נפסק מפי כבוד השופט ברק:

"אני מוכן להניח – בלא לפסוק בדבר – כי רישום בכתב יד המצווה המוחק את הוראות הצוואה (תהא צורתה אשר תהא) או המעביר עליה סימני ביטול מקיים את הדרישות של צוואה בכתב יד."

וראה גם בעמ"ש (חי) 26523-10-22 פלוני נגד פלונים, פורסם בנבו, שם נדחה ערעור על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה (כב' השופטת גורביץ – עובדיה), אשר קבע כי המנוח ביטול צוואתו לא רק על ידי השמדתה אלא גם בביטול מפורש בכתב יד – עת ציין את המילה "בוטלה" על גבי מסמך החזרת צוואה מופקדת וחתימתו לידה.

41. למרות האמור, ובבחינת למעלה מן הצורך לטעמי, יפורט גם כי הוצגו בפני בית המשפט אירועים התומכים במסקנה הבלתי נמנעת שהמנוח גמר דעתו לבטל צוואתו. זאת, ראשית, באמצעות עדותו של עו"ד ג'רבי שערך את הצוואה ושנית באמצעות יומנו של המנוח והדברים שנכתבו בו, כפי שיפורט להלן.

עדות עו"ד ג'רבי:

42. עו"ד ג'רבי, אשר הכיר את המנוח מאז היה עורך הדין ילד, הוא שערך עבור המנוח את צוואתו ושימש כעד לה. בתצהיר עדותו הראשית העיד:

"4. לבקשת המנוח אני ערכתי את צוואתו ביום 25.7.12, ובתום החתימה מסרתי לו עותקים ממנה, ונשארו אצלי גם שתי צוואות מקוריות חתומות על ידו.

5. בערך כשנה וחצי לאחר מכן, איני זוכר תאריך מדויק, המנוח הגיע אלי למשרד וביקש ממני לקבל את שתי הצוואות המקוריות שנשארו אצלי במשרד.

כמו כן, המנוח ביקש ממני למחוק את הקבצים במחשב שנוגעים לצוואתו. המנוח ביקש לראות בעיניו שאני מוחק את הקבצים, ואני עשיתי זאת בנוכחותו, ולבקשתו גם מסרתי לידיו את שתי הצוואות המקוריות שהיו במשרדי.

המנוח אמר לי שאם הוא ירצה לעשות צוואה חדשה – הוא יבוא אלי שוב.

התרשמתי לחלוטין שהמנוח החליט לבטל את צוואתו שערך אצלי, ואולי לכתוב חדשה בעתיד. המנוח באופן מוחלט לא רצה שישאר זכר לצוואתו, אפילו לא טיוטא במחשב שלי או העתק סרוק וחתום כפי שאני נוהג לעשות."

43. בחקירתו העיד עו"ד ג'רבי:

"העובדות הן שאחרי שנה וחצי שנתיים, אולי יותר לא תיעדתי, בא אלי המנוח ואמר לי תן לי חזרה את הצוואה, את ההעתקים שיש אצלך , שניים מקור זה מה שיש לי ויש לי מה שסרוק במחשב, את המקור שניהם נתתי לו, אני שומר את זה אצלי כדי לתת לרשם הירושות ובנוכחותו מחקתי גם מה שיש לי בתיקיה וגם ביקש סל מחזור, נכנסתי לסל המחזור, נמחק. לא השאיר זכר." (פר' עמוד 37 שורות 6-11).

עוד אמר: "הוא לא דיבר איתי על ביטול, הוא אמר לי "אם ארצה לעשות חדשה אבוא אליך" זה נתן לי התרשמות שהוא רוצה לבטל, זה ההתרשמות שלי בלבד." (פר' עמוד 40 שורות 3-5).

44. ב"כ הנתבע ניסה בזמן חקירתו של עו"ד ג'רבי להטיל ספק בכנות עדותו, מהטעם שעו"ד ג'רבי מצוי ביחסים חבריים עם אחות המנוח ובן זוגה. אינני סבורה כי בחברות של עורך הדין עם מי מהיורשים על פי דין, יש די בכדי להטיל דופי בעדותו. בחקירתו נשאל עו"ד ג'רבי על ידי ב"כ הנתבע האם הקשר עם היורשת השפיע על העובדות שהוצגו בתצהיר. עו"ד ג'רבי השיב: "בכלל לא. לא על הצוואה ולא על התצהיר." (פר' מיום 23.1.24 עמוד 28 שורות 6-8). לא הוכח שיש להטיל ספק בדבריו של עו"ד ג'רבי, עדותו הותירה רושם מהימן ואני מוצאת לתת בה אמון.

תרשומות ביומני המנוח:

45. תמיכה נוספת לעובדת רצונו של המנוח לבטל צוואתו, ניתן למצוא ביומניו של המנוח. ביום 24.1.14 כתב המנוח ביומנו: "א' פגע בי קשות". המומחה נדרש גם לכיתוב זה ומצא, בחוות דעתו מיום 18.5.23, כי מדובר בכתב ידו של המנוח.

46. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בסמוך לאותו כיתוב, נפל דבר ביחסים בין המנוח לנתבע. הנתבע מאשר כי בעת ביקור של המנוח בבית אחותו ר', אם הנתבע, אמר לו דבר מה שפגע במנוח. לטענתו, שוחח לאחר מכן עם המנוח והדברים הסתדרו. ראה בעדותו מיום 22.1.24, עמוד 35 שורות 11-25. לאחר תיאור הדברים שנאמרו על ידו למנוח, מספר הנתבע: "כעבור כמה חודשים הוא פגש את אמא שלי ואמר לה "א' פגע בי"...ואז התקשרתי אליו ואמרתי לו "אמא אמרה לי שאתה פגוע ממני במשהו" הוא אמר "אז אמרת לי כך וכך" אמרתי לו שאמרתי את זה בצחוק, זה היה בהלצה הכל ואני מבקש סליחה. וזהו, נגמר, הכל בסדר...".

47. האם גם המנוח היה בדעתו של הנתבע ש "זהו, נגמר, הכל בסדר"? כפי הנראה המנוח לא חש כך, שכן ביומנו כתב ביום 18.8.2014: "לקראת ערב א' התקשר אלי והתכחש שדיבר אלי בגסות ואמר לי את הדברים שנרשמו ב 24.1.2014. טען שזה לא קרה אלא אני חולם שקרה. במקום להכיר בעובדות ולהתנצל הוא מנסה להתעלם ולמחוק אותם מהמציאות."

48. נראה אם כן שהמנוח נפגע מהתנהגות הנתבע, כפי שהנתבע אף מאשר שהמנוח אמר לאמו. הנתבע אמנם סבר כי הדברים הוסדרו לאחר שהתנצל בפני המנוח, אולם מהדברים עולה כי המנוח המשיך ואחז בעלבונו, אף אם לא ניתק את הקשרים בינו ובין הנתבע.

התייחסות לטענות נוספות של הנתבע:

49. לסיום יש להתייחס למסמך בכתב ידו של המנוח שצורף כנספח 4 לכתב התשובה מטעם הנתבע. המסמך נושא תאריך 7.2012 (ללא ציון היום בחודש יולי). בכותרת המסמך שמות הנתבע ואמו, כתובת ומספר ת"ז. בהמשך נרשם: "לכתוב צוואה בכתב יד ולמוסרה לרשם בית משפט או רשם לענייני ירושה או נוטריון". לאחר מכן נרשם שם בנו של הנתבע.

50. ב"כ הנתבע טען בסיכומיו כי ממסמך זה ניתן להבין כי רצון המנוח להוריש לנתבע ולאמו. מאחר ואין ידיעה בדבר תאריך ביטול הצוואה, לא ניתן לשלול כי מסמך זה נכתב לאחר הביטול, והוא משקף את רצון המנוח באשר להורשה.

51. את הטענה הנ"ל לא ניתן לקבל ואין בה בכדי להשפיע על התוצאה אליה הגעתי בהליך זה.

52. ראשית - מאחר והמסמך איננו צוואה. מדובר בתרשומת המבטאת את כוונת המנוח "לכתוב צוואה" ולא בצוואה. שנית – המסמך נערך כפי שנכתב בו, בחודש יולי 2012. גם הצוואה שנחתמה במשרד עו"ד ג'רבי, נחתמה בחודש יולי 2012, לקראת סוף חודש יולי, ביום 25.7.12. דהיינו – סביר שהתרשומת הנ"ל נרשמה על ידי המנוח טרם ערך את צוואתו, שבוטלה בהמשך. ולבסוף – מהמידע העולה מהתיק, סביר יותר שהצוואה בוטלה בסמוך למועד בו כתב המנוח ביומן כי נפגע מהנתבע, שכן גם עו"ד ג'רבי העיד שהמנוח הגיע למשרדו וביקש לקבל לידיו את מסמכי הצוואה ולמחוק כל זכר ממנה במחשב, כשנה וחצי לאחר עריכת הצוואה או למעלה מכך. מכאן, נראה כי רצון המנוח לבטל צוואתו התגבש בשנת 2014 ולא נראה לפיכך סביר שאותו מסמך נערך לאחר מועד הביטול כפי שטען הנתבע.

53. עוד יש להתייחס לחוות דעת המומחה אשר התבקש לבחון את הפעולות שבוצעו במחשבו של המנוח, וקבע כי לא נמצאו עדויות לכך שהמחשב שהועבר לבדיקתו היה אכן של המנוח. ב"כ הנתבע טען בסיכומיו לשיבוש ראיות. מנגד טען ב"כ התובעים כי חרף החלטות בית המשפט על מסירת הטלפון של המנוח למנהל העזבון, המשיך והחזיק הנתבע במכשיר הטלפון, לצורך הסתרת תוכנו. בסופו של יום, העדר אינדיקציה כי המחשב שנמסר לבדיקה היה שייך למנוח או העדר מסירה של הטלפון על ידי הנתבע, אין בהם בכדי לשנות תוצאות ההליך.

לסיכום הדברים:

54. לטעמי, לשם הכרעה בהליך זה, ניתן להסתפק בכך שהוכח שהמנוח כתב בכתב ידו על גבי צוואתו שהיא מבוטלת, שרטט שני קווים אלכסוניים וחתם בחתימתו.

55. מדובר בביטול בכתב יד, כאשר כתב יד זו אחת הדרכים לעשיית צוואה וניתן לפיכך לבטל צוואה בדרך זו.

56. את הפגם הנובע מהעדר תאריך ניתן לרפא, מקום בו אין לבית המשפט ספק כי הדברים משקפים את רצון המנוח. במקרה זה, כל ספק לא התעורר שכן לא הוכח שהמנוח היה בלתי כשיר או שהושפע בהשפעה בלתי הוגנת.

57. בנוסף, לחיזוק הדברים וכרקע להם, הוכח שהמנוח ניגש לעורך הדין שערך את הצוואה, ביקש לקבל לידיו את העותקים המוחזקים במשרד עורך הדין, ביקש מעורך הדין למחוק את קבצי הצוואה מהמחשב, ואף ביקש למחוק אותם מסל המחזור שבמחשב, וכך נעשה בנוכחותו.

עוד הוכח שהמנוח תיעד ביומנו שנפגע מהנתבע ולא קיבל ככנה את התנצלותו, ובכך יש בכדי להציג המניע לפעולת ביטול הצוואה. אך יובהר – גם אם המניע לא היה ידוע לבית המשפט, משלא התעורר ספק בדבר פעולת הביטול, לא ניתן לקיים את הצוואה כפי שמבקש הנתבע.

58. בפשטות ניתן לומר כי בית המשפט אינו יכול לקיים צוואה, כאשר על שני העותקים היחידים שמוצגים נרשמה על ידי המנוח המילה מבוטלת פעמיים, נמתחו קווים אלכסוניים והוספה חתימת המנוח. האם יכול בית המשפט להתעלם מרצון כה ברור וחד משמעי של המנוח לבטל את המסמך שמוצג עתה בפני בית המשפט? בפני רצונו הברור של המנוח, על בעלי הדין וגם על בית המשפט, להרכין ראש.

59. סוף דבר –

• הנני קובעת כי צוואת המנוח מיום 25.7.12 בוטלה כדין על ידי המנוח.
• ניתן בזאת צו ירושה אחר המנוח כמבוקש בבקשה שהוגשה בת"ע 44526-03-21. ב"כ התובעים יגיש פסיקתא לחתימה.

60. הוצאות: לאחר שלקחתי בחשבון כי התקיימו בהליכים בעניין עזבון המנוח שישה דיונים, מתוכם שלושה דיונים לשמיעת ראיות וסיכומים, וכן לקחתי בחשבון את מכלול המסמכים, כתבי הטענות והתצהירים שהוגשו לתיקים, הנתבע ישלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, בגין הוצאות ההליך, סך כולל של 60,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 60 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה כדין, מהיום המיועד לתשלום ועד ליום התשלום בפועל.

61. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסגור את כל התיקים.

ניתן היום,  י"ט שבט תשפ"ד, 29 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.