|
תאריך פרסום : 28/02/2024
| גרסת הדפסה
חדל"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
49214-09-22
22/02/2024
|
בפני השופט:
דוד שאול גבאי ריכטר
|
- נגד - |
המבקש:
פלוני עו"ד תום גלאור
|
משיבים:
1. הממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים 2. יוסף ניר (הנאמן) 3. בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נושה)
עו"ד מיכאל בן הרוש - בשם המשיב 1 עו"ד אורן בויאר - בשם הנאמן
|
פסק דין |
-
לפניי מונח עניינו של המבקש, אשר יזם הליכי חדלות פירעון, ולאחר הדיון היום נותרה להכרעה השאלה, האם לתת צו שיקום כלכלי, כעתירת הנאמן והממונה, או שמא לתת ליחיד הפטר לאלתר כבקשת באת כוחו.
רקע נדרש
-
ביום 21.9.2022 הגיש היחיד בקשה לצו פתיחת הליכים. מהבקשה עולה, כי היחיד כבן 44, נשוי בשנית, אב לילד כבן 16 מנישואיו הקודמים המתגורר עם גרושתו, עובד בניקיון. אשתו הנוכחית של היחיד אינה עובדת ונתמכת מקצבת נכות של הביטוח הלאומי. היחיד הצהיר בבקשתו על חובות בשיעור העולה על 200,000 ₪ לשישה נושים. ביום 10.1.2023 ניתן בעניינו של היחיד צו לפתיחת הליכים ע"י הממונה, בו נקבע צו תשלום חודשי של 650 ₪ בתחילה, ולאחר מכן של 1,200 ₪ בחודש, נוסף לתשלום מזונות לילדו בסך 1,250 ₪.
-
לקראת הדיון שהתקיים היום, אליו לא התייצבו מי מהנושים, הוגשו דו"ח ממצאי הנאמן והמלצת ב"כ הממונה, מכוח סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (החוק). מהדו"ח עולה, כי בקופת הנשייה הצטברו 5,900 ₪, כשעד לחודש ספטמבר 2023, עמד היחיד בצו התשלומים וכן בחובת הדיווח ושיתוף הפעולה, ואולם החל מחודש זה חדל לשלם, הואיל ולמרבה הצער נתגלה בגופו גידול מסכן חיים והוא חדל לעבוד במשרה מלאה, והוא נזקק לטיפולים קשים ותכופים. כמו כן נמסר, כי היחיד לא עמד בתשלום המזונות. בהקשר זה צוין, כי מבירור שערך הנאמן עלה, כי אמו של הקטין (הגרושה) עזבה את הארץ, והקטין מתגורר עם סבתו (אם הגרושה), ומסיבה זו הביטוח הלאומי אינו משלם את המזונות. עוד נמסר, כי אושרו בסה"כ 5 תביעות חוב העומדות על סך של 128,209 ₪, לרבות תביעת חוב של הנושה העיקרי, בנק דיסקונט בשיעור 68,004 ₪. נסיבות יצירת החובות נוגעת לחסרון כיס עקב היעדר עבודה בתקופת הקורונה, ומעורבות בתאונת עבודה בשנת 2021. הנאמן ערך בירור בנוגע לנכס נדל"ן שלכאורה רשום בעירייה על-שם היחיד, ואולם התברר כי פני הדברים שונים, והיחיד אינו בעלים של נכס זה.
עמדות הצדדים
-
בסופו של יום, המליצו הנאמן וב"כ הממונה על הטלת צו תשלומים של 1,000 ₪ למשך 36 חודשים בהינתן מכלול הנסיבות.
-
בדיון שהתקיים לפניי היום הציע ב"כ הממונה לתת כבר היום צו שיקום כלכלי, כאשר צו התשלומים המומלץ ייכנס לתוקף בעוד כחצי שנה, בכפוף להתבהרות מצבו הבריאותי של היחיד, שיש לקוות ולייחל שיחלים וישוב לאיתנו.
-
ב"כ היחיד עתרה לתת ליחיד הפטר לאלתר נוכח מצבו הרפואי המתדרדר, תוך שהיא תומכת טענותיה במסמכים רפואיים שהוצגו במעמד הדיון. אין מחלוקת על-סמך המסמכים, כי נוכח מצבו הרפואי של הנאשם קבע רופא תעסוקתי בעניינו שאינו כשיר לעבודה. ממסמכי האבחון הרפואיים עולה כי היחיד מתמודד עם גידול בצווארו וכעת נזקק לטיפולי הקרנות. מצבו הרפואי מקשה עליו לתפקד.
-
בדבריו לפניי סיפר היחיד, כי פנה לביטוח הלאומי להכרה בנכותו, ואולם בסופו של דבר התביעה נדחתה עקב עמדתו שלו, כי אינו מעוניין להיתמך בקצבה ומעדיף להמשיך לעבוד על-פי יכולתו גם אם במשרה חלקית, כפי שהוא עושה כעת, על-מנת לחוש חיוני ומתפקד.
דיון והכרעה
-
לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות, שוכנעתי יש לתת ליחיד הפטר לאלתר מחובותיו. להלן טעמיי:
ראשית, בהינתן חשיבותו של עקרון תום הלב של מי שמבקש לחסות בצל הגנות הליכי חדלות הפירעון, סברתי שהיחיד גילה רמה משביעת רצון של תום לב מבחינת שיתוף הפעולה שלו עם ההליך, כעולה מדו"חות ב"כ הממונה והנאמן.
שנית, נסיבות הסתבכותו הכלכלית של היחיד אף הן אינן מלמדות על הסתבכות בחוסר תום לב, אלא הצטברות של נסיבות והפעלת שיקול דעת כלכלי שגוי;
שלישית, עד לגילוי מחלתו, היחיד שיתף פעולה עם ההליך באופן משביע רצון וגילה אחריות הן מבחינת עמידה בצו התשלומים והן מבחינת חובת הדיווח;
רביעית, גם היום ולמרות מצבו, עושה היחיד מאמצים לכלכל את עצמו ועובד במשרה חלקית כמיטב יכולתו;
חמישית, ליחיד אין נכסים בני פירעון ואף אשתו מתמודדת עם נכות, אינה עובדת ונתמכת קצבה של הביטוח הלאומי.
-
אין לי כל ביקורת ביחס להצעת ב"כ הממונה והנאמן, ואולם לא מצאתי תוחלת בהותרת ההליך על כנו בשעה כה קשה ליחיד, בהתחשב במכלול הנסיבות ובאופי החובות ונסיבות צבירתם.
-
נוכח האמור ובהיעדר התנגדות מי מהנושים (איש מהם לא התייצב לדיון) אני מחליט כי התקיימו תנאי סעיף 167(א) לחוק, ועל-כן ניתן בזה ליחיד הפטר לאלתר. נוכח מתן ההפטר לאלתר, יהיה היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם להוראות סעיף 174 לחוק.
-
ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.
-
ההגבלות שחלו על היחיד לפי סעיף 142 עד למועד הצו לשיקום כלכלי, ככל שחלו, בטלות בזאת, לרבות ההגבלות כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981, הגבלת השימוש בכרטיס חיוב כהגדרתו לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 וכן ההגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952 ומהארכת תוקפם.
-
מבוטל עיכוב היציאה מהארץ שהוטל על היחיד. משטרת הגבולות תמחק מרישומיה את צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד היחיד.
-
כל ההליכים המשפטיים שנפתחו וננקטו כנגד היחיד בגין חובות העבר עד ליום מתן הצו לפתיחת הליכים מבוטלים בזאת, למעט ההליכים בגין חובות עבר אשר נקבע בחוק שההפטר לא יחול עליהם או הליכים שבית המשפט אישר להמשיך בהתאם להוראות סעיף 121(3) לחוק.
-
כל תיקי הוצאה לפועל שנפתחו כנגד היחיד בגין חובות העבר עד ליום מתן הצו לפתיחת הליכים יסגרו וההליכים שננקטו בהם יבוטלו, למעט תיקי הוצאה לפועל בגין חובות עבר אשר נקבע בחוק שההפטר לא יחול עליהם. בהליכי הוצאה לפועל בהם קיימים חיובים נוספים ייגרע שמו של היחיד.
-
כל נכס או זכות שיוקנו ליחיד בשלוש השנים ממועד מתן צו ההפטר ייכללו בקופת הנשייה בהתאם לאמור בסעיף 167 (ג) לחוק.
-
על היחיד לדווח לממונה ולנאמן על נכס שהוקנה לו במהלך תקופה שלוש השנים שממועד מתן צו ההפטר, מיד עם הקנייתו ליחיד. כן חל איסור על החייב לבצע בנכסים אלה כל פעולה, ועליו להעבירו לקופת הנשייה בהתאם להוראות הממונה ו/או הנאמן.
-
על היחיד להעביר לקופת הנשייה כל נכס מסוג כלשהו שהיה שייך לו במועד מתן הצו לפתיחת ההליכים או הוקנה לו לפני מתן ההפטר והוא חלק מנכסי קופת הנשייה, לרבות זכויות בעיזבון, אשר לא דווח על ידו ולא צוין בצו ההפטר. הנכס יועבר לקופת הנשייה מיד עם גילויו ובהתאם להוראות הממונה ו/או הנאמן. כן חל איסור על היחיד לבצע בנכסים אלה כל פעולה.
-
אין במתן ההפטר כדי לגרוע מחובת היחיד לסייע לנאמן ולשתף עמו פעולה כאמור בסעיף 138 לחוק, ולקיים את תנאי הצו החלים גם לאחר ההפטר, לרבות חובת הדיווח והעברת הנכסים המפורטים לעיל, והחובה לעשות את כל הנדרש לשם מימוש נכסי קופת הנשייה וחלוקתם בין הנושים.
-
הפרה על ידי היחיד של הוראות צו ההפטר או הוראות החוק החלות לאחר ההפטר, לרבות החובות המפורטים לעיל, עלולים להביא לביטול למפרע של ההפטר שניתן ליחיד ולשינוי הצו, לפי סעיף 176 לחוק ובכלל זה קביעת חובת תשלומים והשבת ההגבלות שהוסרו.
-
הסתרת נכסים על ידי היחיד או אי מסירת מידע שהחייב נדרש למוסרו לפי הוראות החוק, או מסירת מידע חלקי או כוזב לנאמן או לממונה, עלולים להוות עבירה פלילית שדינה מאסר בהתאם להוראות סעיף 346 לחוק.
-
שכר טרחת הנאמן והוצאותיו ואגרת השגחה לממונה, ייפסקו על-ידי הממונה לפי נהליו.
זכות ערעור כחוק.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתן היום, י"ג אדר א' תשפ"ד, 22 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|