החלטה בפסיקת מזונות במקרה בו הכנסות משתנות עקב פנסיה של אחד הצדדים

שלוש תביעות הוגשו על ידי התובעת בעניינם של הצדדים. תביעה רכושית לאיזון משאבים – תלה"מ 36713-03-22; תביעה למזונות ומדור – תלה"מ 38914-03-22, תביעה לזמני שהות – תלה"מ 66629-12-22;

המחלוקות בין הצדדים בהליך הרכושי באו לידי סיום עם מכירת הבית המשותף וחתימה על פסיקתאות שעניינן חלוקת הזכויות הפנסיוניות בהתאם לאמור בחוות דעת אקטואר מומחה, והתיק נסגר.

גם התביעה לזמני השהות הסתיימה עם הסכמת הצדדים על אימוץ המלצות התסקיר לפיהן זמני השהות יהיו שוויוניים, ויחולו כדלקמן: בשבוע אחד הקטינים ישהו אצל האב בימי שני ורביעי וכן בסוף השבוע מיום שישי ועד יום ראשון. בשבוע שלאחריו ישהו הקטינים אצל האב בימים שני, רביעי וחמישי, כאשר ביתר הימים ישהו הקטינים אצל האם. עוד הוסכם כי חלוקת הזמנים בחגים ומועדים תעשה על ידי הצדדים והשהות תהיה לסירוגין.

נותר לדון ולהכריע בתביעה למזונות הקטינים.

הצדדים ורקע רלוונטי:

1. הצדדים (להלן גם: "האם" ו - "האב") בני זוג לשעבר, יהודים, נישאו זה לזו ביום 15.08.2002, מנישואין אלה נולדו להם 5 ילדים:

   א', יליד 2003 (בגיר)

   ח', ילידת 2006 (קטינה)

   ל', ילידת 2011 (קטינה)

   ש', יליד 2020 (קטין, תאום)

   ה', יליד 2020 (קטין, תאום)

2. האב איש צבא קבע, צפוי לפרוש משירותו הצבאי בחודש ינואר 2024. האם בעלת עסק XXXX, וכן עובדת כXXXX.

    

3. הצדדים נפרדו, והוגשה תביעה למזונות ביום 17.3.22.

    

4. הצדדים הוסיפו להתגורר יחד, חרף הפרידה, עד ליום 1.2.23, עם מכירת בית המגורים המשותף.

    

5. ביום 19.6.22 התקיימה ישיבת קדם במהלכה נחקרו הצדדים על ידי בית המשפט ובסופה הוסכם על פסיקת סכום קצוב שישמש את האישה לתשלומי משק הבית וצרכי הקטינים, כפי שנעשה עד לפרידת הצדדים. לאור זאת, ניתנה באותו היום החלטה למזונות זמניים לפיה ישלם האב סכום חודשי של 8,000 ₪ עבור כל הוצאות הבית, המבקשת והקטינים. בנוסף לכך נקבע כי האב ישלם את כל הוצאות הבית השוטפות, וכן תשלומי המשכנתא החודשיים. כל זאת בשים לב לכך שבשלב זה האב עדיין התגורר בבית.

    

6. עוד נקבע כי האב יישא בהוצאות החינוך של הקטינים לרבות חוגים, קייטנות וכל הוצאה חינוכית, וכי עם כניסת הקטינים התאומים למעון האב יישא בכל עלות המעון, כאשר במקביל יופחת הסכום החודשי הכולל ל – 7,000 ₪.

    

7. ישיבת קדם נוספת התקיימה ביום 23.10.22. ניתנה הוראה לצדדים להגיש טבלת הכנסות והוצאות חודשית מעודכנת לרבות כרטיסי אשראי, הלוואות, תשלום למעון וכל הכנסה מכל סוג.

    

8. האב הגיש בקשה לפסיקת מזונות זמניים וביטול הסכום הגלובאלי שנפסק בהחלטה מיום 19.6.22. בדיון שהתקיים ביום 29.5.23 הוסכם כי עד להחלטה בתביעת המזונות סכום המזונות הזמניים יהיה כדלקמן: עבור הקטינים ש' ו-ה' – 1,800 ₪ לכל אחד; עבור הקטינות ח' ול' – 1,000 ₪ לכל אחת, וכי הוצאות החינוך והרפואיות החריגות ישולמו על ידי הצדדים ביחס של 70% האב ו – 30% האם.

    

9. כן נקבע כי פסיקת המזונות תינתן על יסוד החומר המצוי בתיק וסיכומי הצדדים בכתב.

    

   טענות האם

10. האב עומד בפני שחרורו מצבא קבע בגיל צעיר, שלאחריו יוכל האב לצאת לעבוד ולהגדיל הכנסתו, בנוסף לקצבת הפנסיה לה זכאי.

     

11. לפי חוות דעת האקטואר, חלקה של האישה בפנסיית האיש הוא 5,811 ₪ בחודש וחלקו של האיש 9,440 ₪.

     

12. לצדדים 4 ילדים קטינים ואחד בגיר והם מקיימים אחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים עם הקטינים. יש לחרוג מהפסיקה לפיה צרכיו של קטין המחלק את זמנו בין שני בתים מוערכים בכ-2,250 ₪ בחודש ולקבוע מזונות המבטאים את רמת החיים הגבוהה אליה הורגלו הקטינים.

     

13. באשר לתאומים שהינם מקטני קטנים, החיוב במזונותיהם מוטל על האב באופן מוחלט, ויש להעמיד את מזונותיהם על סך של 3,100 ₪ בחודש, לגבי 2 הקטינות הנוספות שהן מעל גיל 6 מבוקש לקבוע מזונות של 1,000 ₪ לכל אחת.

     

14. בנוסף יש לחייב את האב בהוצאות המדור ואחזקתו בהתאם להכנסות הצדדים, דהיינו, 62% ממדור הקטינות אצל האם המהווים השתתפות של 432 ₪ עבור כל קטינה בגין המדור.

     

    טענות האב

15. התובעת איננה מציגה תמונה מלאה של השתכרותה האמיתית. היא בעלת עסק מצליח לXXXX עם הכנסה שחלקה לא מדווחת.

     

16. המסמכים שהגישה, דוח רווח והפסד, אינם משקפים את פוטנציאל השתכרותה ושכרה בפועל.

     

17. עד לידת הקטינים (התאומים) בשנת 2020 עבדה האם כXXXX בשכר חודשי ממוצע של כ-6,000 ₪ וכן המשיכה לנהל את העסק. כיום הכנסותיה אינן ידועות לו, אולם אין כל מניעה מהאם להגדיל הכנסותיה על ידי הפעלת העסק, במקביל להגדלת המשרה כXXXX. יש לקבוע את פוטנציאל השתכרות האם על 8,000 ₪ לכל הפחות.

     

18. יש להתחשב בכך שהצדדים חולקים אחריות הורית משותפת וחלוקת הזמנים בין הצדדים שווה, והאב נושא בכל הוצאות הקטינים בעת שהותם עמו.

     

19. בנוסף, אין להשית על האב תשלומי מדור ואחזקתו שכן כל הורה נושא בהוצאותיו בנפרד.

     

20. מבוקש לחלק את החיוב במזונות לשני שלבים – עד לשחרור האב מצה"ל בינואר 2024 ולאחריו, היות שיש לכך השלכה על יחס ההכנסות של הצדדים. לשיטת האב לאחר שהקטינים ש' וה' יגיעו לגיל 6 שנים יש ליישם את הלכת בע"מ 919/15 ולקבוע כי כל הורה יישא במזונות הקטינים בעת שהם שוהים עמו וביחס לצרכים שאינם תלויי שהות יש לקבוע כי אלו ישולמו בהתאם ליחס הכנסות הצדדים.

     

    המסגרת המשפטית

     

21. סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט - 1959, קובע כי חיוב אדם במזונות ילדיו הקטינים ייעשה על פי הדין האישי החל עליו.

     

22. בענייננו הצדדים יהודים, לפיכך חלות עליהם הוראות הדין העברי המטיל את החיוב במזונותיהם ההכרחיים של ילדים עד גיל 6 (קטני קטנים) באופן אבסולוטי ובלעדי על האב. צרכים אלה הוגדרו בפסיקה עדכנית בסך של בין 1,600 - 1,900 ₪ בחודש, לא כולל מדור וחינוך (ר' למשל עמ"ש 51056-09-20 וההפניות שם בסעיף 20 לפסק הדין). בצרכים שמעבר לצרכים הבסיסיים חבים שני ההורים יחד.

     

23. באשר לקטינים מגיל 6 ועד גיל 18, הכללים בקשר לנשיאה בנטל מזונותיהם נוסחו בהלכת בע"מ 919/15 הידועה ויושמו בפסיקה הרבה שלאחריה, כאשר המשתנים הרלוונטיים לקביעת מזונות הקטינים הם צרכי הקטינים, יחס הכנסות הצדדים מכלל המקורות העומדים לרשותם, ויחס זמני השהות, ובשים לב למכלול נסיבות המקרה (ראו הלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (2017, פורסם במאגרים)).

     

24. עוד נקבע כי יש להתחשב התחשבות ישירה בזמני השהות שנמצאים הילדים אצל האב, וזאת משום ההוצאות שהוא מוציא עליהם בעין, מטבע הדברים, עת הם שוהים עמו. (ראו עמ"ש (חיפה) 26409-10-18 מ.ש. נ' ק.ש. [פורסם במאגרים] (2019); עמ"ש (מרכז) 21704-03-18 א.ו. נ' א.ו. [פורסם במאגרים] (2019); רמ"ש (מרכז) 59188-10-18 י.נ. נ' א.נ. [פורסם במאגרים] (2018).

25. יוער כי בנוגע לקטינים מתחת לגיל 6 הלכת בע"מ 919/15 לא שינתה את מקור החיוב ואת חלותו, ואלה נותרו באופן אבסולוטי על האב.

     

    מן הכלל אל הפרט

    הכנסות הצדדים

26. האב נגד בצבא קבע, משתכר כ -22,000 ₪ בחודש במונחי נטו, לאחר החזר הלוואות חודשי של 1,647 ₪ דרך הפחתה בשכר. (הלוואה של 39,000 ₪ בהחזר חודשי של 869 ₪, עד לחודש 3/26; הלוואה של 30,000 ₪ בהחזר חודשי של 518 ₪, עד לחודש 5/27; הלוואה נוספת של 30,000 ₪ בהחזר חודשי של 260 ₪, עד לחודש 2/32). אציין כי האב טען שנטל הלוואה מחבר בסך של 21,000 ₪, ברם בהיעדר הסכם הלוואה ומשלא הוצגו החזרים חודשיים בגין אותה הלוואה אין מקום לראות ב"הלוואה" זו, כחלק ממכלול הלוואותיו של האב.

     

27. בחודש ינואר 2024 צפוי האב לפרוש משירותו הצבאי. עם פרישתו מהצבא תעמוד קצבת הפנסיה החודשית שלו על סך 15,310 ₪ בחודש במונחי נטו (כך על פי חוות דעת האקטואר). חלקה של האם בפנסיית האב יהיה בשיעור של 37.95%, קרי, 5,811 ₪ בחודש, כך שבידי האב יישאר סכום חודשי של 9,440 ₪.

     

28. האב טוען כי גם אם ישתלב בשוק העבודה אין לו כל הכשרה או מקצוע ולכן שכרו לא יעלה על שכר המינימום. עוד נטען, כי יש להביא בחשבון את ניכוי המס הגבוה משכרו. לפיכך טוען כי יש להעמיד את שכרו לאחר שחרורו על סך 12,000 ₪ לכל היותר. אציין כי האב מתגורר בXXXX, המוגדר כיישוב מזכה בהטבת מס, כך שהכנסה שנתית של 251,520 ₪ (הכנסה חודשית של 20,960 ₪) מזוכה בשיעור של 20%, היינו עד לשכר של כ – 20,000 ₪ לא משולם מס הכנסה או שמשולם בשיעור מאד נמוך.

     

29. באשר ליכולת השתכרותו לאחר פרישה מהצבא אינני מקבל את טענת האב כי יש להעמיד את גובה השתכרותו על סך של 12,000 ₪ בלבד. האב כאמור ייהנה מקצבת פנסיה בגובה 9,440 ₪. מדובר באדם צעיר יחסית ללא מגבלת בריאות ידועה, שעוד שנות עבודה לפניו ואין כל סיבה שלא יצא לעבוד וימקסם את כושר השתכרותו. אומנם האב טוען כי לא רכש מקצוע והוא חסר הכשרה, אך הדעת נותנת כי השנים הרבות בהן שירת בצבא קבע מהוות "כרטיס ביקור" גם בשוק האזרחי, והאב יוכל למצוא עבודה בשכר ממוצע במשק, גם אם יידרש להכשרה מסוימת לצורך מימוש יכולותיו. אני מעריך כי האב יוכל להשתכר, לאחר שחרורו סך של כ – 7,500 ₪ במונחי נטו, כך שהכנסתו המצרפית לאחר שחרורו תעמוד על 17,000 ₪. אציין בהקשר זה כי האם עצמה, חרף עבודה במשרה מלאה (140 שעות חודשיות על פי תלוש השכר), עושה מאמץ נוסף להגדלת ההכנסה ומפעילה עסק לXXXX. אין סיבה כי האב, לאחר שחרור מצבא הקבע, לא יעשה מאמץ דומה להגדלת ההכנסה ויעבוד במשרה מלאה כפי שהאם עצמה עושה.

     

30. האם ללא השכלה פורמאלית. במועד הגשת התביעה לא עבדה שכן הייתה מטופלת בתאומים הקטינים. לטענתה, שכרה כיום עומד על 3,500 ₪ מעבודתה כXXXX. הוגשו שני תלושים בלבד מחודש 01/2023 ו- 02/2023 מהם עולה שכר חודשי ממוצע של כ-4,000 ₪. האב טען כי עד לידת התאומים עבדה האם כXXXX בשכר של כ-6,000 ₪ בחודש ואין כיום כל מניעה מהאם לשוב ולהשתלב במשרה מלאה שכן הקטינים במעון, טענה זו אין בידי לקבל, שכן האם מרוויחה שכר מינימום במשרה מלאה ולכן יותר סביר לייחס לה הכנסה של 4,000 ₪ משכר עבודתה.

     

31. בנוסף, לאם עסק ביתי של XXXX, העסק רשום על שמה של התובעת באמצעות עוסק פטור. לטענתה הכנסותיה החודשיות ממנו עומדות על כ-2,000 ₪, , כאשר האב טוען שהסכומים גבוהים משמעותית ועומדים על כ- 5,000 ₪, אך גם כאן לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענה זו.

     

32. לפיכך אני סבור כי יש לייחס לאם יכולת השתכרות של 6,000 ₪ המורכבים משכר ממוצע של 4000 ₪ כXXXX, ועוד הכנסה בסך 2000 ₪ מעסק XXXX (ר' בהקשר זה דברי ב"כ התובעת בפרוטוקול הדיון מיום 19.6.22 עמ' 1 ש' 32-33 וכן דברי התובעת עצמה באותו דיון עמ' 4 ש' 29), בנוסף לתובעת הכנסה מקצבת הילדים בסך של 785 ₪. סך הכנסותיה של התובעת, אם כן, עומד על 6,785 ₪.

     

33. החל מחודש 1/24 עם שחרורו בפועל של האב מצבא קבע, תתווסף להכנסת התובעת חלקה בפנסיה של הנתבע בסך של 5,811 ₪ (בהתאם לחוות דעת המומחה), כך שהכנסתה תעמוד על כ – 12,600 ₪. אציין כי האם מחזירה אף היא הלוואה שניטלה על ידה בסך של 25,000 ₪ כאשר ההחזר החודשי עומד על 562 ₪.

     

34. מכל אלה אני קובע כי יחס הכנסות הצדדים בהתאם לשתי התקופות, כדלקמן:

    תקופה ראשונה עד לשחרור האב מצבא הקבע בסוף שנה זו: הוא 23% לאם אל מול 77%.

    תקופה שניה החל בינואר 2024 היחס יעמוד על 42% לאם מול 58% לאב.

     

    צרכי הקטינים

35. הפסיקה בעניין העמידה את המינימום הנדרש לילד המחלק את זמנו בשני בתים, דבר המגדיל בהכרח את הוצאותיו, על סך של 2,250 ₪ בחודש ללא מרכיב המדור (ר' רמ"ש 59188-10-18 מיום 25.10.18, פורסם במאגרים). יחד עם זאת, בפסק דינו של כב' השופט ס. ג'יוסי מיום 13.2.23 (עמ"ש 59345-11-22, פורסם במאגרים) נקבע כי סכום זה אינו תואם את הצרכים וההוצאות הנהוגים בצפון הארץ ואלה נמוכים יותר מהמקובל במרכז. אציין כי באותו פסק דין לא קבע בית המשפט המחוזי בחיפה אומדנה אחרת ביחס לגובה המזונות התואם את מחוז הצפון, והסתפק בכך שאלה נמוכים יותר ממחוז המרכז.

     

36. התובעת עתרה בתביעתה לסכומים גבוהים עבור הקטינים לפי הפירוט הבא: א' – מזונות חייל; ח' – 2,190 ₪; ל' – 2,020 ₪; ש' – 3,580 ₪; ה' – 3,580 ₪, כאשר טענה כי טרם עלה בידה לאסוף אסמכתאות להוצאותיהם האמיתיות של הקטינים, ואולם עם הגשת המסמכים המשלימים בהתאם להחלטת בית המשפט הוגשו קבלות בודדות ספורדיות (כך למשל הוגשו 2 קבלות על ביגוד) שאין בהן כדי להוכיח את הסכומים הגבוהים שנתבעו עבור צרכי הקטינים. לא הוכח כי הקטינים בעלי צורך חריג כלשהו המגדיל את ההוצאות בגינם.

     

37. האב טען כי רמת החיים של הקטינים ממוצעת וכי הסכומים שנטענו מופרזים ואינם משקפים את ההוצאות האמיתיות על הקטינים.

     

38. לפיכך אני סבור כי אין הצדקה לסטות מהסכומים המקובלים בפסיקה.

     

39. בהיעדר אסמכתאות בגין הוצאות מדויקות של הקטינים, שאז יש לקבוע את מזונותיהם על דרך האומדנה, אני אומד את צרכי הקטינים לפי החלוקה הבאה:

    עבור התאומים ש' וה':

    צרכים תלויי שהות –סך של 3,000 ₪ (1,500 ₪ כ"א).

    צרכים שאינם תלויי שהות (ללא חינוך ובריאות) – סך של 1,400 ₪ (700 ₪ כ"א).

    עבור הקטינות ח' ול':

    צרכים תלויי שהות – סך של 2,400 ₪ (1,200 ₪ כל אחת).

    צרכים שאינם תלויי שהות – סך של 1,000 ₪ (500 ₪ כל אחת).

     

    זמני שהות

     

40. כאמור במסגרת תלה"מ 66629-12-22 הוסכם על אימוץ המלצות התסקיר והצדדים מקיימים אחריות הורית משותפת וזמני שהות שוויוניים עם הקטינים.

41. בהלכת בע"מ 919/15 נקבע כי אחד הפרמטרים לחישוב דמי מזונות הוא חלוקת זמני השהות בין ההורים, כאשר נעשית הבחנה בין צרכים תלויי שהות לבין צרכים שאינם תלויי שהות. יש להתחשב באופן ישיר בזמני השהות של הקטינים אצל כל אחד מההורים לנוכח ההוצאות בעין שכל הורה מוציא על הקטינים בעת שהותם עמו, באשר לנשיאה בצרכים שאינם תלויי שהות יש לבחון את יחס ההכנסות.

     

    דמי המזונות

42. בהחלטה האחרונה בעניין המזונות הזמניים נקבע בהסכמה כי עבור הקטינים ש' וה' ישלם האב סכום של – 1,800 ₪ לכל אחד; עבור הקטינות ח' ול' – 1,000 ₪ לכל אחת. כן נקבע כי הוצאות החינוך והרפואיות החריגות ישולמו על ידי הצדדים ביחס של 70% האב ו – 30% האם. החלטה זו תעמוד בעינה עד לחודש דצמבר 2023 כולל.

     

43. החל מחודש ינואר 2024 מתעדכנים פערי ההשתכרות. כאמור לעיל פער ההכנסות יעמוד על 58% לאב אל מול 42% האם. בתקופה זו 2 מהקטינים יהיו מעל גיל 6 שנים (הקטינות ל' ו –ח' 2 מהקטינים מתחת לגיל 6 שנים (התאומים ש' וה'). בהתאמה ייעשה חישוב החיוב במזונות על פי התקופות השונות כפי שיפורט להלן.

     

44. סך הצרכים תלויי השהות של 2 הקטינות ח' ול' עומד על 2,400 ₪ (ללא הוצאות מדור והוצאות בריאות וחינוך). נוכח זמני שהות שוויוניים, הרי שמחצית מההוצאות משולמות ממילא על ידי האב בעת שהקטינות שוהות עמו. האם נושאת אם כן בסך 1,200 ₪ בגין צרכים תלויי שהות. לנוכח פער ההשתכרות על האב לשאת בפער העומד על 16%, היינו סך של 192 ₪. ביחס לצרכים שאינם תלויי שהות, כאמור סך של 1,000 ₪ עבור שתי הקטינות, בהינתן כי מדובר בנערות מתבגרות יש להניח כי האם תהיה זו שתרכז את קניות הבגדים ומוצרי הגיינה וטיפוח, מכאן שעל האב לשלם 58% מהוצאות אלה ועל כן החיוב יעמוד על סך 580 ₪ לחודש.

     

45. ביחס לתאומים ש' וה' – צרכיהם תלויי השהות הועמדו על סך 3,000 ₪. האב נושא במחצית מהם בעת שהקטינים אצלו, כך שנותר לחיוב סכום של 1,500 ₪ בגין שני הקטינים ביחס לצרכים תלויי שהות. לעניין הצרכים שאינם תלויי שהות בסך כולל של 1,400 ₪, על האב לשאת במלוא התשלום, זאת כאמור עד הגיעם של הקטינים לגיל 6 שנים בחודש 7/26 (כולל).

     

46. החל מחודש 8/26 ייעשה החישוב הבא:

    צרכים שאינם תלויי שהות, שהוערכו כאמור בסך 1,400 ₪, ישולמו בהתאם ליחס ההכנסות, היינו על האב יהיה להעביר לאם סך 812 ₪ עבור שני הקטינים. ביחס לצרכים תלויי שהות, על האב להשתתף בצרכים אלה בעת שהקטינים נמצאים אצל האם בהתאם לפער ההכנסות. צרכים אלה הוערכו בסך 3,000 ₪, היינו בעת שהקטינים נמצאים עם האם משולמים על ידה סך 1,500 ₪ ובהתאם לפער ההכנסות על האב להשתתף בסך 240 ₪ עבור שני הקטינים.

     

    סיכום חישוב המזונות עבור הקטינים על פני התקופות השונות:

47. תקופה ראשונה עד שחרורו של הנתבע מהצבא בחודש 12/23 – תעמוד על כנה ההחלטה למזונות זמניים.

    תקופה שניה עד הגיעם של התאומים ש' וה' לגיל 6 בחודש 7/26 –

    ישולמו על ידי האב מזונות בסך כולל של 800 ₪ בגין הקטינות ח' ול' וסך של 2,900 בגין התאומים ש' וה'. דהיינו מזונות בסך 3,700 ₪ עבור כל 4 הקטינים. החלוקה הפנימית בין ח' ול' – סך של 300 ₪ עבור ח' וסך 500 ₪ עבור ל'.

    תקופה שלישית החל מחודש 8/26 –

    בתקופה זו יופחתו דמי המזונות של הקטינים ש' וה' על פי החישוב דלעיל ויעמדו על סך של 1,050 ₪ עבור שני הקטינים.

     

48. חיובים בגין המדור – היות שההורים מקיימים הורות שוויונית ומשותפת, שניהם נושאים בעלויות מדור בעת שהקטינים עמם ושניהם קיבלו מחצית מהתמורה בגין דירת המגורים שנמכרה, לא מצאתי כי יש לחייב צד כשלהו בעלויות המדור. עלויות החזקת המדור ממילא מחושבות במסגרת הצרכים תלויי השהות.

     

49. לצדדים בן בגיר כבן 20 שנה המשרת בצבא. בגין בן זה לא נפסקו מזונות זמניים ואינני מוצא כי יש צורך לפסוק מזונות בגינו, נוכח העובדה כי שני ההורים תומכים בו כפי יכולתם.

     

50. דמי המזונות ישולמו לאם בכל 10 לחודש עבור אותו החודש וזאת לחשבון הבנק של התובעת. דפי בנק המעידים על ביצוע התשלום יהוו ראיה חותכת ומכרעת לביצוע תשלום המזונות בפועל.

     

51. דמי המזונות הנקובים לעיל, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, כפי שזה מתפרסם מדי 15 בכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד הבסיס יהא המדד שפורסם ביום 15.07.23 (להלן "מדד הבסיס").

     

52. דמי המזונות הנ"ל יותאמו ויעודכנו על פי השינויים ממדד הבסיס הנ"ל מדי 6 חודשים (ללא תשלומים רטרואקטיביים).

53. דמי המזונות הנ"ל ישולמו לידי האם עד שימלאו לכל קטין שמונה עשרה (18) שנים או עד לסיום לימודיו התיכוניים – לפי המאוחר מבין שני המועדים הנ"ל.

     

54. ממועד סיום לימודיו התיכוניים ו/או הגיעו לגיל 18 שנים (לפי המאוחר מבין השניים), ועד לסיום שירותו הצבאי הסדיר בחובה או השירות הלאומי, ישלם האב לידי האם, תשלום מזונות חודשי בשיעור של שליש מדמי המזונות האמורים לעיל (בתוספת הפרשי הצמדה למדד הבסיס).

     

55. דמי המזונות המפורטים לעיל ישולמו לידי התובעת בנוסף לקצבת הילדים המשולמת לה ע"י המל"ל ו/או בנוסף לכל קצבה, גמלה או הטבה להם היא זכאית, ככל שהיא זכאית על פי כל דין.

     

56. בנוסף לדמי המזונות יישאו שני הצדדים בהתאם ליחס ההכנסות ביניהם, היינו 58% האב – 42% האם, בהוצאות הבריאות והחינוך החריגות של הקטינים אשר אינן מכוסות ע"י סל הבריאות או ביטוח רפואי אחר ו/או על ידי חוק חינוך חובה (בהתאמה) והכל לפי ההוראות שלהלן (מובהר כי הוראה זו תחול מחודש 1/2024).

     

57. הוצאות ריפוי חריגות, אשר אינן ממומנות על ידי ביטוח הבריאות הממלכתי, לרבות טיפולי שיניים, אורטודנטיה, משקפיים, טיפולים פסיכולוגיים, ריפוי בעיסוק, תרופות שאינן בסל הבריאות.

     

58. הוצאות חינוך, הכוללות השתתפות בשכ"ל, בתשלומי מעון/צהרון, עלות קייטנת קיץ לפי תעריף של קייטנה עירונית בלבד, עד חוג אחד לשנה (בהתאם לרצון הילד ובכפוף לכך שעלות החוג לא תעלה על 300 ₪ בחודש), שיעורי עזר (ככל שיידרשו למי מהקטינים, בהמלצת גורם מקצועי ו/או מחנך כיתה).

     

59. הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות. תנאי זה מהווה תנאי סף לחיוב האב בתשלום חלקו בהוצאות החריגות והאב רשאי לדרוש אישור על כך – ככל שניתן להשיג אישור כאמור.

     

60. תשלום הנתבע עבור הוצאות חריגות ייעשה במישרין לידי האם בכפוף לקבלת חשבוניות או הצעות מחיר בכתב. הסדר זה לא יחול על הוצאות בריאות הנעשות בשל מקרה חירום. יחד עם זאת, מובהר כי אם הנתבע לא ישלם במישרין את חלקו בהוצאות החריגות, תהא רשאית התובעת לשלם את מלוא ההוצאה בעצמה ולחזור אל הנתבע במסגרת הליכי הוצל"פ, כאשר החיוב בגין חלקו בהוצאות החריגות הן חלק אינטגרלי מדמי המזונות.

     

61. הנני מחייב את הצדדים להתייעץ זו עם זה ועם גורמים מקצועיים מוסמכים בטרם הוצאת הוצאה כאמור שהיא מעל 200 ₪. הוצאות חריגות מתחת לסכום זה, אינן חייבות בהתייעצות ו/או בהסכמת הצד שכנגד, אך חייבות ביידועו מבעוד מועד.

     

62. לעניין ההוצאות החריגות: כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, יועברו באחד מאופני התקשורת הבאים (להלן: "תקשורת מתועדת"): תקשורת סלולרית (כגון (whatsapp /מייל / דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשרות המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

     

63. לפני הוצאת כל הוצאה חריגה כאמור לעיל, שאינה הוצאה של חירום, תשלח התובעת באמצעות תקשורת מתועדת הודעה ובה פירוט ההוצאה, המועד בו היא אמורה לשלם וחיוניותה. ככל שהאב לא יחלוק בכתב תוך 7 ימים מיום קבלת ההודעה מטעם האם על חיוניות ההוצאה או שיעורה, כי אז הצעת המחיר מטעם האם תחייב את שני הצדדים. ככל שהאב חולק על חיוניות ההוצאה, יכריע הגורם הרלוונטי (בהוצאות חינוך – המחנך/ת, ובהוצאות בריאות – רופא/ת המשפחה או רופא/ת השיניים של הקטין).

     

64. בנסיבות העניין לא מצאתי כי יש לעשות צו להוצאות.

     

65. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

     

    ניתן היום, י"ג אב תשפ"ג, 31 יולי 2023, בהעדר הצדדים.