פס"ד בעניינן של קטינות לצווי הורות פסיקתיים, אחריות הורית משותפת וזמני שהות שנולדו במסגרת קשר זוגי של בנות זוג

המשיבים בתמ"ש 21106-03-22:              1. משרד הרווחה והשירותים החברתיים - מחוז ;

                                                              2. משרד הרווחה והשירותים החברתיים- משרד ראשי

בעניין הקטינות:                                     1. XXX ילידת 2016

                                                            2. XXX ילידת 2016

                                                            3. XXX ילידת 2019

פסק דין - עותק לפרסום

הכרעה בתביעה לצווי הורות פסיקתיים כלפי שלוש קטינות שנולדו בתקופת קשר זוגי, בהעדר הסכמת האם הביולוגית, וכן בתביעה לקביעת אחריות הורית משותפת על הקטינות וזמני שהות שוויוניים עמן.

א. רקע רלוונטי ועיקר טענות הצדדים

1.התובעת והנתבעת (יחד להלן 'בנות הזוג') ניהלו קשר זוגי והתגוררו תחת קורת גג אחת משך כעשור. בתקופת הקשר הזוגי הנתבעת ילדה שלוש קטינות: התאומות XXX ו- XXX בנות כשבע וחצי שנים, ו- XXX שבקרוב ימלאו לה חמש שנים (יחד להלן 'הקטינות').

2.הנתבעת הרתה את שלוש הקטינות מתרומת זרע אנונימית, ואין להן אב רשום. טרם לידת הקטינות בנות הזוג שינו את שם משפחתן, לשם XXX, המהווה איחוד של שמות המשפחה שלהן, וכשהקטינות נולדו הן נשאו את שם המשפחה XXX.

3.לאחר לידת התאומות בנות הזוג פנו לעורכת הדין אחינועם סגל-אורבך (להלן 'עו"ד סגל אורבך') לצורך הסדרת צו הורות פסיקתי כלפי התאומות אך ההליך לא הושלם. בסמוך לאחר לידת הקטינה XXX בנות הזוג פנו אליה פעם נוספת לצורך הסדרת צו הורות פסיקתי כלפי שלוש הקטינות.

4.בשלהי שנת 2020 בנות הזוג החליטו להיפרד וסיכמו שיוסיפו להתגורר יחדיו עד תום תקופת השכירות בחודש אוגוסט 2021. בחודש ינואר 2021 הנתבעת הודיעה לעו"ד סגל-אורבך שהיא מבקשת להפסיק את הטיפול בבקשה לצו הורות פסיקתי.

5.מרגע לידת הקטינות ועד למועד הפרדת מגורי בנות הזוג בחודש אוגוסט 2021, הקטינות התגוררו יחד עם בנות הזוג תחת קורת גג אחת. גם בפרק הזמן שחלף מהחלטת בנות הזוג להיפרד ועד למועד הפרדת המגורים בפועל, בנות הזוג חלקו בהסכמה זמני שהות שוויוניים עם הקטינות.

6.לאחר הפרדת המגורים הנתבעת סירבה למסור לתובעת לאן עברה והגבילה את הקשר שלה עם הקטינות. הנתבעת אפשרה לתובעת לפגוש את הקטינות פעמיים בלבד למשך מספר שעות. לאחר שנודע לנתבעת שהתובעת הגישה בקשה ליישוב סכסוך היא סירבה לאפשר לה לפגוש את הקטינות.

7.בגדרי הליך יישוב סכסוך התובעת עתרה לסעד דחוף להבטחת הקשר של הקטינות עמה ולקביעת זמני שהות שוויונים. הנתבעת התנגדה לבקשתה והלכה למעשה כפתה נתק בין הקטינות לתובעת למשך חודשיים (מהמועד בו נודע לה על אודות הגשת הבקשה ליישוב סכסוך ועד להכרעה בבקשה לסעד דחוף). בהחלטה מיום 17.10.2021 נקבע "שטובת שלוש הקטינות שהתגוררו עם המבקשת מיום לידתן ועד לפני כחודשיים היא לקיים זמני שהות עם המבקשת, ולא לכפות עליהן נתק ממנה. כפי שפורט לעיל, טענות המשיבה לעניין אלימות המבקשת כלפי הקטינות אמנם אינן מצדיקות מניעת קיום זמני שהות, אך למען הזהירות, ומבלי שיש בהחלטה זו משום קביעה שהמבקשת אלימה כלפי הקטינות, לעת הזו ייקבעו זמני שהות ללא לינה, עד לבחינתן על ידי גורמי המקצוע". נקבעו זמני שהות שלוש פעמים בשבוע ללא לינה, ובית המשפט הורה על התערבות בהולה של האגף לשירותים חברתיים ועריכת תסקיר עו"ס לסדרי דין לעניין זמני השהות של התובעת עם הקטינות.

8.הנתבעת עתרה לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 17.10.2021, וטענה בין היתר שכבר בחודש מרץ 2021 שינתה את שם המשפחה של הקטינות מ XXXלXXX. הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה ביום 21.10.2021. בית המשפט המחוזי דחה את בקשות רשות הערעור שהנתבעת הגישה על ההחלטה בעניין זמני השהות (רמ"ש 8800-11-21), ועל ההחלטה בעניין עיכוב ביצוע (רמ"ש 38230-11-21).

9.עם סיום הליך יישוב סכסוך התובעת הגישה תביעה לקביעת אחריות הורית משותפת על הקטינות וזמני שהות שוויוניים עמן.

10.ביום 15.3.2022 נערך על ידי הגב' XXX, עובדת סוציאלית לסדרי דין מהאגף לשירותים חברתיים ב XXX (להלן 'העו"ס לסדרי דין') תסקיר זמני שהות. בפרק הערכה מסכמת נכתב, בין היתר כך:

"מבלי להתייחס למעמדה המשפטי של התובעת כלפי הקטינות, החתומה מטה התרשמה כי התובעת הנה דמות התקשרות משמעותית ומטיבה עבור הקטינות, אשר גדלה אותן מיום היוולדן והיוותה חלק בלתי נפרד משגרת יומן השוטפת. הצוות החינוכי במעון היום של הקטינה XXX ושל הגן של הבנות הבכורות, מדווח כי הקטינות שמחות כאשר התובעת לוקחת אותן, הן יודעות באילו ימים היא אוספת אותן ואף מחכות לכך. לציין כי במהלך חודש ינואר 2022, בה הקטינות היו במספר בידודים, במהלכם לא נפגשו עם התובעת, חזרו לגן עצובות ושתפו את הגננת כי התגעגעו לתובעת והביעו שמחה על כך שעם חזרתן מהבידוד הממושך, התובעת לקחה אותן אליה למספר שעות.

מכל האמור לעיל, עולה כי טובתן של הקטינות היא לשהות זמן ממושך יותר עם התובעת, אשר יאפשר להן לבלות עמה באופן רגוע ונינוח יותר. הקטינות זקוקות לנוכחות פעילה ומשמעותית של שתי דמויות ההתקשרות עמן חיו מעת לידתן. יחד עם זאת, בשל גילן הצעיר של הקטינות, הסכסוך בין התובעת לנתבעת והקונפליקט הקשה בו מצויות, נראה כי טובתן הנה יצירת מתווה מדורג של זמני שהות עם, התובעת, אשר ילווה בהדרכת הורים, לנתבעת ולתובעת, על מנת שאלה יוכלו לדייק את עצמן באופן מיטיב עבור הקטינות. הקטינות זקוקות לאיכויות ההוריות השונות והמשלימות שיש לכל אחת מהן.

בעת הזו נמליץ:

1. הרחבת זמני השהות של הבנות עם התובעת באופן הבא:

א. הקטינות ישהו אצל התובעת בימים שני ורביעי כולל לינה. בימים אלו, התובעת תאסוף את הקטינות מהמסגרות החינוכיות בתום יום הלימודים ותביאם אל המסגרות החינוכיות למחרת בבוקר.

ב. אחת לשבועיים, ישהו הקטינות עם התובעת בימי שישי, מתום המסגרת החינוכית ועד השעה 20:00.

2. לאחר חודשיים, בהתאם להערכת מצבן של הקטינות, תישקל הוספת לינה של הקטינות אצל התובעת בסופי שבוע אחת לשבועים.

3. בעת הזו לא נוכל להמליץ על אחריות הורית בשל כך שעדין לא הוכרע מעמדה של התובעת כהורה.

4. נבקש סמכויות פיקוח 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, לצורך פיקוח, צמצום, או הרחבת זמני השהות של הקטינות עם התובעת.

5. טיפול רגשי לשתי התאומות, יחד עם הדרכת הורים לנתבעת ולתובעת על ידי אותו גורם טיפולי".

11.קדם משפט בתביעה לאחריות הורית ולזמני שהות התקיים ביום 16.3.2022. בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע שזמני השהות של התובעת עם הקטינות יתקיימו בימים ב' וד' כולל לינה, ובסופי שבוע לסירוגין מסיום המסגרת החינוכית ביום ו' ועד ליום א' בבוקר. הובהר שטובת הקטינות מצדיקה סטיה מהמלצות התסקיר שזמני השהות בסופי שבוע לסירוגין לא יכללו לינה במוצאי שבת. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע ההחלטה מיום 16.3.2022, וכן את בקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 26.3.2022 (רמ"ש 3127-04-22).

12.ערב קדם המשפט התובעת הגישה תביעה למתן צווי הורות פסיקתיים כלפי הקטינות. בהחלטה מיום 21.6.2022 בירור התביעה אוחד עם התביעה לאחריות הורית וזמני שהות. בנוסף, נקבע שאין להתנות עריכת תסקיר בעניין צוווי הורות פסיקתיים בהוכחת כוונה משותפת להוריה, ובית המשפט הורה על עריכת תסקיר בעניין צווי ההורות הפסיקתיים ותסקיר משלים בעניין האחריות ההורית וזמני השהות.

13.תסקיר משלים בעניין זמני השהות נערך ביום 4.9.2022 על ידי העו"ס לסדרי דין. בפרק סיכום והמלצות נכתב כך:

מדובר בשלוש קטינות צעירות, XXXוXXX בנות שש וXXX בת שלש. הנתבעת הנה אמן הביולוגית והתובעת שמשה כבת זוגה כעשר שנים במהלכן נולדו שלושת הקטינות. הנתבעת והתובעת נפרדו באוגוסט 2021, לאחר מערכת יחסים מורכבת מאוד, אשר הידרדרה בעיקר לאחר לידתה של XXX הצעירה. כפי שתואר בתסקיר הראשון מתאריך 15.3.2022, הקטינות נולדו למערכת משפחתית, אשר בה היו שתי דמויות הוריות משמעותיות, אשר לקחו שתיהן חלק משמעותי בהחזקת שגרת חייהן של הקטינות, על רבדיה השונים.

פרידתן של הנתבעת והתובעת, יצרה טלטלה וזעזוע אצל שלושת הקטינות, בפרט לאור העובדה כי התקיים נתק מוחלט, בלתי מתוכנן ולא מתווך, בין הקטינות לבין התובעת. בחודש אוקטובר 2021, חודש הקשר בין הקטינות לתובעת, עד לחודש מרץ 2022 ללא לינה. החל מיום 18.3.2022, הקטינות שוהות עם התובעת בימים שני ורביעי כולל לינה ובכל סוף שבוע שני, מיום שישי ועד ליום ראשון בבוקר.

ככלל נראה כי הרחבת זמני השהות של הקטינות עם התובעת היטיבה עמן, כך עולה מדיווחי מסגרות החינוך וכן מהמפגשים שערכה עמן החתומה מטה. יחד עם זאת, ממשיכות הקטינות לקבל מסרים מסיתים וקשים מאוד מצד אימן ביחס למקומה של התובעת בחייהן, כתוצאה נושאות הקטינות על כתפיהן הצעירות והצרות משא כבד מאוד, אשר אינו מיטיב עמן. הקטינות מצויות בקונפליקט נאמנויות בלתי אפשרי, בין שתי דמויות משמעותיות, אשר עם כל אחת מהן יש להן קשר חיובי, קרוב ומיטיב, אותו היו רוצות להמשיך ולשמר. במקום זאת, נאלצות הקטינות להשיל מעצמן חלקים מזהותן ורצונן, על מנת לשמור על כל אחת מהדמויות בעולמן החיצוני והפנימי.

לאור כל האמור לעיל, עולה שאלה עד כמה פנויות הקטינות למשימות חייהן הנוספות, במישור החינוכי, הרגשי והחברתי. משאלתה של XXX לכך שהנתבעת והתובעת יחזרו להיות יחד, מבטאת אמנם משאלה נורמלית של ילדה שהדמויות שגדלו אותו נפרדו, אולם משאלה זו מבטאת גם את זעקתה לכך שלא תידרש שוב ושוב לבחור ולחוש אשמה על בחירתה.

לאור האמור לעיל, בעת הזו נמליץ על:

1. זמני השהות של הקטינות עם התובעת ימשיכו במתכונתם.

2. בחופשים, או כאשר לא מתקיימת מסגרות חינוכיות, זמני השהות של הקטינות עם התובעת יתקיימו בימים שנקבעו, החל מהשעה 9:00.

3. נחזור על ההמלצה מהתסקיר מיום 15.3.2022 בדבר הפניית הקטינות לטיפול רגשי, יחד עם הדרכת הורים לנתבעת ולתובעת על ידי אותו גורם טיפולי".

14.תסקיר בעניין צווי הורות פסיקתיים נערך ביום 18.9.2022 על ידי הגב' XXX, עובדת סוציאלית לחוק האימוץ (להלן 'עו"ס לחוק האימוץ'), והומלץ בו על כינון הורות התובעת בהקדם. וכך נכתב בפרק הדיון ובפרק הסיכום:

"דיון

מדובר בשתי נשים אשר ניהלו מערכת יחסים ארוכת שנים כאשר החל מתקופה קצרה לאחר היכרותן עברו לנהל משק בית משותף. בתקופת התנהלות מערכת היחסים ובעוד שתי הנשים מתגוררות יחדיו ילדה הנתבעת שלוש קטינות, תאומות ילידות -- 2016 וקטינה ילידת -- 2019. תסקיר זה מתייחס לבקשה למתן צו הורות פסיקתי שהגישה התובעת כלפי הקטינות וזאת למרות התנגדותה הנחרצת של הנתבעת להעניק לה מעמד משפטי כלפיהן.

המידע שנמסר לי על ידי שתי הנשים לגבי הנרטיב של הבאת הקטינות לעולם הוא שונה וכל אחת מתארת את החיים לאחר לידתן באופן שונה. לדברי התובעת הכוונה להרחיב את התא המשפחתי היתה משותפת והן פעלו יחדיו לצורך כך. בהמשך, החל מרגע לידתן של שלוש הקטינות היא תפקדה כאמן הפסיכולוגית והייתה מעורבת בכל היטב של חייהן עד לפרידה הסופית ולמועד המעבר לXXX בחודש אוגוסט 2021. דבריה מגובים על ידי מכתבים שנכתבו על ידי גורמי החינוך בXXX ובXXX, על ידי שמרטפית שהכירה היטב את המשפחה ועל ידי הורים לילדים ששהו עם הקטינות בגן.

לדברי הנתבעת, ההחלטה להביא את הבנות לעולם היתה שלה ושלה בלבד. לא היתה כל כוונה משותפת. להיפך, התובעת התנגדה להבאתה של XXX לעולם. הנתבעת טוענת כי היא זו ששילמה עבור הטיפולים וכי טרם הרתה לא חשבה לעומק מה יהיה מעמדה של התובעת בעיני הילדים שיוולדו. כיום מספרת שסברה שמעמדה של התובעת יהיה מעמד של 'חברה של אמא' שהוא מעמד בר חלוף. כאשר הצגתי בפני הנתבעת את התמונות המשפחתיות מכל המסגרות החינוכיות בהן הן מצולמות כמשפחה אחת, לא הצליחה לתת להן כל הסבר וחזרה על כך שלאורך כל שנות הזוגיות עברה התעללות רגשית ונפשית ולא אזרה אומץ לעזוב.

פגשתי את הקטינות פעמיים, בכל אחד מהבתים. מדובר בקטינות חכמות, מתוקות ויפות. אין לי צל של ספק כי שלושתן (גם XXX על אף גילה הצעיר) מודעות ומבינות את עוצמת הסכסוך שהן עומדות במרכזו והם מנסות לשרוד את דרכן בדרך של ריצוי. בתחילת שנת הלימודים XXX סבלה מבעיות קשות של אלימות אשר חלפו כמעט ככל שהקשר בינן לבין התובעת חודש. בבית של הנתבעת, הן הראו לי אלבום תמונות וכאשר שאלתי מי בתמונה בה נראתה התובעת, ניכר היה כי הנושא מעורר מתח בלתי נסבל. עם זאת, הצליחו לומר (למורת רוחה של הנתבעת) שזו האמא השניה שלהן, התובעת. בביתה של התובעת, היה ברור שהן מתייחסות אליה כאל אמן. הן קראו לה אמא, התרפקו עליה וניכר היה יחס חם ואוהב הדדי. בשלב מסוים XXX הייתה במצוקה כי התובעת אמרה משהו שככל הנראה הנתבעת אמרה אחרת וראיתי שהתובעת מצליחה להרגיע אותה.

לגבי השיהוי בהגשת הבקשה, אני סבורה כי הדבר אינו מייצג את אי רצונה של התובעת בהסדרת מעמדה המשפטי כפי שטענה זואי. לעיתים נסיבות החיים אינן מאפשרות לעשות את הדבר הנכון בעיתוי המתאים ולדעתי אין לכך מקום להשפיע על המלצתי בעניין מתן צו ההורות הפסיקתי.

ניתן לסכם ולומר כי התרשמתי ששלוש הבנות נולדו במסגרת מערכת יחסים זוגית ואף הורית משותפת שנמשכה לאורך שנים, טרם ולאחר הלידה. התרשמתי כי על אף מסרים שמועברים אליהן על ידי הנתבעת, הן רואות בתובעת את אמן השניה וזקוקות לנוכחותה בחייהן.

בתחילת חודש ספטמבר 2022 התקשרתי לתובעת ולנתבעת על מנת למסור להן את המלצותיי. הנתבעת קיבלה בכאב ובכעס רב את המלצתי לכינון צו ההורות והיתה מאוד נסערת. שבה ואמרה כי התובעת אינה אם הקטינות היא אומרת להן זאת שוב ושוב ומתכוונת להמשיך ולומר להן. ניסיתי לשתף אותה בהתרשמות כי הקטינות שרויות במצוקה רבה סביב המסרים שהיא מעבירה להן והיא מנגד סברה שכל מצוקה שהיא נובעת מנוכחותה של התובעת בחייהן.

התרשמתי כי הקטינות נמצאות בפוטנציאל גבוה ביותר לפגיעה רגשית ולניכור הורי עקב המסרים הקבועים והשליליים אותן מקבלות מהנתבעת ועל כן העברתי דיווח למחלקה לשירותי חברתיים בXXX בבקשה להתערבות טיפולית דחופה ומידית. בשלב זה נמסר לי כי כל עוד התובעת אינה מוכרת כאמן של הקטינות באופן חוקי לא יוכלו להפעיל את סמכויות העו"ס לעניין סדרי דין בטיפול בניכור הורי. לאור זאת אני סבורה כי 'זמן הילד' במקרה זו הוא קריטי ומשמעותי וכי יש לפעול בדחיפות על מנת להסדיר את מעמדה המשפטי של התובעת.

סיכום

לאור המידע שנאסף על ידי ובמיוחד לאור המפגשים עם הקטינות, אני מתרשמת כי טובת הקטינות הנה לקבל מעמד חוקי כבנותיה של התובעת ועל כן הריני להמליץ על כינון הורות בהקדם האפשרי של התובעת כלפי הקטינות XXX, XXX וXXX, בדרך של מתן צו הורות פסיקתי".

15.לאחר הגשת התסקירים ניתן צו להגשת תצהירי עדות ראשית. ראיות הצדדים נשמעו והעו"ס לסדרי דין ולחוק האימוץ נחקרו על המלצותיהן. לאחר מכן בנות הזוג סיכמו את טענותיהן בכתב. גם ב"כ היועמ"ש הגיש עמדתו בכתב בעניין התביעה לצווי הורות פסיקתים.

16.לטענת התובעת הקטינות הובאו לעולם במסגרת הזוגיות וההוריה של כל אחת מהן נעשתה מתוך כוונת הורות משותפת של בנות הזוג. היא השתתפה וליוותה את הנתבעת בהליכי הבאת הקטינות לעולם: בחירת תורם הזרע, טיפולי הפוריות, ההריונות, הלידות וכו'. מעת לידת הקטינות היא שימשה עבורן כאם מסורה אוהבת ומעורבת, ויש לה עמן קשר חם, אוהב וקרוב. מתן צווי הורות פסיקתיים וקביעת זמני שהות שוויוניים הכרחיים לשימור טובת הקטינות, שרואות בתובעת כאמן לכל דבר ועניין. הצהרות הנתבעת בפני צדדים שלישיים וגורמים רשמיים מלמדות על אודות כוונה להורות משותפת, ובנות הזוג גם פנו יחדיו לעו"ד סגל אורבך לשם הגשת בקשות לצווי הורות פסיקתיים. התובעת טענה שההתנהלות ההורית המשותפת של בנות הזוג מקימה עילות משפטיות נוספות לביסוס זכויותיה ההוריות על הקטינות ולקביעת זמני שהות שוויוניים: אכיפת התחייבויות הנתבעת לשיתוף הורי ולמשמורת משותפת; מכח אינטרס הסתמכות שלה ושל הקטינות ועקרונות יושר, תום לב, שיוויון וצדק; אפוטרופוס למעשה; הורות פסיכולוגית. התובעת הוסיפה שיש לחייב את הנתבעת בהוצאות גבוהות במיוחד לאור התנהלותה והארכת ההליכים שלא לצורך.

17.הנתבעת לבנות הזוג לא הייתה כוונת הורות משותפת ביחס לקטינות: לא נערך הסכם הורות; לא נפתח תיק משותף בבנק הזרע; לא הוגשה בקשה לצו הורות פסיקתי; הנתבעת התנגדה להגשתה והתקשורת בינה לבין עו"ד סגל אורבך הייתה מינמלית ולקונית; התובעת לא רצתה להביא ילדים משלה, היא בחרה שלא להרות ולא לתרום את ביציותיה; מערכת היחסים הסוערת בין בנות הזוג לא מתיישבת עם כוונת הורות משותפת; הקשר שנוצר בין התובעת לקטינות הוא תולדה של הקשר הזוגי בין בנות הזוג ואין בו להעיד על כוונת הורות. התובעת לא הוכיחה כינון יחסי הורות בינה לבין הקטינות, והגישה את התביעה למתן צווי הורות פסיקתיים בשיהוי בלתי סביר שיש בו לבדו להצדיק דחיית התביעה (כשנה ומחצה לאחר פרידת בנות הזוג, כחמש וחצי שנים לאחר לידת התאומות וכשלוש שנים לאחר לידת XXX). השיהוי בהגשת התביעה גם מהווה ראייה להעדר כוונה הורית מצד התובעת כלפי הקטינות. טובת הקטינות מחייבת דחיית התביעה לצווי הורות פסיקתיים: על מנת לשמר את המצב הקיים שאליו הקטינות נולדו; המנעות התובעת מהגשת בקשה לצו הורות פסיקתי מלמדת שמתן צו כאמור כיום אינה עולה בקנה אחד עם טובת הקטינות; אין חוות דעת "שניתן להתבסס עליה" שמתן צווי הורות פסיקתיים ישרת את טובת הקטינות. הנתבעת הוסיפה שקבלת התביעה תפגע בזכות היסוד של הנתבעת להורות בלעדית על בנותיה ובזכותה לאוטונומיה הורית, ודחייתה תגן על זכויותיה ולא תפגע בזכות התובעת ללדת ילדים משלה. כמו כן, התנאים במתווה משרד העבודה והרווחה והמלצות הצוות בין-משרדי אינם מתקיימים. לעניין האחריות ההורית וזמני השהות – התביעה הוגשה שלא כדין וללא בסיס משפטי משום שהתובעת נטולת מעמד משפטי ביחס לקטינות. לכל היותר התובעת זכאית לסעד שתכליתו שמירת קשר בינה לבין הקטינות. הנתבעת הביעה הסכמתה בעבר לשימור קשר כאמור אך חזרה בה משום ניסיון התובעת לפגוע באוטונומיה ההורית שלה. התסקירים שנערכו לא בחנו את היכולת ההורית של התובעת שנהגה להתפרץ בעצימות על הקטינות, והנתבעת אינה סומכת על התובעת שתשמור על שלומן של הקטינות. לאור גיל הקטינות, והמציאות שאליה הורגלו, לאור עצימות הקונפליקט בין בנות הזוג, לאור משקעים שנותרו אצל הנתבעת בעקבות ניצול התובעת 'אותה ואת רחמה' - טובת הקטינות מחייבת שהנתבעת תיוותר ההורה הבלעדי והעיקרי שלהן.

18.ב"כ היועמ"ש טען שעל בית המשפט להכריע תחילה בשאלה האם בנדון הוכחה "כוונה משותפת להביא את הקטינות לעולם לתוך תא משפחתי שנועד לספק להן הורות משותפת". זאת על פי רשימת המאפיינים שגובשה בפסיקה לבחינת יצירת קשרי הורות. ב"כ היועמ"ש הוסיף שהגם שהעו"ס לחוק אימוץ מצאה שטובת הקטינות היא כינון הורות, שיקול זה אינו משמש עילה עצמאית לכינון יחסי הורות.

ב. דיון והכרעה

19.נדון ראשית בתביעה למתן צווי הורות פסיקתיים כלפי הקטינות, ולאחר מכן בתביעה לאחריות הורית ולזמני שהות.

ב(1) התביעה למתן צווי הורות פסיקתיים

20.צו הורות פסיקתי מבוסס על אדן הורות מכח 'זיקה לזיקה', ומבטא הכרה בהורות אדם נטול זיקה גנטית או פיזיולוגית ליילוד "מכוח הקשר הזוגי שהוא מקיים עם ההורה בעל זיקות ההורות הקלאסיות" (בע"מ 5544/18 היועץ המשפטי לממשלה נ' איילון (14.2.2021)). תנאי הסף למתן צו הורות פסיקתי הם שההוריה היתה כתולדה של זוגיות משותפת, ובעת ההוריה היתה כוונת הורות משותפת. נפסק שאין בפרידת בני הזוג או בסירוב ההורה הביולוגי לכינון הורות בן הזוג לשעבר כדי לנעול את שערי הכניסה למתן צו הורות פסיקתי.

21.בשנת 2015 ב"כ היועמ"ש התווה תנאי סף שעמידה בהם תאפשר הסכמתו להסדרה משפטית של ההורות לבן או בת זוג של הורה ביולוגי לילד שנולד כתוצאה מתרומת זרע אנונימית, ללא צורך להידרש למסלול אימוץ: 1) בני הזוג הם תושבי מדינת ישראל ומלאו להם 21 שנים; 2) בני הזוג נמצאים בזוגיות במשך 18 חודשים לפחות לפני עריכת הסכם הורות; 3) הסכם ההורות נערך טרם ביצוע הליכי ההפריה; 4) לא חלפו 90 יום ממועד הלידה ועד למועד הגשת הבקשה למתן צו הורות; 5) הבקשה נתמכת בתצהיר שלפיו בן הזוג לא הורשע בעבירת מין או אלימות. שר העבודה והרווחה מינה צוות מקצועי שבחן את תנאי הסף הנ"ל וגיבש המלצות ביחס לכל אחד מהם ואלה אושרו במלואן. הצוות גיבש, בין היתר, המלצות ביחס למקרים מיוחדים לרבות העדר הסכמה בין בני הזוג:

"לצד הכלל המחייב הסכמת ההורה הביולוגי לכינון יחסי ההורות, במקרים בהם ההורה הביולוגי אינו מסכים לכינון יחסי ההורות, ייבחן הדבר באמצעות בדיקה מעמיקה של עו"ס שמונה לפי חוק. במסגרת הבדיקה המקצועית יתבקש מענה, בראש ובראשונה לשאלת טובת הילד ולשאלת מציאות חייו בפועל. לצד זאת ייבחנו במסגרת התסקיר שאלת סיפור הוריית הקטין, שאלת קיומה של זוגיות טרם ההוריה, התכווננות משותפת מראש ועוד. לאחר קבלת המלצת התסקיר ממליץ הצוות כי תינתן עמדת המדינה בכל מקרה לפי נסיבותיו ובהתאם לטובתו של הקטין בכל מקרה ומקרה.

.. המלצת הצוות היא כי בנסיבות שבהן הבקשה לצו הורות פסיקתי הוגשה בצל סכסוך ופרידה בין בני או בנות הזוג, וקיימת התנגדות של ההורה הביולוגי לכינון יחסי הורות עם בן או בת זוגו לשעבר, ייבחן כל מקרה לגופו לפי נסיבותיו הספציפיות ותוך התחשבות בעקרון העל בדבר טובת הילד בנסיבות העניין".

22.נבחן האם תנאי הסף שנקבעו בפסיקה כתנאי למתן צו הורות פסיקתי התקיימו בנדון, כמו גם אבני בוחן נוספות שנקבעו בפסיקה: גידול הורי משותף וטובת הילד, וכן את טענות הנתבעת בדבר תנאים ממתווה היועמ"ש שלא התקיימו, ומשמעותם.

ההוריה היתה כתולדה של זוגיות משותפת

23.אין מחלוקת שבנות הזוג קיימו קשר זוגי משך כעשור, התגוררו תחת קורת גג אחת וניהלו משק בית משותף לפני ולאחר הוריית ולידת הקטינות. בנות הזוג אימצו שם משפחה משותף המהווה איחוד של שמות המשפחה שלהן, וגם הקטינות שנולדו למסגרת של זוגיות משותפת נשאו שם זה מרגע לידתן ועד שהנתבעת שינתה את שם משפחתן לשם נעוריה לאחר פרידת בנות הזוג. טענת הנתבעת שמערכת היחסים בין הצדדים לא היתה יציבה אינה רלוונטית לבחינת תנאי סף זה. כך גם טענתה שבמועד לידתה של XXX המשבר ביחסי בנות הזוג היה בשיאו, שהרי קיומו של משבר מלמד שהיה קשר זוגי במועד זה. כך או כך, הנתבעת טענה שהודיעה לנתבעת על אודות רצונה להיפרד 'באופן סופי' בחודש יולי 2020, היינו כשנתיים לאחר שהוחלט על הוריית הקטינה XXX, ולמעלה משנה לאחר לידתה.

בעת ההוריה היתה כוונת הורות משותפת

24.בנדון די בעצם פניית הנתבעת מרצונה החופשי, לעו"ד סגל-אורבך הן לאחר לידת התאומות והן לאחר לידת הקטינה XXX, לצורך הסדרת מעמד התובעת כלפי הקטינות באמצעות צו הורות פסיקתי, כדי ללמד שהוריית שלוש הקטינות היתה מתוך כוונת הורות משותפת. למעלה מהדרוש, המסקנה מהמפורט להלן היא שהתובעת הוכיחה כוונת הורות משותפת בגדרו של תא משפחתי אחד, ביחס לשלוש הקטינות:

24.1כלל שלבי הבאת הקטינות לעולם נעשו על ידי בנות הזוג בצוותא ובשיתוף מלא ומוחלט: התובעת הגישה את הבקשה לבנק הזרע והיתה בקשר עם בנק הזרע ביחס לעדכונים שוטפים ולבחירת תורם הזרע (עמ' 135 שורות 9-1); בנות הזוג הגיעו יחדיו לפגישה הראשונה בבנק הזרע (עמ' 194 שורה 4); בנות הזוג בחרו יחדיו את תורמי הזרע של שתי ההפריות שהופרו לשם הולדת הקטינות (ת/14-10 ו-ת/19, עמ' 194 שורות 33-30; עמ' 196 שורה 2); התובעת הזריקה לנתבעת את ההורמונים בטיפולי הפוריות; התובעת ליוותה את הנתבעת לבדיקות מעקב ההריון הראשון (עמ' 195 שורות 16-15); הנתבעת הקפידה לעדכן עדכונים שוטפים, בפרטי פרטים, את התובעת ביחס לבדיקות מעקב ההריונות (מועדי הבדיקות, תוצאות, צילומי אולטראסאונד וכיו"ב);

24.2לאחר לידת הקטינות התובעת נרשמה לצד הנתבעת כאשת קשר בתינוקייה בבית החולים והונפק לה צמיד מזהה על ידי מחלקת היולדות (עמ' 76 שורות 7-6); התובעת נרשמה כאמן של התאומות, לצד הנתבעת, באישור הלידה שהונפק על ידי מחלקת היולדות בבית החולים XXX;

24.3אין ממש בטענת הנתבעת שהתובעת לא היתה שותפה או מעורבת בשלבי ההוריה של XXX. על פי התכתובות בין בנות הזוג, בעת בדיקות מעקב ההריון עם XXX התובעת השגיחה על התאומות (ת/24-21). גם בעת הלידה התובעת השגיחה על התאומות, ומיד עם הגעת השמרטפית אביה של הנתבעת אסף את התובעת (שאינה אוחזת ברישיון נהיגה) והם נסעו ישירות לבית החולים (ת/28-26);

24.4אין בהמנעות התובעת לשאת את ההריונות או לשאוב ביציות כדי לשלול כוונה להורות משותפת. הוכח שבהתאם לסיכום בין בנות הזוג הנתבעת היא שתישא את ההריונות. הנתבעת לא טענה שאמרה לתובעת שלא תוכר כהורה אם לא תישא הריון או תשאב ביציות;

24.5בנות הזוג פנו במשותף ובהסכמה לעו"ד סגל-אורבך לשם הגשת בקשה לצווי הורות פסיקתיים כלפי הקטינות. ביום 8.6.2017, כשנה לאחר לידת התאומות הנתבעת בעצמה פנתה בכתב לעו"ד סגל אורבך וכתבה כך: "היי אחינעם, אני והבת זוג שלי רוצות להוציא צו הורות. רציתי לשאול כמה שאלות בטלפון אם אפשר. תודה, הנתבעת"; ביום 13.8.2019, כשלושה חודשים לאחר ש XXX נולדה הנתבעת כתבה לעו"ד סגל-אורבך כך: "היי אחינעם, הבת זוג שלי התובעת פנתה אלייך היום לגבי צו הורות לשלושת הבנות שלנו. יש לי מספר שאלות לשאול אותך. מתי יהיה אפשר לדבר? תודה, הנתבעת". עו"ד סגל-אורבך העידה שהנתבעת פנתה אליה ושוחחה עמה טלפונית בנוגע להגשת בקשה למתן הצווים הן בשנת 2017, לאחר לידת התאומות, והן בשנת 2019, לאחר ש XXX נולדה (עמ' 152 שורות 33-28). ביום 13.8.2019 הנתבעת כתבה לתובעת ועדכנה אותה לגבי שיחתה עם עו"ד סגל-אורבך והמסמכים שיש להמציא. למחרת הנתבעת חתמה על יפויי כח לעו"ד סגל-אורבך ועל הסכם שכר טרחה עמה. בחלוף יום נוסף הנתבעת שוב התכתבה עם עו"ד סגל-אורבך והביעה חשש שמא מניין הימים להגשת הבקשה לצו הורות ביחס לקטינה XXX יחלוף. אין ממש בטענת הנתבעת שלאחר שיחה עם עו"ד סגל-אורבך החליטה שלא להמשיך עם התהליך. יתרה מכך, הנתבעת חזרה בה מבקשתה למתן צו הורות פסיקתי ביום 28.1.2021, אף שלשיטתה הודיעה לנתבעת על אודות רצונה להיפרד 'באופן סופי' כבר בחודש יולי 2020. משמע גם לאחר הפרידה הנתבעת לא חזרה בה מיד מרצונה בעניין זה;

24.6אין ממש בטענת הנתבעת שהעדר אישור מבנק הזרע על אודות פתיחת תיק משותף שולל כוונת הוריה משותפת בנדון. כפי שיפורט בפסקה 29 להלן, אין הכרח בפתיחת תיק משותף בבנק הזרע (על פי הנחיית ב"כ היועמ"ש), והתובעת גם העידה מדוע הדבר לא נעשה בנדון (עמ' 174 שורה 30 - עמ' 175 שורה 3). יתרה מכך, בנות הזוג ידעו בזמן אמת שאישור כאמור אינו בנמצא, וכפי שעו"ד סגל-אורבך העידה הן מסרו לה מסמכים אחרים שיש בהם להוכיח כוונת הורייה משותפת;

24.7אי השלמת הפניה הראשונה למתן הצווים אינה מעידה על העדר כוונה להורייה משותפת, משהוכח שההליך לא הושלם מפאת נסיבות חיצוניות אחרות: עומס הטיפול בקטינות וקושי כלכלי (ת/68-67, עמ' 209 שורות 14-13). העו"ס לסדרי דין העידה שבנות הזוג אמרו לה, יחד ובנפרד שהליך הסדרת מעמד התובעת כלפי הקטינות לא הוסדר מטעמי 'עלויות' (עמ' 40 שורות 23-13);

24.8אין בשיהוי בהגשת התביעה, כשלעצמו, ללמד על העדר כוונת הוריה, מה גם שהעו"ס לחוק האימוץ ועו"ד סגל-אורבך העידו ששיהוי כאמור אינו חריג (עמ' 82 שורות 5-1, עמ' 89 שורות 5-4, ושורות 21-20, עמ' 177 שורה 21 עד עמ' 178 שורה 21). ובעניין זה ראו גם פסקאות 31-30 להלן;

24.9כוונת ההורות המשותפת נלמדת גם מהצהרות עקביות מצד הנתבעת על אודות אמהותה המשותפת של התובעת על הקטינות, הן כלפי התובעת והן כלפי כולי עלמא: רישום התובעת כהורה נוסף בטפסי מחלקת היולדות בבית החולים; מעת לידתן שלוש הקטינות נשאו שם משפחה משותף של בנות הזוג, ורק לאחר הפירוד הנתבעת ניצלה העדר רישום הורה נוספת ושינתה את שמן; הצהרת הנתבעת טרם הפרדת המגורים כגון: "גם אם ניפרד את עדין תהיי אמא שלהן"; הצגת בנות הזוג כאמהותיהן של הקטינות לפני צוותי מסגרות החינוך של הקטינות (עמ' 190 שורות 17-16);

24.10אמה של הנתבעת העידה שלאחר ש XXX נולדה היא ביקשה מהתובעת שבנות הזוג יודיעו יחדיו על אודות השם שנבחר ל XXX, על מנת שלא יתפרש ש"הכתבתי את השם של אמא שלי" (עמ' 216 שורות 16-13). אלמלא היתה לבנות הזוג כוונת הורות משותפת גם ביחס לXXX, אמה של הנתבעת לא היתה מייחסת כל חשיבות אם התובעת תחשוב שהיא זו שהכתיבה את השם שנבחר לXXX.

25.המסקנה מהנימוקים שפורטו לעיל היא שהוכח מעל לכל ספק שהוריית שלוש הקטינות היתה מתוך כוונת הורות משותפת של בנות הזוג. עדותה של עו"ד סגל-אורבך, שאין לה כל אינטרס בתוצאות ההליך, הותירה רושם עז, ומשקלה הראייתי ממשי. עדות התובעת היתה עקבית לכל אורך ההליך, היא השיבה באופן ישיר לכל שאלה שנשאלה, גם אם התשובה לא שירתה את האינטרס שלה. לעומתה, עדות הנתבעת הותירה רושם עגום מאוד. עדותה התפתחה עם ההליכים, ולא היתה מהימנה כלל. הנתבעת התחמקה ממענה ענייני, סתרה את עצמה, דיקלמה את מסריה, ורבות מתשובותיה נעדרו כל היגיון. כך למשל כשעומתה בחקירתה עם ראיות שאינן תואמות את גירסתה, היא השיבה "הגננת XXX שיקרה בלי להניד עפעף.. כל התסקירים שקריים", "בנית את כל התיק הזה על שקרים, התצהירים צריכים להיפסל הם מבוססים על שקרים" (עמ' 199 שורות 18-16; עמ' 209 שורות 30-29). בתסקיר העו"ס לחוק האימוץ נכתב שעת העו"ס לחוק האימוץ הציגה לנתבעת את התמונות המשפחתיות מכל מסגרות החינוך של הקטינות בהן בנות הזוג מצולמות עם הקטינות כמשפחה (לאחר שטענה שמעמד התובעת היה מעמד בר חלוף, של 'חברה של אמא'), הנתבעת "לא הצליחה לתת להן כל הסבר וחזרה על כך שלאורך כל שנות הזוגיות עברה התעללות רגשית ונפשית ולא אזרה אומץ לעזוב". נסיון הנתבעת להציג עצמה כאישה כנועה לא צלח, בלשון המעטה. בנדון הנתבעת מסרה "ביודעין עדות שקרית בנושא מרכזי להתדיינות, המצוי בליבת המחלוקת", עד כי ראוי להפעיל בנדון את 'חזקת השקר', לפיה "מי שמשקר ביודעין בדבר אחד, משקר בכל עדותו" (ע"א 765/18 חיון נ' חיון (1.5.2019)).

גידול הקטינות במשותף על ידי בנות הזוג

26.המסקנה מהמפורט להלן היא שהוכח שבנות הזוג גידלו את הקטינות במשותף, והתובעת היתה הורה דומיננטי ומרכזי עבור הקטינות:

26.1בטפסי הרישום למסגרות החינוך של הקטינות נרשמו פרטי התובעת ופרטי ההתקשרות עמה כאשת קשר, לצד פרטי הנתבעת, ובכלל זה: טפסי רישום לגן עירייה (שמולא על ידי הנתבעת), דפי קשר במוסדות החינוך, הצהרות בריאות בתקופת מגפת הקורונה, ערעור בשם בנות הזוג על שיבוץ התאומות לגן עירייה, טופס שחרור מיום לימודים וכיו"ב (ת/50-45, מכתב מנהלת הגן מיום 14.8.2019);

26.2בנות הזוג הגיעו יחדיו לרשום את התאומות לגן הילדים (עדות הגב' XXX, שמרטפית וסייעת בפעוטון, עמ' 184 שורות 25-24); התובעת היא שנהגה, לרוב, להביא את הקטינות למסגרות החינוך (עדות הגב' XXX בעמ' 189 שורה 24; מכתב מנהלת הגן);

26.3התובעת היא שנהגה לקחת את הקטינות לרופאים (ת/70, ועמ' 210 שורה 30). התכתבות בין התובעת לבין אחות הנתבעת מיום 29.8.2019, במהלך חופשה משפחתית, שבה התובעת התבקשה לגשת לחדר האוכל לסייע בטיפול בקטינות חרף נוכחות של הנתבעת במקום (ת/36); בנוסף, התובעת העידה: "אני ביקשתי שאנחנו נעשה חלוקה של משמורת כדי שהיא תלמד לטפל בבנות בימים שהיא איתם. זה היה הדרישה שלי לפרידה דרך אגב" (עמ' 128 שורות 4-2);

26.4מסקנות העו"ס לסדרי דין והעו"ס לחוק האימוץ הן שהתובעת גידלה את הקטינות כאמן לכל דבר ועניין, והקטינות רואות בה אמן לכל דבר ועניין (עמ' 83 שורה 6). ניסיון הנתבעת להציג את מעמדה, נוכחותה ומעורבתה של התובעת בחיי הקטינות ככאלו המתמצים והנובעים מכובעה כבת הזוג של אמן ושאינם חורגים ממעמד של 'אופר' בחיי הקטינות, ותו לא – לא צלח. הוכח בדיוק ההיפך (עמ' 33 שורות 20-16);

26.5טענת הנתבעת שהתובעת לא נשאה בהוצאות הקטינות אינה רלוונטית לנדון, וממילא התובעת הוכיחה שהשתתפה במימון הוצאות הקטינות ומדורן (ת/8-6);

טובת הקטינות

27.אין מחלוקת שהקטינות התגוררו עם בנות הזוג שניהלו משק בית משותף, מרגע לידתן ועד לפירוד הפיזי בשלהי שנת 2021. התאומות (שהן בנות כשבע שנים וחצי) ו XXX (בת כחמש שנים) נולדו וגדלו לסיפור חיים אחד בלבד בנוגע לתא המשפחתי שלהן – ולפיו הן שלוש אחיות לשתי אמהות.

27.1לכל אורך חייהן הקטינות כינו את בנות הזוג 'אמא הנתבעת' ו'אמא התובעת'. העובדה שלאחר חידוש זמני השהות של הקטינות עם התובעת (לאחר נתק כפוי של כחודשיים שהנתבעת יזמה) הנתבעת אסרה על הקטינות לכנות את התובעת 'אמא התובעת', אך מוכיחה שכך הקטינות הורגלו לכנותה טרם הפירוד. ואכן בתכתובות וואטסאפ בין בנות הזוג מיום 22.1.2019, מיום 16.3.2019 ומיום 24.3.2019), הנתבעת כתבה לתובעת שהקטינות מבקשות את 'אמא התובעת' ושואלות 'איפה אמא התובעת';

27.2העו"ס לסדרי דין העידה שהתובעת היא דמות הקשרות משמעותית עבור הקטינות (עמ' 31 שורה 24, עמ' 48 שורות 2-1); "הילדות האלה מגדירות בצורה מאוד ברורה, גם בתמונות משפחתיות טרם הפרדה, גם לאחר מכן, הן מגדירות את עצמן כ-3 ובנות לשתי אמהות, ככה מגדירות את עצמן" (עמ' 37 שורות 12-10, ועמ' 49 שורות 12-9); "מיום היוולדן, מכנות הקטינות את בנות הזוג כ"אמא הנתבעת" וכ-"אמא התובעת" (עמ' 47 שורות 8-7);

28.מסקנת גורמי המקצוע שטובת הקטינות מחייבת הכרה משפטית במעמדה ההורי כלפי הקטינות, לא נסתרה. העו"ס לחוק האימוץ מצאה שטובת הקטינות מחייבת מתן צווי הורות פסיקתיים, ויתרה מכך, שטובתן מחייבת מתן צווים כאמור בהקדם.

מתווה ב"כ היועמ"ש, ובפרט מועד הגשת התביעה לצווי הורות פסיקתיים

29.כפי שפורט לעיל, ב"כ היועמ"ש התווה תנאי סף שעמידה בהם תאפשר הסכמתו להסדרה משפטית של ההורות לבן או בת זוג של הורה ביולוגי לילד שנולד כתוצאה מתרומת זרע אנונימית ללא צורך להידרש למסלול אימוץ. נפסק באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהנחיות ב"כ היועמ"ש בדבר תנאי סף לצורך גיבוש עמדתו הוא לבקשה לצו הורות פסיקתי - אינן מחייבות את בית המשפט.

30.חלק ניכר מהתנגדות הנתבעת למתן צווי הורות פסיקתיים מבוסס על טענתה בדבר השיהוי בהגשת התביעה לצווי הורות פסיקתיים. לבד מהעובדה שהנחיות ב"כ היועמ"ש אינן מחייבות את בית המשפט, הרי שגם על פי הנחיות אלה, הגשת הבקשה בתוך שנה ממועד הלידה לא תגרור דחיית הבקשה אלא תצריך עריכת תסקיר עו"ס, ובנדון נערך תסקיר לפיו טובת הקטינות מחייבת מתן צווי הורות פסיקתיים ובהקדם. אין ממש בטענת הנתבעת שאחד מהמבחנים המצטברים שנקבעו בפסיקה המחייבת היום הוא מועד הגשת הבקשה לצו הורות פסיקתי. בבע"מ 4741/21 אליו הנתבעת הפנתה נפסק כך: "בית משפט זה טרם נדרש עד כה לשאלת המועד להגשת בקשה למתן צו הורות פסיקתי. ליתר דיוק, ניתנה התייחסות למועד ההגשה המוקדם ביותר – "כ-60 יום עובר למועד המשוער של הלידה" (בע"ם 9182/18 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (4.6.2020)) – אך לא נקבע מועד אחרון שבו ניתן להגיש בקשה כזו (למעט בהקשר של התחולה הרטרואקטיבית, בו עסק עניין איילון)".

31.הצדק עם הנתבעת שהתביעה למתן צווי הורות פסיקתיים הוגשה בשיהוי, ואולם המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שאין בשיהוי כדי לגרור דחיית התביעה, או כדי להסיק שהתובעת ישנה על זכויותיה, או שויתרה עליהן:

31.1העובדה שמעמדה המשפטי של התובעת כלפי הקטינות לא הוסדר "לא השפיעה על המציאות המשפחתית הלכה למעשה, ולכך יש לתת בכורה בנסיבות העניין" (בע"מ 4741/21 הנ"ל);

31.2במהלך חייהן המשותפים של בנות הזוג הן פנו במשותף פעמיים לעו"ד סגל-אורבך לצורך הסדרת מעמדה של התובעת כלפי הקטינות, הן בשנת 2017, כשנה לאחר לידת התאומות והן בחודש אוגוסט 2019, כשלושה חודשים לאחר ש XXX נולדה. בנות הזוג המציאו לעו"ד סגל-אורבך מסמכים רבים, גם לאחר שנפרדו (לשיטת הנתבעת בחודש יולי 2020), והנתבעת חזרה בה מהסכמתה להגשת התביעה רק ביום 28.1.2021. משכך, אין ממש בטענה לשיהוי טרם 28.1.2021;

31.3גם לאחר שהנתבעת חזרה בה מהסכמתה להגשת תביעה לצווי הורות פסיקתיים בחודש ינואר 2021, בנות הזוג הוסיפו להתגורר תחת קורת גג אחת עד לחודש אוגוסט 2021, ובפועל עד לפירוד הפיזי מעמדה של התובעת כלפי הקטינות היה כשל הורה לכל דבר ועניין. יתרה מכך הנתבעת הבהירה לתובעת בכתב שאין בחזרתה מההסכמה בעניין צווי הורות פסיקתיים כדי להשליך על הורותה ביחס לקטינות ועל קיום הסדר של 'משמורת משותפת' (ת/79-75);

31.4רק ביום 19.8.2021, לאחר הפירוד הפיזי – עת הנתבעת הגבילה את זמני השהות של התובעת עם הקטינות - התובעת למדה שהנתבעת מסרבת לכבד את התחייבותה לאפשר לה זכויות הוריות שוות. ביום 23.8.2021, ארבעה ימים לאחר שהנתבעת הגבילה את זמני השהות של התובעת עם הקטנות, התובעת פעלה לעמידה על זכויותיה ההוריות, והגישה, כמתחייב בקשה ליישוב סכסוך ובגדרה בקשה לסעד דחוף להבטחת קשר עם הקטינות;

31.5התביעה לאחריות הורית ולזמני שהות הוגשה מיד עם תום תקופת עיכוב ההליכים, והתביעה לצווי הורות פסיקתיים הוגשה כחודשיים לאחר מכן. אכן ראוי ומוטב היה, לו התביעה לצווי הורות פסיקתיים היתה מוגשת מיד לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים ואולם אין בשיהוי האמור ללמד על אודות ויתור התובעת בהכרה בה כאמן של שלוש הקטינות או כדי לשלול כוונת הורות מצידה;

31.6למעלה מהדרוש - בניגוד לטענת הנתבעת הנדון בפסק הדין בתמ"ש 39031-09-21 – פרידת בנות זוג בראשית ההריון - אינו דומה, אף לא במעט, לנדון, ועל כן לא ניתן להקיש ממנו דבר לעניינו, גם אם היה מדובר בפסק דין מחייב או אפילו מנחה;

סיכום

32.לא יכול להיות חולק על אודות היתרונות הברורים בפניה מוקדמת לערכאה שיפוטית לשם הסדרת המעמד ההורי, ואולם בדומה לנסיבות שנדונו בבע"ם 5010/21 שהדיון בו אוחד עם בע"ם 4741/21 – "אין בעיתוי הפנייה בלבד כדי להשליך על ההכרעה שאמורה להתקבל במקרה זה בהתחשב במכלול הנסיבות שפורטו":

בנדון בנות הזוג ניהלו חיי זוגיות ושיתוף משך כעשור ואף אימצו שם משפחה משותף. הן אמנם לא חתמו על הסכם הורות אך פעלו במשותף לבחירת תורם זרע הן להריון של התאומות והן להריון של XXX, וכלל שלבי הבאת הקטינות לעולם נעשו על ידן בצוותא ובשיתוף מלא ומוחלט. לאחר לידת הקטינות התובעת נרשמה לצד הנתבעת כאשת קשר בתינוקייה בבית החולים והונפק לה צמיד מזהה על ידי מחלקת היולדות והתובעת גם נרשמה כאמן של התאומות, לצד הנתבעת, באישור הלידה שהונפק על ידי מחלקת היולדות בבית החולים XXX. בחמש שנות חייהן הראשונות של התאומות ובשנתיים ומחצה הראשונות בחייה של XXX, בנות הזוג טיפלו בהן במשותף והתובעת נטלה חלק דומיננטי בטיפול בהן, והיוותה דמות הורית קבועה ומשמעותית בחייהן, ובאופן זה היא גם הוצגה כלפי סביבתן. כוונת בנות הזוג ביחס להוריית שלוש הקטנות היתה ברורה, הן הוציאו אותה לפועל ומימשו את רצונן לגדל אותן במשותף.

אין בעובדה שהנתבעת שינתה את עמדתה לאחר שבנות הזוג החליטו להיפרד כדי להצדיק דחיית התביעה לצווי הורות פסיקתיים, ובפרט עת לדעת גורמי המקצוע טובת הקטינות היא שהתובעת תוכר כאימן, ובהקדם האפשרי. סיפור חייהן של הקטינות, מנקודת מבטן, ואף מנקודת מבטן של בנות הזוג, עומד בסתירה לעמדת הנתבעת שמבקשת היום להימנע מקביעת הורות התובעת על הקטינות. עמדתה כיום, עת ביקשה לפעול בעבר למתן צווי הורות פסיקתיים לתובעת כלפי שלוש הקטינות, היא משום פרידת בנות הזוג, ולאור מציאות חיי בנות הזוג והקטינות – אין די בכך. משכך גם אין ממש בטענת הנתבעת לפגיעה באוטונומיה ההורית שלה.

הוכח שהוריית שלוש הקטינות היתה כתולדה של זוגיות משותפת, ובעת ההוריה היתה כוונת הורות משותפת. הוכח שבנות הזוג גידלו את הקטינות יחדיו מעת לידתן ועד לפירוד הפיזי ולנתק שהנתבעת כפתה על הקטינות והתובעת למשך כחודשיים. הוכח שטובת הקטינות היא מתן צווי הורות פסיקתיים לתובעת כלפיהן. לפיכך, ועל אף השיהוי ופרידת בנות הזוג – התביעה למתן צווי הורות פסיקתיים נעתרת: ניתנים לתובעת צווי הורות פסיקתיים על שלוש הקטינות, ממועד פסק הדין ואילך (יובהר שהתובעת גם לא עתרה להחלה רטרואקטיבית של צווי ההורות).

ב(2) התביעה לקביעת אחריות הורית משותפת

33.התובעת עתרה לקביעת אחריות הורית משותפת על הקטינות ולקביעת זמני שהות שוויוניים. מעת שהתביעה למתן צווי הורות פסיקתיים נעתרה, טענת הנתבעת שהתובעת נעדרת מעמד נדחית. אין ממש בטענת הנתבעת שבכסות ההליך המשפטי נוצרה "מציאות חדשה" לפיה הוענקו לתובעת זכויות 'מעין הוריות'. את המציאות יצרו בנות הזוג מרצונן הטוב והחופשי בשיתוף שהנהיגו במהלך למעלה מחמש שנים שחלפו מלידת התאומות לעד לפירוד הפיזי ביניהן, ולא בית המשפט.

34.חרף התיאורים מכמירי הלב ביחס למצבן הרגשי של הקטינות בעטייה של הנתבעת ואופן התנהלותה, הנתבעת טענה בסיכומיה שהתובעת נעדרת מסוגלות הורית. התנהלות הנתבעת הן לאורך הקשר הזוגי והן לאחר סיומו מלמדת שאין כל ממש בטענתה בדבר העדר מסוגלות הורית של הנתבעת. לו היה ממש בטענתה בעניין זה, היא לא היתה נשארת להתגורר עם התובעת תחת קורת גג אחת שנה נוספת לאחר ההחלטה להיפרד, ולא היתה מאפשרת נוכחות כה אינטנסיבית של התובעת בחיי הקטינות. הטענה נדחית אף לגופה משום שבתסקירים גורמי המקצוע לא מצאו כל פסול בהתנהלות התובעת, על אף היקף מקורות איסוף המידע ואיסוף הנתונים היסודית והמעמיקה שבוצעה לצורך עריכתם (שכללו, בין היתר: פגישות משותפות עם בנות הזוג; פגישות אישיות עם כל אחת מבנות הזוג; שיחות עם מנהלות וגננות המסגרות החינוכיות של הקטינות; פגישות משותפות של הקטינות עם כל אחת מבנות הזוג בבתיהן ובמשרדי הרווחה; שיחות עם רופאת הילדים של הקטינות; קשר עם מחלקת אלימות במשפחה). טענת הנתבעת לאלימות התובעת נבחנה ולא נמצא בה ממש.

לעניין האחריות ההורית על הקטינות

35.ברירת המחדל היא שהאחריות ההורית של הורים על ילדיהם הקטינים היא משותפת אלא אם נקבע אחרת. בהינתן אופן התנהלות הנתבעת לרבות כפיית נתק בין התובעת לקטינות משך כחודשיים שהסתיים רק בעקבות החלטת בית המשפט, שינוי שם המשפחה של הקטינות לשם משפחתה בלבד, האיסור על הקטינות לכנות את התובעת 'אמא התובעת' – לא רק שאין הצדקה בנדון לסטות מברירת המחדל בדבר אחריות הורית משותפת, אלא יש הכרח לקבוע אחריות הורית משותפת של בנות הזוג על הקטינות. לפיכך התביעה בעניין זה נעתרת.

לעניין זמני השהות

36.העו"ס לסדרי דין המליצה שזמני השהות של התובעת עם הקטינות יתקיימו בימים ב' ו- ד' כולל לינה, ובסופי שבוע לסירוגין כולל לינה בשישי ובמוצ"ש. התובעת טענה שיש להרחיבם ולקבוע בנוסף שהקטינות ישהו עמה בימי ה' לסירוגין. הנתבעת טענה שאין מקום לקבוע זמני שהות כלל והיא מעולם לא הסכימה לכך. המסקנה מהנימוקים המפורטים להלן היא שאין ממש בטענת הנתבעת שהסכמתה לשהות התובעת עם הקטינות הוגבלה ונתחמה להסכמה ל'שמירת קשר' גרידא: הנתבעת אישרה בעדותה שלקראת הפרדת המגורים המשותפים, היא תיאמה עם התובעת חלוקת זמני שהות של הקטינות עם כל אחת מהן, שיכלולו לינה של הקטינות אצל התובעת (עמ' 214 שורות 6-1, 16); ביום 16.5.2021, בסמוך להפרדת מגורי בנות הזוג, הנתבעת המליצה לתובעת ליטול מיטת מעבר שהוצעה למסירה על מנת להלין את XXX בדירתה החדשה (ת/78); ביום 25.7.2021, ערב הפירוד הפיזי, הנתבעת הציעה לתובעת בכתב שחלוקת זמני שהות של הקטינות עמן תהא כך שהקטינות ישהו עם התובעת יומיים באמצע שבוע ובסופי שבוע לסירוגין (ת/79). יתרה מכך, הנתבעת ביררה עם התובעת לגבי אפשרות מגורים ב XXX, בסמוך לדירה שאליה התעתדה לעבור עם הקטינות;

37.עמדת גורמי המקצוע היא שטובת הקטינות מחייבת נוכחות ומעורבות מהותיות של התובעת בחייהן, וקביעת זמני שהות משמעותיים ונרחבים עמה. מהתשתית הראייתית עולה שהתנגדות הנתבעת לשהות התובעת עם הקטינות אינה משום טובת הקטינות אלא משום תחושותיה השליליות כלפי התובעת ומשום מערכת היחסים העכורה ביניהן. על יסוד המפורט לעיל, המלצת הע"ס לסדרי דין מתקבלת ובנוסף לה, ונוכח עדותה שיש מקום לקבוע זמני שהות שוויוניים, נקבע שהקטינות ישהו עם התובעת בנוסף, גם בימי ה' לסירוגין.

בהתאמה, זמני השהות של הקטינות עם בנות הזג יתקיימו כך:

37.1בשבוע אחד – הקטינות ישהו עם התובעת בימים ב' ו-ד' כולל לינה, ובסופי שבוע מסיום המסגרת החינוכית ביום ו' עד יום א', ועם הנתבעת בימים א', ג' ו-ה' כולל לינה. איסוף ממסגרות החינוך והשבה למסגרות החינוך; בשבוע שני – הקטינות ישהו עם התובעת בימים א', ג' ו- ה' כולל לינה, ועם הנתבעת בימים ב', ד' ובסופי שבוע מסיום המסגרת החינוכית ביום ו' עד יום א'. איסוף ממסגרות החינוך והשבה למסגרות החינוך; וחוזר חלילה.

37.2בחגים ובחופשות - תתקיים חלוקה שווה של זמני השהות, כאשר סדר החגים מתהפך מידי שנה: ראש השנה – אצל התובעת; יום כיפור – אצל הנתבעת; סוכות, חג ראשון ומחצית ראשונה של חול המועד – אצל התובעת; סוכות, חג שני ומחצית שניה של חול המועד – אצל הנתבעת; חנוכה – מחצית ראשונה של החופשה אצל התובעת, ומחצית שניה אצל הנתבעת; פסח, חג ראשון ומחצית ראשונה של חול המועד – אצל הנתבעת; פסח, חג שני ומחצית שניה של חול המועד – אצל התובעת; יום העצמאות – אצל הנתבעת; שבועות – אצל התובעת; בעניין זמני השהות בחגים מובהר שחג גובר על שבת, ואם אין מסגרת חינוך בערב החג, שעת איסוף הקטינות תהא ב-9:00;

37.3בחופשת הקיץ – כל עוד יש קייטנות – זמני השהות יתקיימו כבשגרה. מעת סיום הקייטנה זמני השהות יתקיימו במתכונת של שבוע שבוע, מהיום בו תחל החופשה. בשבוע הראשון של חופשת הקיץ בשנת 2024 הקטינות ישהו בבית הנתבעת והסדר יתהפך מידי שנה.

37.4בימים בהם הקטינות או מי מהן לא יוכלו לבקר במסגרת חינוך מפאת מחלה חלילה – הקטינות ישהו בבית בת הזוג שאצלה הן לנו, ובת הזוג שהיתה אמורה לאסוף אותן ממסגרת החינוך תאסוף אותן מבית בת הזוג שאצלה הן לנו בשעת סיום מסגרת החינוך.

37.5בימים בהם הקטינות או מי מהן לא יוכלו לבקר במסגרת החינוך מפאת שביתה, השבתה, סגר או סיבה אחרת שאינה מחלה, חג או חופשה שהוסדרה לעיל – בת הזוג שהיתה אמורה לאסוף אותן ממסגרת החינוך, תאסוף אותן מבית בית הזוג שאצלה הן לנו עד השעה 8:30.

37.6מפאת הצורך בהתערבות נוכח המסרים השליליים של הנתבעת לקטינות בעניין מעמד התובעת בחייהם, ניתנות לעו"ס לסדרי דין סמכויות פיקוח בעניין זמני השהות למשך שנה.

38.בהתאם להמלצות העו"ס הקטינות יופנו לטיפול רגשי, בשילוב עם הדרכת הורים לבנות הזוג על ידי אותו גורם טיפולי. בנות הזוג ישאו בתשלום בחלקים שווים. בהעדר הודעת בנות הזוג עד 17.3.2024 על אודות הסכמה לעניין זהות הגורם הטיפולי – כל אחת מהן תגיש עד למועד זה טיעוניה לעניין זהותו בהיקף שלא יחרוג משני עמודים.

ג. התוצאה

39.התוצאה היא: שהתביעה למתן צווי הורות פסיקתיים לתובעת כלפי שלוש קטינות נעתרת כמפורט בפרק ב(1) לעיל, החל ממועד פסק הדין ואילך. התובעת תגיש פסיקתה מוסכמת לחתימה; התביעה לאחריות הורית משותפת ולזמני שהות שוויוניים נעתרת כמפורט בפרק ב(2) לעיל, וזמני השהות של בנות הזוג עם הקטינות יתקיימו כמפורט בפסקה 37 לעיל.

40. לעניין הוצאות ההליך – הכלל הוא שיש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, תוך הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי ובהתחשב בכלל נסיבות העניין. בהתחשב במהות ההליכים ובתוצאותיהם, ובהתחשב בבהתנהלות הצדדים כמפורט לעיל – הנתבעת תישא בהוצאות התובעת ובשכר טרחת באת כוחה בשיעור כולל של 40,950 ש"ח.

פסק הדין ניתן ביום כ"ג אדר א' תשפ"ד, 03 מרץ 2024, בהעדר הצדדים, והותר לפרסום בהחלטה מהיום.

נחתם היום, י' ניסן תשפ"ד, 18 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.