פס"ד בעניין הפסקת זמני שהות של קטינים עם אביהם בשל התנהגות פוגענית ומסכנת ולאור סירובו להליך טיפולי מתאים

עניינו של פסק הדין בשאלת הפסקת זמני השהות של הנתבע (להלן גם: "האב") עם ילדיו הקטינים וזאת בראי המלצות העו"ס לסדרי דין והאפוטרופסה לדין.

אקדים ואומר, כי פסק דין זה ניתן לאחר שהנתבע בחר באופן מופגן שלא להתייצב, ולא בפעם הראשונה, לדיון ההוכחות בתיק. אף שהיה בסמכות בית המשפט לקבל טענות התובעת ולו מפאת אי התייצבות הנתבע כמתחייב מהוראות תקנה 23(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ"א-2020 ותקנה 75(ב) תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, בית המשפט שמע את הצדדים (לרבות בא כוחו של האב) וגורמי המקצוע באריכות רבה. זאת, לנוכח חשיבות ההכרעה בהליך דנן המחייבת איזון עדין בין טובתם של הקטינים בשמירת קשר עם אביהם לבין הפגיעה הקשה הנגרמת להם משום דרך הילוכו של האב וכן, על מנת לבחון חלופות טיפוליות – הכל כדי למנוע גדיעת הקשר שבין הקטינים לאביהם, ולו באופן מינימאלי.

רקע עובדתי ודיוני:

1. יאמר מיד, כי לאור ריבוי בקשות הביניים והתסקירים שהוגשו בגדרי התובענה, מצאתי לפרט על אודות ההליכים המשפטיים והתנהלות הצדדים בהרחבה, מחמת חשיבותם להכרעה בסוגיה שבפני.

    

2. הצדדים נישאו זה לזו כדמו"י בשנת 2011 והתגרשו בשנת 2020. מנישואיהם, נולדו לצדדים הקטינים: ה.ז (כבן 12); א.ז (כבן 10 ו- 7 חודשים) ו- ד.ז (כבן 4 ו- 7 חודשים).

    

    

3. ראשיתו של ההליך דנן בעתירת התובעת (להלן גם: "האם") לשינוי זמני השהות שנקבעו בהסכמת הצדדים, ביום 26.1.2021 בגדרי תיק תלה"מ 9690-07-20 – ממפגשים של פעמיים בשבוע (לינה אחת) וכל סוף שבוע שני משישי ועד מוצאי השבת – למפגשים מפוקחים במרכז קשר, נוכח טענותיה בדבר תפקודו של האב ומצבם של הקטינים.

    

4. כבר לדיון הראשון בתובענה שהתקיים לפני ביום 14.7.2022, בחר הנתבע שלא להתייצב. לאור טענות התובעת כי מזה חודשיים לא מתקיימים כלל זמני שהות בין האב לקטינים, הוריתי על הגשת תסקיר עו"ס לסדרי דין.

    

5. במהלך ההליך הוגשו על ידי עו"ס לסדרי דין מספר תסקירים. בתסקיר העו"ס מיום 2.11.2022 פירטה העו"ס התרשמותה לפיה האב מתקשה לראות את צרכיהם הרגשיים של הקטינים; כי הוא מרוכז בעצמו וברגשותיו; לא אמפתי ורגיש לקטינים ה' ו- א' ומפלה ביחסו אל הקטינים, עת האב מבקש לקחת להסדרי השהות עימו את הקטין ד' בלבד ומותיר את שני הקטינים הגדולים יותר, ה' ו-א', מאחור; כי הקטינים ה' ו-א' פגועים מניתוק הקשר של האב עימם, מתגעגעים לאביהם ומנסים לרצותו בדרכים שונות. חרף ניסיונות העו"ס לשקף לאב את חששם של הקטינים ממנו ואת ניסיונותיהם לרצותו, לא גילה האב אמפתיה או הבנה ביחס למצבם המורכב, אלא תחת זאת הביע כעס ומחאה לגבי התנהגותם.

    

   העו"ס תיארה בתסקיר, כי לנוכח אירועים שחוו הקטינים בבית אביהם כפי שהשתקף משיחות העו"ס עימם, מצאה העו"ס לערב עו"ס לחוק הנוער שביקשה מהאם להגיש תלונה במשטרה. בעקבות התלונה שהגישה האם, התקיימו חקירות ילדים לקטינים ה' ו-א' ביום 5.9.2022. העו"ס דיווחה, כי ההתרשמות מחקירות הקטינים הייתה, כי הקטינים דיווח על אירועים אותם חוו או היו עדים להם, העדות כללה שימוש בהדגמות, תיאורי אינטראקציות פיזיות, תיאורי אמצעי הפגיעה, תיאורים סנסוריים, תיאור מצב רגשי וכן, הופיעו מאפיינים דינאמיים מוכרים בעבירות מסוג זה, כגון האשמה עצמית וצמצום הפגיעה, כמו גם חוסר מוטיבציה לדווח על האב "ולהפלילו". יצוין, כי האב נחקר על כך והמשטרה לא מצאה מקום לנקוט בצעדים לאחר חקירתו.

    

   לאור התרשמותה, המליצה העו"ס, כי בשלב זה יתקיימו מפגשים בין הקטינים לאביהם במסגרת טיפולית ב"מרכז הורים-ילדים" ,ב-ד', אחת לשבוע, בשעות אחר הצהריים כשאת המפגש ילווה מטפל משפחתי במטרה לסייע בהפחתת כעסים ומתחים וסיוע בחידוש קשר בריא. כן הומלץ, כי הקטין פלוני יקבל טיפול רגשי. כמו כן, העו"ס המליצה על השתלבותו של האב בהדרכת הורים במקום מגוריו.

    

6. נוכח התנגדות האב להמלצות התסקיר לעיל נקבע דיון נוסף ליום 30.11.2022. דיון, אשר גם אליו מצא האב שלא להתייצב. בהחלטתי בדיון זה מצאתי לאמץ את המלצות העו"ס בתסקיר מיום 2.1.1.2022, על יסוד הסכמת האם וחרף התנגדותו של האב, עת לא מצאתי בתגובת האב כל טעם מבורר שלא לאמץ מסקנותיו, לאור אי התייצבות האב לדיון ומתוך ראית טובתם של הקטינים, כפי שפורט בהרחבה בהחלטתי לעיל.

    

7. ביום 28.2.2023 הוגש תסקיר משלים מטעם העו"ס, בהתאם להחלטתי מיום 30.11.2022, לפיו ההליך הטיפולי ב"מרכז הורים-ילדים" תרם באופן ניכר לשיפור ביחסים של האב והקטינים, תוך נטילת אחריות של האב על מעשיו. העו"ס המליצה, כי ההליך הטיפולי ב"מרכז הורים-ילדים" ימשך לשלושה חודשים נוספים על מנת להמשיך לעבוד על דפוסי התקשורת בין האב לקטינים, הרחקת הסכסוך בין ההורים והקטינים ויצירת ערוץ תקשורת ישיר, ממוקד ומקדם בין ההורים ולא דרך הקטינים. עוד עלה מהתסקיר המשלים, כי הצדדים הגיעו להסכמות בדבר קיום זמני שהות בין האב לקטינים בכל סוף שבוע שני ובימי חמישי בשבוע בשעות אחר הצהריים (ללא לינה). חרף המתואר בתסקיר המשלים בדבר ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, בתגובת האב מיום 21.3.2023 הבהיר כי אינו מסכים לאמור. משכך, התובענה נקבעה לדיון נוסף.

    

8. ביום 24.5.2023 התקיים לפני דיון קדם משפט שלישי במספר– אליו, הנתבע התייצב לראשונה. לאחר שבית המשפט שמע את הצדדים ובאי כוחם בהרחבה, עלה בידי בית המשפט להביא את הצדדים להסכמות, ביניהן קיום זמני שהות של האב ושלושת הקטינים, בכל סוף שבוע שני לסירוגין מיום שישי בשעה 13:30 ועד למוצאי השבת בשעה 20:00. כן, ניתנו לעו"ס לסדרי דין סמכויות על פי סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 לשנות את זמני השהות שנקבעו, להרחיבם או לצמצמם, לתקופה של 6 חודשים ו/או עד הגשת תסקיר משלים (תוך 90 ימים), לפי המאוחר.

    

9. בחלוף כחודש וחצי בלבד, ביום 2.7.2023, עתרה האם לביטול זמני השהות שנקבעו בהסכמת הצדדים ביום 24.5.2023 ולקיימם אך במסגרת של מרכז קשר או בנוכחות צד ג'. בין היתר נטען בבקשה, כי חרף ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, האב המשיך לקיים זמני שהות אך עם הקטין ד' ללא הקטינים ה' ו-א'; אינו מקיים את זמני השהות במועדים הקבועים וללא תיאום עם האם ולקטינים ה' ו-א' נגרם נזק רב לנוכח הנסיבות, כאשר הקטין א' "חווה התפרצות" בבית ספרו מה שהצריך אף את התערבות העו"ס לסדרי דין שהגיעה לבית הספר ושוחחה עם הקטינים.

    

10. ביום 5.7.2023 הוגש עדכון מטעם העו"ס לסדרי דין בהתאם להחלטתי מיום 2.7.2023. בעדכון מטעמה תיארה העו"ס, כי לאחר ששוחחה עם הקטין ה', אשר הביע חשש שמא אביו לא ייקח אותו בסוף השבוע, היא התקשרה לאב כדי לשתף אותו שהקטינים מצפים לקיום זמני השהות עמו בסוף השבוע ומתרגשים מכך, אולם לא ניתן היה להבין מתשובתו האם יקיים את זמני השהות ואם לאו. בסופו של יום, באותו סוף שבוע האב אסף רק את הקטין ד' למפגש עמו (לא בשעות שנקבעו בהתאם להחלטה מיום 24.5.2023) ולא אסף את הקטינים ה' ו-א', ללא יידוע האם ואף ללא שנתן לקטין ד' להתקשר לאמו וליידעה שהוא נמצא עם אביו.

     

    העו"ס הוסיפה, כי קיימה התייעצויות שונות באשר לדרכי הטיפול במשפחה, בשים לב לכך שהקטינים משוועים לקשר עם אביהם ול"פיצול" שעורך האב בין הקטינים ה' ו-א' לבין הקטין ד' ולהשלכות של הדבר על כל אחד מהקטינים. כן ציינה העו"ס, כי ניכר שישנו חילוף תפקידים בין האב לקטינים, כאשר האב מצפה מילדיו לתת לו "את העיניים המתפעלות, את ההאדרה וההערצה שהוא אמור לתת להם" אך למעשה גורם להם לכאב ומחמיר את מצבם הרגשי וכל זאת כאשר האב אינו נענה להמשך ההליך הטיפולי, חרף הניסיונות שנערכו לגייסו לכך.

     

    העו"ס התרשמה ששלושת הקטינים זקוקים לקשר עם אביהם ומביעים זאת בדרכים שונות ו"פיצול" ביניהם ביחס לקשר עם האב אינו ראוי. לפיכך, המליצה העו"ס על קיום מפגשים מפוקחים של האב ושלושת הקטינים במסגרת של מרכז קשר. כן ציינה העו"ס, כי על האב לפנות להליך טיפולי, ביוזמתו, לשם הבניית קשר מיטיב עם ילדיו.

     

11. ביום 25.7.2023, ניתנה החלטתי המאמצת את המלצות העו"ס בדיווח מטעמה מיום 5.7.2023 והוריתי, בין היתר, על קיום המפגשים בין האב לקטינים במרכז קשר בדימונה וכן, הוריתי לאב לקחת חלק בהליך טיפולי. זאת, על יסוד הסכמת האם וחרף התנגדותו של האב שהובעה בתגובתו מיום 11.7.2023, על רקע המפורט בעדכון העו"ס בדבר מצבם הרגשי של הקטינים והתנהלות האב הגורמת לכך ולאחר שלא מצאתי כל טעם מבורר בתגובת האב להמלצות העו"ס, אשר הוגשה באופן לאקוני ובלא התייחסות לגופו של עניין מטעמו ביחס לאירועים שתוארו על ידי העו"ס, כפי שפורט בהרחבה בהחלטתי לעיל.

     

12. ביום 23.11.2023, הוגשה בקשה דחופה מטעם האם, להורות על הגשת תסקיר משלים וליתן צו זמני עד להגשת התסקיר המשלים המורה על איסור יצירת קשר טלפוני בין האב לקטינים. האם טענה, כי לאחר שפרצה מלחמת חרבות ברזל ביום 7.10.23, בחר האב ליצור קשר טלפוני עם הקטינים באמצעות המכשירים הניידים שלהם. תחילה, התקשורת הייתה חיובית והתקבלה בשמחה מצד האם, אך אט אט הפכה התקשורת למשפילה תוך שהאב מקלל את הקטינים ומאיים עליהם. עוד טענה האם, כי באחד הימים הקטינים יצאו לפגוש את אביהם והוא העלה אותם לרכבו ונעלם איתם. רק לאחר פניית האם למשטרה, החזיר האב את הקטינים.

     

    האם צרפה לבקשתה זו צילומי מסך מתכתובות האב עם הקטינים ביישומון "הווטסאפ" מהם השתקפה תמונה מדאיגה ביחס להתנהלות האב אל מול הקטינים ועירובם בקונפליקט ההורי. משכך, לאור טענות האם בבקשתה ובראי ההנמקות שעמדו ביסוד החלטתי מיום 25.7.2023, מצאתי ליתן צו ארעי האוסר על האב ליצור קשר טלפוני עם הקטינים, עד למתן החלטה אחרת.

     

13. בגדרי תגובתו מיום 27.11.2023, עתר האב להורות על ביטול הצו הארעי כך שיתאפשר קשר טלפוני בינו לבין הקטינים וביקש, כי ייקבעו זמני שהות עם שלושת הקטינים בכל סוף שבוע שני לסירוגין. בנוסף, עתר האב למינוי אפוטרופוס לדין לקטינים.

     

14. ביום 3.12.2023 ניתנה החלטתי במסגרתה הוריתי כי ההחלטה מיום 25.7.2023 בעניין קיום זמני השהות במרכז קשר וההחלטה מיום 26.11.2023 בעניין איסור קשר טלפוני – נותרו בעינן.

     

15. תסקיר משלים נוסף מטעם העו"ס הוגש ביום 4.12.2023. העו"ס דיווחה, כי ממועד מתן החלטתי מיום 25.7.2023 בדבר קיום המפגשים במרכז קשר, לא התקיים כל קשר בין האב לקטינים לאור סירובו של האב להפגש עם הקטינים במרכז קשר וסירובו להשתלב בהליך טיפולי. עם תחילת מלחמת חרבות ברזל ולאחר שהאב יצר קשר עם הקטינים, בחשיבה משותפת של העו"ס והאם הוחלט לאפשר לאב לפגוש את הקטינים בעיר ד' לנוכח המצב הביטחוני, מתוך תקווה כי הדבר יסייע להרגיע את חרדות הקטינים מהמצב הביטחוני. ואולם, האם גילתה כי האב היה נוסע עם הקטינים לב.ש בלא עדכונה ורק לאחר שפנתה למשטרה, האב חדל להוציאם מ-ד'. המפגשים בין האב לקטינים נערכו כ- 3 פעמים והופסקו לאחר שהאם הבחינה בהודעות שהאב שולח לקטינים המערבות אותם בסכסוך ההורי ומלוות בשפה מאיימת, תוקפנית וגסה.

     

    העו"ס דיווחה שוב, כי האב לא משתף פעולה כלל עם שירותי הרווחה ודוחה כל מענה טיפולי עבורו. העו"ס המליצה בשנית כי המפגשים בין האב לקטינים יתקיימו אך במסגרת מרכז קשר וכי האב יוכל לקיים שיחות טלפון עם ילדיו בפיקוח של שירותי הרווחה. כן חזרה העו"ס על המלצתה כי האב ישתלב בהליך טיפולי והמליצה על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים.

     

16. על יסוד עמדות הצדדים והמלצת העו"ס, הוריתי ביום 19.12.2024 על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינים מטעם הלשכה לסיוע משפטי.

     

17. האפוטרופסה לדין, עוה"ד דורית לופו-שמול, הגישה עמדתה ביום 3.1.2024, במסגרתה הדגישה כי אין מחלוקת שהאב זקוק לטיפול, אך היא סבורה כי לילדים אין זמן לחכות שאביהם יבין שעליו להשתלב בהליך טיפולי וכי זמן מדוד, קצר וקבוע עם אביהם, יהא עדיף לטובתם של הקטנים, על פני החסכים הרגשיים שנצברים ומתאספים במצב בו הקטינים אינם פוגשים באביהם כלל. הלכך, האפוטרופסה לדין המליצה בין היתר, כי הקטינים יפגשו עם אביהם אחת לשבועיים בסופי שבוע מיום שישי בצהריים ועד לשבת בערב.

     

18. האב הביע הסמכתו להמלצות האפוטרופסה לדין וגם העו"ס בדיווח מטעמה מיום 24.1.2024, הביעה נכונות לקבל את המלצות האפוטרופסה לדין, חרף התנהלות האב וסירובו העיקש לקחת חלק בהליך טיפולי בניגוד להמלצת גורמי הטיפול – הכל על מנת לאפשר לקטנים הזדמנות נוספת לקשר עם אביהם. האם מצידה, התנגדה להמלצת האפוטרופסה לדין לאור חששותיה מפגיעה נוספת בקטינים. לפיכך, נקבע התיק לשמיעת ראיות.

     

19. ביום 17.4.2024 הודיע הנתבע על החלפת ייצוגו.

     

20. ביום 5.6.2024, הגישה האפוטרופסה לדין עדכון, בו ציינה כי היא מצויה בקשר עם העו"ס לסדרי דין, בניסיון לסייע לקטינים לשמור על קשר עם האב ולסייע במשברים שמתפתחים ומגיעים למצבי קיצון, כך לדוגמה מקרה שאירע בחג הפסח האחרון כאשר האב סירב להשיב את הקטינים לבית אמם רק מאחר שלא היה מעונין כי הקטינים ישהו בבית משפחת בן זוגה. עוד תואר על ידה מקרה בו כעס האב על הקטין ה' ונתן לו סטירה חזקה בעורף והעליב אותו במילים כה קשות אשר כאבו לו יותר מהמכה וכי האב שינה את תמונת הפרופיל שלו באפליקציית הוואטסאפ לתמונה בה הקטינים לא מופיעים, אלא רק ילדו של האב מנישואיו השניים והקטינים נפגעו עד מאוד. לנוכח התנהגות האב והאופן בו הוא פוגע בקטינים, הבהירה האפוטרופסה לדין עמדתה, כי היא כבר אינה בטוחה ש"אבהות בכל מחיר היא התשובה הנכונה".

     

21. כאמור בפתחם של הדברים, ביום 10.6.2024 התקיים דיון הוכחות בתובענה, אליו בחר האב שלא להתייצב בטענה שהוא "מיואש, עייף מהתהליך" (כך לפי דברי בא כוחו – ר' עמ' 12, ש' 5 לפרוטוקול הדיון).

     

22. העו"ס לסדרי דין המליצה בדיון להפסיק, לעת הזו, את המפגשים בין האב לקטינים, לרבות הפסקת הקשר הטלפוני, זאת כל עוד האב לא ייקח חלק בהליך טיפולי, כאשר לאחריו יתקיימו מפגשים מפוקחים במרכז קשר. האפוטרופסה לדין ביקשה להצטרף להמלצת העו"ס לסדרי דין.

     

    עמדות הצדדים בתמצית:

     

23. האם מבקשת לאמץ את המלצות העו"ס והאפוטרופסה לדין וסבורה שיש צורך להורות על הפסקת זמני השהות בין האב לקטינים בעת הזו, עד שהאב לא יעבור טיפול וישנה מהתנהגותו ביחס לקטינים.

     

24. האם הבהירה בדיון, כמו גם לאורך ההליך כולו, כי היא מכירה בחשיבותו של האב בחייהם של הקטינים וחפצה בהבטחת הקשר ביניהם, בפרט לנוכח רצונם המשווע של הקטינים לנוכחות האב בחייהם ואהבתם אליו. לצד זאת, היא חוששת לנפשם של הקטינים, שמא ימשיכו להיפגע מדרך הילוכו של האב, כאשר היא זאת שנאלצת "לאסוף את השברים" פעם אחר פעם..

     

25. האם טענה, כי ניתנו לאב הזדמנויות רבות לשקם את יחסיו עם הקטינים, כאשר בכל הזדמנות נוצרה ציפייה בליבם של הקטינים שאולי הפעם אביהם ישתנה – ואלה נתמלאו אכזבה.

     

26. האם טענה שהקטינים אוהבים את אביהם והוסיפה שאף אם האב אוהב את ילדיו בכל ליבו וזו דרכו להביע אהבתו, הרי ששאלת האהבה אינה "פקטור" בענייננו, אם כי קבלת החלטה מושכלת ביחס להיתכנות הקשר שבין האב לקטינים, בראי טובתם כאשר פוטנציאל הפגיעה בהם הוא כה גבוהה.

     

27. האב כאמור, לא התייצב לדיון ההוכחות. במידה רבה לפנים משורת הדין ובשים לב למהות התובענה, התרתי לבא כוחו לסכם טענותיו בשמו. ב"כ האב הודה, כי אכן נפלו פגמים בהתנהגותו של האב כלפי הקטינים וביחסו אליהם וכי בזמן הקצר שהוא מייצג את האב הוא ניסה לערוך שינוי. בא כוחו של האב הדגיש את אהבת הקטינים לאביהם ואת אהבתו של האב אליהם וביקש לטעון תחילה, כי מקרה זה אינו מצדיק את ניתוק הקשר בין האב לקטינים.

     

28. עוד טען בא כוח האב, כי גם לאם יש חלק בקשר הלא יציב שבין האב לקטינים.

     

29. בתום הדיון, לאחר שנשמעו עמדות האפוטרופסה לדין והעו"ס לסדרי דין בהרחבה, הסכים בא כוח האב להמלצותיהן, בראי טובת הקטינים.

     

    דיון והכרעה:

     

30. השיקול הבלעדי המנחה את בית המשפט בדונו בסוגיית הנוגעות לקטינים הינו עיקרון טובתם של הקטינים, וכדלקמן:

     

    "טובתם של הילדים היא המגדלור לאורו יש ליתן את ההכרעה, והיא הגורם בלעדיו אין. לפיכך, ראשיתה ואחריתה של ההכרעה שעומדת בפניי נטועה בסוגיה אחת – טובתם של הילדים" (רמ"ש 18033-10-21א' נ' ב' (פורסם בנבו)(10/11/2021)).

     

31. לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בפני בהליך דנא ובהליכים הקשורים, לרבות בתסקירים הרבים ועמדת האפוטרופסה לדין ולאחר ששמעתי באריכות את טענות הצדדים לרבות המלצותיהן של העו"ס לסדרי דין והאפוטרופסה לדין ובחנתי את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, שוכנעתי כי התנהלות האב ביחס לקטינים חמורה ופוגענית ומסבה לקטינים נזק רב העולה על הנזק שעלול להיגרם לקטינים כתוצאה מצמצום המפגשים עמו וכי בשלב זה טובת הקטינים מחייבת קבלת המלצות העו"ס לסדרי דין, כך שזמני השהות בין האב לקטינים יופסקו לאלתר, לרבות קשר טלפוני עם הקטינים, וזאת עד אשר האב ישתתף בהליך טיפולי מתאים, כאשר לאחריו זמני השהות יתקיימו תחת פיקוח במסגרת מרכז קשר, בהתאם להחלטת העו"ס בגדרי סמכויות שיינתנו לה.

     

32. שלושת ילדיהם של הצדדים נקלעו, שלא לטובתם, ללבו של הסכסוך הקשה והיצרי אשר התגלע בין הצדדים – הוריהם.

     

33. מראשית ההליכים בתובענה, עלתה תמונה מדאיגה בדבר ההתנהגות הפוגענית של האב כלפי הקטינים שבאה לידי ביטוי באלימות פיזית ומילולית כלפי הקטינים; בהענשת הקטינים בכך שהאב מנתק איתם קשר כשאלה מתנהגים באופן שאינו לרוחו, אף אם מדובר בפעולה מינורית דוגמת אי יצירת קשר טלפוני בכל בוקר או בחגים, באופן שעולה לכדי היפוך תפקידים בקשר ביניהם; ביצירת הפליה והפרדה בין הקטינים, כך שהאב נפגש רק עם הקטין ד' במופגן וכדרך של מחאה, תוך "התעלמות" מהקטינים ה' ו-א' בשעת כעס; ובעירוב הקטינים בסכסוך שהתגלע בין הצדדים ובפרט את הקטין ה', שהוריו הפכו אותו ואת מכשיר הנייד שברשותו לכלי התנגחות ביניהם, תוך שהדבר מלווה בשימוש תדיר בכינויי גנאי מעליבים ופוגעניים ביותר כלפי האם באוזניי הקטינים, בקללות, גידופים ונאצות קשות, כפי שניתן ללמוד מצילומי המסך מיישומון הווטסאפ שצורפו לבקשת האם מיום 23.11.2023.

     

    לאורך ההליך כולו והדיווחים שהוגשו במסגרתו מגורמי הטיפול, עוברת כחוט השני, תמונה מדאיגה שהאב אינו ער לצרכים הרגשיים של ילדיו וכי אינו מבין את הנזק שהתנהגותו גורמת להם ואת ההשלכות של מעשיו על התפתחותם הרגשית.

     

34. דרך הילוכו זו של האב הובילה לפגיעה קשה בקטינים, הן בפן הרגשי והן בפן הנפשי. כפי העולה מכלל דיווחי העו"ס והאפוטרופסה לדין, הקטינים פגועים מאוד מניתוקי הקשר של האב עימם מעת לעת, מצויים במצוקה נפשית ומתקשים לעמוד בציפיותיו וחוששים מתגובותיו פן יגרמו לאכזבה מצדו שתוביל להענשתם בדרך של ניתוק קשר עמם. ביחס לקטין ה', העו"ס אף התרשמה, כי מצבו הרגשי וחששו מהאב משליך גם על מצבו הפיזי, כאשר בפגישה בין האב לקטינים לאחר חקירת המשטרה (בעקבות התלונה שהוגשה על ידי האם ביוזמת העו"ס לחוק הנוער) שנערכה לפני העו"ס, תיארה העו"ס שלא ניתן היה להתעלם מ"טיקים" תנועתיים ועיוות פנים של הקטין ה' כתגובה ללחץ הגדול בו היה נמצא מהאינטראקציה עם אביו. על מנת לעבד ולעכל את דרך הילוכו של האב, השתלבו הקטינים ה' ו-א' בטיפול רגשי, בסיוע והמלצת גורמי הרווחה.

     

    דוגמה נוספת לדרך הילוכו של האב בעת האחרונה הובאה על ידי באת כוחה של האם בדיון ההוכחות, בתוארה סיטואציה נוספת בה האב נקט באלימות פיזית ביחס לקטינים, כאשר סטר לקטין הילאי בחוזקה לאחר שצפה בתכתובות בטלפון של ה' מול האם והוא לא אהב את שראה. הקטין פלוני השביע את אימו שלא לספר זאת לאפוטרופסה לדין ולא לעו"ס, רק על מנת שלא יצטרך לתת את הדין מול אביו.

     

    אף האפוטרופוסה לדין תיארה בדיון אלימות פיזית שנקט האב כלפי הקטינים וכן אמירות קשות ופוגעניות (שלא לומר מזעזעות) שהטיח בפניהם ועתרה כי הדברים לא ימצאו ביטויים בפרוטוקול על מנת שהאב לא ישתמש בהם נגד הקטינים.

     

    לצד זאת וחרף האמור, הוסכם על כל הצדדים, כי הקטינים מתגעגעים מאוד לאביהם, אוהבים אותו וכמהים לקשר מיטיב ויציב עמו.

     

35. לאחר ששמעתי בהרחבה את טענות האם ועיינתי בכלל דיווחי גורמי המקצוע ושמעתי עמדתן בדיון, לא מצאתי לקבל טענות האב באשר לאחריות האם ביחס לנתק שלו מהקטינים. התרשמתי כי האם מבינה את הצורך של הקטינים בקשר עם אביהם, ערה לאהבתם כלפיו וכי הצהרותיה בדבר חשיבות הקשר בין הקטינים לאב לא נטענו מן השפה ולחוץ. אין לפנינו אם המעוניינת לגדוע הקשר של הקטינים עם אביהם, אלא אם החפצה ואף זועקת לקשר של הקטינים עם האב, ובלבד שיהא זה קשר בריא, בטוח, יציב ומיטיב.

     

36. אמירותיה והצהרותיה של האם מצאו ביטויים במעשיה, עת פעלה ליתן בידי האב מספר הזדמנויות לקיום קשר ישיר, שאינו מפוקח עם הקטינים – אף שהדבר לא היה מעוגן בהחלטות שיפוטיות ולעיתים אף תוך חריגה וסטייה מהן – וכן הבליגה, לא אחת, על יחסו הבלתי ראוי והפוגעני של האב כלפי הקטינים, והכל על מנת שהקטינים יזכו לקשר עם אביהם. כך לדוגמה, אפשרה קיום מפגשים בין האב לקטינים לאחר שהאב יצר קשר מחודש עם הקטינים ב- 7.10.2023 אף שההחלטה השיפוטית (מיום 25.7.2023) הורתה על קיום מפגשים מפוקחים במסגרת של מרכז קשר. דא עקא, בעת הזו, כלו כל הקיצים מבחינתה כאשר היא נחשפת וסופגת את הפגיעה הקשה בילדיה שנגרמת מהתנהלות אביהם.

     

37. מהאב התרשמתי, כי הוא מודע להתנהגותו ומעשיו ובוחר לנהוג כך באופן מכוון – לעונשים שהוא מטיל על הקטינים בניתוקי הקשר מהם וליראה של הקטינים ממנו, תוך שהוא מאמין, באמונה שלמה, שדרך התנהלותו היא הדרך הנכונה לחינוך הקטינים, אף אם הדבר יעלה לו בניתוק הקשר איתם. ר' דברי האב בדיון מיום 24.5.2023:

     

    "לשאלת ביהמ"ש, כל כעס שיש לי עליהם ועונש שאני נותן להם הם מתרחקים ממני וזה מתגלגל לכמה חודשים של נתק, אני לא מחפש לפגוע בהם אלא להעביר לו דרך, ללמוד לכבד את אבא שלו...אני חושב שאני אבא שלו ומראה לו דרך, על משהו קטן זה יכול להתגלגל לכמה חודשים שהוא לא מדבר איתי. אני לא מחפש דרך להגיע לבית הספר כי זה יכול להגיע למעצר, איבדתי את החשק, שיגדלו ואם הם ירצו שיגיעו אליי...אני פה נטו מבזבז את הזמן שלי. אני ביטלתי רווחה ועו"ס ולא שם על המסגרת הזו, מה אני שטיח? אני אבא ולאבא יש כבוד. ואם הילד לא אומר לאבא חג שמח ושלום אז מגיע לו מכה ביד, אז הילד צריך לבוא ולהגיד חג שמח ולהמשיך את החיים כרגיל..." (ר' עמ' 7, ש' 21-30 ועמ' 8, ש' 1-6, ההדגשה נוספה – ש.כ).

     

38. ר' בעניין זה גם דבריו של האב לעו"ס לסדרי דין בדיווח מטעמה מיום 5.7.2023 שם תיארה אמרותיו של האב בשיחה טלפונית עמו:

     

    "תכתבי שאני לא משת"פ ולא עונה לטלפונים...אני והחוק לא נסתדר...רואה את הילדים מתי שמתאים לי". לגבי כך שלא לקח את שני הקטינים הגדולים אמר "הם שני זבלים שגידלתי, לא אמרו חג שמח לאבא שלהם, מתאים להם לא להיות איתי בקשר, אם יפסקו (יחליטו) לראות אותם יחד אני בבית סוהר כל שבועיים, כל יום ש-י' ו-א' לא מבקשים סליחה זה בשבילם הכי גרוע בעולם, אני לא אהייה שם בשבילם, הילד יגדל עור שרירים ועצמות, יקח את הטלפון ויתקשר לאבא שלו ויידע איך לכבד את אבא שלו, לא תגידו לי איך לחנך את הילדים שלי, לא מסתדר איתכם, אני אבא, יש לי כבוד שלי, אני אקבל את הכבוד שלי מהילדים ואם לא – הם לא יהיו קיימים, את הקטן אני אראה ושמישהו יעמוד לי בדרך" (עמ' 2 לעדכון העו"ס, ההדגשה נוספה – ש.כ).

     

39. הכעס והמחאה שנוטה להביע האב כשדברים אינם מתנהלים לשביעות רצונו ולרוחו, לא באים לידי ביטוי אך ביחסיו עם ילדיו ועם אם הקטינים, כי אם גם באמרות פוגעניות, וזו בלשון המעטה, שהופנו כלפי העו"ס לסדרי דין וגם כלפי והאפוטרופסה לדין – שכל מטרתן לסייע בהבטחת הקשר בינו לבין הקטינים וכן, באי התייצבותו באופן מופגן לדיונים בבית המשפט בעניינם של הקטינים, ובפרט לדיון ההוכחות, תוך ידיעה שהדבר עלול "לחרוץ גורלות" באשר ליחסיו עם הקטינים.

     

40. האפוטרופסה לדין היטיבה לתאר את האב כי מדובר "באב שאינו יודע לקבל ביקורת ואינו מוכן להכיר בצורך שלו לקבל הדרכת הורים ובטוח כי התנהלותו תקינה, ובצד כל זה אוהב מאוד את בניו ומתגעגע אליהם מאוד" (סעיף 11 לעמדת האפוטרופסה לדין מיום 3.1.2024).

41. מדיווחי העו"ס עלה, כי הטיפול שהמשפחה לקחה בו חלק בתקופה שבין 16.1.2023 – 29.3.2023 במרכז הורים וילדים בדימונה נשא פרי ותרם מאוד למשפחה, תוך נטילת אחריות של האב על התנהגותו ואולם הדבר דעך במהרה כשהאב החל להפר בשיטתיות את כללי הטיפול בה שגרם לקטינים לבלבול, אכזבה, חשש ודריכות (ר' עמ' 1 לעדכון העו"ס מיום 5.7.2023). לאחר מכן, ובחלוף יותר משנה מאז סיום ההליך הטיפולי – סרב האב לקחת חלק בהליך טיפולי כהמלצת גורמי המקצוע, כאשר ניסיונותיהם הרבים של העו"ס לסדרי דין, האפוטרופסה לדין ואף של מותב זה, לשקף לאב את חשיבות שיתוף הפעולה מצידו בהשתתפות בהליך טיפולי לצורך הבניית קשר יציב ובטוח עם ילדיו – עלו בתוהו.

     

42. כך גם לא שיתף האב פעולה עם החלטת בית המשפט מיום 25.7.2023 בדבר קיום זמני השהות בפיקוח במסגרת של מרכז קשר, אך מאחר שלא "הסכים" עם ההחלטה, כאשר התוצאה הייתה שהוא לא יצר קשר עם ילדיו במשך כשלושה חודשים עד למתקפת הטרור האכזרית ביום 7.10.2023.

     

43. העו"ס סיכמה בדיון ההוכחות את התנהלותו החמורה של האב ואת דאגתה לקטינים והדגישה, כי זו הפעם הראשונה שעלה בידה לגבש המלצה כה חריגה. מפאת חשיבותם, אביא את דברי העו"ס בדיון ההוכחות כלשונם:

     

    "ההמלצה שלי, לפני שנכנסה לתמונה אפוטרופא לדין שהאב ילך לטיפול ומרכזי קשר. התכוונתי שילך לטיפול פרטני לטיפול בפגיעות של האבא. טיפול פסכותרפויטי. האב צריך קודם כל טיפול בעצמו, במסגרת הטיפול הוא צריך להבין למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג לא רק כלפי הילדים שלו אבל בעיקר כלפי הילדים שלו, הוא מבין את זה שהם אוהבים אותו ומנצל את העובדה הזו והם משלמים על זה מחיר יקר.

    לא זכור לי שב-17 שנותיי כעו"ס לסדרי דין המלצתי על הפסקה של זמני שהות, גם כאן נתנו ורצנו בהזדמנויות הנשנות בעיקר אחרי מפגשים עם הקטינים שדיברו על אהבתם לאב.

    התרשמתי שיחד עם זה שהם אוהבים אותו הם לא פחות מכך מפחדים ממנו. האב לא הסתפק באהבת הילדים אליו והם צריכים להוכיח לו פעם אחר פעם את הנאמנות שלהם אליו.

    נוכח כל ההזדמנויות וכל הניסיונות שנעשו אני שלמה עם המלצתי שעד שהאב לא יעבור הליך טיפולי ויפגוש בקטינים במרכז קשר בפיקוח, אין לאפשר את המפגשים בין האב לקטינים.

    לשאלת בית המשפט לגבי האפשרות בדבר מתכונת מצומצמת של תקשורת טלפונית ואפילו מפוקחת עם הקטינים אני משיבה שמההיכרות שלי עם האבא הוא מפר גבולות, הוא לא מקבל סמכות וזה ידרדר לאלימות מילולית ולכן איני תומכת בכך בשלב זה.

    נוכל לסייע לאבא ולהפנותו למטפל מתאים וכשיסיים את ההליך הטיפולי הוא יוכל לפנות בתובענה מתאימה.

    לשאלת בית המשפט האם ככל ותינתנה לעו"ס סמכויות לפי סעיפים 19 ו-68 ובכפוף לכך שהאב יעבור הליך טיפולי מתאים ניתן יהיה לקבוע מפגשים מפוקחים במרכז קשר, בהתאם למתכונת שתיקבע על ידי העו"ס ולאחריה בהתאם לתוצאות המפגשים תוכל העו"ס אף להמליץ על הוצאתם של המפגשים ממרכז הקשר במתווה שייקבע על ידה אני משיבה שככל שבית המשפט יורה כן תוכל העו"ס לפעול בהתאם למתווה האמור.

    בנסיבות המקרה דנן, לא נתנגד כי חרף הודעת התע"ס תינתנה סמכויות ל-12 חודשים ולא לשישה חודשים בלבד." (עמ' 16, ש' 11-33 לפרוטוקול).

     

44. עם מינויה, גם האפוטרופסה לדין סברה כי ראוי ונכון להבטיח את הקשר שבין האב לקטינים בסוברה כי "לילדים אין זמן לחכות שאביהם יבין זאת, וכי זמן מדוד קצר וקבוע עם אביהם, עדיף על החסכים הרגשיים שנצברים ומתאספים במצב בו הם אינם פוגשים באב כלל" (סעיף 15 לעמדת האפוטרופסה לדין מיום 3.1.2024).

     

    ברם, גם האפוטרופסה לדין, מצאה לשנות מעמדתה לאחר חודשים ספורים לאחר שנוכחה לראות את ההתעללות שהקטינים סופגים מהאב ובעמדתה המעודכנת כתבה את הדברים הבאים: "הילדים שבו על כך כי טוב להם כשהם מגיעים לביקור והם ממש אוהבים לנסוע לאביהם ובת זוגו, שלושת מטופלים בצורה נפלאה, ד' אהוב ופורח, ה' ו-א' נהנים מזמן איכות בטרקטורונים ועוד פעילויות שהם עושים רק עם אביהם, אך ההתנהלות האלימה מילולית ביקורים, ובעיקר ההעלבות, וההתנהלות בין ביקור לביקור, היא התעללות של ממש שעליה להיפסק, ובניסיון להבין האם עדיף להם אב לא מטופל ופוגע, שמתנהל בחוסר יציבות, ומעניש בעונשים של התעלמות שהם כואבים מאוד, או אב שלא נמצא בחייהם בהחלטה מושכלת, הח"מ כבר אינה בטוחה כי אבהות בכל מחיר היא התשובה הנכונה" (סעיף 12 לעמדת האפוטרופסה לדין מיום 5.6.2024, ההדגשה נוספה – ש.כ).

     

45. בדיון ההוכחות הוסיפה האפוטרופסה לדין, כי הייתה מלאת תקווה שהאב יגיע לדיון ויצהיר שהוא ייקח חלק בטיפול על מנת שלא יאבד קשר עם ילדיו:

     

    "עצוב לי שהנתבע לא הגיע לדיון הזה, בעיקר מכיוון שאני מבינה שגם ידיו של בית המשפט כבולות באפשרויות ומי שישלם המחיר אלה יהיו הילדים כי התקווה האמיתית שלי הייתה שהיום הוא יגיע לדיון ויבין שהוא מחויב בטיפול אז הוא יקח את הטיפול וילך אליו ולא יאבד את הקשר עם הילדים. הוא אוהב את הילדים שלו מאוד ויש משהו אחד שלא הצלחתי להבהיר בעמדה שלי זה את המבט שלהם בעיניים כשהם מדברים אליו (עליו – ש.כ), באותה נשימה שהם מספרים על הקללות והאלימות ש-ה' קיבל והאמירות הקשות שנאמרו באותה נשימה הוא מספר על אביו בגאווה ועל בת זוגו באמת במילים מאוד חמות והם זקוקים לאבא שלהם.

    כתבתי את העמדה שלי אחרי ה-7.10, שאז כל כך הרבה ילדים שבבת אחת ב-8 חודשים האלה איבדו את האבות שלהם וכאן הוא בוחר לעשות את זה, בחוסר אחריות בגרות וחוסר מחשבה על הילדים שלו לפני הכל. " (עמ' 12, ש' 21-22 – עמ' 13, ש' 1-8, ההדגשה נוספה – ש.כ).

     

46. כאמור, האפוטרופסה לדין הצטרפה להמלצות העו"ס והבהירה מדוע שינתה מעמדתה הראשונית, באומרה את הדברים החשובים הבאים:

     

    "בהמשך לדבריו של חברי והפנייה שלו להמלצתי הראשונית, אבקש להבהיר כי הקטינים החלו לקבל טיפול רגשי, זו הסיבה, מעבר לעובדה שם גדלו ובגרו קצת ורואים את זה במיוחד על ה', זה הסיבה שקל להם להכיל יותר את המשבר הנוכחי והם חזקרים (חזקים – ש.כ) יותר מעבר לעובדה שהם עטופים ואהובים על ידי האם, כל הגורמים הללו משפיעים על החוסן שלהם, אבל כמו שאומרים – לא לעולם חוסן ומכאן הסיבה לשינוי בעמדתי ובהמלצתי, מתוך הבנה שלאלימות הפיזית ו"לכיפכופים" הם התרגלו לצערי הרב, אפילו לאמירות המאוד קשות של האבא כלפי האמא, שני הילדים הגדולים התרגלו והם יודעים להבין שאבא חולה ואמא שלהם בסדר.

    האמירות האחרות המופנות כלפי הילדים עצמם במצבי כעס לרבות ההשפלות המאוד פוגעות והניתוקים של הקשר שיוצרים להם מעין תלות במכשיר הטלפון כמו של זוג שנפרד, הם פשוט מסתכלים לראות אם הוא מחובר, מתי הייתה ההודעה האחרונה ובמקרה יצא שהם שמו לב שהוא שינה את תמונת הפרופיל שלו בוואטסאפ כשאני הייתי לידם והדבר הזה שבר להם את הלב.

    אני מפנה שוב לעדכון הקודם שלי, הראשון, שבו אחד הדברים ש-א' אומר כשהוא מסתכל בטלפון שהתמונה של ד' עדיין מופיעה שם. היה נתק אבל בראיה שלו הוא עדיין לא החליף את תמונת הפרופיל של ד' בבנו הקטן, בשפה שלהם, בעולם שלהם, אלה כלי המדידה שלהם. לכן הרגעים האלה הם רגעים שהקטינים צריכים לקחת אחריות במקום שבו אביהם לא נוטל אחריות.

    סוגיה ראשונה היא סוגיית הטלפונים והמעגל הנוסף שמקיף את הקטינים – אני לא חושבת שנצליח לשמור על זה הרמטית מהסיבה שהאב מעביר מסרים דרך בני משפחה שמתגוררת בדימונה דרך משפחה של בת זוגו. מועברים מסרים דרך כל מיני צדדים ולילדים יש טלפונים משלהם ואני לא יודעת כמה הם יצלחו להחזיק מעמד ולא לשלוח הודעות ביוזמתם לאב או להעביר מסרים דרך צד שלישי. לכן הדבר החשוב, שאם יינתן פסק הדין, שמישהו יתווך את זה לילדים ולא רק באמצעות האם אלא על ידי המטפל הרגשי שמטפל בהם או לחילופין העו"ס מהסיבה שבסוף הם יכעסו על האמא שלהם. גם אני עצמי אוכל לעשות כן ולתווך להם החלטה כאמור. סוגיה שנייה היא הסמכויות לעו"ס לסדרי דין – הדבר הכי חשוב מבחינת הילדים, ולא האב או האם, זה באמת שבית המשפט ישאיר את החלון של הסמכויות כי הילדים רוצים וירצו קשר אביהם. הסמכויות מאפשרות לעו"ס לסדרי דין שזה יכול להיות שאחרי 4-5 טיפולים כבר יהיה אפשרות לראות שינוי אצל האב ואפשר יהיה להתחיל לחדש את הקשר וזה מאפשר לה להיות לטובת הילדים.

    אני מבקש (מבקשת – ש.כ) להבהיר כי אני מצטרפת להמלצתה של העו"ס כפי שפורטה בגדרי הדין היום." (עמ' 17, ש' 1-27).

     

47. הלכה מושרשת וידועה היא, כי בבואו של בית המשפט להכריע במחלוקת שלפניו הוא יטה לאמץ מסקנות חוות הדעת של מומחה אשר מונה על ידו, המהווה זרועו הארוכה, אלא אם קיימים טעמים כבדי משקל שיש בהם להצדיק סטייה מהן (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, נה(2) 321 (2001)).

     

48. מעמדו של התסקיר הוכר פעמים רבות כשווה ערך לחוו"ד מומחה (הגם שאינו ערוך ככזו לפי פקודת הראיות), זאת מהטעם שהעו"ס נחשב כגורם אובייקטיבי ונייטראלי, הממלא חובתו ובית המשפט יטה לאמץ את המלצותיו בהעדר נימוקים כבדי משקל לסתירתן (ר' תלה"מ 20040-05-22 ת.ל נ' נ.ו [פורסם בנבו] וההפניות הרבות שם).

     

49. בענייננו, עמדתה של העו"ס לסדרי דין לא נסתרה ומי מהצדדים לא ביקש למנות מומחה מטעם בית המשפט. בנסיבות אלה ובשים לב לכך שהאפוטרופסה לדין הצטרפה להמלצות העו"ס, כמו גם האם ובא כוח האב, הרי שלא מצאתי כי קיים טעם מבורר, וודאי שלא טעמים כבדים ובעלי משקל ממשי המצדיקים סטייה מהמלצות העו"ס.

     

50. אדרבא. התנהלותו של האב המשתקפת לא רק בדיווחי העו"ס, אלא גם בדיווחי האם שלא נסתרו ומעמדת האפוטרופסה לדין שאמונה על טובת הקטינים ומונתה על מנת לייצג את האינטרסים שלהם וטובתם, מלמדת כי קיימים דווקא טעמים נכבדים ובעלי משקל לאמץ את המלצות העו"ס, חרף חריגותם.

     

51. יתרה מכך, בית המשפט עצמו למד על דרך הילוכו של האב מהתנהגותו לאורך ההליך, מתגובותיו, בהעדר התייצבותו לדיונים, בהפרותיו החלטות שיפוטיות, מהעדר יכולתו לקבל ולהפנים ביקורת המופנית כלפיו ומסירובו העיקש לקחת חלק בטיפול בניגוד להמלצת גורמי המקצוע, גם אם הדבר יעלה בניתוק הקשר עם ילדיו.

     

52. סבורני, כי במהלך ניהול ההליך נעשו ניסיונות רבים, שלא לומר רבים מדי, מצד כלל גורמי הטיפול והמקצוע וגם מצד בית המשפט על מנת להימנע מהפסקת זמני השהות ואולם, חרף המאמצים הרבים של כל הנוגעים בדבר וההזדמנויות הרבות שניתנו לאב, האב עומד איתן בהתנהלותו וביחסו אל ילדיו ודומה שעומד מנגד ברואו את סבלם.

     

    יש לזכור, כי עסקינן בליבם ובנפשם של קטינים (שלא לומר גם בשלומם וביטחונם הפיזי). כל הזדמנות שניתנה לאב לתקן דרך הילוכו והתנהגותו שלא נוצלה לטובה על ידו, פגעה למעשה בקטינים עצמם. לא ניתן להמשיך ולהוסיף במתן הזדמנויות לאב – שאמור לשמש כמבוגר האחראי – על גבם ונפשם של הקטינים. כל הזדמנות או ניסיון שלא צלח, מותיר צלקת נוספת בנפשם של הקטינים ופוגע בהתפתחותם האישית. אף לא ניתן עוד להעמיד במבחן את חוסנם הנפשי של הקטינים עד אשר האב יתעשת ויראה את טובת ילדיו הקטינים לנגד עיניו במקום את המאבקים שהוא בוחר לנהל על גבם, כי "לא לעולם חוסן", כפי שהיטיבה לתאר זאת האפוטרופסה לדין.

     

53. במכלול נסיבות העניין שלפניי והתרשמותי מהתנהלות הצדדים ומצבם של הקטינים, מצאתי טעם רב בהמלצת העו"ס, כי בטרם יחולו זמני שהות מפוקחים בין האב לקטינים, תחילה על האב לקחת חלק בהליך טיפולי פרטני, אשר יסייע לו להתמודד עם כעסיו ולהבין את ילדיו באופן שיוביל, להתקשרות בטוחה ויציבה יותר עמם. בפרט, בשים לב לכך שהליך טיפולי שנערך בעבר אכן נתן את אותותיו וסייע למשפחה.

     

54. ביחס לכך ראוי לציין, כי גם בא כוח האב סבור שעליו לקחת חלק בהליך טיפולי: "אני מבין שהוא צריך טיפול ולא ניתן להלך על ביצים לידו מחשש לתגובתו" (עמ' 16, ש' 2-3 לפרוטוקול הדיון).

     

55. ידוע לכל, כי טובתם של קטינים מחייבת שמירה והבטחת קשר יציב ומשמעותי עם כל אחד מהוריהם ועל כן, בית המשפט לא בקלות רבה מוצא להורות על הפסקת זמני שהות של אב עם ילדיו הקטינים ומתנה קיומם בהשתתפות האב בהליך טיפולי ולאחריו מפגשים בפיקוח במרכז קשר, ודאי שלא במקרה בו הקטינים אוהבים את אביהם ומשוועים לקשר עמו.

     

    ואולם, מקום שהשתכנעתי שהתנהלות האב חמורה ומסבה לקטינים נזק כה רב, העולה, על הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מהפסקת המפגשים עמו בעת הזו, סבורני, כי באיזון הכולל ובראי טובתם של הקטינים – קיים הכרח להורות על הפסקת הקשר שבין האב לקטינים בשלב זה.

     

    הלכך, אני מוצאת לאמץ את כלל המלצות העו"ס לסדרי דין ואת עמדת האפוטרופסה לדין שביקשה לאמצן ובצד זאת, ליתן בידי העו"ס סמכויות על פי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962, על מנת שתעמוד לפני האב האפשרות הזמינה לפנות באופן מידי לעו"ס בלא צורך בהגשת בקשה לסעד לבית המשפט.

     

56. על האב לזכור כי זמן ילד אינו זמן מבוגר. בית המשפט תקווה וציפייה, כי האב יתעשת וייקח חלק בהליך טיפולי, במהלכו יקבל כלים מתאימים על מנת שיוכל לקחת חלק בחייהם של ילדיו – שזוהי משאלת ליבם. זאת, אף אם בליבו הסתייגויות כאלה ואחרות מהליך טיפולי.

     

57. אשר על כן, ולאור כל המקובץ לעיל, הנני מורה כדלקמן:

     

    • בשלב הראשון – זמני שהות בין האב לקטינים יופסקו לאלתר וזאת עד שהאב לא ייקח חלק בהליך טיפולי פרטני. באפשרות האב לפנות לעו"ס לסדרי דין שתסייע בהפנייתו למטפל מתאים.

       

    • בשלב השני – לאחר שיסיים האב את ההליך הטיפולי, בתיאום עם העו"ס לסדרי דין, ניתן יהיה לקבוע מפגשים מפוקחים במרכז קשר, בהתאם למתכונת שתיקבע על ידי העו"ס.

       

    • בשלב השלישי – בהתאם לתוצאות המפגשים במרכז קשר ובכפוף להמלצת העו"ס, ניתן יהא להוציא את המפגשים ממסגרת מפוקחת של מרכז קשר במתווה שייקבע על ידי העו"ס.

       

    • בהתאם למפורט לעיל, מכוח סמכותי על פי סעיפים 19 ו- 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, ניתנות בזאת לעו"ס לסדרי דין סמכויות לשנות את זמני השהות שנקבעו, להרחיבם או לצמצמם וזאת לתקופה של 12 חודשים.

       

    • בשלב זה, בשים לב לתכתובות שבין האב לקטין ה' ובראי המלצות העו"ס לסדרי דין והאפוטרופסה לדין בעניין זה, מצאתי להורות בנוסף שהאב לא יצור כל קשר עם הקטינים, באופן ישיר או עקיף לרבות באמצעות צד שלישי, ולא יעביר לקטינים כל מסרים, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, תוך שימוש בכל אמצעי תקשורת מסוג כלשהו, לרבות אפליקציות מסרים, הודעות SMS, שיחות טלפון, הודעות ברשתות חברתיות וכיו"ב.

       

    • אני מורה לאפוטרופסה לדין ליידע את הקטינים אודות תוצאות פסק הדין באופן המתואם לגילם. ככל שהאפוטרופסה לדין תראה לנכון, תעשה כן בשיתוף פעולה ובהתייעצות עם היועצת החינוכית בבית ספרם של הקטינים ה' ו-א' ו/או בשיתוף המטפלים הרגשיים של הקטינים.

       

      האפוטרופסה לדין מתבקשת להגיש דיווח בעניין יידוע הקטינים כמפורט, תוך 10 ימים.

       

    • בנסיבות העניין, לאור התוצאה אליה הגעתי ובשים לב לדרך הילוכו של הנתבע בפן הדיוני במהלך ניהול ההליך, מחד גיסא ובהכרח בהפחתת הקונפליקט ההורי בראי טובת הקטינים מאידך גיסא, אני מחייבת את הנתבע בהוצאות התובעת בסך של 5,000 ₪.

       

    • המזכירות מתבקשת להמציא פסק הדין לצדדים, לאפוטרופסה לדין, לעו"ס לסדרי דין ולסגור את התיק.

       

      פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

       

       

      ניתן היום, י"ט סיוון תשפ"ד, 25 יוני 2024, בהעדר הצדדים.