- הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות דלהלן: לקיחת שוחד – עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: החוק העונשין); שידול למתן שוחד – לפי סעיף 291 + 30 לחוק העונשין ומרמה והפרת אמונים – לפי סעיף 284 לחוק העונשין.
יודגש כי הכרעת הדין - לפיה הנאשם הורשע בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים, הן בפרט האישום הראשון והן בפרט האישום השני - תוקנה בהתאם להסכמת הצדדים בפרוטוקול ישיבת 7/9/16, והנאשם הורשע בעבירה אחת בלבד של מרמה והפרת אמונים, המתייחסת לפרט האישום השני בלבד.
- תמצית העובדות שנקבעו בהכרעת הדין
העובדות הנוגעות לפרט האישום הראשון
א. הנאשם שימש בזמנים הרלוונטיים לעובדות כתב האישום, סגן וממלא מקום ראש עירית נשר (להלן: העיריה). על יסוד ראיות שהוכחו נקבע בהכרעת הדין כי בין השנים 06'- 10', שילם עמאד פלאח, אשר ניהל חברות שונות שסיפקו שירותי כוח אדם לעיריה, בעיקר בתחום הניקיון (להלן: פלאח), לנאשם – לבקשתו - סכומי כסף חודשיים בהיקף של אלפי שקלים, כאשר בשנה האחרונה הגיעו הסכומים לכדי 5,000 ₪ בחודש, ובסך הכל, כספים בסדר גודל של לא פחות מ- 150,000 ₪, כפי שצוין בכתב האישום (להלן: כספי השוחד).
פלאח ניהל את חברת נדד השקעות בע"מ, קבלנית כח אדם זמני לעיריה (להלן: נדד), ושילם כספי שוחד אלה לנאשם תמורת סיועו של הנאשם לפלאח ולנדד, הן בהדיפת ביקורת של בכירים בעיריה על ניהול לקוי של נדד, אשר הלינה את שכרם של עובדיה, שאף פנו לבכירי העיריה ושבתו בגין כך, הן בהדיפת ביקורת על עבודה לקויה של עובדיה של נדד, ועוד.
לא זו אף זו, לאחר שמבקר העיריה גלעד הישג (להלן: המבקר או הישג) ביקר בשנת 09' את התנהלותה של נדד, והמליץ לעיריה לפרסם בהקדם מכרז חדש לאספקת שירותי כח אדם, ולא לאפשר לנדד להשתתף במכרז, פנה הנאשם למבקר – בהמשך לשוחד אותו קיבל מפלאח - ודרש ממנו למחוק את ההמלצה שלא לאפשר לנדד להשתתף במכרז.
פלאח שילם את הכספים לנאשם מדי חודש בחודשו במזומן - עוד בטרם שולם שכרם של הפועלים - לפעמים במשרדו של הנאשם מתחת לשולחן, לעתים במקומות אחרים, במסעדה, בשירותים, באירוע חברתי, או בביתו של אחד מהם, אך בארבע עיניים; הנאשם נהג לספור את הכסף, ואם לא שולמו הכספים בזמן, היה הנאשם מטיל עליו סנקציות. פלאח חש מאוים, מושפל, וידע כי הוא חייב לשלם לנאשם את הכספים הללו על בסיס קבוע, במועד המוסכם, מפני שאם לא יעשה כן תאבד נדד את העבודה, למרות שלדעתו, זכתה נדד במכרז כדין, מפני שהצעתה היתה הזולה ביותר.
ב. בשנת 06' לערך, נתן פלאח ליוחאי וינשטיין - מזכיר העיריה מזה שנים רבות ועובד ציבור, אשר היה גם מזכיר ועדת המכרזים של העיריה והאחראי מטעמה על תפקודן של חברות כוח אדם זמני בעיריה (להלן: וינשטיין) - 9,000 או 10,000 ₪; זאת לאחר שהנאשם פנה אליו, סיפר לו כי וינשטיין מסובך בהימורים, וביקש ממנו להלוות לוינשטיין סכום זה, ולאחר שהנאשם הפנה את וינשטיין אל פלאח כדי שיבקש ממנו הלוואה, ותיאם את הדברים ביניהם. פלאח מסר את הכספים לוינשטיין במזומן בתוך מעטפה, וינשטיין אמר שיחזיר לו את הכסף, אך לא החזירו מעולם. בין השנים 06'-10', שילם פלאח לוינשטיין כספים נוספים, לבקשתו, בסדר גודל של 1,000 ₪ מדי חודש בחודשו. וינשטיין לא החזיר לפלאח את הכספים הללו, וכל אותה תקופה סייע לפלאח במסגרת תפקידיו בעיריה, כמפורט לעיל, בדומה לנאשם. וינשטיין פנה אף הוא למבקר בדרישה דומה בשנת 09', ואף פעל להאריך את תוקף ההסכם של העיריה עם נדד עד יולי 10'. (למען הסר ספק, וינשטיין אישר בעדותו קבלתם של הכספים הנ"ל בנסיבות המפורטות לעיל, אך מסר כי ניתנו כהלוואה וכפר בהיותם כספי שוחד).
ג. בחודש אפריל 10', פרסמה העיריה מכרז לאספקת כוח אדם זמני (להלן: המכרז), ופלאח הגיש מועמדות למכרז באמצעות חברת וש"ס בע"מ, שהיתה רשומה על שם אחותו, אך מצויה בשליטתו המלאה (להלן: ושס). זאת, לאחר שוינשטיין והנאשם הודיעו לו מבעוד מועד בטלפון ובשיחות בעל פה, כי לא כדאי שיגש למכרז בשמו, עקב התנגדות האופוזיציה לכך.
מעטפות המכרז נפתחו בעיריה ביום 10/5/10, וחברי וועדת המכרזים, אשר וינשטיין שימש כמזכירה, ביקשו וקיבלו חוות דעת של הגזבר והיועץ המשפטי לעיריה, עו"ד אלכסנדר טנדלר (להלן: טנדלר), בקשר לפגמים שונים בהצעות שהוגשו. מיום פתיחתן של מעטפות המכרז עד יום 21/7/10 (במהלכו נערך חיפוש במשרדי העיריה), הביע הנאשם תמיכה ישירה ועקיפה בהצעתה של ושס, ביודעו כי היא נשלטת על ידי פלאח - בהליך של בחירת הזוכה במכרז - בפני יו"ר וועדת המכרזים דימיטרי (דימה) קוטלר (להלן: קוטלר), הגזבר מוטי חן (להלן: הגזבר), חבר ועדת המכרזים יחיאל אדרי (להלן: אדרי), ועו"ד טנדלר, וכי חלק מהבכירים המליצו שלא לקבלה; כל זאת כדי לסייע לפלאח, בשל השוחד שקיבל ממנו. הוכח כי וינשטיין ביצע אף הוא פעולות דומות לאלה של הנאשם, ואף נמרצות ממנו, ועורר ביקורת של הבכירים, כאמור לעיל. בטרם פורסם שם הזוכה במכרז, נפתחה חקירת המשטרה.
למען הסר ספק, הקביעות בהכרעת הדין התייחסו לנאשם בלבד, לאחר שניתן לוינשטיין ולפלאח חסיון מוחלט מפני הפללה עצמית, ואין בדברים כדי לקבוע ממצאים מרשיעים לגביהם. (השוו בג"צ 188/96 צירינסקי נ' סגן נשיא בית משפט השלום בחדרה, פ"ד נב (3), 721, עמ' 730- 731, מפי כב' הש' קדמי (להלן: ענין צירינסקי)). עם זאת, מאז ניתנה הכרעת הדין הורשע גם פלאח במתן שוחד על פי הודייתו, בפני מותב אחר.