דחיית תביעות להפחתת מזונות ולהעברת משמורת

1.התובע הגיש 2 תביעות כנגד הנתבעת, בעניין 2 הקטינות.

תביעה ראשונה - בשנת 2011 הגיש התובע, תביעה להפחית את המזונות עבור הבנות, בטענה לשינוי נסיבות מהותי. לטענתו האם נהנית מכספים מרובים ואילו לו לא נותר דבר למחייתו. (תמ"ש 11115-03-11)

התביעה השנייה הוגשה באמצע שנת 2012 - "לשינוי משמורת", קרי להעברת המשמורת על הקטינות מהנתבעת - אל התובע, בטענה כי האם אינה מסוגלת להעניק לבנות טיפול נאות והתנהגותה כלפיהן גובלת בסיכון ממש, כך ברישת התביעה. (תמ"ש 54768-06-12).

2.הצדדים נישאו כדמו"י בשנת 2000, והתגרשו בשנת 2006, כאשר נולדו להם 2 בנות: __ ילידת 2002. __, ו__ ילידת 2004. __, כיום בנות 12, 10 שנים.

3.בשנת 2006, לאחר הליך של גישור אצל עו"ד, הצדדים חתמו על הסכם גירושין, שאושר וניתן לו תוקף של פסק דין ביום 14.5.2006. (תמ"ש 31971-05)

4.במסגרת ההסכם הגיעו הצדדים להסכמה בדבר חלוקת הרכוש המשותף, המשמורת על הבנות, הסדרי השהות עימן, מזונותיהן, והגירושין.

בעניין הבנות - נקבעה משמורתן בהסכמה אצל האם, פורטו הסדרי השהות של הבנות עם האב, ונקבע סכום מזונות - הכולל גם את מדורן וגם את הוצאות החינוך (מלבד חוג אחד) - בסך 1,900 ₪ לחודש לכל בת.

5.כעבור שנה, בשנת 2007, הגיש התובע - כשהוא מיוצג ע"י עו"ד - תביעה להפחתת מזונות (תמ"ש 31975/05). הנתבעת הגישה כתב הגנה, ולאחר דיון בפני כב' המותב הקודם, התובע הודיע כי הוא מוחק את התביעה.

התובע לא חויב בהוצאות.

6.בנוסף, עתרה הנתבעת לבית המשפט, מספר פעמים, לצורך יציאת הבנות עימה לחופשה בחו"ל, והסדרת בטחונות, נוכח עמדת התובע.

כך גם הגיש התובע הליך בו עתר לפריסת חוב תשלומי מזונות העבר בתיק ההוצל"פ (מזונות).

7. נסיון לסייע לצדדים להגיע להסכמה, נוכח ההתדיינויות הרבות החוזרות ביניהם, לא צלח, כמו גם הליך של גישור אליו הופנו הצדדים.

נשמעו הראיות כאשר הצדדים הם שנחקרו, שכן לא זימנו עדים נוספים. לאחר שהוגשו הסיכומים, אף סיכומי תשובה, ניתן בזאת פסק הדין.

טענות התובע

8.בתביעה להפחתת מזונות- טען התובע כי ההסכם שנחתם בינו לנתבעת אינו מחייב את הבנות, ויש להפחית את מזונותיהן לאור שינוי נסיבות מהותי שחל בהכנסותיו במהלך השנים. לטענתו, הכנסותיו ממשיכות לרדת, והוא משתכר מעט, אף שעובד במספר עבודות. הכנסותיו שהיו בעת ההסכם 8,500 ש"ח לחודש, פחתו ל- 6,800 ש"ח בעת הגשת התביעה, ול- 4,778 ש"ח במועד הסיכומים.

9.בנוסף טען כי הוצאותיו גדלו, בכרטיסי אשראי מגיעות לסך 4,000 - 5,000 ₪ לחודש, הן עולות על ההכנסות, והוא נעזר בהלוואות מאחותו וביתרת חובה בבנק. החזר המשכנתא החודשי על דירתו הוא 1,300 ₪.

10.לטענת התובע, חל שינוי נסיבות משמעותי לטובה במצבה של הנתבעת, שהיא הגדילה את הכנסתה מ- 6,000 ש"ח בהסכם ל- 7,000 ש"ח לחודש. כמו כן נישאה מחדש, בן זוגה הנוכחי עובד ומשתכר, נולדו להם שני ילדים נוספים, ורכשו דירה חדשה ויוקרתית ב____.

11.בנוסף טען התובע, כי צרכי הבנות פחתו מאז החתימה על ההסכם, ירדו התשלומים לגן ולצהרון, וכיום הוצאות כל בת בבית הנתבעת, לא עולות על 700 ₪ לחודש.

גם הזמן ששוהות עימו הבנות הורחב, ולאם יש פחות הוצאות.

12.בתצהיר עדות ראשית, טען התובע - לראשונה - כי במועד החתימה על ההסכם לא היה מיוצג וטען לעניין אישור ההסכם.

הטענה אינה מופיעה בכתב התביעה, לא ניתן להעלותה לראשונה בשלב זה, ואמנם- התובע זנח את הטענה בסיכומים.

13.בנוסף, הכחיש טענת הנתבעת כי בהסכם נערכו ויתורים רכושיים מטעמה, וטען כי מעניין אותה רק הכסף והיא התעשרה על חשבונו (ס' 28-31 לתביעה).

14.בתביעה לשינוי המשמורת, עתר התובע להעביר את המשמורת על הבנות אליו.

לטענתו, מאז הקימה הנתבעת משפחה חדשה נישאה ונולדו לה ילדים נוספים, חלה החמרה במצבן הנפשי של הקטינות כתוצאה מיחס מחפיר, הזנחה וזלזול מצדה, עד כדי סיכון הבנות. היא משקיעה במשפחתה החדשה על חשבון הבנות עד כי הן מרגישות דחויות על ידה.

15.לטענת התובע, הנתבעת חסרת מסוגלות הורית, אחריות ובגרות. היא נמנעת מלסייע לו במתן כריך לבנות בימים שהוא אוסף אותן מבית הספר, אינה מטפלת בכינים, מזניחה טיפולים רפואיים לבנות, ונותנת לבת לחזור ברגל מבית הספר למרות שהדבר מחייב אותה לעבור בקרבת פועלי בניין.

16.לטענתו, הנתבעת מעבירה לבנות מסר שלילי אודותיו ומשתפת אותן בהליכים המשפטיים, אומרת להן שהוא לא אוהב אותן כי אינו משלם מזונות, ממדרת אותו מחיי הבנות ומהחלטות לגביהן, מונעת קשר טלפוני עמו בערב, ויוצרת ניכור הורי.

כך גם החלה לדרוש בתיק ההוצל"פ (מזונות), את הפרשי ההצמדה והריבית על המזונות.

17.לטענת התובע, הוא אב מעורב ומיטיב עבור הבנות, מצוי בקשר עם מוסדות החינוך יותר מהנתבעת, העתיק את מקום מגוריו סמוך למקום מגורי הנתבעת עם הבנות, מעניק להן תשומת לב רבה ומעשיר אותן, לעומת שהותן אצל האם.

18.לטענתו, בהסכמת הצדדים הורחבו עם השנים הסדרי השהות עם הבנות מעבר לקבוע בהסכם, אולם עם הגשת התביעה השיבה הנתבעת בחזרה את ההסדרים שבהסכם, ומסרבת להרחיבם. אם תעבור המשמורת לידיו, הבנות יוכלו לפגוש בנתבעת ככל שירצו, כי הצדדים גרים קרוב.

19.בסיכומים, עתר התובע לסעד חדש - משמורת משותפת, יש לכך תנאים מתאימים, ואז יוכל לשהות עם הבנות ולקבל החלטות מהותיות על חייהן, כאשר כל הורה ישא בהוצאות הכספיות על הבנות בעת שהותן בביתו, מבלי שיהא צורך בתשלום מזונות.

טענות הנתבעת

20.לטענת הנתבעת, התביעות שהגיש התובע מטרתן אחת - לבטל את תשלומי המזונות.

כנגד התביעה להפחתת מזונות - טענה, כי הצדדים הגיעו להסכם שאושר כפסק דין, לאחר שהשתתפו בהליך של גישור, אצל עו"ד שהסבירה להם הכל ואפשרה להם להציג אותו לעו"ד מטעמם. במעמד אישור ההסכם חזר בית המשפט על הוראות ההסכם, וקיבל את אישור התובע שהוא מבין את הוראותיו.

לטענתה, סכום המזונות נקבע בהסכם על בסיס ויתורים שערכה ברכוש, מתוך הסתמכות, וכאשר מדובר בתביעה לשינוי פסק דין שאישר הסכם מזונות - הדרישה להוכחת שינוי נסיבות מהותי, חמורה יותר בשל אופיו ההסכמי של פסק הדין. מה גם שמדובר בתביעה חוזרת, כשהתביעה הראשונה נמחקה.

21.לטענת הנתבעת, הולדת התביעה הינה מרצון לנקום בה ומקמצנות. התובע התפתח מקצועית מאז הגירושין, וקיבל לאחרונה תואר דוקטורט ל______ באוניברסיטה. הוא אף קיבל מלגות הצטיינות ולימודים. בנוסף הוא עובד כעצמאי, לרבות הדרכות פרטיות, בסכומים שאינם מוצהרים ומועברים לו לעיתים במזומן. כמו כן הוזמן בשנים האחרונות למחקרים ברחבי העולם.

לא יתכן שהשתכרותו פחתה לסכומים שטען, כאשר רק חיובי כרטיס האשראי שלו 4,000-5,000 ₪ בחודש, ומרבית החודשים הוא ביתרות זכות בבנק.

לטענתה, התובע צמצם במכוון את הכנסותיו המוצהרות מאז הגשת התביעה, ולא פעל למציאת מקומות עבודה חלופיים - חרף התקדמות מקצועית וקבלת תואר הדוקטורט.

22.בנוסף טענה כי בבעלות התובע נכס בעל שווי רב, דירה בת 5 חדרים ב_______, בקומפלקס יוקרתי עם בריכה, ששווייה גבוה.

כמו כן החזיק ניירות ערך, יש לו ביטוחי חיים ומנהלים, יתרות זכות בבנק, וקיבל פיצויים ב- 2013 32,000 ₪.

23.בנוסף טענה, כי עד כה התובע שכר 4 משרדי עו"ד פרטיים, בזה אחר זה, ושילם להם שכר טרחה שעולה על 40,000 ₪, בניגוד לניסיונו להציג עצמו כחסר כל, ובמקום לשלם מעבר לצרכים בסיסיים לבנות.

24.לטענתה, נקבע סכום אחד (1,900 ₪ לבת) שכולל גם את עלות המדור, צרכי הבנות לא ירדו כי אם גדלו, וכיום צריכות רכיבים רבים נוספים בהם היא נושאת לבד. כך גם משלמת עבור חוג, וביטוח רפואי משלים, בהתאם להתחייבותה בהסכם. בנוסף היא חוסכת עבור 2 הבנות כל חודש 500 ₪. לטענתה, הוצאות הבנות רק גדלו.

25.אשר להכנסותיה, טענה שלא היה שינוי מהותי והן גדלו בסכום רגיל - של 1,190 ₪ בלבד לאחר שעברה מקום עבודה. היא נישאה שוב, נולדו לה 2 ילדים נוספים, בת 4 ובן שנתיים, אותם היא מפרנסת יחד עם בן זוגה, שכיר המשתכר 14,000 ש"ח נטו לחודש. הם גרים בדירה ב_____, שנרכשה מכספי מכירת הדירה שלה ודירת בן זוגה, ועליה משכנתא בהחזר חודשי של 2,648 ש"ח לחודש.

בנוסף היא מסתייעת כספית בהוריה, שמממנים לרוב את הנסיעות המשפחתיות לחו"ל.

26.אשר לזמן השהות עם האב, טענה כי הבנות שוהות אצלו בהסדרים מקובלים, כאשר בחופשות לוקח פחות ממחצית, ובמקום לאסוף אותן ישירות מביה"ס, עושה כן מדירתה לאחר שאכלו. יתר הוצאותיהן אינן מושפעות מהזמן שהן עמו ולא מצדיקות הפחתת המזונות.

27.כנגד התביעה למשמורת - טענה הנתבעת כי הטענות שווא הן. היא אם טובה, לא מזניחה את הבנות ולא מסכנת אותן, כפי שהובהר בתסקיר פקה"ס ובהמלצותיו, שהפריכו את טענות התובע וקבעו שיש להשאיר את משמורת הבנות אצלה.

התובע לא ניסה להתמודד עם ההמלצות, ולפתע שינה את הסעד בסיכומים למשמורת משותפת, אף שאינו יכול לעתור לסעד שלא עתר לו בתביעה.

28.הנתבעת טענה כי הבנות אהובות בביתה, גדלות עם אחיהן הקטנים כאחים לכל דבר, ולא רואות עצמן כמקופחות. היא לא מסיתה אותן כנגד התובע ולא מזניחה אותן.

29.לטענתה, התובע רואה את טובתו בלבד, ולא את טובת הבנות. על כן הוא ממשיך במאבקיו המשפטיים בניגוד לטובתן, תוך שהן חשופות לאמירות קשות, הסתה, ומניפולציות רגשיות מצידו. אם תמסר לו המשמורת, הוא יסית את הבנות כנגדה ויצור קונפליקט נאמנויות.

30.לטענתה, רמת הקונפליקט ביניהם גבוהה, ואין אפשרות להגיע עמו להסכמות בנוגע לבנות, לרבות טיפולים רפואיים, אבחונים, חוגים, או עניינים כספיים. התובע לא שילם את המזונות כסדרם, וסירב לטיפולים פסיכולוגיים ואורתודנטים עבור הבנות.

31.לטענתה, התובע לא מקיים אפילו את הסדרי השהות שנקבעו עימו למחצית חופשות וחגים, וגם את המלצות התסקיר לא קיבל, אף שהיא הסכימה להן, לרבות סדרי השהות שהומלצו עימו.

דיון

32.בשנת 2006, במסגרת הליך של גישור אצל עו"ד, הצדדים הגיעו להסכם גירושין כולל ומפורט, עליו חתמו ביום 24.04.06.

ההסכם אושר וניתן לו תוקף של פסק דין, בבית המשפט, ביום 14.5.2006 (להלן: "ההסכם" ו - "פסק הדין" בהתאמה).

33.במסגרת ההסכם, הסכימו הצדדים כי משמורת הבנות תהא אצל האם, הסדרי השהות של הבנות עם האב, וכן נקבעו תשלומי המזונות לבנות - בסכום נקוב, אשר כולל גם את תשלומי המזונות וגם את תשלומי המדור: 1,900 ₪ עבור כל בת.

התביעה להפחתת מזונות

34.כאמור במסגרת ההסכם, הגיעו הצדדים לכדי הסכמה, כי האב ישלם למזונות הבנות ולמדורן סך 1,900 ₪ לחודש.

"5. הבעל ישלם לאשה לכל המאוחר ב-10 לכל חודש סך של 3,800 ש"ח עבור מזונות הבנות ומדורן, כך שסך של 1,900 ש"ח ישולמו לאשה בעבור מזונותיה של כל בת (להלן: "סכום המזונות") מזונות אלה ישולמו עד שלכל אחת מהבנות ימלאו 18 שנה או עד מועד גיוסה לשירות סדיר בצה"ל- לפי המועד המאוחר יותר (להלן: "מועד הפחתת המזונות")."

(ס' 5 להסכם).

כמו כן נקבע ששני ההורים, ישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות, בשיעורים פרטיים כשהאב יבחר את המורה, ובעלות חוג אחד/ תנועת נוער לכל בת. בהעדר הסכמה, יבחר כל הורה חוג אחד וישלמו.

35.ההסכם נחתם לאחר הליך של גישור אצל עו"ד. כך גם הצהירו שני הצדדים בפני בית המשפט כי אלה הסכמותיהם, הם מבינים את ההתחייבויות עליהן חתמו, ועשו זאת מרצון חופשי. (פרוטוקול 14.5.06, תמ"ש 31971-05)

36.האם ניתן לעתור לשינוי סכום מזונות עליו הסכימו הצדדים בהסכם?

הפסיקה קבעה כי יש חובה לקיים את הוראות הסכם גירושין שאושר כפסק דין על ידי בית המשפט, הן לאור המרכיב החוזי המהווה חלק ממנו, והן לאור החיוב הנובע ממתן תוקף של פסק דין להסכם. (ע"א 51/81 בראור נ' בראור, פ"ד לה(4) 231 (1985)).

כך גם נקבע כי רובץ נטל כבד על מי שמבקש לבטל הסכם, שהינו הסכם של פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין. זאת, כדי להגשים הציפיות הסבירות של הצדדים לעניין סופיות הסכמי הפשרה. (ע"א 5914/03 שוחט נ' כלל חברה לביטוח, תקדין-עליון 2005 (2) 1197 (2005)).

37.אף על פי כן, כאשר מדובר במזונותיהם של קטינים, ניתן להעלות טענה של שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי לשנות את הסכום, ועל התובע להרים את נטל ההוכחה הנדרש ממנו לצורך כך. (ע"א 473/78 אשתר נ' אשתר, פ"ד לד (1) 57, 60 (1979)).

38.בדיקת שינוי הנסיבות הנטען, אינה נעשית כאילו הגיעו הצדדים לראשונה היום לפתחו של בית המשפט.

אלא - יש לבדוק האם חל שינוי נסיבות מהותי לרעה מהמועד בו ניתן פסק הדין, וכן האם מדובר בשינוי היורד לשורשו של פסק הדין הקודם, שנתן תוקף להסכמות הצדדים. זו נקודת המוצא המחייבת. (ע"א 315/78 לוי נ' לוי, ש' מ. שמגר, פ"ד לג (1) 22 , 24 (1978))

התפתחויות שנוצרו לאחר פסק הדין המקורי וניתן היה לצפותן מראש, אינן מהוות שינוי נסיבות מהותי המחייב בחינה נוספת של דמי המזונות, ויש לפרש את המושג "שינוי נסיבות" באופן דווקני, על מנת שלא להפר את האיזון בין סופיות הדיון למצבי החיים המשתנים. (בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני (2007)).

מן הכלל אל הפרט

האם הוכח שינוי נסיבות מהותי

הכנסותיו של התובע

39.טענתו העיקרית של התובע הינה כי הכנסותיו פחתו באופן שיש בו שינוי נסיבות מהותי לרעה. לטענתו, במועד פסק הדין השתכר 8,500 ₪ ברוטו לחודש, במועד הגשת התביעה (7.3.11) 6,800 ₪ ברוטו לחודש, ובמועד הסיכומים 4,778 ₪ לחודש.

40.התובע טען כי במועד התביעה ירדו הכנסותיו לסך 6,800 ₪, ממספר מקורות:

3,317 ש"ח מלגת הצטיינות מהאוניברסיטה + 1,000 ₪ ממוזיאון _____ + 500 ₪ מספריית _____ + 800 ₪ מעבודות ב_____ + 1,180 ₪ הפרש בין שכ"ד שקיבל בגין השכרת הדירה בבעלותו (4,200 ₪ לחודש)- להחזר המשכנתא החודשי.

במועד תצהיר עדות ראשית (15.10.13) טען כי הכנסותיו ירדו, לאחר שעבר לגור בדירה שבבעלותו ולא מקבל את הפרש שכה"ד.

התובע אישר כי קיבל מילגה חד פעמית בסך 36,000 ש"ח לשנתיים, מ_____.

הכנסתו מהמוזיאון 2,987 ₪ +267 ₪ מהספריה + 1,524 ₪ כעצמאי.

בסיכומים טען, כי עם סיום המלגה - הכנסתו ירדה ל- 4,778 ש"ח לחודש.

41.הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי הכנסות התובע רק גדלו, ל- 9,817 ש"ח לחודש:

מלגת הצטיינות 3,317 ש"ח + 1,000 ש"ח מהמוזיאון + 500 ש"ח מהספריה + מקבל שכ"ד מהדירה שבבעלותו 4,200 ש"ח לחודש + עבודות ב_______ 800 ₪.

בסיכומים טענה הנתבעת, כי התובע צמצם במכוון את הכנסותיו מאז הגשת התביעה. כך גם הוא עובד במספר מקומות, הסתיר מידע על הכנסותיו כעצמאי, טען שלא זכר הפקדות שיקים בחשבון, טען שלא זוכר כמה מפקיד לביטוחי חיים ומנהלים, והתעלם מהנכס היקר שבידיו.

42.לתובע מספר מקורות הכנסה, ממספר גורמים, חלקם קבועים חלקם משתנים. בנוסף למקומות מהם מקבל שכר, הוא עובד גם כעצמאי.

מאז מתן פסק הדין, התובע המשיך והתקדם במסלול המקצועי והאקדמאי, עד כי קיבל לאחרונה תואר דוקטורט.

התובע אדם מוכשר במקצועו זה, וקיבל לאורך השנים מלגות, הן מלגת הצטיינות חודשית בסך 3,000 ₪ לחודש עת  למד, והן מלגה חד פעמית בסך 36,000 ₪.

בנוסף עבד התובע במספר מקומות קבועים (מוזיאון ______, הספרייה ב_______) ובעבודות משתנות בתחום ה________, כעצמאי. בנוסף עבד מספר חודשים במוסד _______, כשכיר (בנוסף למלגה).

43.התובע הצהיר (ב- 30.8.12) כי הכנסותיו בחודש 8/2012 היו 7,497 ש"ח לחודש.

44.גם בתצהיר שצירף התובע לבקשה בחודש 3/2013 (מ- 17.3.13), הצהיר שממוצע הכנסותיו 7,497 ש"ח לחודש. בחודש 7/13 (ב- 11.7.13), טען להכנסה בסך 6,486 ש"ח לחודש.

בחקירתו אישר התובע:

"ש. כשאתה הגשת את התביעה במרץ 2011, עוד לא עבדת במחלקת השיווק של _______.

ת. במרץ 2011 לא.

ש. אתה התחלת שם בינואר 2012

ת. כן.

ש. הצהרת שעבדת ב____ מ 1.1.12 עד 15.8.12. זאת אומרת שעבדת שם 7 חודשים.

ת. כן 7, 8 חודשים.

ש. בתקופה של 7 חודשים שעבדת ב_____, המשכת לעבוד גם בעבודות פרטיות.

ת. כמעט שלא עבדתי שם במשרה מלאה מבוקר ועד ערב , יכול להיות שבין לבין עשיתי גם קצת עבודה ב_____.

ש. בתקופה הזו המשכת לעבוד בספריה

ת. כן.

ש. והדרכות במוזיאון המשכת לתת

ת. כמעט ולא."

(15.12.13, ע' 18 ש' 20- 32).

45.בשנת 2012 עבד התובע ב '______' ובמשך החודשים בהם עבד שם 1/12 - 8/12), הייתה השתכרותו בממוצע - ממקור זה בלבד - בסך 7,600 ש"ח נטו לחודש, בהתאם לתלושי השכר שצרף.

זאת, לפני חישוב הכנסה מעבודות ומלגות.

שכן מעיון בתלושי שכר, שצורפו להרצאת הפרטים, עולה כי נכון למועד 8/2012 השתכר התובע גם ממקומות נוספים: 1,865 ש"ח (בממוצע) ממוזיאון ____ + 485 ש"ח (בממוצע) מהספריה + בנוסף, קיבל מלגה מ "______" (בנפרד מהשתכרותו שם) בסך 36,000 ש"ח, החל מחודש 7/12.

46.מכאן שלאחר מועד הגשת התביעה, ועד סוף חודש 8/2012 - לא פחתה הכנסת התובע באופן המציין שינוי נסיבות כה מהותי שיש בו להפחית המזונות.

47.גם לאחר שפוטר מ_____, קיבל התובע גם דמי אבטלה בסך 3,565 ש"ח נטו בממוצע לחודש, בתקופה 9/12 - 3/13 - עד 3/2013, בנוסף למספר הכנסות נוספות.

מעיון בתלושים שצורפו לתקופה 8/12 - 9/13, השתכר: 3,823 ש"ח מהמוזיאון + 245 ש"ח מהספריה.

48.בנוסף, יש לתובע הכנסות נוספות מעבודות כעצמאי.

התובע לא דיווח בתצהיר עדות ראשית על הכנסותיו כעצמאי לשנת 2013, כפי שעלה במועד חקירתו.

"ש: האם היו לך הכנסות כעצמאי ב 2013.

ת: כן.

ש: איפה זה מצויין

ת: את לא רואה את זה כי מגישים את זה פעם בשנה.

(...)

ש: לא שאלתי מה יש פה. שאלתי על 2013.

ת: אז אני עונה שזה אותו דבר, פלוס מינוס, אם תסתכלי שנים אחורה תראי שהכנסות כעצמאי פלוס מינוס אותו דבר כי אין פה שינוי משמעותי

ש: איך משלמים לך על עבודות פרטיות

ת: לפעמים מזומן, לפעמים בשיק, לפעמים בהעברה בנקאית, אני מוציא קבלות.

ש: כשאתה מקבל עבור עבודה פרטית במזומן אני אראה הפקדה במזומן בחשבון שלך

ת: לא בהכרח. את תראי קבלה ותראי דוח למס הכנסה."

(15.12.13, ע' 21 ש' 2- 31, ע' 22 ש' 1 -10)

49.משכך, הוריתי לתובע להשלים את הנתונים שלא הוצגו, ונקבע מועד נוסף להשלמת החקירה.

50.לא הוגש דוח מאושר או שומת מס הכנסה, אלא אישור מרו"ח ומאזן בוחן.

מעיון באישור רו"ח, צורף ביום 19.12.13, הכנסות התובע כעצמאי לתקופה של 10 חודשים בשנת 2013 (1/2013 - 10/2013): 20,121 ש"ח, לפני קיזוז הוצאות.

חלק מההוצאות אותן ציין התובע, מוכרות בניכוי.

51.התובע נשאל בחקירה לגבי הפקדות שיקים שונים: 1,400 ₪, 700 ₪, 1,700 ₪, 5,530 ₪, 6,750 ₪, 1,000 ₪, ולא זכר לגביהן את התשובה (ע' 28, ש' 32, ע' 29 ש' 1 - 12).

52.כאמור, התובע אישר כי בתקופה זו קיבל כספים גם ממקורות שונים, לרבות 2 מלגות:

התובע קיבל מילגת הצטיינות בסך 3,000 ₪ לחודש, במשך 4 שנים.

בנוסף, התובע זכה מילגה מ"______" בסך של 36,000 ש"ח.

ב- 7/12 ציין כי כבר קיבל מתוך הסכום 7,000 ₪, ועתיד לקבל את היתרה. בהמשך ציין כי יקבל כ- 1,200 ₪ לחודש.

(15.12.13 ע' 19 ש' 1-18).

בחקירה אישר שבחודש 2/2013 - קיבל 32,000 ₪ פיצויים בגין תאונה.

כך גם העיד כי רכש בסכום ניירות ערך בסך 20,124 ש"ח. לטענתו, מאז השתמש בכסף. (15.12.13 ע' 27 ש' 22- 32).

53.בנוסף, טען האב כי הוצאותיו החודשיות רבות, ורק החיובים בכרטיסי האשראי שלו מגיעים מדי חודש לסך אלפי שקלים, בין 4,000 - 5,000 ₪ לחודש. (ס' 46 לסיכומים)

54.בנוסף טען שלווה כסף מאחותו - אותה לא זימן להעיד, כשהדבר נזקף לחובתו.

55.כמו כן טען כי הוא נושא גם מדי חודש בהחזר חוב עבר למזונות, בגין הצמדה וריבית.

ברם תשלום חוב עבר למזונות, כמו גם תשלום הפרשי הצמדה וריבית ככל שלא שולמו, אינו מהווה עילה להפחתת תשלום המזונות.

56.טענת האב בסיכומים, כי השתכרותו פחתה ועומדת כיום על 4,778 ₪ לחודש, ויש להסתמך על נתון זה בגדר שינוי נסיבות מהותי לרעה, ולהפחית בגינו את מזונות הבנות - דינה להדחות.

האב הוסיף להתקדם מקצועית ואקדמית, מאז אושר ההסכם שקיבל תוקף פסק דין.

כיום האב הינו דוקטור ל______, אדם צעיר, בריא ומוכשר, אשר אף זכה למספר מלגות בשנים האחרונות נוכח יכולותיו המקצועיות והלימודיות.

התקדמות זו - מוסיפה לפוטנציאל השתכרותו, ואינה גורעת ממנו. 

גם אם לא אקבל את טענת הנתבעת, לפיה התובע הפחית את השתכרותו במכוון מאז הוגשה התביעה - עדיין לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכחת שינוי נסיבות לרעה.

לא ניתן להתעלם מבחינת פוטנציאל ההשתכרות, וכן הרכוש אשר בבעלות האב (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ (1) 147 (1986), ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח (1) 721 (1984)).

לא מצאתי כי יש מניעה לתובע למצוא עבודה קבועה בה ישתכר, לכל הפחות, שכר ממוצע במשק, בהתאם לפוטנציאל השתכרותו המוכח.

57.אשר לבחינת הרכוש שבבעלות התובע, הרי שיש בבעלותו נכס מקרקעין - דירת 5 חדרים, במתחם עם בריכת שחייה, בעיר _____.

מעיון בנספח שצורף, החזר המשכנתא שנותר בגין נכס זה - אינו גבוה בהשוואה לגודל הנכס, כ- 106,000 ₪ נכון ל- 12/13, וההחזר החודשי כ- 1,300 ₪.

התובע נהג בעבר להשכיר דירה זו - בת 5 חדרים כאמור - תמורת 4,600 ₪ לחודש, לשלם החזר המשכנתא בגינה, אף נותרה לו יתרה (15.12.13 ע' 19 ש' 23- 32, ע' 20 ש' 1 -4).

58.כך גם בחר התובע להוציא עשרות אלפי ₪ על הליכים משפטיים כנגד התובעת.

התובע אישר בעדותו, כי בשנים האחרונות ניהל הליכים משפטיים כנגד הנתבעת באמצעות 4 משרדי עו"ד פרטיים, ושילם להם עשרות אלפי שקלים.

בהליך זה בלבד, התחלפו 3 משרדי עו"ד מטעמו.

בתשובה לשאלה האם שילם שכ"ט למעלה מ- 40,000 ₪ - השיב בחיוב.

כך גם אישר כי השיק שיצא מחשבונו ביום 12/6 ע"ס 17,000 ₪ - היה שכ"ט לעו"ד.

(15.12.13, ע' 26 ש' 15 - 23, ע' 28 ש' 25 - 26).

59.אשר על כן התובע לא הוכיח כי מצבו הכלכלי הורע באופן שיש בו שינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להפחית את סכום המזונות.

פוטנציאל ההשתכרות של התובע עלה, בבעלותו נכס מקרקעין בן 5 חדרים, וכן קיבל סכומי כסף משתנים במהלך השנים האחרונות, כמפורט לעיל.

על התובע למצות את פוטנציאל השתכרותו.

הכנסת האם

60.טען התובע כי הכנסתה של הנתבעת עלתה ב- 1,000 ₪ מאז החתימה על ההסכם (מ- 6,000 ₪ ל- 7,000 ₪), ויש בכך שינוי שיש בו להפחית את המזונות.

61.הנתבעת הצהירה כי בעת הגשת התביעה עבדה ______ והשתכרה 5,992 ₪ לחודש לפני ניכויי רשות והפרשות סוציאליות ו- 5,500 ₪ לאחר ההורדות, בדומה להכנסתה בעת עריכת ההסכם.

מאז 1/2013 עובדת הנתבעת בעמותה "_____", תחילה בחצי משרה לאחר הלידה וכיום במשרה מלאה, והשתכרותה 6,690 ₪ לחודש.

הנתבעת אישרה כי הכנסתה עלתה ב- 1,190 ₪ מאז אישור ההסכם.

62.לאחר עיון בתלושי השכר שהגישה הנתבעת (לחודשים 11/2012 - 10/2013), ואף שממוצע השכר לחודשים אלה עמד על 6,215 ש"ח נטו לחודש, הרי שנוכח העובדה כי בחודשים הראשונים לא עבדה במשרה מלאה, הריני מעמידה הכנסתה הממוצעת החודשית על סך של כ- 7,000 ₪ נטו לחודש.

63.ההסכם אושר בשנת 2006, לפני 7 שנים, אשר על כן עלייה בשכר של 1,200 ₪ לאחר 7 שנים היא גורם שניתן לצפותו במועד עריכת ההסכם, ואינה בגדר שינוי נסיבות מהותי המביא להפחתת סכום המזונות עליו הוסכם ואושר כפסק דין.

64.טענה נוספת שהעלה התובע במשך ההליך, נוגעת לדירת המגורים שרכשו הנתבעת ובן זוגה הנוכחי כיום. כפי שהצהירה הנתבעת היא ובן הזוג רכשו את הדירה, לאחר שמכרה את דירתה הקודמת, בן זוגה מכר דירה קודמת שהייתה לו, וכן לקחו בנוסף משכנתא והם נושאים בהחזר חודשי.

נתונים אלה לא נסתרו. בדירה גרים היום, ביחד עם הנתבעת והבנות, גם בן הזוג ושני הילדים שנולדו להם.

לא מצאתי כי יש ברכישת דירה זו, כדי להביא להפחתת המזונות.

65.הנתבעת אישרה כי היא ובעלה דהיום עובדים ומשתכרים, בן הזוג הינו שכיר והשתכרותו 14,000 ₪ לחודש, כאשר נולדו להם 2 ילדים נוספים, בני 4 ו - 2, והם מפרנסים אותם.

לא מצאתי כי הגבר לו נישאה הנתבעת כיום, מחוייב במזונות הבנות, ולא שהשתכרותו מביאה להפחתת סכום המזונות, כאשר מפרנס גם שני ילדים שנולדו לו.

66.בנוסף, טוען התובע כי סכום הוצאותיהן של הבנות מדי חודש, ירד והינו נמוך. גם משום כך, טען, יש להפחית את המזונות.

כך למשל טען בסיכומים, שכעולה מנספחי הנתבעת ועדותה, הוצאות המזון לכל בת לא עולות על 200 ₪ לחודש, ולכל היותר 400 ₪.

כך גם ניתח רכיבים נוספים, וטען שהצהרון אינו קיים עוד עבור הבנות.

לעניין הוצאותיו שלו עצמו, טען התובע, שרק חיובי כרטיס האשראי מגיע לסך 4,000 - 5,000 ₪ לחודש.

67.הנתבעת אישרה כי הצהרון פסק, כאשר הבת ___ שהתה במועדונית עד לפני שנתיים, והבת ___ עד השנה הנוכחית. כיום טענה הן הולכות לקייטנות ונוספו להן הוצאות רבות שלא היו עת היו קטנות.

אלא שבהסכם המזונות, לא נדרש כלל התובע לשלם עבור הצהרון כהוצאה ספציפית.

נקבע בהסכמה סכום גלובלי, 1,900 ₪ דאז, שכלל גם את המזונות + גם את המדור + גם הוצאות שונות המגולמות בתוכו, לרבות חינוך, ומלבד מה שצויין במפורש.

ככל שגדל הילד משתנים צרכיו, וחלק מן התשלומים מופנים לרכיבים אחרים. כך טיבם של החיים, שצרכי קטין לובשים צורה ופושטים צורה, פעם הוצאה זו ופעם הוצאה אחרת.

אין בכך להפחית את הסכום שנקבע בין הצדדים בהסכמה, ואושר כפסק דין.

יובהר שוב, שאין המדובר בתביעה ראשונית לקביעת הוצאות הקטינות, כי אם בתביעה להפחתת המזונות שהוסכמו ואושרו בפסק דין.

68.סוף דבר, לא מצאתי כי התובע הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו לשינוי נסיבות מהותי שיש בו כדי להפחית את סכום המזונות עליו הסכימו הצדדים בעבר, שאושר בפסק דין.

התביעה נדחית.

התביעה לשינוי המשמורת

69.כעבור שנה, הגיש התובע גם תביעה לשינוי המשמורת, בה עתר להעברת המשמורת של הבנות אליו, בטענה כי האם מזניחה אותן, מסכנת אותן, מקפחת אותן ויתר הטענות שהובאו לעיל.

70.בהסכם שאושר כפסק דין, הסכימו הצדדים כי משמורת הבנות תהא אצל האם.

כן הוסכמו הסדרי השהות עם האב בכל יום ג' מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר עת ישיבן למסגרת החינוכית, בשבוע בו אינן שוהות עימו בסוף השבוע גם ביום חמישי מתום המסגרת החינוכית ועד למחרת בבוקר, וכל סוף שבוע שני מיום שישי מתום המסגרת החינוכית ועד למוצ"ש, מחצית מחופשות וחגים. (ס' 4 להסכם)

71.נוכח הטענות הקשות שהעלה התובע כנגד הנתבעת, הוזמן תסקיר מאת פק"ס עו"ס לסדרי דין במקום מגורי הקטינות. התסקיר שהוגש בתיק הינו מיום 3.11.2013 (להלן: "תסקיר" ).

72.מהתסקיר עולה - כי אין כל ממש בטענות התובע לכך שהנתבעת מזניחה את הבנות, מסכנת אותן, או שהן מקופחות בשל כך שנולדו לה ילדים נוספים.

73.נהפוך הוא, פקה"ס התרשמה שהבנות מטופחות ומסודרות, אוהבות את אחיהן הקטנים, אוהבות את חדריהן, הן מגיעות לביה"ס באופן מסודר ונקי, הישגיהן הלימודיים תקינים, והן ילדות טובות ואהובות - על שני הוריהן.

"ביקרתי בבית האם לפני שעברה לדירה אחרת ב______. הבית גדול ומרווח ועתה הבנות שיתפו אותי שהבית החדש מרווח עוד יותר ושלכל אחת מהן יש חדר שהיא אוהבת.

ראיתי את האחים הקטנים ונראה שהבנות קשורות אליהם מאוד."

(תסקיר, ע' 7)

"___ ילדה נעימה וחיובית בהתנהלותה בכיתה ומול חבריה לכיתה נקייה ומסודרת, מגיעה לביה"ס בלבוש הולם ותואם את תקנון ביה"ס, שיערה תמיד אסוף ומסודר, מגיעה לביה"ס באורח סדיר בזמן וללא היעדרויות ממושכות או איחורים. (...) ל___ קיימות מיומנויות חברתיות ליצירת קשר עם בני גילה. היא מקובלת חברתית בכיתה.

הקשר עם ההורים באמצעות מיילים. האבא יותר בקשר מהאימא." (ע' 5)

"___ רגישה לסובבים אותה, בעלת חשיבה חיובית, יצירתית, סקרנית ואוהבת ללמוד. מסייעת ומעודדת תלמידים מתקשים, יודעת לחלוק ולהיות שותפה, מתנסחת ברהיטות. __ מגיעה לביה"ס באופן מסודר ונקי. הישגיה הלימודים תקינים ומתאימים למצופה מול שאר תלמידי הכיתה.

__ מוערכת ע"י חברותיה לכיתה, משתפת פעולה ולוקחת חלק במשחקים משותפים בהפסקות. (...)

ההורים נמצאים בקשר עם ביה"ס על פי צורך בכל הנוגע לביה"ס ולכיתה.

(ע' 6)

74.פקה"ס מציינת בתסקירה את השוני בין שני ההורים, וכיצד כל אחד מהם מעניק לבנות, כל אחד על פי דרכו.

"גם אורח החיים של שני ההורים שונה. האב שם דגש על למידה עצמית פעילה ולא פאסיבית ומתנגד להצבת טלוויזיה בביתו. אצל האב נראה שיש שימת דגש לכללים המדוקדקים בפאן החינוכי והמלמד בעוד שבבית האם מתאפשרת להם הן הצפייה בטלוויזיה וגם פעילות אקטיבית כמו טיולים וההתרשמות מאווירה משוחררת יותר. "

75.ההתרשמות בתסקיר הינה משני הורים טובים, אשר הקונפליקט ההורי שביניהם - הוא שמשפיע על הקשר ההורי וחושף את הבנות למתח ולמאבק בין ההורים.

"התרשמתי ששני ההורים משכילים על פי רוב להבין את היתרון בכך שהבנות מקבלות את הטוב שיש לכל אחד להציע להן, למעט נקודות הקונפליקט שצויינו שמשפיעות על הקשר ההורי וחושפות את הבנות למתח ומאבק בין הוריהם."

(ע' 8)

76. פקה"ס לא מצאה כי יש ממש בטענות שטען האב לצורך העברת המשמורת: היא לא מצאה שהאם מסכנת את הבנות או מזניחה אותן, אף לא נמצא ניכור הורי כאשר הקשר של הבנות עם האב הינו קשר טוב.

המלצת התסקיר הייתה כי ההורים, שניהם, ישחררו את הבנות מקונפליקט הנאמנויות ומהלחצים המיותרים.

כמו כן המליצה להותיר את ההסדר הקיים על כנו - הותרת המשמורת אצל האם, תוך הרחבת הסדרי השהות ליום חמישי, וכן ששני ההורים יהיו שותפים בחוגים ובפעילויות אחה"צ, גם אם אינם ביום השהות שלהם.

77.המלצות התסקיר הינן:

"1. הבנות תשארנה במשמורת האם.

2. הסדרי השהות באמצ"ש יימשכו למעט הפיכת יום חמישי ליום ביקורים קבוע (במקום לסירוגין). יתר הסדרי השהות ימשכו כרגיל.

3. נסיעות של הבנות לחו"ל יתאפשרו בכפוף להשארת בטחונות כמקובל.

4. שינויים יתכנו בתיאום מראש בין ההורים.

5. ההורים יגלו גמישות בהסדרי השהות בהתאם לצורכי ובקשות הבנות. שני ההורים יוכלו להגיע לחוגים ולפעילויות אחה"צ (בכפוף לכללים של המפעילים).

6. להמשיך במגמה של אי חשיפת הבנות לקונפליקטים ההוריים.

7. ההורים ישתפו פעולה בנושאים הוריים חשובים של חינוך ובריאות."

(ע' 9)

78.לאחר הגשת התסקיר, הגיבה הנתבעת כי היא מסכימה לקבל את ההמלצות, ואילו התובע הסכים רק לחלק מהן. לטענתו, הורותו טובה יותר משל האם.

79.עם זאת - התובע לא ביקש לזמן לחקירה את פקה"ס על תסקירה, ולא פעל לערער אחר האמור בתסקיר או בהמלצותיו, כמפורט להלן.

80.העקרון המנחה את בית המשפט בבואו להכריע בסוגיית המשמורת, ובשאלת ילדים ככלל, הינו עקרון טובת הילד, כ 'עקרון על' שלאורו יבחן בית המשפט את עניין הקטינים שבפניו. (בע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית, פורסם במאגרים (2006); בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני, פורסם במאגרים (2008)).

טען האב, כי טובת הבנות הינה שהמשמורת תוצא מידי האם, ותועבר לידיו.

81.לצורך בחינת טובתו של הקטין, נעזר בית המשפט בדעתם של גורמים מקצועיים, לרבות תסקיר פקידת הסעד, אשר בוחן את המקרה בעין מקצועית ואובייקטיבית, ומהווה אמצעי משמעותי וחשוב (בע"מ 10060/07 לעיל).

במסגרת התסקיר נוצק תוכן קונקרטי במונח טובת הקטין בסיוע הכלים והניסיון המקצועי. (רע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321 (2001))).

"הנחת המוצא תהא תמיד כי מעורבות העו"ס ותסקירו נעשים על בסיס התרשמות מקצועית, על יסוד ידע מקצועי ומיומנות שרכש וכי הוא פועל כנציג עצמאי ואובייקטיבי, הן כמתחייב מהיותו מומחה מטעם בית משפט והן משום שהוא ממלא גם את תפקידו כעובד ציבור."

(רמ"ש (חי) 40117-12-13 פלוני נ' פלונית (2013))

82.עם זאת, לבית המשפט נתון שיקול הדעת האם לאמץ את ההמלצות במלואן, בחלקן או אף לסטות מהן. (רע"א 4575/00 לעיל). במקרה דנן לא הוכח כי אין בהן ממש.

83.יודגש: התובע לא ביקש לזמן לחקירה את פקה"ס על תסקירה, ולא פעל לערער אחר האמור בתסקיר או לסתור את ההמלצות שניתנו.

להימנעות זו של התובע מזימון פקה"ס לחקירה, יש משקל.

84.במסגרת חקירת התובע עלה כי אף המועדים שנקבעו בהסכם, אינם מיושמים בפועל.

התובע אינו אוסף את הבנות מהמסגרת החינוכית אלא מבית האם, כך גם לא לקח אותן למחצית מתקופת חופשת הקיץ, או למחצית מחגים. (ע' 30, ש' 12 - 13, ע' 31, ש' 13, ע' 31 ש' 24 - 29).

85.משכך, המלצות התסקיר - לא נסתרו.

יתר על כן, המלצות התסקיר גם תואמות את המצוי בתיק בית המשפט.

כך גם לא הוכח כי המשך המשמורת כפי שהסכימו עליה הצדדים בעבר, מסכנת את הקשר עם האב. נהפוך הוא, הוכח קשר טוב.

על כן לא מצאתי לסטות מהמלצות התסקיר, כאשר הן כוללות גם הרחבת הסדרי השהות של האב עם הבנות, והן מקבלות תוקף במסגרת פסק הדין דנן.

86.בשולי הדברים, לא ניתן להתעלם מההתנהלות החוזרת של התובע, לעניין נסיעת הבנות עם הנתבעת לחופשה שנתית בחו"ל.

אף שנקבע מנגנון בהסכם לצורך יציאת הבנות מהארץ לחופשה, לרבות פרק הזמן (45 יום בשנה, אך לא יותר מ- 21 יום בנסיעה אחת) וכן נקבעו ערובות שעל ההורה המבקש לצאת עימן לחו"ל להפקיד להבטחת שובן (ס' 4 א ז - ט, 4ה) - בכל נסיעה הערים התובע קשיים על הנתבעת, אף שהעמידה ביטחונות לצורך כך.

פעם אחר פעם נדרש בית המשפט למתן החלטה.

כך היה בשנת 2008 (החלטות 30.4.2008, 16.6.08);

כך בשנת 2009- התנהלות חוזרת לעניין הבטחונות שנקבעו לבסוף כפי ההחלטה מ- 2008;

בשנת 2010 (החלטה מ- 23.3.10);

בשנת 2011 (החלטה מ- 13.6.11);

כך גם בשנת 2013, אף התקיים דיון (החלטה מיום 4.6.13).

87.פקה"ס מציינת בתסקיר כי נגרם מתח רב סביב המאבקים החוזרים של האב בעניין זה, ומשיחתה עם הבנות (לאחר שבקיץ הקודם נסעו עם האם, לאחר קיום דיונים משפטיים שלהתרשמותה הגבירו את המתח המשפחתי) עולה כי הן שמחות על הנסיעות לחו"ל וחוששות לומר זאת לאב מחשש שיפגעו בו.

המלצת התסקיר הינה להפסיק את המאבקים סביב הנסיעות לחופשה.

ת.: "מעדיפה נסיעה לחו"ל אך פוחדת שאבא לא יסכים כמו שהיה עם הנסיעה לפלורידה, היא חוששת לדבר על זה עם אבא. (...)

י. סיפרה לי שבקיץ היה כיף בטיול עם האם ומשפחתה בפלורידה ושבהתחלה היא פחדה שבגלל ההתנגדות של אבא הם לא יוכלו לטוס." (ע' 4).

88.בסיכומים, עתר התובע לסעד חדש- משמורת משותפת.

לא ניתן לעתור לסעד חדש בסיכומים. יש חשיבות לסעד אשר נתבקש בכתב התביעה. אין אדם יכול לעתור לסעד אחד, ולאחר מכן לצפות כי יפסק סעד אחר (ע"א 7731/11 צוריאל אגודה שיתופית להתיישבות חקלאית בע"מ נ' אביטן (2013)).

כך גם אין די באזכור סעד חדש בסיכומים כדי לבססו - בפרט כאשר אינו תואם את הטענות שהעלה התובע עד למועד זה.

העתירה החדשה בסיכומים, למשמורת משותפת, לא זו בלבד שלא עלתה קודם לכן - אלא שכל ההתנהלות והטענות שהעלה האב עד למועד זה היו להוצאת המשמורת על הבנות מידי האם תוך העלאת טענות קשות כנגדה, לרבות הטענה כי היא אם מזניחה ומסכנת. טענות שכאמור לא הוכחו.

חילופי ייצוג - אין די בהם כדי להחליף את הסעד הנתבע.

89.אשר על כן ונוכח כל האמור לעיל, התובע לא הוכיח את תביעתו והיא נדחית.

90.עם זאת יובהר -

השארת המשמורת, עליה הסכימו ההורים בעבר ואושרה כפס"ד, על כנה - איננה פוגעת בצורך, ובחובה, של ההורים, לשתף זה את זה בכל החלטה מהותית בנוגע לקטינות, לרבות החלטות בנושא החינוך, הבריאות - לרבות טיפול רפואי וחיסונים, מקום המגורים, וכל החלטה מהותית אחרת.

לא תתקבל החלטה ע"י הורה אחד בלבד, בנושאים אלה.

על ההורים להיוועץ בטרם קבלת החלטה מהותית בעניינן של הבנות, וכן להעביר מידע באופן שוטף.

91.אשר על כן ונוכח כל האמור לעיל, התובענות נדחות.

התובע ישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, בתוך 30 יום.

92.המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים, ותסרוק אותו בשני התיקים.

ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים ופרטים מזהים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ד, 20 יולי 2014, בהעדר הצדדים.

_________________

אילת גולן-תבורי,

שופטת