1. הנאשם הוא יליד 1941. הוא רואה חשבון בהשכלתו ובעיסוקו מאז 1967. נגד הנאשם הוגש בראשית שנת 2009 כתב אישום בו הואשם בביצוע שורה של עבירות מס - לפי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 ופקודת מס הכנסה [נוסח חדש], וכן, עבירה שעניינה גניבה בידי מורשה, לפי הסעיפים 393 ו-384 לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
2. מילים אחדות על השתלשלות ההליכים בתיק: בהקראה שקיים בראשית הדרך כב' השופט דן מור כפר הנאשם בעובדות כתב האישום. בהמשך, הועבר התיק לטיפולי. נוכח כפירתו של הנאשם, נקבע מועד לשמיעת הראיות. באותו מועד, 16.6.10, הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון.
3. הוגש לבית המשפט הסדר כתוב, חתום בידי הצדדים (
ת/1, להלן:
"ההסדר"). כמוסכם בהסדר, הוגש כבר באותו מועד כתב אישום מתוקן; בקשת הנאשם לחזור בו מכפירתו אושרה על ידי, ואזי הודה הנאשם במיוחס לו בכתב האישום המתוקן, והורשע בעבירות שבו. ההסדר שהוגש כולל הסכמה בדבר רכיבי העונש שיעתרו לו הצדדים בטיעוניהם, לרבות מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס כספי.
4. במועד שנקבע לשמיעת הטיעונים לעונש ומתן גזר דין - ביקש הנאשם לחזור בו מהודייתו. לאחר דיון מקיף, ומהנימוקים שמניתי, דחיתי את הבקשה (ראו: החלטתי מתאריך 22.12.10). מכאן, שההסדר נותר על כנו.
אפרט את האישומים שבהם מואשם הנאשם בכתב האישום המתוקן.
5. שני אישומים בכתב האישום המתוקן; האחד (האישום השני) מייחס לנאשם
השמטת הכנסות מהדו"חות השנתיים אותם הגיש לפקיד השומה בכל אחת ואחת משנות המס 1997 עד 2003 (סך הכל שבע שנים), השמטות שהסתכמו ב-1,724,715 מיליון ש"ח, תוך נקיטה ו
שימוש בדרכי מרמה, ערמה ותחבולה, וזאת, בניגוד לסעיפים 220(1) ו-220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961.
6. האישום האחר (הוא האישום הראשון) עוסק בפעילותו של הנאשם כרואה חשבון ובשירותים שהעניק למי שהיו לקוחותיו - "טלי חברה לשירותי ניקיון ואחזקה בע"מ" (להלן:
"החברה"), ומנהלה, יצחק עשת, בין השנים 1997 ו-2002. באישום זה נאמר, כי בפנקסי החשבונות של החברה ובדו"חות התקופתיים שהגיש בשם החברה למע"מ רשם הנאשם בכזב סכומים מוגדלים וכוזבים של מס התשומות, וזאת, כדי לכסות בערמה ובמרמה משיכות כספים שמשך שלא כדין מהחברה באמצעות שיקים שלה שהחזיק תחת ידו, וכן, כדי להעלים בערמה ובמרמה את תשלומי המע"מ המוגדלים, שכללו סכומי מע"מ שלו ושל לקוחות אחרים. עוד נטען באותו אישום (לאחר תיקונו), כי הנאשם רשם בספרי החברה חשבוניות תשומה בדויות בסכומים שהצטברו כדי 5 מיליון ש"ח, וגרם לחברה להשתמט מתשלום מס בסך 780,092 ש"ח. בסופו של יום, נטל הנאשם מהחברה לעצמו במרמה ושלא כדין (במהלך השנים דלעיל) סכום מצטבר של למעלה מ-1.2 מיליון ש"ח.
7. הנאשם מואשם באישום זה בפרטי האישום הבאים:
גניבה בידי מורשה (133 פרטי אישום), לפי הסעיפים 393 ו-384 לחוק העונשין;
מסירת דוחות כוזבים בנסיבות מחמירות (43 פרטי אישום), לפי הסעיפים 117(ב)(1), 117(ב1), 117(ב2) לחוק מע"מ;
ניכוי מס תשומות מבלי שיש בידו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק (5 פרטי אישום), לפי הסעיפים 117(ב)(5), 117(ב1), 117(ב2) לחוק מע"מ;
הכנת פנקסי חשבונות כוזבים (5 פרטי אישום), לפי סעיף 220(4) לפקודה;
שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, במטרה להשתמט מתשלום מס (5 פרטי אישום), לפי סעיף 220(5) לפקודה.
8. הסדר הטיעון כלל, כאמור, הסכמות בדבר הודיית הנאשם, ובדבר רכיבי העונש שיעתרו לו הצדדים, דהיינו: מאסר בפועל בן 40 חודשים ומאסר על תנאי בצדו. בד בבד סיכמו הצדדים כי המאשימה רשאית לעתור להטלת קנס כספי בסך 100,000 ש"ח, או, 6 חודשי מאסר תמורתו. וכי חלף הקנס יופחת בהתאם להפחתת גובה הקנס. ואילו הסנגור חופשי בעתירתו לגובה הקנס.
9. באת כוחה של המדינה ביקשה לאמץ את ההסדר ברף העליון. לטענתה, משקף ההסדר פשרה מאוזנת בין חומרת העבירות, שהן חמורות באופיין ובנסיבותיהן, שכן, בוצעו על-ידי רואה חשבון, משך שנים רבות, באורח בוטה ותחבולתי כלפי רשויות המס והחברה שבכספיה שלח ידו, תוך הפרת אמונן, לבין הנסיבות האישיות הקשות של הנאשם, והשיהוי הרב שבהגשת כתב האישום, הפועל אף הוא לקולא. העונש המוסכם, נאמר, משקף גם את מדיניות הענישה הנוהגת ואת העקרונות שנקבעו בפסיקה להשגת מטרות הענישה.
10. בא כוח הנאשם הדגיש בטיעוניו את השיקולים המצדיקים הקלה בעונשו של הנאשם, הקלה אשר צריכה לבוא לידי ביטוי, לגישתו, בהימנעות מהטלת קנס. בטיעוניו שם הסנגור דגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם, שהוא כבן 70, חולה ונכה, שתעסוקתו תופסק לחלוטין עקב שהייתו בכלא; על שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות המס, על הסרת המחדלים ביחס לעבירות המע"מ, ונכונותו להסירם גם בהתייחס לפקיד השומה, וכן, השבת כספי הגזלה לחברה שנפגעה. כן, שם הסנגור דגש על הזמן הרב שחלף מאז בוצעו העבירות ועד היום, ובמיוחד - השיהוי הרב שהשתהתה המאשימה בהגשת כתב האישום.
11. מונח לפניי, אפוא, הסדר טיעון ערוך וחתום, לפיו, הסכימו הצדדים על רכיב של מאסר בפועל בן 40 חודשים, לשיקול דעתו של בית המשפט, וקנס כספי ששיעורו המירבי 100,000 ש"ח, כשהסנגור עותר שלא להטילו כלל. בשקילת העונש הראוי במקרה זה ובחינת הסדר הטיעון המוצע על-ידי הצדדים אני רואה להביא בחשבון, מצד אחד, שיקולים הנוגעים לטיב העבירות שעבר הנאשם, אופיין והנסיבות הכרוכות בהן, וכן מידת הנזק שהסבו; אני מביאה בחשבון שיקולים הכרוכים במטרות הענישה, פועל יוצא של מדיניות הענישה הנוהגת והמקובלת. מן הצד האחר, אני שוקלת שיקולים הנוגעים לנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם, הודייתו והתנהלותו בעת החקירה והמשפט, ושיקולים נוספים הפועלים לזכותו, כפי שאפרט להלן.
12.
לחומרה שקלתי רכיבים אלה:
#
חומרת העבירות. מדובר בסידרה ארוכה של עבירות חמורות על פקודת מס הכנסה, על חוק מע"מ ועל חוק העונשין, עבירות שביצע הנאשם במסגרת עיסוקו כרואה חשבון, כשהעניק שירותיו לחברת טלי; הוא משך מהחברה בכזב סכומי כסף גדולים באמצעות שיקים שלה שהחזיק תחת ידו ואשר מיועדים היו לתשלום לרשויות; הוא רשם סכומים כוזבים, מוגדלים, של מס תשומות בפנקסי החשבונות של החברה ובדו"חות התקופתיים שהגיש בשם החברה למע"מ (43 דוחות תקופתיים כוזבים), וכל זאת, כדי לכסות בערמה ובמרמה את הכספים שנטל שלא כדין, וכדי להעלים בערמה ובמרמה את תשלומי המע"מ המוגדלים ואת התשלומים המוגדלים למוסד לביטוח לאומי, שכללו גם סכומים שלו ושל לקוחות אחרים שלו. הנאשם ניכה בכזב מס תשומות בלא שהיו בידו המסמכים המתאימים, והכין במרמה פנקסי חשבונות כוזבים לחברה. במעשיו גרם הנאשם לחברה להשתמטות מתשלום מס כדין לפקיד השומה. בנוסף, מדובר בהשמטת הכנסות אישית מהדוחות הכספיים שהגיש הנאשם לפקיד השומה: משמע, משך שבע שנות מס השמיט הנאשם הכנסות שהסתכמו ב-1,724,715 מיליון ש"ח, תוך נקיטה ושימוש בדרכי מרמה, ערמה ותחבולה.
#
חומרת הנסיבות. העבירות נשוא האישום הראשון נעברו בין השנים 1997 ו-2002; השמטת ההכנסות נמשכה, כאמור, לאורך שבע שנים, מ-1997 עד 2003. משמע; הנאשם פעל באורח שיטתי, יזום ומתוכנן לאורך שנים ארוכות, כך, שלא מדובר באירוע מקרי, אקראי, מזדמן או חד פעמי, אלא בפעילות עבריינית מתמשכת וזדונית, שמטרתה בצדה;
#
חומרת התוצאות. מעשי הנאשם הביאו לכך שבספרי החברה נרשמו תשומות בדויות בסך 5 מיליון ש"ח, ובכך, נמנעה החברה מתשלומי מע"מ בשיעור 780,000 ש"ח. לעצמו נטל הנאשם מכספי החברה, במרמה ושלא כדין (במהלך השנים דלעיל), ושילשל לכיסו סכום מצטבר של למעלה מ-1.2 מיליון ש"ח.
#
הפגיעה באינטרס הציבור. מעשיו של הנאשם, ובעיקר הערמה והמרמה שנקט כלפי רשויות המס, הכספים שגרע באורח מאסיבי מהקופה הציבורית, פגעו באורח אנוש ברציונל המונח בבסיסם של דיני המס, ולכך השלכה חמורה על המשק והכלכלה ועל המרקם החברתי. מעשים כאלה גוררים פגיעה בלתי הפיכה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ופעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. מעשים כאלה גם פוגעים בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האימון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס.
# הפגיעה באינטרס הציבור מתעצמת נוכח העובדה ש
הנאשם הוא רואה חשבון, האמון על מלאכת הדיווח לרשויות המס, ומוחזק בעיני הרשויות והלקוחות כבעל יושר אישי, יושרה והגינות, ונהנה, עקב כך, מאמון מלא של הרשויות. מעשיו של הנאשם פגעו פגיעה קשה בתדמית זו ובאמון הניתן ברואי החשבון בכלל. הנאשם גם ניצל לרעה את אמון החברה, לקוחתו; הוא ניצל לרעה את מעמדו כרואה חשבון שפעולותיו אמונות על רשויות המס, וכל זאת, כדי להפיק רווחים קלים לעצמו, בדרכי עורמה ותחבולה.