54 חודשי מאסר לתושבי מצרים בגין הסתננות וייבוא קנביס במשקל של 25 ק"ג

1. הנאשמים הורשעו, על יסוד הודאתם בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הסתננות, לפי ס' 2 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד- 1954; וייבוא סם מסוכן, לפי ס' 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973.

2. הנאשמים, תושבי מצרים, הורשעו בכך שביום 28.8.10 הסתננו ביחד עם סולימאן ממצרים לישראל, עת כל אחד נושא על גבו שק המכיל סם מסוכן מסוג קנביס; וזאת לאחר שנתבקשו ע"י תושב מצרים, שזהותו אינה ידועה, להסתנן לישראל ולהכניס סם מסוכן מסוג קנביס ארוז בשקים תמורת 1,000 לירות מצריות כל אחד. במועד זה, סמוך לשעה 19:00, הבחינו חיילים בנאשמים ובסולימאן, או אז זרקו השלושה את השקים והמשיכו בדרכם עד אשר נעצרו ע"י כוחות הביטחון. המשקל הכולל של הסם בשקים עמד על 25,000 גרם.

3. הצדדים לא הציגו הסדר לעניין העונש.

4. בטיעוניו לעונש, עמד ב"כ המאשימה על תופעת הברחת הסמים לישראל דרך גבול מצרים. נטען כי בנקל ניתן לחצות את גבול ישראל-מצרים ולהסתנן לתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, מציאות המנוצלת לשם הברחת סמים לישראל. תופעה זו הולכת ומתפשטת מה גם שיש ויש בעבירת ההסתננות כדי לפגוע בביטחון מדינת ישראל  ובעבירת ייבוא הסמים כדי לסכן את החברה הישראלית. על כן, כי נטען, נדרש ליתן משקל רב לשיקול ההרתעה בענישה. עוד נטען, כי עבירות אלו מבוצעות מטיבן וטבען ע"י 'שחקנים מתחלפים', לרוב מדובר בנאשמים שזוהי הסתבכותם הראשונה והיחידה עם החוק שפעלו מטעמים כלכליים, כך שאין לזקוף לקולא מצוקה כלכלית והיעדר עבר פלילי.  ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשמים עונש מאסר ממושך ומאסר על תנאי.

5. בטיעוניו לעונש, הדגיש ב"כ נאשם 1, כי בפועל כל אחד מהנאשמים הבריח כ- 8 ק"ג של סם מסוג קנאביס, כמות שאינה גדולה יחסית וסם שנחשב לקל מאוד (מדורג קל יותר מחשיש). עוד נטען, כי הנאשמים הודו מיד עם תיקונו המשמעותי של כתב האישום ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר. לשיטת ב"כ נאשם 1, על המאבק בתופעת הברחת הסמים להתמקד בצד הביקוש, הואיל ואין בידי מדינת ישראל להניח את ידה על העומדים בראש שרשרת הסמים במצרים אלא רק על דגי הרקק המבריחים בפועל את הסמים לארץ. נטען כי נסיבות חייהם של הנאשמים קשות, מצבם הכלכלי דחוק, מה שהוביל אותם ליטול את כל הסיכונים הטמונים בהסתננות לישראל דרך המדבר והברחת הסמים. כן מדובר בנאשם בן 26, רווק, אמו נפטרה במהלך תקופת מעצרו, נושא בנטל פרנסת אחיו ואביו. עוד נטען כי יש לזקוף לקולא היעדר עבר פלילי. ב"כ נאשם 1 התייחס לנסיבות מעצרם של תושבי חוץ, אשר למעשה מנותקים לגמרי מביתם ומסביבתם, אינם יוצאים לחופשות, אינם זכאים למימון מינימאלי ולא עומדות לרשותם אופציות טיפוליות, כך גם מוחזקים במעצר גם בתום ריצוי מאסרם עד לגירושם למצרים. סוף דבר, עתר ב"כ נאשם 1 שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהשית עליו עונש מתון ובעיקר צופה פני עתיד. 

6. ב"כ נאשם 2 הצטרף לטיעוניו לעונש של ב"כ נאשם 1 והדגיש כי הענישה היא אינדיווידואלית ויש ליתן משקל רב לעברם הפלילי הנקי של הנאשמים ולנסיבותיהם האישיות. בעניין זה נטען כי הנאשם צעיר, נשוי ואב לשני ילדים כשאחד מהם נולד בתקופת מעצרו בישראל, בהיותו תושב מצרים מנותק לחלוטין ממשפחתו והפיק את הלקח ממעצרו. ב"כ הנאשם הוסיף וטען כי לא בהכרח אדם שיקלו בעונשו ישוב לסורו, לעיתים דווקא מתן הזדמנות לנאשם יביא להפנמת הלקח וימנע הישנות עבירות; בנסיבותיו האישיות של נאשם 2, נטען כי מוצה שיקול ההרתעה והנאשם הבין את המחיר של כניסה לישראל עם סמים.

7. הנאשמים בדבריהם הביעו חרטה על מעשיהם.

8.       דיון: הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות של הסתננות וייבוא סם מסוכן מסוג לישראל. הנאשמים ביקשו לנצל את פריצותו של גבול מצרים-ישראל ולהיכנס שלא כדין אל תוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, כשהם נושאים על גבם שקים המכילים סם מסוכן מסוג קנאביס. תופעה זו הלכה ופשתה בקרבנו ויש בה להפיץ את נגע הסמים בחברה הישראלית. אין לקבל את הטענה כי עסקינן בסם "קל", " סם מסוכן הוא סם מסוכן גם אם אינו מן הסמים "הקשים"" (בש"פ 442/96 מ"י נ' טולדנו (לא פורסם)), מה גם שידוע כי התמכרות לסמים קלים מובילה פעמים רבות להתמכרות לסמים קשים. יש לנקוט ביד קשה כלפי כל חוליה בשרשרת הסחר בסמים, כל אחד וחלקו, כל אחד ותרומתו להפצת הסמים. במציאות, אלו המבריחים את הסמים ממצרים לישראל פועלים ברוב המקרים ממניעים של מצוקה כלכלית ולעיתים כנגד תמורה כספית מועטה, תוך שהם מוכנים ליטול את הסיכון של חציית הגבול והעברת הסמים כמו גם העונש שמרחף כחרב פיפיות מעל ראשם. " תופעה זו מחייבת תגובה עונשית הולמת שיהיה בה כדי להרתיע ולסכל את הפעילות העבריינית של יבוא הסם בדרך זו" (ע"פ 7437/02 עטווה נ' מ"י (לא פורסם)). על העונש שיושת על מבריחי הסמים לאיין את הכדאיות בהברחת הסמים לישראל וליטול את עוקצה.

9.       בעת שיקולי הענישה נלקחו בחשבון נסיבות חייהם האישיות, גילם הצעיר, הודאתם והיעדר עבר פלילי. כן יש לקחת בחשבון את חודשי המעצר.

10. אשר על כן, לאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, בשים לב לחומרת העבירה, לגילם של הנאשמים ולעקרון אחידות הענישה, הריני גוזרת את עונשם של הנאשמים כדלקמן:

א.      54 חודשי מאסר בפועל החל מיום המעצר 28.8.10

ב.       18 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום השיחרור מהכלא לא יעברו עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית או שימוש בסם.

ג.   6 חודשים מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום השיחרור מהכלא, לא יעברו עבירות לפי חוק ההסתננות.

ד.   ניתן צו להשמדת הסמים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ב ניסן תשע"א, 26/04/2011 במעמד הנ"ל.