טור' יניב סעאתי, המערער, הורשע בבית-דין צבאי מ"ש מטכ"ל בעברה של העדר מן השירות שלא ברשות לתקופה של 897 ימים, אשר הסתיימה בהתייצבותו. עניינו נדון לפני הרכב של בית-הדין, והוטלו עליו שמונה חודשי מאסר בפועל תוך הפעלה מצטברת של 40 ימי מאסר מותנים, אשר היו תלויים ועומדים נגדו בגין היעדרות קודמת מן השירות, שבביצועה הורשע. עוד הוטל עליו עונש מאסר מותנה.
בא-כוחו המלומד של המערער, עו"ד רן שטרצר, קבל בערעורו על חומרת העונש וביקש שנורה על צמצום תקופת המאסר לריצוי בפועל אשר נגזר למערער, וכן כי נורה על חפיפת עונשי המאסר, זה אשר הוטל כאן וזה אשר הופעל.
בית-הדין קמא הנכבד ציין בגזר-דינו שלחובת המערער השתמטות קודמת וכן היעדרות בת 78 ימים, שבגינה נדון לעונש מאסר בפועל ועונש על תנאי. בית-הדין קמא ציין כי המערער החל היעדרותו לאחר שנפצע בתאונת-דרכים, שבמהלכה נפגע קשות בגבו. צוין עוד כי הוא גויס עם פרופיל 45 על רקע נפשי, הוצב בתחילה כמש"ק שק"ם, אך הועבר מתפקידו לתפקיד אחר, שאותו התקשה לדבריו למלא לנוכח מצבו הרפואי לאחר התאונה. הוא ניסה לשכנע את מפקדיו להציבו בתפקיד המחייב פעילות פיזית מצומצמת יותר, אך נכשל בכך, ולדבריו, על רקע זה החל נעדר מהיחידה שלא ברשות. ביחס למצבו המשפחתי והכלכלי הובהר כי הוא מנותק מהוריו וגר עם חברים; הוא לא עבד, ולפיכך צבר חובות כספיים בלתי-מבוטלים. גם מעורבותו בתאונת-הדרכים הטילה עליו נטל כספי נוסף. במהלך היעדרותו נבדק המערער על ידי פסיכיאטר אזרחי, ומחוות-דעתו נלמד כי הוא סובל מ"[]שילוב של הפרעה באישיות והפרעת חרדה לא ספציפית".
גם פסיכיאטרית בסיס הכליאה שבו מוחזק המערער באה לדעה כי המערער איננו כשיר להמשך שירות מטעם של ליקוי נפשי. היא קבעה כי הוא "סובל ממצב של דיסטמיה" המאופיינת ב"אנהדוניה, חוסר אנרגיה, היפרסומניה ופגיעה תפקודית".
בית-הדין קמא הנכבד התרשם שהמערער מיהר לעשות דין לעצמו ולא עשה מאמץ כן כדי לפתור בעיותיו בדרכים המקובלות. בית-הדין התרשם שהמערער זכה לתמיכה ולסיוע מצד מפקדיו, הוא נבדק לאחר פציעתו, ושוב אושר פרופיל 45, אשר הותאם לו בעבר. בית-הדין הביא בחשבון את העובדה שהמערער נדון זו הפעם השנייה לפני בית-דין צבאי, וכי הוא ביצע את שביצע חרף מאסר מותנה אשר היה תלוי ועומד נגדו. בית-הדין קמא הנכבד סבר שבהתאמת פרופיל 21 כשלעצמה, בפרט כאשר הוא נקבע במועד כה מאוחר, אין כדי להוות משקל מכריע בשיקולי הענישה. בלי להתעלם מהנסיבות האישיות וממצבו הבריאותי והנפשי של המערער מצא בית-הדין להטיל עונש כפי שהטיל.
הסנגור בערעורו הכתוב ובטיעוניו בעל פה ציין כי הוא סבור שבית-הדין קמא לא נתן משקל מספיק לנסיבות חייו הקשות של המערער, לרקע המשפחתי ולמצוקה שממנה הוא מגיע, ובפרט למצבו הנפשי העדכני.
המערער עבר עברה חמורה, אשר הצדיקה הטלת מאסר ממושך. אכן, הוא נטל הדין לידיו ועזב את יחידתו לתקופה ארוכה מאד, הכל חרף עונש מותנה אשר היה תלוי ועומד נגדו.
נסיבותיו האישיות-משפחתיות של המערער אינן פשוטות, ודומה שהיה בהן כדי להקרין באורח ישיר על מצבו הנפשי.
בנסיבותיו
המיוחדות של מקרה זה, ומתוך התחשבות
מרבית במצבו הנפשי של המערער, כפי שזה תואר בחוות-דעת פסיכיאטרית בסיס הכליאה כמו גם בחוות-הדעת הפסיכיאטרית האזרחית אשר הוצגה לפני בית-הדין, סברנו שניתן להקל
במידת-מה בעניינו של המשיב.
לפיכך מצאנו לקבל את הערעור, וחלף עונש המאסר לריצוי בפועל אשר נגזר לו, להטיל עליו שבעה (7) חודשי מאסר; כמו-כן, מצאנו להורות על חפיפה בין עונש זה לבין עונש המאסר המותנה אשר הופעל על ידי הערכאה קמא. עונש המאסר המותנה ייוותר על כנו.
התוצאה הנה, שהמערער ירצה 7 חודשי מאסר מיום מעצרו.
ניתן היום, י"ט בסיוון התשס"ח, 22 ביוני 2008, בפומבי ובמעמד הצדדים.
______________ ______________ ______________
אב"ד שופט שופט
חתימת המגיה: _________________ העתק נאמן למקור