ת"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב יפו
|
1027-09
25/05/2011
|
בפני השופט:
1. שרה דותן - אב"ד
2. יהודית שיצר
3. שאול שוחט
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד מיכל גל
|
הנתבע:
פלוני
עו"ד אורי קינן
|
| גזר דין |
כב' השופטת יהודית שיצר:
איסור פרסום
ניתן בזאת צו איסור פרסום על שם המתלוננת וכל פרט שעשוי להביא לזיהוייה.
מבוא
1. במסגרת הסדר טיעון, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן והורשע במספר עבירות, כשבמרכזן עבירות מין, במתלוננת ש.ג.ו. (להלן -"
המתלוננת") כדלקמן:
א. אינוס (תוך שימוש בסכין) לפי סעיף 345(א)(1) בנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(2) ל
חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "
החוק" או "
חוק העונשין").
ב. מעשה סדום (תוך שימוש בסכין) עבירה לפי סעיף 347(ב) לחוק, בנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) לחוק ובנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(2) לחוק.
ג. מעשה מגונה (תוך שימוש בסכין) עבירה לפי סעיף 348(ב) לחוק, בנסיבות המנויות בסעיף 345(א)(1) לחוק ובנסיבות המנויות בסעיף 345(ב)(2) לחוק.
ד. סחיטה באיומים לפי סעיף 428 רישא לחוק.
ה. כליאת שווא לפי סעיף 377 רישא לחוק.
ו. איומים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 192 לחוק.
2. יש לציין, כי על אף הסדר הטיעון התמשך ניהול התיק זמן לא קצר, כיוון שב"כ הנאשם ביקש לקבל חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי. כמו כן ביקש לבדוק האם הנאשם אינו מפגר כמשמעותו בחוק, וזאת לאור מידע שהצטבר בידיו. כדי לא להאריך בפרטים, אומר כי בסופו של דבר, רק ב- 13.4.2011 כשנחה דעת הסניגור כי הנאשם כשיר לעמוד לדין, נשמעו הטיעונים לעונש.
בשלב זה גם הודיעו הצדדים על הסכמה דיונית בעניין הטיעונים לעונש, לפיה התביעה תגביל עצמה לעונש שלא יעלה על 9 שנות מאסר ואילו ההגנה תוכל לטעון באופן חופשי.
עיקרי העובדות
3. ביום 30.4.09 בסביבות השעה 14:30, התקשר הנאשם אל המתלוננת, אזרחית זרה בארץ, השוהה מכח אשרת עבודה זמנית, שאת מס' הטלפון שלה קיבל מחברתה, וביקש שתגיע לדירתו ביפו על מנת לנקותה בתשלום. המתלוננת הגיעה לדירתו ומשסיימה את עבודות הניקיון בסביבות השעה 19:45, הורה לה הנאשם להתקלח, אך היא סרבה ואמרה שברצונה לשוב הביתה ונכנסה לאמבטיה על מנת לשטוף ידיה. הנאשם נכנס בעקבותיה, הורה לה להתפשט ומשסירבה ניסה להוריד חולצתה. המתלוננת התחננה בפני הנאשם כי יאפשר לה ללכת. בתגובה אחז הנאשם בצווארה של המתלוננת, אח"כ הרפה, הלך לקחת סכין מטבח ואיים עליה כי יפגע בה אם לא תתפשט. בשל חששה מהנאשם התפשטה המתלוננת. הנאשם נטל מכיסה של המתלוננת את דרכונה והטלפון הנייד שלה ונעל אותם בארון בדירה. הוא הוביל את המתלוננת כשהיא עירומה ובוכייה לחדר השינה, שם איים עליה והורה לה לשכב על המיטה, והיא עשתה כן כתוצאה מחששה מפני איומיו. בשלב זה שתה הנאשם וודקה, והורה למתלוננת תוך איומי סכין כי תשתה גם היא, אך המתלוננת סירבה.
הנאשם פשט בגדיו, הניח את הסכין על השידה, שכב על המתלוננת והחל לנשקה בפיה, בצווארה, בחזה, באיבר מינה והחדיר אצבעותיו לאיבר מינה. בהמשך ניסה הנאשם להחדיר גם את איבר מינו לאיבר מינה של המתלוננת, אך בשל התנגדותה לא הצליח לעשות כן.
לאחר מכן הנאשם דרש מהמתלוננת כסף, כשהשיבה שאין ברשותה, הורה לה תוך כדי הצמדת הסכין לצווארה כי תאמר בטלפון הנייד לבן זוגה (להלן - "
המתלונן") שהכל בסדר ושעליו להביא כסף. בשל חששה מהנאשם מילאה המתלוננת אחר הוראתו. בהמשך לקח הנאשם את הטלפון לידיו ואיים באוזני המתלונן כי יפגע בחיי המתלוננת אם הוא לא יביא לו 5,000$ למחרת בבוקר בכנסייה ביפו, ומייד ניתק הנאשם את השיחה. בהמשך שוב התקשר הנאשם למתלונן, חזר על האיום הנ"ל וניתק.
הנאשם הורה למתלוננת כי תשכב על בטנה על המיטה בחדר השינה, תוך איום בסכין כי יפגע בגופה אם תתנגד. בשל חששה שעתה המתלוננת לבקשתו, והנאשם החדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלוננת ולמרות תחנוניה לא חדל עד שבא על סיפוקו.
במהלך כל האירוע כלא הנאשם את המתלוננת בדירתו, הדלת הייתה נעולה והנאשם לא איפשר למתלוננת ללכת.