1. הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בהתפרעות, בניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ובהכשלת שוטר, עבירות לפי סעיפים 152, 274(2)+25 ו- 275 לחוק העונשין, התשל"ז -1977.
2. על פי עובדות כתב האישום, בעקבות ההסלמה במצב הבטחוני באזור רצועת עזה, החל ביום שבת 27.12.08 מבצע צה"ל "עופרת יצוקה". עקב כך החלו באזורים שונים במדינה, וביניהם בירושלים, התקהלויות אסורות והפרות סדר שונות, אשר כללו, בין היתר, יידוי אבנים על כוחות הבטחון, הבערות צמיגים ופחי אשפה וזריקות בקבוקי תבערה.
ביום 16.1.09 החלו להתקהל בשכונת עיסוויה בירושלים כ-150 צעירים ממזרח ירושלים, על מנת ליידות אבנים על שוטרים ובכך להפר את השלום במקום. המתפרעים אף זרקו בקבוקי תבערה אל עבר השוטרים.
באותן הנסיבות, בשעה 20:50 לערך, הצטרף הנאשם אל המתקהלים שזהותם אינה ידועה למאשימה והחל יחד עם אחרים, שהיו רעולי פנים, ליידות אבנים על השוטרים אשר הוצבו במקום בעת מילוי תפקידם לצורך השמירה על הסדר הציבורי, וזאת במטרה לתקוף את השוטרים בעת מילוי תפקידם. בשעה שהשוטרים הסמוים 189 ו-191 הזדהו לפני הנאשם וביקשו לעצור אותו, החל הנאשם להתנגד למעצר וניסה להמלט מידיהם.
3. בטיעוניו לעונש ציין ב"כ המאשימה שהנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ובחר לנהל הוכחות. בעברו של הנאשם הרשעות קודמות בעבירות רבות של הדחה וסיכון אדם בנתיב תחבורה, בגינן גזר עליו בית המשפט המחוזי עונש של 32 חודשי מאסר בפועל, כך שלא מדובר במעידה חד פעמית אלא בדפוס חוזר.
לדברי ב"כ המאשימה, הנאשם הצטרף למתפרעים רבים אשר יידו אבנים לעבר שוטרים, דבר שיש בו כדי להביא לסכנת חיים ממשית. הפנה לע"פ 7/10 ולענישה שניתנה בו על נאשם ללא עבר פלילי וציין כי לדעתו, במקרה זה בו יש לנאשם עבר פלילי, העונש צריך להיות חמור יותר.
לפיכך ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר בן 24 חודשים בפועל, מאסר על תנאי על כל עבירת אלימות או עבירות נגד שוטרים, וקנס בן 15,000 ש"ח.
4. ב"כ הנאשם טענה לענין פסק הדין שהוגש על ידי המאשימה ולהבחנה בין המקרים.
לענין העבירות טענה כי נעשו בעדנא דרתחא, וגורלו של הנאשם לא צריך להיות שונה משל אלה שעברו עבירות דומות בתקופת ההתנתקות וניתנה להם חנינה גורפת.
עוד טענה כי לא נגרם כל נזק ממעשיו של הנאשם, וכן כי הנאשם לא היה רעול פנים.
לגבי נסיבותיו של הנאשם ציינה כי תסקיר המעצר היה חיובי ביותר ודיבר על אדם שישב בכלא ושוקם לחלוטין, התחתן וכעת הוא אב ל-3 ילדים ואף מטפל באביו חולה הסרטן. בעקבות התסקיר החיובי שוחרר הנאשם, תחילה למעצר בית מלא ולאחר מכן למעצר בית בלילה ויציאה לעבודה ביום כדי לפרנס את המשפחה. בהמשך צומצמו עוד התנאים המגבילים.
לפיכך, ובהתחשב בכך שהנאשם היה במעצר ולאחר מכן שוחרר בתנאים מגבילים תקופה של למעלה משנה וחצי, ביקשה להסתפק בשלושה החודשים בהם היה הנאשם עצור, כמיצוי מלא של עונשו.
ב"כ הנאשם הגישה פסיקה לענין עבירות דומות ועבירות אחרות.
5. הנאשם הורשע בתיק זה בעבירות חמורות, בגין השתתפות בהתפרעות ויידוי אבנים לעבר אנשי כוחות הבטחון. בתי המשפט קבעו לא אחת שיש למצות את הדין עם מי שפוגעים באנשי שלטון החוק המבצעים תפקידם כדין.
בנוסף, הנאשם בעל עבר פלילי בעבירות דומות ואף ריצה עונש מאסר בגינן.
ב"כ הנאשם חלקה על הרישום הפלילי של הנאשם, ולפיכך הוזמן ת"פ 581/01 של בית המשפט המחוזי בירושלים, בו נדון הנאשם בעבר.
מעיון בתיק הקודם עולה כי הנאשם הורשע ב- 2 עבירות של נסיון הצתה, בגין זריקת בקבוקי תבעירה לעבר כלי רכב, וכן הורשע ב- 8 עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, בגין זריקת אבנים על כלי רכב בנתיב תחבורה, הכל בתקופה שבין דצמבר 2000 עד יוני 2001. בית המשפט התייחס לחומרה הרבה שבעבירות, ציין כי מדובר בעבירות הצומחות על רקע אידאולוגיה פוליטית קיצונית וכי הן מצדיקות ענישה מחמירה ומרתיעה. כן ציין כי הנאשם אימץ באותה תקופה אורח חיים אלים ביותר, שתוצאתו עלולה היתה להיות קטלנית. בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם מאסר למשך 32 חודשים ומאסר על תנאי של 12 חודשים.
בעניננו מדובר בעבירות בעלות אופי דומה, עבירות על רקע אידאולוגי, עבירות שיש בהן אלימות ואשר עלולות היו להיות קטלניות. נראה כי חלוף השנים מאז נדון הנאשם בפעם הקודמת והעובדה שכיום הנאשם מבוגר יותר ובעל משפחה, לא שינו הרבה במעשיו של הנאשם, כאשר הוא נתקל במצב דברים דומה.
לכך יש להוסיף את העובדה שהנאשם לא לקח אחריות על מעשיו ולא הביע חרטה.