בג"צ
בית המשפט העליון ירושלים בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
|
9239-17
24/02/2019
|
בפני הרכב השופטים :
1. נ' הנדל
2. י' וילנר
3. ע' גרוסקופף
|
| - נגד - |
העותרת:
DIAMAANO MARIA LUISA
עו"ד יוסף אסף קוסטיקה
עו"ד בועז ארבל
|
המשיבים:
1. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
2. יהודה חלפון
3. אינס חלפון
עו"ד יעקב זיו [בשם משיבים 2-3]
|
| פסק דין |
מתייצב בהליך: היועץ המשפטי לממשלה ע"י ב"כ אודליה גליק
השופט נ' הנדל:
- בהסכמת הצדדים, אנו מוציאים צו מוחלט, לפיו פסק דינו בית הדין הארצי לעבודה, ע"ע 1560-12-16, מיום 2.11.2017 – בטל. תחת זאת, משיבים 3-2 (להלן: המשיבים) ישלמו לעותרת את החיוב הכספי שעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו, סע"ש 36430-12-13 (כב' השופטת ע' איצקוביץ ונציגי הציבור י' לוין וצ' דגני, מיום 30.10.2016), נכון למועד נתינתו, תוך קיזוז הסכום ששילמו המשיבים לעותרת בתיק ההוצאה לפועל בענייננו.
- מצאנו לנכון להבהיר כי נימוקי בית הדין הארצי לעבודה בסעיף 3 לפסק דינו, כפי שהוצגו, אינם מקובלים עלינו. יש לקבוע כי בעת הטרדה מינית של עובדת במקום העבודה, יש לפעול לפי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963, שכותרתו "התפטרות אחרת שדינה כפיטורים". לאמור, ההטרדה המינית עולה כדי "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו". לפיכך יש להוסיף ולבחון גם את יתר התנאים הנדרשים לפי הדין וההלכה הפסוקה לשם קביעת התפטרות בדין פיטורים – "חובה על העובד... להעמיד את המעסיק על כוונתו, כך שתהא לו הזדמנות להפסיק ולתקן את ההרעה... [אך] כאשר ברור על פניו שאין בידי המעסיק לשנות ולתקן את ההרעה, אין לדרוש מהעובד שיתרה במעסיק", וכן "קשר ישיר בין ההתפטרות להרעה" (ראו ע"ע (ארצי) 354/07 אחים אוזן - חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ נ' טקין, פסקה 9ו (27.01.2010)). גם תנאים אלה – קשר סיבתי וחובת התראה אלא אם אין בה תועלת – התקיימו במקרנו, כפי שעולה מהממצאים העובדתיים שנקבעו בבתי הדין לעבודה. התוצאה של ראיית ההתפטרות כפיטורים משקפת את החומרה של הטרדה מינית במקום העבודה, ואת המציאות של עובד שנפגע באופן זה. גישה זו מתיישבת גם עם תיקוני החקיקה של השנים האחרונות, והרצון להילחם נגד התופעה המכוערת של הטרדה מינית בכלל, ובמקום העבודה בפרט. זאת, מתוך הכרה בפגיעה הקשה הנגרמת על ידי הטרדה המינית.
- בנסיבות העניין, ולאחר ששמענו את טענות הצדדים, אנו מחייבים את המשיבים בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח בגין שני ההליכים בבתי הדין לעבודה.
הסכומים כולם – של פסק הדין, שכר הטרחה והוצאות המשפט – ישולמו בתוך 75 ימים מהיום. אי תשלום הסכום במועד זה יגרור תשלום מלא של סכום החיוב שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי, דהיינו שיעור החיוב שנקבע יישא הפרשי ריבית והצמדה ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. כן יחוייבו המשיבים, אם לא ישלמו במועד שנקבע, במלוא החיובים הנובעים מפתיחת תיק ההוצאה לפועל, בקיזוז הסכומים שנגבו במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
ניתן היום, י"ט באדר א התשע"ט (24.2.2019).
|
ש ו פ ט
|
ש ו פ ט ת
|
ש ו פ ט
|
_________________________
17092390_Z06.docx מא
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת