JAMES RICHARDSON PROPRIETRY LTD נ' עינת יעיש כהן

1. האם המבקשת, חברת ג'יימס ריצ'רדסון שמפעילה חנות פטורה ממכס בנמל התעופה בן גוריון, נדרשת להמיר מטבעות זרים שמשולמים לה במזומן לפי "שער חליפין יציג" ולא כפי שהיא נוהגת – בהתאם ל"שערי קניה ומכירה"? בנוסף, האם נפלו פגמים באופן שבו היא מיידעת את לקוחותיה בדבר שיטת ההמרה שבה היא נוקטת ביחס למטבעות זרים, העולים כדי הטעיה וחוסר תום לב?

           בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו קבע כי קיימת אפשרות סבירה שהמענה על שתי שאלות אלה הוא בחיוב, ובהתאם מצא לאשר ביום 1.2.2018 בקשה לאישור תובענה כייצוגית שהגישה המשיבה בנדון (כבוד השופט ר' כהן, ת"צ 60359-09-14; להלן: החלטת האישור). מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.

הרקע הצריך לעניין

2. המבקשת, James Richardson Proprietry Ltd, היא חברה המפעילה חנויות פטורות ממכס (דיוטי פרי) במעברי גבול שונים בעולם ובמטוסים, בכללם חנות דיוטי פרי בנמל התעופה בן גוריון בישראל (להלן: ריצ'רדסון ו-נתב"ג, בהתאמה). מחירי המוצרים בחנות ריצ'רדסון מוצגים בדולר ארצות הברית (להלן: דולר), והתשלום עבורם מתאפשר בכרטיס אשראי או במזומן. ענייננו בתשלום במזומן. התשלום במזומן אינו מוגבל למטבע הדולר, ויכול להיעשות אף בשקלים או במטבע חוץ כלשהו שאינו דולר, למשל אירו (להלן: מטבע זר). ככל שהתשלום במזומן נעשה בשקלים, ריצ'רדסון ממירה את המחיר הנקוב בדולר לשקל לפי "שער יציג"; ואולם במצב דברים שבו הלקוח מבקש לשלם במטבע זר (ויוזכר כי הכוונה למטבע חוץ שאינו דולר), ההמרה נעשית לפי "שערי קניה ומכירה" שמפורסמים על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: שיטת ההמרה) – כך שבפועל התשלום במזומן במטבע זר משתלם פחות מתשלום במזומן באמצעות דולר או שקל. ייאמר בהקשר זה כי לפי בנק ישראל, שערי קניה ומכירה הם שערי חליפין המפורסמים על ידי בנקים וגופים פיננסיים אחרים לעניין קניה ומכירה של מטבע חוץ בשקלים, ונקבעים בין היתר לפי הביקוש וההיצע – שער הקניה מייצג את "המחיר" בשקל שבו נקנה מטבע חוץ, בעוד שער המכירה הוא "המחיר" בשקל שבו נמכר מטבע החוץ. לעומת זאת, השער יציג מחושב על ידי בנק ישראל אחת ליום ו"מבוסס על ממוצע שערי הקניה והמכירה שמפרסמים הבנקים".

           בנקודה זו יצוין כי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: חוק הגנת הצרכן או החוק) קובע כברירת מחדל כי מחירם הכולל של מוצרים יוצג במטבע ישראלי – קרי, שקל חדש (סעיף 17ב(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן; לעיל ולהלן: שקל). לכלל זה נקבעו מספר חריגים (ראו: סעיף 17ז לחוק), בהם פטור להצגה, פרסום ונקיבה של מחירם הכולל של "טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו בתקנה 12 לתקנות המכס, תשכ"ו-1965)" – והכוונה בעיקר לחנויות הדיוטי פרי שפועלות בנתב"ג, לרבות החנות שמפעילה ריצ'רדסון (להלן: הוראת הפטור). במסגרת הוראת הפטור הובהר כי בחנויות אלה ניתן להציג את המחיר הכולל של מוצרים במטבע חוץ, בתנאי "שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן" (סעיף 17ז(ב) לחוק הגנת הצרכן בצירוף פרט 2 לחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק). על מנת שהתמונה לא תימצא חסרה, יצוין כי ההוראות לעניין אופן הצגת מחירו הכולל של מוצר, וכך גם הפטורים שניתנו בנושא, נוספו לחוק במסגרת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 11), התשס"ב-2002 שהתקבל ביום 4.3.2002 (להלן: תיקון מס' 11).

3. בחודש אוקטובר 2014 הגישה המשיבה בקשה לאישור תובענה כייצוגית בגין שיטת ההמרה, בטענה שזו בלתי חוקית ואינו מתיישבת עם הוראות הדין ובעיקר עם חוק הגנת הצרכן (להלן: בקשת האישור). כן נטען לאי-גילוי מצד ריצ'רדסון בדבר אופן ביצוע פעולת ההמרה בעת תשלום במזומן של מטבע זר, כך שהלקוח אינו מודע לעובדה שמטבע זר "שווה" אצלה פחות. בהתאם, בקשת האישור הושתתה על מגוון עילות ובהן הפרת חובה חקוקה, רשלנות, עשיית עושר ולא במשפט, הטעיה וחוסר תום לב; תוך שנטען כי יש לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזק הממוני שנגרם להם כתוצאה משיטת ההמרה, וכן בגין נזק בלתי ממוני של פגיעה באוטונומיה ורגשות שליליים. בנוסף, נתבקש צו עשה שיורה לריצ'רדסון לפעול בהתאם לדין מעתה ואילך.

           בהקשר זה צוין כי ניתן ללמוד מהתנהלותן של יתר החנויות שפועלות בנתב"ג על האופן שבו ראוי היה כי ריצ'רדסון תבצע את ההמרה (להלן: החנויות האחרות). לטענת המשיבה, בעוד החנויות האחרות מבצעות המרה אחת בלבד לפי שערי מטבעות יציגים מצטלבים בין אירו לדולר למשל, ריצ'רדסון מבצעת את ההמרה בשני שלבים – בשלב הראשון נעשית המרה של המטבע הזר לשקל לפי שער קניה, ובשלב השני נעשית המרה של השקל לדולר לפי שער מכירה. לדברי המשיבה, היה על ריצ'רדסון לבצע המרה של המטבע הזר לשקל לפי שער יציג ולמכור את המוצר לפי מחירו בשקלים; ועל כן לא נדרש לבצע המרה נוספת מהשקל לדולר. לטענתה, שיטת ההמרה כוללת המרה כפולה ומיותרת שגורמת לאובדן של כ-5% מערכו של הסכום ששולם במטבע זר, ויש לראות בכך משום עמלת המרה שנגבית באופן סמוי וללא ידיעת הלקוח. למען הסדר, יובהר כי מתיאור המשיבה עולה שהחנויות האחרות אף הן מבצעות המרה של המטבע הזר לדולר ולא לשקל – אלא שהן עושות כן לפי "שערי מטבעות יציגים מצטלבים".

           יוער אגב כך והגם שהדבר לא צוין במפורש, כי דומה שבמונח "שערי מטבעות יציגים מצטלבים" הכוונה לחישוב היחס בין שערי מטבעות יציגים (למשל, היחס בין השער היציג של האירו לשער היציג של הדולר). היחס בין השערים מאפשר אמנם לערוך המרה מהירה בין מטבע זר לדולר (למשל) בלא לבצע שני חישובים – המרת המטבע הזר לשקל, ואז המרת השקל לדולר; אולם יש לשים לב כי בשונה מאופן הצגת הדברים בבקשת האישור, עדיין מדובר בהמרה "דרך השקל". במובן זה, הפער בין שיטת ההמרה (כהגדרתה לעיל) לשיטה שבה נוקטות החנויות האחרות אינו טמון במספר שלבי ההמרה, אלא בכך שריצ'רדסון עושה שימוש בשערי קניה ומכירה בעוד החנויות האחרות מסתמכות על השערים היציגים.

4. למען הבהירות ועל מנת לעמוד על פערי ההמרה, תובא להלן דוגמא שצוינה בבקשת האישור. ביום 30.7.2014 צרכן ביקש לרכוש מוצרים בנתב"ג שמחירם הנקוב הוא 5$, באמצעות שטר של 20 אירו. לפי הנמסר, אלה שערי החליפין שחלו באותו יום: