ת"צ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
791-09-14
21/09/2015
|
בפני סגן הנשיאה:
יצחק ענבר
|
- נגד - |
מבקש:
אמיר קלרון עו"ד רועי קדם
|
משיבות:
1. ק.א. שוקולד בע"מ 2. טיב טעם רשתות בע"מ 3. היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד ענת בינדר גלעדי מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)
|
פסק דין |
1.לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן – חוק תובענות ייצוגיות).
2.המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה 1 (ק.א. שוקולד), יבואנית ומשווקת מוצרי מזון שונים ובכללם שוקולדים, שמני זית ואנטיפסטי, וכנגד המשיבה 2 (להלן – טיב טעם), המשווקת ומוכרת את מוצרי המשיבה 1. לטענתו, טיב טעם מוכרת בסניפיה מוצרים של ק.א. שוקולד – "לבבות ארטישוק במרינדת עשבי תיבול", "בצלצלי פנינה (בורטנה) בחומץ בלסמי", "עגבניות מיובשות בשמן עשבי תיבול" "שום טוסקנה בשמן עשבי תיבול" ו"שום סיציליה בשמן עשבי תיבול וצ'ילי" - שהמשקל המוטבע על גבי אריזתם אינו תואם את משקלם בפועל במונחי "נטו" שכן הוא כולל גם את הנוזל בו הם נתונים, וזאת בניגוד לדין. בנוסף טען המבקש, כי הסימון על גבי אריזות המוצרים אינו כולל רכיבים שחובה לסמנם כגון רמת הכולסטרול במוצר. בשולי הדברים צוין כי בחנות אחת של טיב טעם בכפר סבא נמצא כי לא סומן מחיר על גבי המוצרים. לטענת המבקש, המשיבות מטעות את הצרכנים שסוברים כי משקל המוצרים גבוה ב- 30%-40% יותר ממשקלם בפועל, ופוגעות ביכולת הצרכנים להשוות מוצרים אלו למוצרים תחליפיים שייתכן ונותנים תמורה רבה יותר עבור המחיר הנגבה עבורם. כמו כן, המשיבות אינן מסמנות על גבי אריזות המוצרים מידע מהותי, הנדרש על פי הדין. התנהלות זו עולה, על פי הטענה, כדי חוסר תום לב במשא ומתן, הפרת חוזה, רשלנות, הטעיה, ניצול מצוקת הצרכן, עשיית עושר ולא במשפט והפרת חובה חקוקה [חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן); חוק התקנים, התשי"ג-1953 (להלן – חוק התקנים); פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן – פקודת בריאות הציבור); צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), התשנ"ט-1998 (להלן – צו הגנת הצרכן) ותקנים ישראליים 1145 ו-1118]. בעקבות האמור נגרמו למבקש ולחברי הקבוצה נזקים ממוניים בדמות שווי החלק במוצר שלא נעשה בו שימוש ונכלל במשקל שהוטבע על גבי אריזתו, וכן נזקים בלתי ממוניים בדמות הפגיעה ביכולת ההשוואה למוצרים תחליפיים ורגשות חוסר נוחות ותסכול הנלווים לכך. סך הנזק המצרפי הוערך על ידי ב"כ המבקש בכ-3,000,000 ש"ח.
3.המשיבות לא הגישו תגובה לבקשת האישור, אולם במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה ציינו כי עומדות להן טענות הגנה טובות המחייבות את דחיית בקשת האישור, ובכלל זה: לא נתקיימו התנאים המוקדמים לאישור התובענה כייצוגית; בסימון חלק מהמוצרים נושא התובענה נפלו תקלות נקודתיות ובעקבות הגשת התובענה הידקה ק.א. שוקולד את הפיקוח על הסימון וריעננה את נהליה; המשיבות טוענות כי האחריות לסימון המוצרים מוטלת על כתפי ק.א. שוקולד וטיב טעם אף הפסיקה לקבל מלאי חדש של המוצרים נושא התובענה; כמות המוצרים שנמכרה בפועל קטנה, ובהתאם גם הנזק הפוטנציאלי.
4.ביום 1.4.2015 הגישו הצדדים לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה, ובעקבות הערות בית המשפט הוגש ביום 27.4.2015 הסדר מתוקן. במסגרת הבקשה ציינו הצדדים כי ק.א. שוקולד הסכימה לפעול לתיקון הליקויים בסימון מוצרי המזון שעדיין מיובאים ונמכרים לציבור, וזאת בהתאם לכלל הוראות הדין ובהתחשב במגבלות אובייקטיביות של גודל אריזות המוצרים בהם מדובר; וטיב טעם הסכימה לתיקון תוויות מלאי המוצרים שעדיין מצוי בידיה באמצעות החלפתם בתוויות מתוקנות, כאשר כל זמן שתיקון זה לא בוצע לא יוצע מלאי המוצרים למכירה. הצדדים ציינו כי בהתאם לנתונים שהוצגו לב"כ המבקש על ידי המשיבות כלל מוצרי המזון נושא בקשת האישור נמכרו במשך 4 שנים בהיקף של 34,099 יחידות ובסך כולל של 377,262 ש"ח, מתוכם כ-20,000 יחידות על ידי טיב טעם, כך שהנזק הפוטנציאלי המקסימאלי – אף אילו היו מתקבלות כלל טענות המבקש – עומד על 250,000 ש"ח. מבלי שהדבר יהווה הודאה, הסכימו המשיבות ליתן לצרכנים הנחות בשיעור של כ-15% בממוצע על מספר מוצרים המיובאים על ידי ק.א. שוקולד והנמכרים על ידי טיב טעם, וזאת בסך כולל של 125,000 ש"ח ובתוך 30 ימים מאישור בית המשפט את רשימת המוצרים שתוגש לאישורו. רשימה זו תוגש עד ל-30 ימים לאחר אישור הסדר הפשרה, וזאת נוכח שינויים שעשויים להיות במוצרים המשווקים על ידי ק.א שוקולד ועל מנת שלא יכללו ברשימה מוצרים ששיווקם הופסק. המשיבות התחייבו ליידע את הצרכנים בדבר ההנחות הנ"ל באמצעות שילוט מתאים וקבוע בסניפי טיב טעם וזאת עד למיצוי ההטבה או עד לשנה מיום תחילת מתן ההטבה לצרכנים, לפי המוקדם (להלן – תקופת ההטבה). ככל שמלוא שווי ההטבה לא ימוצה עד לחלוף שנה מיום תחילת הענקתה לצרכנים יתרמו מוצרים בשווי החלק הבלתי ממומש לעמותה העוסקת בחלוקת מזון לנזקקים כדוגמת "לתת" או "פתחון לב" (בהתאם למחיר מוצרים אלו לצרכן).
5.ביום 28.4.2015 הוריתי לצדדים לפרסם הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה המתוקן בעיתונות ולשלוח העתק ממנה ליועץ המשפטי לממשלה, לממונה על הגנת הצרכן ולמנהל בתי המשפט. במסגרת ההודעה שפורסמה כאמור, פורטו עיקרי ההסדר והוגדרה הקבוצה. בנוסף, צוין בה, בין היתר, כי בתוך 45 ימים ממועד הפרסום רשאים חברי הקבוצה להגיש התנגדויות להסדר או לבקש רשות לצאת מן הקבוצה. הליכים אלו ננקטו בהתאם לנדרש בסעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות.
6.לאחר הפרסומים הנ"ל לא הוגשו התנגדויות מצד חברי הקבוצה ואף לא אחד מהם ביקש שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה. היועץ המשפטי לממשלה (להלן – היועמ"ש) הותיר את ההכרעה בבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט, ולצד זאת ביקש להעיר מספר הערות, שיפורטו להלן ולצידן התייחסותי:
א.המשיבות התחייבו להעניק לציבור הטבה בדמות הנחות על מוצרים המיובאים על ידי ק.א. שוקולד ונמכרים על ידי טיב טעם וזאת בשווי 125,000 ש"ח – מחצית מהנזק המוערך על ידיהם. לעמדת היועמ"ש, יש לקבל הבהרה כיצד הוערך הנזק לפיו נקבע שיעור ההטבה.
יושם לב לכך שהיועמ"ש אינו מתנגד לפיצוי בשיעור מחצית הנזק המוערך, והערתו נוגעת אך לאופן חישוב הנזק המוערך שנגרם לחברי הקבוצה. בהקשר זה, הובהר, כאמור, על ידי הצדדים במסגרת הבקשה לאישור הסדר פשרה כי המוצרים נושא התובענה נמכרו במשך 4 שנים בלבד, בהיקף כולל של 34,099 יחידות (בשווי 377,262 ש"ח) מתוכן כ-20,000 בסניפי טיב טעם. היינו: כ- 60% מכלל המוצרים נמכרו על ידי טיב טעם. לפיכך הצדדים העריכו את הנזק הממוני המירבי בכ-66% מסך המכירות והעמידו אותו על 250,000 ש"ח. במסגרת חישוב הנזק הפוטנציאלי לחברי הקבוצה לא אמדו הצדדים נזק בלתי ממוני שנטען כי נגרם לחברי הקבוצה, וממילא בנסיבות העניין נראה כי מקרה זה אינו מתאים לפיצוי בגין חוסר נוחות או פגיעה באוטונומיה של הפרט [ראו, למשל, ע"א 8037/06 שי ברזילי נ' פריניר (הדס 1987) בע"מ (4.9.2014)].
ב.היועמ"ש ציין, כי על הצדדים להניח את דעתו של בית המשפט כי ההנחות שיינתנו לצרכנים אינן ניתנות על ידי המשיבות ממילא. כך, למשל, הוצע כי יוגש תצהיר בדבר המחיר הממוצע של המוצרים שיוצעו בהנחה לעומת מחירם בתקופת ההטבה.