ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חדרה
|
980-01-16
19/12/2016
|
בפני השופטת:
רקפת סגל מוהר
|
- נגד - |
תובע:
אברהם זרבאילוב
|
נתבעת:
רהיטי בית המעצבים בע"מ ח.פ. 514298603
|
פסק דין |
במהלך חודש מרץ 2015, בעקבות פרסום בפייסבוק אודות סלון מעור אמיתי במחיר של 4,990 ₪, הגיעו התובע ואשתו אל יריד הרהיטים שקיימה הנתבעת בקיבוץ בית קשת ורכשו לעצמם סלון שכזה (להלן: "הסלון").
בעתירתו לחיוב הנתבעת בהשבת הסך הנ"ל של 4,990 ₪, בתוספת 300 ₪ דמי הובלה, 468 ₪ עלות חוות דעת המומחה שצורפה לכתב התביעה ו- 3,000 ₪ נוספים בגין עוגמת נפש (בסה"כ – 8,758 ₪), טוען התובע לכשלון תמורה ולמעשה הטעיה מצד הנתבעת אשר לשיטתו הציגה בפניו מצג שווא לפיו הסלון שנמכר לו היה עשוי מעור אמיתי, בעוד שבפועל מדובר היה בסלון שיוצר מחומרים זולים ולכן, בתוך זמן קצר מאוד נתגלו בו פגמים וליקויים שונים.
בעדויותיהם בבית המשפט, טענו התובע ואשתו כי כשבועיים לאחר רכישת הסלון החלו תפריו להיפרם ולהיקרע וכי גם לאחר תפירתם מחדש על ידי רפד שנשלח אליהם מטעם הנתבעת, חזרה התופעה על עצמה ו"פסים לבנים" שנראו כדהיית צבעו של הריפוד, הופיעו על מושביו ומשענותיו של הסלון גם כן.
לתמיכת טענותיהם צרפו התובעים את תצלומי הקרעים והכתמים, הגישו העתק מפרסום הנתבעת בפייסבוק והעידו את המומחה מר חיים רוף אשר חזר על האמור בחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה ואמר: "אני הייתי אצל התובעים ב - 23.11.15 בערך שבעה או שמונה חודשים מיום שהסלון נרכש, נאמר לי שהסלון נרכש בסוף מרץ 2015... מצאתי סלון שמורכב חלקו עור וחלקו סקאי. עור באזורים שבאים במגע עם הגוף, משמע מושבים, כריות מושב, כריות גב ומסעדי ידיים, כל השאר, המעטפת מדמוי עור/סקאי... מדובר בסלון שהעור ברמה מאוד נמוכה, זה בעצם עור לא איכותי, משמע לא עור עליון אלא עור תחתון שעבר איזשהו כיסוי עליון לשוות לו מראה של עור עליון. לשאלת ביהמ"ש, עור עליון זה החלק החיצוני של העור. מאחר והעלות שלו היא יקרה, לוקחים עור תחתון, זאת אומרת עור בהליך העיבוד אפשר לייצר ממנו בין שתיים לשלוש שכבות, ... שהוא הרבה יותר זול, גם התכונות שלו הן פחותות, ומצפים אותו מלמעלה עם שכבה פולימרית שמשווה לו פנים של עור עליון וזה מה שקיים פה. אבל הדבר החמור יותר זה השילוב בינו לבין אותו סקאי שהוא באיכות ירודה ביותר, אין לו כל חוזק וכמו שמנסים לקשור חבל עם חוט תפירה, כל מתח הכי קטן זה ייקרע בחיבור. בכל מקום שיש טיפה לחץ התפרים האלה נפתחים. יתרה מזו, המחט שתופרת שם מחוררת את החומר וזה מחליש אותו עוד יותר. הפסים שנגרמו, אותם קווים, זה איזשהו פגם בשכבה העליונה של אותו עור אמיתי כאשר כל ישיבה או כל שחיקה איתו יוצרת איזה פס לבן שלא יוצא...".
מנגד, טוענת הנתבעת להגנתה כי לא הטעתה ואף לא ניסתה להטעות את התובע או את שאר לקוחותיה, שכן הסלון הנדון פורסם על ידה כ"סלון פינתי, חזית מעור אמיתי" (ר' ת/1), דהיינו שהחלק העשוי מעור אמיתי היה רק ה"חזית" – "כל מה שבא במגע עם גוף האדם – מושבים, ידיות ומשענות". נציג הנתבעת, מר אלי עטיה, עמד על כך שבעת מכירתו לתובע היה הסלון תקין וטען כי הסיבה לפגמים שנתגלו בו היתה שימוש בלתי סביר על ידי התובע או מי מבני ו/או באי ביתו, וכדבריו: "מה שקורה כאן זה כתוצאה ממשיכה וגרירה... החיבור בין שתי היחידות זה מה שנקרע. זה קרה פעם אחת, התובע קיבל מאיתנו שירות ובאנו וטיפלנו והסברנו ולימדנו אותו לא למשוך את הסלון, את העור, בחיבורים. זה בסך הכל סלון מעור. זה נגרם כתוצאה משימוש לא סביר".
בנוסף לכך טען מר עטיה כי הפסים/הכתמים הלבנים הנראים על מושביו ומשענותיו של הסלון נגרמו עקב שימוש בחומר ניקוי לא מתאים: "...אנחנו טוענים שאשתו של התובע הראתה לבעל המקצוע שנשלח מטעמנו חומר ניקוי בשם "פנטסטיק" שאיננו מתאים לטיפול בחומר ממנו עשוי הסלון".
לשמע דברים אלה, עמדו התובע ואשתו על גרסתם לפיה הם לא משכו ולא גררו את הסלון או חלקים ממנו וכי החומר היחיד בו הם השתמשו לניקוי הסלון היה "סנו תחליב לטיפול וניקוי במוצרי עור" – ר' ת/2, וכי זה היה החומר היחיד שאותו הם הראו לבעל המקצוע שנשלח אליהם מטעם הנתבעת. גם מר חיים רוף המומחה שהעיד מטעם התובע כאמור, אמר בעדותו: "כששאלתי עם איזה חומר השתמשו, הראו לי את החומר שאשת התובע הראתה כאן, דהיינו "סנו תחליב לטיפול וניקוי למוצרי עור", זה חומר שמוכר לי, הוא קיים בשוק שנים רבות, מעולם לא נתקלתי בשום בעיה ואני בשוק כבר קרוב ל-35 שנה".
מר אביאל אוחנה, איש השירות של הנתבעת אשר ביקר בשעתו בבית התובע (ר' טופס הזמנת השירות מיום 10.11.15 שצורף לכתב ההגנה, טען בעדותו בבית המשפט כי אשת התובע הציגה בפניו אז את חומר הניקוי "פנסטסטיק" וכי הוא הסביר לה "שזה חומר ששורף את הציפוי העליון", אלא שכאשר בקשתי ממר אוחנה שיסביר כיצד מתיישבת טענה זו עם תרשומתו בטופס הנ"ל, לפיה "הלקוחה השתמשה בחומר לניקוי של סנו", ומדוע לא רשם אז את השם "פנטסטיק", השיב: "התכוונתי שהחומר שהשתמשו הוא חומר שיש בו כימיקלים שיש בו גם אקונומיקה וכימיקלים שפוגמים בציפוי העליון". מר אוחנה אשר טען כי צילם את בקבוק החומר הרלבנטי ושלח את התמונות אל אחראי השירות בנתבעת, נמנע מלהציגן בפני וגם נציג הנתבעת עצמו, מר עטיה, לא עשה כן.
לאחר ששמעתי את טענות הצדדים והעדים שהעידו מטעמם ועיינתי בראיותיהם, קרי חוות דעתם של מר חיים רוף ומר אביאל אוחנה, תצלומי הסלון, הפרסום שהופיע בפייסבוק וטופס הזמנת השירות שנכתב על ידי מר אוחנה, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה, דהיינו בכל הנוגע לטענה בדבר כשלון התמורה, אך לא בנוגע לטענת ההטעיה. ואלה הם נימוקי: