ת"א 78-09-15 רייס ואח' נ' הזרע ג'נטיקס בע"מ

בפני בקשה לחיוב התובעת (להלן: "התובעת" ו/או "המשיבה") בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה של המבקשת (להלן: "התובעת" ו/או "המבקשת"), על-פי סעיף 353א לחוק החברות התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות"), בסכום המהווה 12% מגובה סכום התביעה.

רקע:

1. עסקינן בתביעה כספית ע"ס של 1,719,631 ₪, שעניינה בהסכם שנכרת בין הצדדים מושא התביעה. מדובר בתובעים – התובעת ובעליה – הוא התובע מספר 2 (להלן: "התובע"), אשר מגדלים זרעי בצל אשר התקשרו בהסכם לאספקת זרעים לנתבעת.

    

2. כעולה מכתב התביעה, הודעת הנתבעת על הפסקת ההתקשרות עמה לעונת הגידול בשנת 2014, הייתה בניגוד למצגים שהציגה הנתבעת לתובעת בתחילת ההתקשרות, מנוגדת להסכם בין הצדדים, נעשתה משיקולים זרים, וגרמה לנזקים עתידיים לתובעת עבור שבע שנות גידול.

    

3. מנגד, טוענת הנתבעת בכתב הגנתה, בין היתר, כי בהתאם לחוזה בין הצדדים, היא רשאית בפתח כל עונת גידול להזמין או לא להזמין מהמשיבה זרעי בצל, לפי שיקול דעתה ובהתאם לצרכיה המשתנים. ממילא, הודעת הנתבעת לפיה לא תתקשר עם התובעת בעונת הגידול של שנת 2014 נעשתה בהתאם לחוזה ובהתאם לכל דין.

    

    

   בתמצית טענות הצדדים בבקשה שלפני:

    

4. לטענת המבקשת, מדובר בתביעה שסיכוייה נמוכים ואף קלושים, הן בשל טענות מקדמיות של העדר עילה, חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט, והן לגופה. שכן, הוכח כבר בכתב ההגנה כי המבקשת פעלה בהתאם לדין ובהתאם לחוזה עם המשיבה. כמו כן, סכום התביעה הינו מנופח ונעדר עילה שבדין, שכן הוא מבוסס על אובדן רווח עתידי לשבע השנים הבאות.