מדינת ישראל נ' ענבר

בפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן ביום 18.4.17 בהיעדרה של המבקשת.

ב"כ המבקשת טוען כי פסק הדין כנגד המבקשת, שניתן במעמד צד אחד, הינו תוצאה של טעות משרדית של ב"כ המבקשת וכי פסק הדין ניתן בעקבות מצגים מטעים שהוצגו לבית המשפט על-ידי המשיב, בכל הקשור למסירה כדין של כתב התביעה. עוד הוא טוען כי פסק הדין מסב למבקשת נזקים עצומים, שיש בהם למוטט אותה מבחינה כלכלית ונפשית.

ב"כ המשיבה טוענת כי במועד ההקראה המקורי ביום 29.11.16 הופיע עו"ד אסדי בשם המבקשת וביקש דחייה ליום 18.4.17. במועד זה לא נכחו המבקשת ובאי-כוחה בדיון ועל כן נשפטה בהיעדרה. בנוסף לכך, לדבריה, לא היפנה הסנגור לראיות שבגינן ייגרם עיוות דין למבקשת ולכן יש לדחות את הבקשה על הסף.

בהמשך להחלטתי מיום 4.6.17, פירט ב"כ המבקשת את טענות ההגנה של המבקשת. לדבריו, בין היתר, המאשימה לא הוכיחה את תקינות מכשיר הממל"ז בעת האירוע, לא הציגה את הדו"ח שמילא השוטר בעת הפעלת המכשיר, לא ציינה האם בדקה היכן התמרור מוצב וכן כי המבקשת טוענת שרכבה לא היה בודד בדרך וכי העבירה המיוחסת לה שייכת לרכב אחר.

אין חולק כי כתב האישום וההזמנה לדיון נמסרו כדין למבקשת ביום האירוע והמבקשת חתמה על כך בתחתית הדו"ח. ב"כ המבקשת אף ציין כי אי הגעתה של המבקשת לדיון במועד הנדחה היא תוצאה של טעות משרדית. אין בטעות זו כדי לפטור אותה או את באי-כוחה מהתייצבות לדיון בעניינה.

יחד עם זאת, ב"כ המבקשת מציין בבקשתו מספר טענות בנוגע לחומר הראיות, שראוי לבררן במסגרת התיק העיקרי.

לאור כל זאת, אני מורה על ביטול פסק הדין, שניתן ביום 18.4.17 בהיעדרה של המבקשת, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 600 ש"ח.

ההוצאות ישולמו עד 23.7.17. ביצוע גזר הדין יעוכב עד למועד זה.

החלטתי תיכנס לתוקפה לאחר תשלום ההוצאות והתיק יועבר לעיוני בהתאם לקביעת מועד להקראה.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ז, 21 יוני 2017, בהעדר הצדדים.