אביהב נ' מיפרייס בע"מ

טענות הצדדים

1. לפני תביעת ספאם, תביעה לפסיקת פיצויים שאינם תלויים בנזק ("פיצויים לדוגמה" כהגדרת החוק), בגין קבלת 166 הודעות דואר אלקטרוני במשך שלוש וחצי שנים, שהן "דבר פרסומת", אשר התובע טוען כי שוגרו לכתובת המייל שלו על ידי הנתבעת, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק").

    

2. בכתב התביעה טוען התובע כי נשלחו לכתובת המייל שבבעלותו, 166 דברי פרסומת על ידי הנתבעת - משך כשלוש וחצי שנים, החל מיום 11/06/12 ועד ליום 30/12/15. התובע צירף לכתב התביעה צילומים של חלק מן הפרסומות שנשלחו לו ("40-50 דוגמאות"; בפועל 57). לטענתו, הוא לא נתן הסכמה מפורשת מראש לקבלת דבר הפרסומת. כמו כן, לא צוינה המילה "פרסומת" בנושא ההודעה כנדרש על פי החוק. בנוסף, בדברי הפרסומת לא צוין שם החברה השולחת על גבי ההודעה, וגם לא התאפשר לתובע למנוע את המשך שליחת ההודעות אליו, באותו האופן בו נשלחו אליו ההודעות; קרי על ידי שליחת הודעת דוא"ל "הסר", ולא על ידי לחיצה על לינק היכולה, לטענתו, לסכן אותו בווירוסים.

    

3. לטענת התובע, ביום 18.05.12 הוא השתמש בשירותי הנתבעת לצורך חיפוש קייטרינג, והקליד את פרטיו באתר, לצורך קבלת פרטים מבעלי מקצוע לקייטרינג בלבד, בלי לאשר קבלת פרסומות כלשהן (לאחר שהקליד את פרטיו, קיבל הצעות נוספות לדיוור, אך, לטענתו, סימן בתבנית "לא מעוניין" את כל ההצעות). לכתב התביעה צירף התובע צילומי מסך מאתר החברה, לפיהם ניתן לראות כי השירות אינו מותנה באישור שליחת פרסומות או אישור תקנון כלשהו. התובע ניסה להסיר את עצמו מרשימת התפוצה במייל חוזר (ששלח לאחר מועד אחרון המיילים בגינם הוא תובע בכתב התביעה, ביום 31.12.15), אך התקבלה מיד הודעה שכתובת הדואר אינה קיימת. התובע טוען, כי חשש להסיר עצמו ברשימת התפוצה באמצעות לחיצה על לינק בסוף כל הודעת פרסומת, מחשש לווירוסים, לטענתו. בנוסף, הוא שלח שלושה מכתבי התראה לנתבעת, וניסה להגיע עמה לפשרה מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

    

4. בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי בתקופה הרלוונטית סיפקה שירות של "צרכנות נבונה" בו הנרשמים לשירות מקבלים פעם או פעמיים בחודש דילים אטרקטיביים שנאספים על ידי הנתבעת ומועברים ללקוחות רשומים בלבד. לטענת הנתבעת, התובע השתמש בשירותיה, וביקש לשלוח לו דילים ומבצעים לכתובת המייל שלו, בעת רישומו ביום 18.05.12. הנתבעת טענה בכתב ההגנה, ובדיון שנערך בנדון, כי לאחר שהשאיר את הפנייה בנוגע לשירותי הקייטרינג, נשאל אם ברצונו לקבל דילים נוספים ובחר לקבל דילים נוספים לבית העסק. לטענתה, לאחר שביום 13.01.16 התקבל מכתב התראה מן התובע בגין שליחת דואר פרסומי, הוסר התובע מידית מהמאגר, והוא אף קיבל הודעה על כך.

    

5. לכתב ההגנה צירפה הנתבעת "צילום מסך" המראה, לכאורה, כי התובע אישר קבלת "דילים" למייל וב-sms. במעמד הדיון נציג הנתבעת טען כי הסימון על קבלת המסרונים והדילים הוא ברירת המחדל, וכי כתובת ה-ip של התובע הגיעה לידי הנתבעת כיוון שאישר קבלת פרסומות; עם זאת, בעקבות בקשתו לבדוק את עצמו, ועל פי דרישת בית המשפט בתום הדיון, הגישה הנתבעת כהשלמה -ביום 26.10.16 - מסמך שכותרתו "הבהרה בהמשך לדיון מה- 28.09.16", ובו ציינה, כי לאחר בדיקת מערכת, ברמה התיאורטית הנתבעת מקבלת את כתובת ה-ip של הלקוח לאחר העברת פנייה במערכת, גם ללא סימון v של ההרשמה; ולשאלת בית המשפט ענתה: "רשומת הIP רק מוכיחה באופן מוחלט שהלקוח אכן השתמש באתר כפי שהתובע מאשר בכתב התביעה, אך אינו מהווה הוכחה חד ערכית שהלקוח אכן אישר משלוח דילים.".