פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע מבקש להכיר במחלת פרקינסון ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה, עקב חשיפה לחומרי הדברה וחומרים אחרים במסגרת עבודתו כחקלאי.

2.בהתאם להסכמת הנתבע, מונתה ד"ר אורלי תיבון - פישר כמומחית / יועצת רפואית לבחינת הקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע ובין תנאי העבודה.

3.להלן העובדות המוסכמות:

א. התובע, יליד 1947, עבד בחקלאות, בגידולי שדה.

ב.התובע נחשף במסגרת עבודתו לחומרים רעילים בין השנים 1961 ל – 1975.

ג. התובע אינו יכול לשחזר שמות של חומרי הדברה ספציפיים, פרט לפרתיון, אך בהדברה מסוג זה שעסק במטעים, גידולי שדה, שדות כותנה וריסוס עשביה, היו בשימוש בישראל באותן שנים באופן שגרתי חומרי הדברה מקבוצת הזרחניים האורגניים וחומרי הדברה נוספים וכן קוטלי העשביה מסוג דיקואט ופרקאוט.

כנ"ל לגבי השנים 61'-65' בריסוס הפרי בגן הביתי.

ד.חשיפתו של התובע לחומרים כאמור היתה על בסיס יומיומי ואינטנסיבי במשך כ – 8 שעות ביום.

ה.במסגרת עבודתו, התובע עסק בעבודות ריסוס על הקרקע, טיפל בציוד הריסוס ובחומרי הריסוס (דילול, ערבוב וכדומה) וכן השתתף כ"סמן" על הקרקע למטוסי הריסוס אשר ריססו את שדות הקיבוץ.

ו.במהלך שנות עבודתו בקיבוץ, התובע לא השתמש בחומרי מיגון כלשהם מכיוון שאלה לא היו נהוגים באותן שנים, וממילא הקיבוץ לא סיפק ציוד כזה.

4.בחוות דעת מקיפה ויסודית, המומחית חזרה על העובדות המוסכמות, תיארה את תולדות המקרה על פי המסמכים שהועברו לעיונה, תיארה את עברו הרפואי של התובע ואת הטיפולים שהתובע וכן הקדישה פרק לתיאור מחלת הפרקינסון, לרבות גורמים ידועים למחלה (גורמי סיכון וגורמים תעסוקתיים). כמו כן המומחית סקרה שתי חוות דעת שהוצגו לה (מטעם התובע).

בהמשך חוות הדעת, פנתה המומחית להשיב לשאלות שהוצגו לה על ידי בית הדין.

להלן השאלות שהוצגו למומחית ותשובותיה –

ש'(א) האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע (פרקינסון) לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה לעיל?

תשומת לב המומחית כי גם החמרת מצב המחלה עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ת.לדעתי, ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין עבדותו של התובע במשך כ- 15 שנים בחשיפה לחומרי הדברה כגון פרקווט, דיקוואט ופרתיון, לבין מחלת פרקינסון בה חלה.

לפי רשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד – 1954, עבודתו של התובע מתאימה לסעיף 20 בחלק א' בהיותה עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים כגון פרתיון, בהם השתמש התובע באופן יומיומי במשך שנים.

לפי ההערה בתחילת חלק א' לתוספת זו, כוונת המושג 'הרעלה' היא לא רק להרעלה חריפה או כרונית, אלא גם לכל מחלה או סיבוך שנגרמו כתוצאה מחשיפה לחומר המפורט בטור 1, או סיבוכיה של מחלה כזו.

(20הרעלת זרחנים אורגנייםהרעלת עבודה הכרוכה בחשיפה לזרחנים אורגניים1.1.85

אם אכן כאמור בחוות דעתו של המומחה לטוקסיקולוגיה פרופ' אמיתי, נחשף התובע בעבודתו גם לחומרי הדברה המכילים מנגן, כגון מנבגן, כי אז עבודתו התאימה גם לסעיף 5 בחלק א' של התוספת בהיותה עבודה הכרוכה בחשיפה למנגן:

(5הרעלת מנגן ותרכובותיו עבודה הכרוכה בחשיפה למנגן ותרכובותיו2.5.54

ש'(ב) אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי מחלתו של התובע נגרמה על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן למחלה?

ת.תיאור עבודתו של התובע על פי התשתית העובדתית המוסכמת אינו מתאים למנגנון של מיקרוטראומה מצטברת, מאחר ולא עבד כמדביר מקצועי, העוסק בהדברה על כל שלביה והיבטיה מרבית זמן העבודה, אלא כחקלאי העוסק גם בהדברה הנדרשת לפי הצורך ומושפעת מסוגי הגידולים, שלבי הצמיחה, עונות השנה, המזיקים המצויים, הנחיות משרד החקלאות וכיו"ב.

גם לפי חוות דעתו של פרופ' אמיתי, התובע נחשף לחומרי הדברים עשרות פעמים בשנה, תדירות הפחותה מזו המתאימה למנגנון המתואר בשאלת ההבהרה.

ש'(ג) אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם לעבודת התובע, כפי שתוארה לעיל, השפעה משמעותית על המחלה?

תשומת לב המומחית כי "השפעה משמעותית" על פי הפסיקה היא בשיעור של 20% ומעלה.

ת.לתובע לא היו גורמי סיכון אישיים ידועים למחלת פרקינסון, וניתן להעריך כי לעבודתו בחשיפה לחומרי הדברה היתה השפעה משמעותית, בשיעור של 20% לפחות, על הופעת מחלת הפרקינסון אצלו.

5.הנתבע ביקש להציג שאלות הבהרה למומחית. להלן השאלות שהוצגו למומחית ותשובותיה:

ש'1.האם נכון לומר שהסיבות לתחלואת הפרקינסון אינן ידועות במלואן?

לטענת הנתבע, ניתן לראות במאמרים חוזרים שגורמי הסיכון שהוכחו במובהקות סטטיסטית הם שכיחות יותר בגברים, רקע משפחתי של מחלת פרקינסון וגיל מבוגר.

ת.אכן, הסיבות למחלת פרקינסון, כמו לרוב המחלות, אינן ידועות במלואן. כפי שכתבתי בחוות דעתי, גורמי הסיכון העיקריים למחלת פרקינסון הם גיל מבוגר ורקע משפחתי. מטא – אנליזה של מחקרים שפורסמו מאז שנת 1980 העלתה סיכון יחסי למחלת פרקינסון גבוה פי 1.5 בגברים לעומת נשים.

ש'2.לטענת הנתבע, במספר מחקרים ואף נכתב במנוע ספרות רפואי מקובל (UpToDate): כאשר הפרקינסון מופיע לפני גיל 50 העדויות בספרות המקצועית מובילות לכך שקיים רקע גנטי לתחלואה.

האם נכון לומר שרקע גנטי שכזה לא נבדק אצל התובע, כך שלא ניתן לשלול זאת?

ת.אכן, לפי החומר הרפואי שנמסר לי, התובע לא עבר בדיקות גנטיות.

ש'3.האם נכון לומר שקריטריונים של ברדפורד היל הם המקובלים בספרות העולמית ואף בארצנו לצורך קביעת קשר סיבתי בין מחלות וגורמיהן?

ת.הקריטריונים של ברדפורד היל אכן מקובלים ברפואה לקביעת קשר סיבתי בין שני משתנים, כאשר תצפיות מעידות על קיומו של קשר ברור, מעבר למה שניתן לייחס למקריות.

ש'4.האם נכון לומר שחוזק הקשר הסטטיסטי בספרות המקצועית הינו פרמטר מוביל לקביעת קשר סיבתי?

ת.הראשון ברשימת הקריטריונים שטבע סר אוסטין ברדפורד היל הוא אכן חוזק הקשר.

ש'5.האם נכון לומר שגורמי הסיכון עומדים בקריטריון חוזק הקשר (בין השאר) של ברדפורד היל ואילו הקריטריונים הבאים שהוצעו כבעלי ספק חיובי: עצירות, שינויים במצב הרוח ונטילת טיפול לדיכאון וחרדה (קיים אצל התובע), חשיפה לחומרי הדברה (קיים אצל התובע), היפרליפידמיה (קיים אצל התובע), מגורים באזורים כפריים (קיים אצל התובע) – אינם מוגדרים כבעלי קשר סיבתי ברור?

ת.פירוש המשפט 'גורמי הסיכון... ואילו הקריטריונים הבאים שהוצעו כבעלי ספק חיובי" אינו מובן. חוזק הקשר אינו מדד אבסולוטי או דיכוטומי, ולא ניתן לציינו כ- 'יש' או 'אין'. מדובר ברצף, שמשמעותו יחסית ופרשנותו נעשית במשולב עם משתנים נוספים. כפי שכתבתי בחוות דעתי, קיימים בספרות הרפואית דיווחים על תסמונת פרקינסונית בעקבות טיפול תרופתי בתרופות שונות, ביניהן נוגדי דיכאון – חרדה, ועל סיכון מוגבר לפרקינסון בחיי כפר. היפרליפידמיה, עצירות או מצב רוח אינם מוכרים כגורמי סיכון למחלת פרקינסון.

ש'6.האם תסכימי שבדיון שנערך במרכז הלאומי לבקרת מחלות מקצוע ביום 15.1.2015, שדן בדבר הקשר הסיבתי שבין פרקינסון למחלת מקצוע, לחשיפה לחומרי הדברה, תוך סקירת הספרות המקצועית הרלוונטית, הגיעו למסקנה לפיה: "בשלב זה של המידע הטוקסיקולוגי/ תעסוקתי לא עומדים לרשותנו כלים ברורים ו/או עדויות מובהקות כדי לקשור קשר סיבתי בין חשיפות תעסוקתיות לממיסים, חומרי הדברה ומתכות לבין הופעת מחלת הפרקינסון"?

ת.סיכומי הדיונים שנערכו ביחידת רישום מחלות תעסוקתיות של המרכז הלאומי לבקרת מחלות אינם זמינים באינטרנט, ועותק מהסיכום הרלוונטי לא מצוי בידי. עם זאת, למיטב ידיעתי, אכן זו רוח הסיכום שהתקבל.

ש'7.האם לאור העובדה שמדובר במחלה שגורמיה אינם ידועים לגמרי, כאשר בקרב הגורמים האפשריים שטרם הוכחו באופן ברור ישנן גם מספר אפשרויות בנ"ל שאינן קשורות תעסוקתית, ואף בדיון המקצועי בנושא לא נמצא קשר סיבתי מספק מבחינת מובהקות סטטיסטית – הנך מסכימה שאכן ניתן להסיק שבין תחלואת הפרקינסון וחשיפותיו התעסוקתיות בלבד של התובע, קיימת מידת סבירות לקשר סיבתי שפחותה מ – 50%?

ת.המידע הקיים ברפואה אודות קשר סיבתי בין חשיפה לחומרי הדברה לבין מחלת הפרקינסון אמנם אינו מספיק להגדרתה כמחלת מקצוע על ידי רישום מחלות תעסוקתיות במרכז הלאומי לבקרת מחלות או להוספת המחלה לרשימת מחלות המקצוע. עם זאת בהקשר המוגבל של התובע הספציפי בעבודתו הספציפית, בחשיפה יומיומית ואינטנסיבית לחומרי הדברה בריסוס, בטיפול בציוד ובחומרים ובאיתות למטוסי ריסוס, ללא מיגון כלשהו, נכון לדעתי לענות לשאלה אודות התכנות קשר כזה בסבירות מוגבלת, העולה על 50%, כי יתכן (יותר מכפי שלא ייתכן) קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלתו.

6.התובע מבקש שתביעתו תתקבל, הן על יסוד שתי חוות דעת שהציג מטעמו (פרופ' אמיתי ופרופ' אינזלברג) והן על יסוד חוות דעתה של המומחית מטעם בית הדין, ד"ר תיבון -פישר.

7.לטענת הנתבע, אין לקבל את קביעת המומחית, בדבר קיומו של קשר סיבתי. הנתבע הפנה לכך שהמומחית הבחינה בין חשיפה של מדביר לחשיפה של חקלאי, כי על פי העובדות המוסכמות, חשיפתו של התובע היתה במסגרת ביתית וכי לאחר שהתובע התגייס, עבד עוד שש שנים בחקלאות, מהן שלוש שנים באופן חלקי במקביל ללימודיו. כלומר, לשיטת הנתבע, לא הוכח לאילו ריכוזי חומרים התובע נחשף ועל כן לא הוכח הקשר הסיבתי. הנתבע גם הצביע על כך שבין סיום החשיפה ופרוץ המחלה חלפו כ – 25 שנים.

8.לאחר שחזרנו וקראנו את חוות דעתה המקיפה והמעמיקה של המומחית/ היועצת הרפואית, ד"ר תיבון – פישר, ואת תשובותיה לכלל השאלות שהוצגו לה, אנו סבורים שאין סיבה שלא לאמץ את מסקנת המומחית, ולקבל את התביעה.

9.ההלכה הפסוקה ביחס למעמדה של חוות דעת המומחה מטעם בית הדין סוכמה בעב"ל (ארצי) 7875-10-13 לוי – המוסד לביטוח לאומי, 20.1.15:

"ככלל בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.11.1999; עב"ל 341/96 שמעון מליחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377 (1999)). בית הדין סומך ידו על חוות הדעת ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (דב"ע נו 244–0 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, מיום 26.2.1997; עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.2005)."

(ר' גם עב"ל (ארצי) 22879-08-12 אדרי - המוסד לביטוח לאומי, 20.8.14; עב"ל (ארצי) 46785-07-13 מטור – המוסד לביטוח לאומי, 7.5.15; עב"ל (ארצי) 4379-10-14 פלדמן – המוסד לביטוח לאומי, 16.3.16; עב"ל (ארצי) 56713-12-15 גבאי – המוסד לביטוח לאומי, 23.8.17; עב"ל (ארצי) 21355-12-15 ברק –המוסד לביטוח לאומי, 7.12.17).

10.התובע הציג שתי חוות דעת מטעמו שהמומחית מטעם בית הדין קיבלה. בנוסף, המומחית הסבירה במפורט מדוע לדעתה, על יסוד נתוניו האישיים של התובע, יש לקבוע קשר סיבתי של יותר מ – 50% בין תנאי העבודה ובין החשיפה לחומרים אליו נחשף במסגרת עבודתו כחקלאי. המומחית גם הסבירה מדוע למרות עמדת המרכז הלאומי לבקרת מחלות, בנסיבותיו האישיות של התובע, יש להכיר בקשר הסיבתי. חוות הדעת ברורה, מנומקת בהרחבה, יש בה מענה מפורט לכל השאלות שהוצגו למומחית ולא מצאנו כל סיבה שלא לקבלה.

11.במענה לטענות הנתבע בסיכומיו, יש לציין שנתוניו האישיים של התובע עמדו בפני המומחית, והם עולים מהעובדות המוסכמות וכן מהתיקים הרפואיים. הנתבע בחר שלא להציג למומחית שאלות הנוגעות לעניינים אלה, ובכלל זה גם שאלת פער הזמנים בין מועד החשיפה ובין פרוץ המחלה. מדובר בעניין רפואי מובהק, שלא עמד בפני המומחית בצורה מפורשת והמומחית לא נשאלה לגביו. בנוסף, מהעובדה שנושא זה אינו נזכר בחוות הדעת המפורטת והיסודית, יש להסיק שמדובר בנתונים שאין בהם לשלול את הקשר הסיבתי. בנסיבות אלה, אין מנוס מקביעה כי טיעוניו הרפואיים עובדתיים של הנתבע בסיכומיו אינם מעוגנים בחוות הדעת.

12.סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪ שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ח, (18 דצמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.