טויגה און ליין בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ

לפני בקשה להטיל חסיון של שורת מסמכים אשר המרכזי בהם הוא קובץ נהלי הבנק הנתבע, בנושא איסור הלבנת הון ,הכולל אף מסמך מדיניות הבנק לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור.

מבוא – טענות הצדדים במסגרת ההליך העיקרי;

1. התביעות המאוחדות במסגרתן הוגשה הבקשה הינן תביעות המשיבים – לקוחות המנהלים שני חשבונות בבנק הנתבע משנת 2007 - למתן צו הצהרתי הקובע כי הודעות הבנק על סגירת חשבונות התובעים, ניתנו בניגוד לדין או למוסכם, צו מניעה המונע סגירת החשבונות וצו עשה המורה לספק רשימה מסודרת של המסמכים והמידע הנדרשים לבנק לשם ניהולם השוטף של החשבונות לשביעות רצונו.

    

   במסגרת התביעות טוענים התובעים, בין היתר, כי קודם למסירת הודעות הסגירה, החל הבנק להערים קשיים על ניהול חשבונותיהם ובפרט על קבלת תקבולים לחשבונות מחו"ל, קשיים אשר מצאו ביטויים בדרישת מסמכים שונים – כתנאי לאישור קבלת הכספים כאמור. עוד הינם טוענים כי בהמשך לקשיים ומשהם מצדם קיימו כל דרישה אשר הועברה על ידי הבנק, העביר הבנק הודעות סגירה לחשבונות וזאת, שלא כדין ובכלל זה בניגוד לחובתו למתן שירות בנקאי ושלא לסרב סירוב שאינו סביר ליתן שירות כאמור המגולמת בסעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הבנקאות שירות ללקוח").

    

2. הבנק מנגד טוען כי פעל בהתאם להוראות לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס - 2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001 (להלן: "הצו") ונוהל בנקאי תקין 411 [הוראת נוהל 411 של המפקח על הבנקים: ניהול בנקאי תקין (מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות", אשר פורסמה בנובמבר 2016, עובר לכניסתו לתוקף ביום 7/10/16 של תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון ואשר במסגרתו נוספו והוגדרו עבירות מס נוספות כעבירות מקור, להלן:" נוהל בנקאי תקין 411"] – המטילים על הבנק תפקידים בחזית המאבק בהלבנת הון ובטרור ומאפשרים לבנק להטיל מגבלות על חשבונות, לבחון האם קיים בפעילות המתנהלת בחשבונות הגיון כלכלי או עסקי וכן, לבחון את נאותות מקורות הכספים בחשבון. הבנק מוסיף וטוען כי חשד סביר להניח כי פעולה מסוימת קשורה להלבנת הון או סירוב להמצאת מסמכים אשר לבנק הסמכות לדורשם בהתאם לנוהל- יש בהם בכדי לבסס סירוב סביר לשירות. לטענת הבנק, בנסיבות הנוגעות לחברה התובעת ולבעל המניות בה הוא התובע, למקומות התאגדות גורמים הקשורים בהם (ובכלל זה - חברת האם של החברה התובעת כמו גם לקוחותיה) ולפעילותם- בדין דרש מסמכים שונים הנוגעים לפעילותם ולמקורות הכספים אשר הופקדו לחשבונותיהם, מסמכים אשר לא סופקו כדבעי וכיוון שכך, בדין סירב למתן שירות והודיע על סגירת החשבונות.

    

    

   הבקשה לפני ;

3. במסגרת הליכי גילוי מסמכים, הצהיר הבנק על קיומם של מספר מסמכים אשר באשר אליהם טען כי אין לאפשר עיון בהם וזאת, הן מפאת טענות הנסבות על סודיות והן בגין חסיונם.

    

   בהמשך לטענתו זו של הבנק, הוגשה על ידו בקשה לחיסיון מסמכים- אשר גילויים נדרש על ידי התובעים - כדלקמן:

   א. העתקי כל התכתובות הפנימיות, מכל סוג, אשר מתייחסות לפעילות בחשבונות החברות ו/או לחברות ולפעילות בחשבונות התובעים ו/או התובעים , ואשר נשלחו, נתקבלו, או הוחלפו במהלך השנים 2016-2017, בין כל מי מנציגי הבנק לבין עצמם (לרבות פקידי הסניף הרלוונטי, פקידי מחלקת הציות, עובדים מכל מחלקה אחרת, יועצים ו/או כל הגורמים האחרים מטעמו). לעניין סעיף זה הובהר כי במסגרת העיון הועברו תכתובות מייל בעניין החברות ואולם, חלקן הועברו עם השחרות אשר לגבי תוכנם טוען הבנק לחיסיון. (סעיף 1.3 לדרישת העיון אשר הועברה על ידי התובעים). במאמר מוסגר אציין, כי בחלק מהמקרים טען הבנק לחסיונן של תכתובות אלו מפאת חיסיון עו"ד לקוח וחלק מן המקרים הואיל ובתכתובות שיקוף לנהלים או מדיניות הנוגעת למאבק בהלבנת הון וטרור. במסגרת הבקשה לפני, התמקדו הצדדים רק בתכתובות החסויות מהטעם האחרון ואין כל טענה הנוגעת לחשיפת המסמכים אשר מוגנים מפאת חסיון עו"ד לקוח.

    

   ב. העתקי כל הנהלים, מזכרים קבצי הנחיות, מסמכי מדיניות וכל היוצא באלו, בנוגע לאיסור הלבנת הון ו/או בנוגע לנקיטת פעולות בקשר עם חשבונות לקוחות של הבנק בגין חשש להלבנת הון, שנערכו, היו תקפים ו/או אשר הופצו בבנק במהלך השנים 2016-2017. (סעיף 1.4 לדרישת התובעים לגילוי).