ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז - לוד
|
752-09-09
06/09/2018
|
בפני השופט:
אורן שוורץ
|
- נגד - |
התובעת:
בלורי בע"מ עו"ד ד"ר יוסי שגב; עו"ד עמית אשור; עו"ד צליל וינשטיין
|
הנתבעות:
1. הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון 2. מגדל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד יעקב מ. בויאר ; עו"ד יפעת בויאר-פרנקל (בשם נתבעת 1) עו"ד דרור זמיר ;עו"ד אביתר אסף (בשם נתבעת 2)
|
פסק דין |
הרקע לתביעה
1.עניינה של התביעה שלפניי בפרויקט שאותו יזמה ובנתה התובעת ובמסגרתו אמור היה להיבנות מרכז מסחרי גדול באזור "מורשה" ביישוב רמת השרון.
התובעת החזיקה בידה שני היתרי בניה ומכוחם בנתה את הפרויקט. אולם, ביום 19.02.2002 ניתן צו הפסקה מינהלי, מכוחו הופסקו עבודות הבניה באתר.
לנוכח הצו, פנתה התובעת לערכאות משפטיות ובסופו של יום בוטל הצו.
ברם, אליבא התובעת, כתוצאה מהצו נגרמו לה נזקים עצומים, אשר הביאו לקריסתה. מכאן התביעה שלפניי, במסגרתה עתרה התובעת להשית על הנתבעות את נזקיה בסך 205,052,522 ₪, מכוחו של סעיף 238 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה- 1965 (בנוסחו לפני תיקון 116).
עיקר טענות התובעת
2.התובעת (להלן – בלורי) נוסדה לצורך הקמת מרכז מסחרי בעיר רמת השרון, בשם "מרכז עסקים מורשה" (להלן – הפרויקט). היקפו המתוכנן של הפרויקט עמד על כ – 16,753 מ"ר וכן שטח נוסף של 21,303 מ"ר מכוחה של תכנית שהופקדה. בלורי רכשה את הזכויות במקרקעי הפרויקט מאת שיא ייזום ופיתוח בע"מ (להלן – חברת שיא). הליווי הפיננסי לפרויקט ניתן על ידי הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן – הבנק).
3.הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, רמת השרון, היא הנתבעת 1 (להלן – הוועדה המקומית) הנפיקה שני היתרי בנייה בגין הפרויקט. היתר בניה ראשון הונפק לבקשת חברת שיא והיתר הבניה השני והמתוקן הונפק עבור בלורי ביום 10.07.2001. מכוחו של היתר הבניה ניתן היה לבנות 8,733 מ"ר שטח עיקרי ו – 8,020 מ"ר שטחי שירות. שטח הפרויקט כלל אפוא 16,753 מ"ר, לפי החלוקה הבאה: קומת מרתף, קומת קרקע, שתי קומות עליונות וחדרי מבואות בגג, בגובה כולל של 26.7 מטר. על פי המתוכנן, בלורי הייתה אמורה לסיים את בניית הפרויקט בחודש אוגוסט בשנת 2002.
4.בלורי החלה לשווק את הפרויקט לצדדים שלישיים והעבודות בו התנהלו במרץ.
ברם, ביום 19.02.2002 הוציאה הוועדה המקומית צו הפסקה מינהלי לפי סמכותה כקבוע בסעיף 224 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן – חוק התכנון והבניה). צו ההפסקה המינהלי הוחל על כל הפרויקט, בלא אבחנה ומבלי שניתנה לבלורי זכות השימוע. בנסיבות אלה עתרה בלורי אל בית המשפט לעניינים מקומיים בבקשה להתליית הצו המינהלי.
ביום 26.02.2002 הותלה הצו לנוכח שיקולים של מאזן הנזקים.
ביום 24.07.2002 הוחלט על ידי בית המשפט לבטל את חלקו של הצו, במובן זה שהצו נותר על חלקו העליון של המבנה – מעל גובה 15 מטר ובאשר לתוספת בניה בשטח של 132 מ"ר.