מדינת ישראל נ' פלוני

1.החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

2.עניינו של תיק זה בתקרית אלימה שהתרחשה ביום 25.8.2016 בפתח דירתו של הנאשם ובדירה פנימה בעת שהנאשם היה בביתו עם בתו, ולמקום הגיעו אשתו, חותנתו ואחותו. אין מחלוקת שהנאשם הביע התנגדות נחרצת לכניסת החותנת לדירה והיא נכנסה בכוח על אף התנגדותו. אין מחלוקת גם שהן הנאשם והן החותנת סיימו את התקרית חבולים פיזית. הנאשם ושלוש קרובותיו שהיו במקום האירוע בשעה הרלבנטית העידו במשפט ועיקרי עדויותיהם כמו גם הראיות הנוספות יובאו להלן.

הראיות

3.עיון בתמונות הנאשם שצולמו על ידי שוטר ביום האירוע (נ/1) ובתמונות שצילם הנאשם את עצמו (נ/2) מלמד על כך שהיה שרוט במספר שריטות משמעותיות בפניו ושריטות וחבלות שטחיות נוספות היו באמתו הימנית ובגב כף ידו הימנית. עיון בתמונות החותנת שצולמו על ידי המשטרה (ת/2) מעלה כי אף היא נחבלה בפניה ובידה (בין היתר נראים כתמי דם על פניה ועל חולצתה ופצע בזרת). מסמך רפואי שהוגש בעניינה של החותנת (ת/1) מלמד כי נחבלה בחבלות שטחיות באפה, בחזה ובזרועה השמאלית.

4.השכן שהזעיק את המשטרה לביתו של הנאשם, סיפר בעדותו במשטרה שהוגשה בהסכמה (ת/6), שבסביבות השעה 15:10 שמע דפיקות חזקות על הדלת שממול לדלת דירתו והסתכל דרך עינית הדלת. לדבריו, ראה אישה מבוגרת נמוכה דופקת על הדלת והדלת אינה נפתחת. אחרי כעשר דקות שמע צעקות וחזר להציץ בעינית וראה ריב שבו "אולי הסבתא מתעמתת עם בעל הבית", ואז הזמין את המשטרה. לדבריו, הטונים היו גבוהים, אך הוא לא הצליח להבין את שנאמר ולא שמע איומים. עוד סיפר שראה את האישה המבוגרת מושכת "את הנכדה". אחר כך ראה שתי נשים מבוגרות נוספות.

5.דו"ח הפעולה של השוטר שהגיע למקום התרחשות התקרית הוגש על ידי התביעה בהסכמת ההגנה (ת/4). לפי הדו"ח, השוטר שהגיע לדירה בשעה 15:39 פגש את שלוש הנשים שהוזכרו לעיל שנראו לו נסערות. החותנת דיממה מאיזור האף ומזרת ידה. לפי הדו"ח, אשתו של הנאשם סיפרה לשוטר כי הנאשם נשאר באותו יום לשמור על בתם וכיוון שלא ענה לה לטלפון זמן רב, היא עזבה את מקום העבודה והגיעה למקום. עוד לדבריה, אִמהּ מגיעה בכל יום "לסייע לה עם הילד" ולכן הגיעה גם באותו יום. היא הוסיפה וסיפרה כי היא ואמהּ דפקו זמן ממושך בדלת והזעיקו למקום גם את אחותו של הנאשם על מנת שתשכנע אותו לפתוח את הדלת. עוד סיפרה אשת הנאשם לשוטר, שכשפתח לבסוף הנאשם את הדלת הוא קילל וצרח על אמהּ שהיא לא נכנסת ותקף את האם באגרופים לפנים. לפי הדו"ח, אחותו של הנאשם סיפרה "שהבחינה באחיה תוקף באגרוף לפנים של חמותו". השוטר יצר קשר טלפוני עם הנאשם שאמר לו שהוא בדרכו לתחנת המשטרה ואחר כך אמר שהוא נוסע לבית החולים לקבל טיפול. הנאשם סיפר לשוטר כי התעורר מדפיקות בדלת וכאשר פתח את הדלת קיבל אגרוף בפנים מחמותו.

6.עיון בתכתובות הווטסאפ וה-SMS שבין הנאשם לאשתו ביום האירוע מעלה כי בשעה 9:30 לערך כתב הנאשם לאשתו כי אמהּ התקשרה אליו, קיללה וצעקה, והכל כיוון שאשתו חרדתית ומטורפת (כך כתב). אחרי שאשתו הגיבה להודעתו זו, כתב לה: "לאור הצעקות של אמא שלך וזה שהיא איימה עלי עם משטרה, היא לא תכנס לבית שלי היום. תודיעי לה שאין צורך לבוא. אני עם [שם הילדה], ואמא שלך לא תכנס לפה!" ובהמשך: "אם אמא שלך תגיע לפה, היא לא תכנס לדירה!!! חד משמעי". לאחר מכן כתב: "תעיפי את המשפחה המטורפת שלך מהחיים שלי! לא אסבול איומים!!", "תבטלי את אמא שלך כי יהיה פה אסון!!!", "הדלת נעולה למעלה והיא לא תורשה להיכנס!!!", "אני משלם פה שכר דירה ולא אף אחד אחר!", "לא יכנסו פה אנשים שמקללים", "אמא שלך לא תורשה להיכנס לפה!!! חד משמעית", "אין סיכוי שהיא תכנס לדירה שלי!!", "אמא שלך לא תיכנס לדירה הזאת לעולם!", "נאסרה הכניסה לדירה לאמא שלך שקיללה אותי ותקפה אותי מילולית עם שקרים היום בשעה 9:30 בבוקר!...", "הדלת סגורה ואטומה לאמא שלך! אני זה שמשלם פה שכר דירה ואת כל ההוצאות! אמא שלך לא תכנס לדירה!!! תודיעי לה!". להודעה אחרונה זו השיבה אשת הנאשם במילים: "אם לא תתן לסבתה של [שם הילדה] להיכנס היא תפעל בהתאם לרוחה ואני לא אחראית על מה שהיא תבחר לעשות ברגע שימנע ממנה לעזור לי לשמור על העבודה ולטפל ב[שם הילדה]", "אני לא מודיעה כלום. תודיע אתה, ותשא בתוצאות". דקות ספורות לפני השעה 11:00 שלח הנאשם לאשתו תמונה של בתם הפעוטה אוכלת וכתב לה כי היא אוכלת ונהנית איתו, והוסיף: "תפסיקי להפריע לנו עם השטויות שלך, האשמות ואיומים". כעבור מספר דקות כתב לאשתו: "תרחיקי את אמא שלך מהדלת של הדירה, כי אין סיכוי בעולם שהדלת תפתח לזרים! חד משמעית! שתזמין את כל המשטרות שבעולם" ובהמשך כתב: "אתקשר ללילך ואבטל את החוזה במקרה כזה. לאיים עלי עם משטרה?! על מה בדיוק?..." התכתובות הן ארוכות מאד ומדרדרות לכדי חילופי השמצות וגידופים (כשהנאשם הוא באופן מובהק הגורם הדומיננטי בהן). בהקשר הרלבנטי לענייננו אציין עוד הודעה ששלחה אשת הנאשם לנאשם שבה נכתב: "אמא שלי לא תתחנן, ואמא שלך לא תיכנס אם אמא שלי לא תיכנס", והודעה ששלח הנאשם שבה נכתב: "אמא שלך הארורה עשתה טעות שהקשיבה לשקרים שלך, לקנאה החולנית והחליטה לצעוק עלי שוב. תבשרי לה שאין סיכוי שתיכנס לדירה שלנו. זאת השגת גבול וניסיון פריצה מבחינתי. שרק תעיז ונראה איזה משטרה תגיע למי". מספר ההודעות שנשלחו כחלק מן התכתובת הוא עצום ורב ולא ניתן לדעת מתי נשלחו רובן. בשעה 15:15 שלח הנאשם לאשתו את ההודעה: "תסלקי את אמא שלך מהדלת של הדירה! לא אפתח את הדלת לעולם למכשפה הזאת!". בהמשך כתבה לו אשתו: "אמא שלי התעלפה עכשיו. פגעת בה, והיא מדממת המון" והוסיפה: "הכל בשביל אמא שלך שחיממה. אמא שלך שתמות אמן". על כך השיב הנאשם: "אמא שלך היא זאת שתקפה אותי פיזית ושרטה לי את הפנים ויורד לי דם" ועוד ועוד.

7.מטעם הנאשם הוגש תדפיס מתוך זכרון השיחות בטלפון שלו שממנו עולה כי ביום האירוע בשעות 9:25 ו-9:26 התקשרה אליו פעמיים "סבתה בלה" וניהלה איתו שתי שיחות – אחת בת 22 שניות ושניה בת 59 שניות (נ/5). הנאשם גם צירף סדרת תכתובות אימייל שאינני מוצא בה חשיבות רבה (בין היתר כיוון שחלקן כוללות גרסאות של הצדדים לאירועים שלא ניתן ליחס להן משקל).

8.אחותו של הנאשם העידה בעדותה הראשית כי ביום האירוע הזמינה אותה אשת הנאשם להגיע לדירה המשותפת לה ולנאשם על מנת לסייע לחותנתו של הנאשם להיכנס לדירה. הנשים עלו לדירה וצלצלו בדלת. בתחילה לא פתח הנאשם את הדלת, וכאשר פתח אותה הן לא הצליחו להיכנס כיוון שהייתה סגורה באמצעות הסוגר הפנימי. לבסוף פתחה אשת הנאשם את הדלת באמצעות מפתח שהיה ברשותה. לדברי האחות, הנאשם לא רצה שיכנסו ו"דחף עליהן את הדלת", וכשהצליחו להיכנס "הרים יד" על חותנתו – "היא קיבלה מכה בפנים וירד לה דם מהאף". לדברי האחות, גם החותנת "הגיבה והרימה יד" והיו גם צעקות. בשעת העימות החזיק הנאשם את בתו בידיו, ואשתו ואחותו לקחו אותה ממנו – לדבריה, כדי שלא תיפול ותקבל מכה. כשביקש התובע מן האחות לתאר את חלקו של הנאשם ושל החותנת בהרמת הידיים השיבה: "אני זוכרת שניסינו להיכנס לדירה, הדלת נהדפה עלינו ולא הצלחנו להיכנס. אחרי זמן מסוים הצלחנו להיכנס. כלום, הרמת יד, לא עכשיו להרוג מישהו. זה רק ממקום שכנראה לא רצה שניכנס". העדה הדגישה כי לפי הזכור לה הנאשם הוא ש"הרים יד" ראשון.