פלוני נ' ארבל מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'

לפניי תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בגין פגיעתו בתאונת עבודה.

העובדות שבבסיס בתביעה:

1. התובע יליד x.x.1959 נפגע בתאונה מיום 3.2.2014 במהלך עבודתו.

2. בעת הרלבנטית לתביעה עבד התובע אצל הנתבע כמפעיל ציוד חקלאי.

3. התובע טוען כי נפגע עת נפל מיצול של עגלת טרקטור עליו עמד במהלך עבודת ריתוך שביצע (להלן: "התאונה").

4. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בגב. הוא פנה למחרת התאונה לקבלת טיפול רפואי בקופת חולים אז התלונן על כאבי גב וכעבור יומיים אובחן כי סובל משבר בשש צלעות.

5. התובע המשיך להיות מטופל במסגרת קופת החולים ועבר טיפולי פיזיותרפיה. מאז התאונה התובע לא חזר לעבודתו.

6. מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, פרופ' דורון נורמן, קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 10% בגין התאונה, וזאת בשל הגבלה קלה בתנועות הגב.

7. התאונה הוכרה במוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לאחר שנקבעו לתובע נכויות זמניות, נקבע כי נכותו הצמיתה היא בשיעור 15%. כמו כן, הופעלה תקנה 15 בחלקה ונכותו הועלתה ל-19%.

8. בין הצדדים קיימת מחלוקת הן לגבי נסיבות התאונה והן לגבי גובה הנזק.

9. בדיון ההוכחות שהתקיים שמעתי את עדותו של התובע וכן את עדותו של מנהלו ועובד נוסף שהעידו מטעם המעביד. הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב ומכאן פסק הדין.

   נסיבות התאונה:

10. התובע תיאר בסעיף 4 לתצהירו את נסיבות התאונה באופן הבא: "הנני מצהיר כי בתאריך 3.2.2014, בהתאם להנחיית הממונים עליי, ביצעתי עבודת ריתוך כשאני עומד על ייצול של עגלת טרקטור חקלאי (להלן:"הייצול" או "העגלה"), הייצול של העגלה שימש אותי כמשטח הגבהה ו/או תחליף לסולם על מנת שאוכל לבצע את עבודת הריתוך. בעודי מבצע את עבודת הריתוך, החלקתי מהייצול של עגלת הטרקטור ונפלתי ארצה"

11. מנגד, הוגשו שני תצהירים מטעם הנתבעים ובהם הוכחש אירוע התאונה. העובד שעבד עם התובע בעת התאונה מר מורן יועץ ציין בתצהירו כי הוא עבד עם התובע ביום התאונה בהעברת מיכלים מהמשק לכפר חיטים באמצעות טרקטור שופל ומלגזה והתובע נהג בטרקטור. העד ציין כי "לא זכור לי שהתובע עסק בריתוך באותו יום ו/או עלה על ייצול עגלת הטרקטור.

    במהלך יום העבודה לא ראיתי את התובע מועד או נחבל עד לסיום יום העבודה בערך בשעה 15:30. התובע סיים עבודתו באותו יום ועזב את המשק מבלי להודיע לי או למישהו אחר על התאונה/פגיעה כלשהי שאירעה לו.

    אם היה נפגע במהלך יום עבודתו , הרי שהייתי יודע על כך , מאחר ועבדנו יחד" העד אף הוסיף כי בסוף יום העבודה הבחין בתובע ממלא דלק וגם אז לא הודיע לו על תאונה כלשהי שאירעה לו.

12. בנוסף הוגש מטעם המעביד תצהיר של מר אבשלום חביב מנהלו של התובע. הוא תיאר בתצהירו כי התובע פנה אליו למחרת התאונה וסיפר לו כי נפל יום לפני כן: "זכור לי כי לפני מספר שנים, בשנת 2014, התובע פנה אלי רק למחרת התאונה הנטענת וטען תחילה כי נפל יום לפני כן, בעת שצעד בסככה ונתקל בתלולית חול. בהמשך טען כי נפל מייצול עגלת הטרקטור"

13. אומר כבר עתה, כי לאחר ששמעתי את התובע והעדים אני מקבלת את הגרסה של התובע לגבי אירוע התאונה. אכן כטענת הנתבעת מדובר בעדות בעל דין יחידה. אך מצאתי בעדויות חיזוק לגרסת התובע ועל כן אני מחליטה לקבלה. להלן אנמק.

14. אוסיף כי גם אם לתובע היתה נטיה להאדיר את נזקיו , כטענת הנתבעת תוך הפניה לחוות הדעת של המומחה הרפואי, עדיין אין בכך כדי לפגום במהימנות עדותו ובכך שעדותו היתה עקבית וללא סתירות בכלל.

15. בניגוד לאמור בתצהיר העד מורן כי התובע כלל לא נפגע בתאונת עבודה, מנהלו של התובע אישר כי התובע התקשר אליו והודיע לו כי נפגע בתאונה. טופס בל/250 ת/1 וכן טופס דמי פגיעה ת/2 שניהם חתמים על ידי המנהל מר אבשלום. בשני הטפסים צויין כי בזמן העבודה החליק נפל לאחור ונפגע בגב. לגבי שני מסמכים אלה, מדובר בהודאת בעל דין לעצם התרחשות התאונה. המנהל אבשלום נחקר לגבי הטפסים ואישר כי מדובר בחתימתו "ולוקח אחריות על הכל" (עמוד 18 לחקירה שורות 16-32)

16. התובע סיפר בחקירתו הנגדית כי פנה לטיפול רפואי רק למחרת התאונה מכיוון "היה סוף יום ולא רציתי לנפח ממשהו, כל יום מקבלים מכות ונופלים , כל יום זה קורה וחשבתי ללכת למחרת לעבודה" בהמשך החקירה הנגדית הוא נשאל לגבי דבריו של המנהל אבשלום בתצהירו :

    "ש.אבשלום בתצהיר שלו אומר שביום המקרה לא סיפרת לו שום דבר.

    ת.סיפרתי לו אחר הצהרים באותו יום. יש תקליט, יש לו מצלמות, תוציא אותן.

    ש.האם ביום המקרה סיפרת לו מה קרה.

    ת.כן, אחר הצהרים כשהגעתי הביתה הרגשתי כאבים אדירים ואמרתי שבטוח למחרת לא אלך לעבודה.

    ש.הוא אומר שרק למחרת פנית אליו וגם אז כשפנית אליו הוא אומר שאמרת לו שהלכת בסככה ונתקלת בערימה של חול

    ת.לא נכון, דיברתי אתו באחר הצהרים או בשעה שבע שמונה, מהכאבים ואמרתי לו שלא אלך לעבודה למחרת כי יש כאבים והמצב מחמיר."

17. עדותו של התובע לגבי מסירת ההודעה נתמכת בטופס ת/2, ההודעה על פגיעה בעבודה. בעמוד 2 לטופס צויין לגבי מסירת הודעה למעביד על התאונה כי הודעה נמסרה ביום 3.2.2014 למה אבשלום חביב בעל העסק. הדברים שצויינו בטופס,שנחתם בידי המנהל מר אבשלום חביב, תומכים בדברי התובע.

18. במהלך החקירה הנגדית של אבשלום הוא שינה מגרסתו לעומת האמור בתצהיר ביחס לפניית התובע אליו. בתצהיר הוא ציין כי התובע פנה אליו רק למחרת התאונה. בניגוד לעדותו של העד מר יועץ, שהכחיש נמרצות את התרחשותה של תאונה בכלל, מר אבשלום העיד בחקירה הנגדית דברים אחרים גם ביחס לאמור בתצהיר שלו:

    "ש.חאלד אומר שהוא נפל והלך הביתה חשב שקיבל מכה שלא תשפיע עליו והתכוון לבוא למחרת לעבודה, בערב הרגיש כאבים חזקים והתקשר אליך בערב להודיע שהוא לא מגיע לעבודה למחרת. הוא התקשר בערב התאונה יכול להיות שזה קרה?

    ת.אני לא רוצה לשקר, אני לא זוכר מה היה, יכול להיות. אני לא יודע להגיד לך. יכול להיות ואני לא זוכר יכול להיות והוא התקשר יום לפני, עברו הרבה שנים ואני לא זוכר."

    ובהמשך עדותו סיפר את הדברים הבאים:

    "ש.אני מפנה אותך לסעיף 3, מה תאריך מסירת ההודעה על התאונה?

    ת.03.02.14. אמרתי לך כרגע גם שיכול להיות שהוא דיבר איתי בטלפון ואני לא זוכר.

    ש.למי נמסר לך?

    ת.אני כבר אמרתי לך שזה נמסר לי. אני לא זוכר אם בשלישי או ברביעי לפברואר מבחינתי זה לא משנה זה לא מידע חשוב.

    ש.אז אתה מסכים שהודעה נמסרה בערב?

    ת.אני לא מסכים, אני אמרתי שאני לא זוכר. אני גם לא זוכר אם הוא חזר למחרת או לא, יכול להיות שאחרי הבדיקה הוא בא אליי לחצר אני לא זוכר."

19. הנה רואים כי עדותו של אבשלום מתפתלת ולא אמינה. אם אינו זכור כטענתו בחקירה הנגדית, כיצד זה שבתצהיר טען כי התובע פנה אליו רק למחרת התאונה?

20. וביחס לנסיבות התאונה עצמן, גם בעניין זה אין לקבל את עדותו של המנהל. בעוד שבתצהיר הוא ציין כי התובע טען תחילה כי נפל בעת שהלך בסככה ונתקבל בתלולית חול. בהמשך, כך בתצהיר, טען כי נפל מהייצול של הטרקטור. גם בעניין זה עדותו של אבשלום היתה בעייתית ומתפתלת:

    "ש.יש שתי גרסאות האחת של חאלד שאומר שנפל מהיצול ונחבל בגב ויש את הגרסה שלך שאומרת שהוא הלך אחורה נתקל בתלולית ונפל, מה נכון לדעתך?

    ת.זו אותה גרסה, אני כתבתי שהוא ירד מהיצול הלך אחורה נתקל בתלולית ונפל. אחרי זה הוא אמר שהוא נפל מהטרקטור. לי זה לא משנה. לי אין עניין, שישלמו לו מיליון שקל זה לא מעניין אותי."

     

    ובמקום אחר בחקירה הנגדית הוא העיד כך:

    "ש.אתה מסכים איתי שהגרסה שאתה מודה בה, הוא עלה על יצול ירד נפל וזה לא רשום בתצהיר שלך?

    ת. זה רשום בתצהיר שלך, אני מקריא מהתצהיר שלי. אני יודע בוודאות שהוא ירד מהעגלה והלך אחורנית. הוא אמר לי בהתחלה, אם הוא עבד על העגלה סביר להניח אני מאמין לו. הוא לא אמר שהוא נפל מהעגלה, הוא אמר שירד מהיצול הלך אחורנית נתקל בתלולית ונפל. אח"כ הוא אמר שהוא נפל מהיצול. אני לא זוכר מתי הוא הוסיף שהוא נפל מהיצול. זה היה כשהוא חזר ושאלתי אותו שאלות והתעניינתי. יכול להיות למחרת כשהוא חזר אחרי הרופא. העובדים שלנו הם כמו בני משפחה."

21. הגרסה אותה ציין מר אבשלום בחקירה הנגדית, בה הוא ציין כי התובע אכן עבד על היצול אך נפילתו היתה לאחר מכן כשירד ונפל כשהלך אחורה, לגירסה זו אין זכר בתצהיר.

22. וביחס לנסיבות התאונה עצמה, התובע נשאל כיצד זה שבמסמך הרפואי הראשון, לא צויין כי נפל מטרקטור. במסמך הרפואי מיום 4.2.14 למחרת התאונה צויין כך:"נפל אתמול בזמן עבודה, לאחור, נחבל בגב " (מוצג נ/1) על כך השיב התובע כי אינו אחראי על מה שהרופא כותב וכי הוא סיפר לרופא את אשר קרה לו והרופא כתב בתמצית.(עמוד 7 לפרוטוקול שורות 5-8).

23. אני מקבלת את תשובתו של התובע בעניין זה. נכון הוא, כי קיימת חשיבות למסמך הרפואי הראשון ובו תיאור הנסיבות. יחד עם זאת, אין לצפות כי המסמך יכול פירוט מלא עם מלוא פרטי התאונה. האמור במסמך הרפואי אינו סותר את גירסת התובע אלא שנעדר ממנו כי נפל מהייצול. אין בכך כדי לפגום בגרסתו. אדגיש בהקשר זה כי מעורבות היצול בתאונה עולה גם מעדות העד מטעם הנתבעים.

24. התובע סיפר בתצהירו ובחקירה הנגדית כי ביצע עבודת ריתוך כשעמד על היצול של הטרקטור. בחקירה הנגדית הוא סיפר כי קיבל הנחיה על כך ממנהלו הנוסף, אודי/אהוד, שלא העיד בכלל. דבריו אלה של התובע נתמכו בעדותו של המנהל אבשלום שאישר כי באותה יום אכן בוצעה עבודת ריתוך בעגלת הטרקטור:

    "ש.אתה בעצם מאשר שאת עבודת הריתוך בטרקטור שממנו נפל הוא עשה את העבודה הזו?

    ת.בגדול נעשתה עבודת ריתוך, אף אחד לא דיבר איתי שצריך לעשות את העבודה הזו. לדעתי כן נעשתה עבודת ריתוך.

    ש.של אותו יום?

    ת.באותו יום נעשתה עבודת ריתוך בעגלה של הטרקטור."

25. עדותו של התובע נתמכת גם בטופס בל/250 (מוצג ת/1) שם צויין: " בזמן עבודה החלקתי ונפלתי על הגב לאחור ונחבלתי בגב" גם מיקום התאונה באותו הטופס "סככת טרקטורים" מתיישב עם עדותו של התובע שכזכור העיד כי ריתך את העגלה לטרקטור.

26. מטעם הנתבע העיד כאמור לעיל גם מר יועץ מורן. עדותו היתה נחרצת , נחרצת מדיי, באופן שפגעה במהימנותו. עדותו היתה מגמתית והיא לא עשתה עליי רושם חיובי. יועץ, לציין, הוא בנו של בעל הבית השני, מר אוהד/אודי יועץ, שותפו של מר חביב. מר יועץ העיד כאמור שלא היתה תאונה כי לא ראה תאונה ככזו. הוא אף ציין כי עבד עם התובע צמוד באותו יום כל דקה (עמוד 23 שורות שורות 17-18). עדות זו לא נראתה מהימנה ואף לא הגיונית כי היה צמוד לתובע כל דקה במשך יום שלם. מה גם שהעובדה כי היה צמוד לתובע ולא זז ממנו לא נאמר בתצהירו:

    "אני מזכיר לך שזה היה לפני חמש וחצי שנים, יכול להיות שמה שאתה זוכר זה היה יום לפני?

    ת.כן.

    ש.כל היום דקה, דקה עבדת איתו צמוד?

    ת.ביום הזה כן."

     

    במקום אחר בחקירתו העד מר יועדץ העיד כך:

    "ש.מידי פעם הוא היה עושה עבודות ריתוך ומסגרות?

    ת.אם כלי נשבר צריך לרתך אותו לסדר אותו, אני לא מבין איך זה קשור.

    ש.מידי פעם הוא היה עושה עבודות ריתוך?

    ת.כן, אם היה צריך, באותו יום הוא לא עשה עבודות ריתוך. הוא לא נפל מהעגלה גם הוא לא עלה עליה, אני עמדתי לידו עד הרגע שהוא עזב את החצר. לא זזתי ממנו ולא בקטע של לחפש אותו או משהו.

    ש.למה אמרת שהוא לא נפל מהעגלה אם לא שאלתי אותך את זה?

    ת.כי הוא לא נפל מהעגלה. לשאלת ביהמ"ש ראית את התאונה, אני משיב לא הייתה תאונה."

27. חשוב לציין כי עדותו של מר יועץ כי לא בוצעה עבודת ריתוך באותו יום סותרת את עדותו של מר אבשלום שביום התאונה אכן בוצעה עבודת ריתוך.

28. מר יועץ העיד באופן נחרץ כי זוכר בוודאות את יום התאונה אך מתשובותיו לא השתכנעתי מדוע דווקא את היום הזה הוא זוכר לעומת כל הימים שעבדו יחדיו, אם לטענתו לא היתה תאונה באותו יום(ראו לעניין זה את עדותו של מר יועץ בעמוד 26 שורות 5-16).

29. עצם העובדה כי מר יועץ לא ראה את התאונה, אינה מובילה למסקנה החד משמעית ונחרצת שלו כי התאונה לא אירעה. ובעניין זה לא צויין בכלל כי מר יועץ הוא הממונה על התובע שהתובע חייב לדווח לו. עובדה כי התובע התקשר למר אבשלום ולא לעד מר יועץ כדי לדווח על התאונה ולהודיע כי לא יגיע לעבודה. כמו כן, אזכיר פעם נוספת כי אירוע התאונה המוכחשת בלהט על ידי מר יועץ, אושרה בנוסף גם בטופס בל/250 שמר אבשלום אישר אותו. אותו טופס יש לציין, כמו גם הטופס של הודעה על פגיעה(ת/1 ו- ת/2) מהווים גם הודאת בעל דין לעצם התרחשות התאונה.

30. לסיכום בשאלת הנסיבות, אני מקבלת את עדותו של התובע וקובעת כי התובע נפגע עת נפל מהייצול של העגלה בעת שביצע עבודת ריתוך.

    האחריות לתאונה:

31. בנושא אני מקבלת את טענתו של התובע וקובעת כי התאונה אירעה עקב רשלנות של המעביד ומכאן אני קובעת כי המעביד אחראי לאירוע התאונה ולנזקי התובע בגין התאונה.

32. התובע היה מפעיל ציוד חקלאי. כפי שעולה מהעדויות מידי פעם נאלץ לעסוק גם בעבודות של ריתוך. התובע הסביר בעדותו כי הוא אינו מסגר. הוא נאלץ לעלות על הייצול ועלה וירד 20 פעם והחליק ונפל מהייצול (עמוד 9 לחקירה הנגדית של התובע שורות 3-6).

33. לגבי הסולם התובע הסביר בחקירה הנגדית כי הסולם שהיה היה סולם 4 מטר לעלות על גגות והוא לא מתאים (עמוד 9 לחקירה הנגדית שורות) הוא הסביר כי לא ביקש סולם כי הייצול הוא מדרגה(עמוד 9 לחקירה הנגדית שורות 18-19) 10-11)

34. מר אבשלום העיד בתצהירו כי בעת התאונה התובע היה עובד מנוסה שעבד שנים אצלו. הוא הסביר בתצהירו כי קיבל על בסיס קבוע הדרכות בטיחות וכי סופק לו כל הציוד הנדרש בעבודתו כרתך לרבות ציוד מגן. עוד הוסיף כי התובע הונחה להשתמש אך ורק בסולם שעמד לרשותו ולרשות על העובדים(סעיף 5 לתצהיר)

35. לעניין הסולם, טענה זו לא הוכחה כלל על ידי הנתבעים. מר אבשלום הסביר כי יש לו שני סולמות מתקפלים "שני סולמות תקניים מתקפלים שמגיעים לגובה מטר עד ארבעה מטרים. אני הצגתי קבלה שקניתי את הסולם לפני התאונה . יש צילום אצל העו"ד. במקרה יש לי תמונה של הסולם"(עמוד 16 לחקירה הנגדית שורות 20-27). אלא שלא הוצגה קבלה וגם לא הוצגה תמונה של הסולם הנטען. לא הוכח בכלל כי סופק סולם שמתאים לעבודה אותה ביצע התובע.

36. לעניין ההכשרה של התובע לעבוד בריתוך: התובע הסביר בעדותו כי הוא לא מסגר אלא מפעיל ציוד חקלאי (עמוד 9 שורות 3-4)

37. מר אבשלום נשאל בחקירה הנגדית לגבי עבודתו של התובע כמפעיל ציוד חקלאי : "זאת אומרת שהוא מפעיל את הציוד ומתפעל אותו אם יש תקלות, זו ההגדרה שהוא התקבל לעבודה" הוא כי התובע : " עשה עבודות כלליות במשק שזה חלק מהתפקיד שלו. חאלד התקבל כמפעיל ציוד חקלאי ובהמשך עשה את כל העבודות במשק, כולל עבודות ריתוך של אחזקה במשק"

38. מר אבשלום נשאל אם לתובע יש הכשרה בריתוך והשיב:

    "כן, כשאני קיבלתי את חאלד הוא אמר לי כזה דבר, אין לי שום דבר נגד חאלד אני התנהלתי איתו יותר כחבר מאשר כמעסיק, נפרדנו כידידים ואני גם לא צד לעניין במעשה. יש לי חברת ביטוח אם מגיע לו שישלמו לו כל מה שצריך. כשקיבלתי את חאלד לעבודה, נשאלתי מה הוא הועסק בגדול, כשחאלד התקבל לעבודה הוא אמר שהוא מסגר ואני לקחתי אותו מתוך מסגרייה של הגיס שלו. הוא אמר שהוא מסגר ומכונאי ומתקן ומתפעל כלים. כשהוא בא לשבוע ניסיון הוא עשה עבודות של ריתוכים."

39. לטענה הנ"ל של מר אבשלום לגבי ההכשרה של התובע כמסגר אין תימוכין והיא כאמור סותרת את טענת התובע כי אינו מסגר. לציין כי טענה זו של מר אבשלום, כי התובע הציג עצמו כבעל הכשרה בריתוך לא היה זכר בתצהיר.

40. גם הטענה של העד כי התובע עבר הדרכות בטיחות נדחית על ידי. לא הוצג אף מסמך בנושא וכאשר העד אבשלום נשאל על כך הוא השיב באופן הבא:

    "ש.אמרת שעשית תדריך בטיחות ואמצעי מיגון תציג לנו מסמך שמראה שעשית הנחיות בטיחות?

    ת.עוד פעם אני אומר, אני אמרתי גם לעו"ד בטלפון, היה לי תיק בטיחות וכל הציוד והכל. הבת שלי החליטה שהיא עושה סדר זה קיבל גשם. יש לי עדיין את הכל, אבל זה נהרס מהגשם אני מוכן להביא את זה שיראו שזה נכון. אני אומר לך יותר מזה אני קניתי את כל ציוד הבטיחות שקיים כולל סולם תקני ורתמות והכל קניתי.

    ש.למה לא סיפרת את זה בתצהיר שלך?

    ת.כי לא נשאלתי, אני מוכן לבקש מהילדים שלי שירדו ויצלמו את הערימה הזו של המסמכים"

41. מהעדויות מצטיירת תמונה לפיה לא היה פיקוח על אופן ביצוע העבודה כאשר המעביד סומך על התובע ועל ניסונו והוותק שלו בעבודה ובכך הסתפק. לא היתה הקפדה על הדרכות בטיחות. גם לא היתה הקפדה לעבודה עם כלים וציוד מתאימים.

42. התובע ביצע בעת התאונה עבודות ריתוך, עבודה לה לא הוכשר בכלל. שכן, כאמור הוא עבד בתפקיד של מפעיל ציוד חקלאי. הוא ביצע את עבודת הריתוך כשהוא עומד לבדו וללא סיוע על ייצול של הטרקטור, שהוא משטח לא יציב ואינו יכול להתאים לשמש כהגבהה מתאימה ובטוחה, בייחוד כאשר העבודה שביצע היתה עבודה של ריתוך. מדובר בעבודה שיוצרת סיכון מוגבר שעל המעביד לתת את הדעת לגביו הן בפיקוח לגבי אופן ביצוע העבודה , הן בהדרכה נכונה והן באספקת כלים מתאימים לביצוע העבודה.

43. למרות הסיכון בעבודה בתנאים כאמור, לא השתכנעתי כי המעביד עשה את המוטל עליו כמעביד סביר כדי למנוע את התרחשות התאונה. לא בפיקוח מתאים על אופן ביצוע העבודה, לא בהדרכה לגבי אופן ביצוע העבודה, ולא באספקת כלים מתאימים לעבודה ולא באספקת סביבת עבודה בטוחה או סיוע מעובד נוסף בעת ביצוע העבודה.

44. על כן, אני קובעת כי המעביד נהג ברשלנות שכן הוא הפר את חובת הזהירות כלפי התובע והפרה זו של חובת הזהירות גרמה לתאונה. מכאן מסקנתי כי המעביד נושא באחריות לאירוע התאונה ולנזקי התובע בגינה.

    אשם תורם:

45. בנסיבות התאונה כפי שהוכחו, לא השתכנעתי כי יש מקום להטיל על התובע אשם תורם. נכון הוא כי גם עובד יכול שיהיה אחראי להתנהלותו. אך בנסיבות המקרה דנן, אני סבורה כי בבחינת האשם התורם, וההלכה לפיה יש לדקדק עם המעביד ולא העובד בקביעת האשם התורם, אין מקום להטיל אם תורם על התובע.

46. אפנה בהקשר זה לפסק דין שניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, בו נקבע כי אין מקום להטיל על התובע אשם תורם בגין תאונת עבודה שאירעה לו. ראו את 31469-03-20 פלוני נגד מגדלי קירור שרון (1985) (ניתן ביום 25.5.20) כבוד ההרכב סקר את ההלכות והמבחנים להטלת אשם תורם בתאונות עבודה תוך שהוא מזכיר כי אין להקפיד עם העבדים בכל הנוגע לאשם התורם:

    "אמנם בפסיקה נקבע לא אחת כי גם עובדים חייבים לקחת אחריות על התנהלותם, לא להסתכן מרצון ולהישמר במהלך עבודתם במיוחד שעה שעסקינן במכשירים מסוכנים ובעובדים בוגרים. עם זאת, ההלכה הפסוקה הינה כי אין להקפיד עם העובדים בכל הנוגע לקביעה בדבר אשם תורם ובמיוחד שעה שהעובדים עושים מאמץ על מנת להשלים את המשימות שהוטלו עליהם לשביעות רצון המעבידים. נפסק כי הכלל המנחה בפסיקה הוא כי "במקרה בו מדובר בתאונת עבודה במסגרתה נפגע עובד, לא בנקל יוטל אשם תורם על העובד, אלא במקרים בהם אשמו לקרות התאונה בולט וברור" (ע"א 1815/09 סופריור כבלים בע"מ נ' אלבז [פורסם בנבו] (27.12.2010); ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66 (2004)), ובע"א 4446/06 רוברט וולטון נ' המרכז הבהאי העולמי - חיפה [פורסם בנבו] (23.12.2009), נפסק כך:

    "נקודת המוצא לדיוננו היא כי על המעביד להנהיג שיטת עבודה בטוחה, להדריך ולפקח על אופן העבודה של עובדיו ולהזהירם מפני הסכנות הכרוכות בעבודתם. דברים אלו נכונים מקל וחומר מקום בו העובד אינו מנוסה בעבודה מסוג זה שנתבקש לבצע (ראו: ע"א 214/58 קירילין נגד סברנסקי, פ"ד יב(2) 1727 (1958); ע"א 284/64 בית חרושת "אלבר" בע"מ נגד גולדמן, פ"ד יט(1) 371 (1965); ע"א 707/79 וינר את טיקו נגד אמסלם, פ"ד לה(2) 209 (1980); ע"א 662/89 מדינת ישראל נ' קרבון, פ"ד מ"ה (2) 593 (1991)). עוד יש להניח כי התנאים שבהם מועסק העובד אינם מאפשרים לו תמיד לעמוד על הסיכונים ב"זמן אמת" והוא עשוי למצוא את עצמו פועל תוך סיכון עצמי, שעליו לא חשב די הצורך בלהט עבודתו. כן יש להניח כי העובד עשוי גם לטעות. על דברים ברוח זו עמד השופט ח' אריאל בע"א 477/85, בוארון נ' עירית נתניה, פ"ד מב(1) 415 (1988), בעמ' 425: "עד שאנו באים לקבוע אשם תורם מצד העובד הנפגע ולכרסם כתוצאה מכך בפיצוי המגיע לו עקב הפגיעה שנפגע בגין אחריותו ורשלנותו של המעביד למענו עבד ובשרותו זה נפגע - עלינו לקחת בחשבון שהעובד עלול בלהט עבודתו גם לטעות, אולם אין לראות בכך בהכרח רשלנות תורמת". דעה דומה הביע גם השופט מ' לנדוי ב-ע"א 5/65, המוסד לביטוח לאומי נגד שרותי נמל מאוחדים בע"מ, פ"ד י"ט (3) 205 (1965): "עובד העושה עבודה מסוכנת למען מעבידו אינו נותן את דעתו תמיד רק על בטחונו האישי שלו. אין זו ממידת הסבירות לדרוש ממנו שינהג כן, ולבוא אליו בטענה שאילו עשה הכל כדי להישמר לנפשו, היתה הסכנה חדלה להיות סכנה. בודאי עליו להזהר בעבודתו. אבל יש להכיר בכך שדוקא אצל העובד הטוב קיים רצון לעשות את מלאכתו היטב, ולשם כך הוא מוכן אפילו לקבל על עצמו סיכוני גוף. ועוד הכירו בתי-המשפט בכך שכרגיל העובד אינו עושה את עבודתו בתנאים המאפשרים לו לשקול בישוב הדעת את הסיכונים לעומת הצורך לעשות את המלאכה, כדרך שאנו עושים לאחר מעשה באוירה השקטה של אולם המשפטים ..." (שם, בעמ' 212-211)."

     

47. התובע בענייננו הסביר בעדותו כי אין לו הכשרה לעבודה כמסגר. הוא ביצע עבודות ריתוך שהוא התבקש לעשות תוך כדי עמידה על יצול של הטרקטור. לגבי נחיצות עבודת הריתוך שביצע הוא הסביר בעדותו כך:

    "ש.מורן שהיה כאן וגם אבשלום אומרים שלא התבקשת לבצע עבודת ריתוך. הם אומרים שאינך אומר את האמת שאף אחד לא אמר לך לעשות ריתוך. מה אתה אומר ?

    ת.אמרתי להם יותר מכמה פעמים על העגלה שאני הולך לעבוד אתה ויקרה לי אסון אם לא ארתך חזית לעגלה שהמיכלים של הפרי הדר שוכבים עליו ללא כבלים, שי קרה לי אסון בלי זה."

48. הוא הסביר בעדותו כי הסולם שהיה במקום לא התאים לעבודה שכן היה בגובה 4 מטר. על עבודת התובע לא היה פיקוח כלשהו מצד מעבידו.

49. בנסיבות אירוע התאונה , ובהתחשב בפסיקה שציטטתי לעיל, אני קובעת כי אין מקום להטיל על התובע אשם תורם.

    גובה הנזק:

50. כתוצאה מהתאונה נחבל התובע בגבו וכן נגרמו לו שברים בשש צלעות. המומחה פרופ' דורון נורמן קבע בחוות דעתו כי לתובע נותרה נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המותני.

51. המומחה התיחס לבדיקת CT שעבר התובע בשנת 2014 ובשנת 2016 וקבע כי מדובר בשינויים ניווניים ולא בממצאים טראמוטיים. הוא הסביר כי בדיקת מיפי עצם, שמסייעת לקבוע אם הממצא הוא טראומטי, הצביעה על קליטה מוגברת במספר צלעות ללא ממצאים נוספים בשלד. על כן, המומחה קבע כי הטראומה בתאונה היא לשש הצלעות והיא בהחלט טראומטית כלשונו שכן מדובר בשש צלעות.

52. ביחס לגב, המומחה הסביר כי הממצאים בגב אינם טראומטיים. יחד עם זאת הוא מציין כי יתכן והשברים בצלעות מסבירים את הכאב. עוד הוסיף המומחה כי בדיקת EMG העלתה ממצאים שיש בהם עדות, אם כי דלה מאוד, כלשון המומחה, לפגיעה עצבית. לסיכום, המומחה קובע כי מאחר ולא מצא אצל התובע תלונות על כאבי גב טרם התאונה, הוא יחס את הנכות בשיעור 10% לאירוע התאונה.

53. המומחה לא נחקר על ידי הצדדים. על כן, לא ראיתי שיש מקום לסטות מהאמור בחוות דעתו והממצאים שבה.

54. לאחר התאונה נזקק התובע לסדרת טיפולים ובדיקות במסגרת קופת החולים. הוא גם עבר טיפולי פיזיוטרפיה.

55. לאחר התאונה הוכרו לתובע כחודש אי כושר במל"ל. לאחר מכן נקבעה לו נכות זמנית בשיעור 40% -20% עד יום 31.10.2014. לאחר תקופה זו הוכר כנכה נזקק בשיעור 100% למשך כל שנת 2015. ביום 1.1.2016 נקבע נכותו הצמיתה כנכות בשיעור 10% וכן הופעלה תקנה 15 בחלקה והנכות הועלתה ל- 15%. התובע הגיש תביעה להחמרת מצב ונקבע כי החל מיום 1.1.2017 נכותו היא בשיעור 15% והופעלה תקנה 15 בחלקה והנכות הועלתה ל- 19%.

56. שכרו של התובע עובר לתאונה עמד על 11,213 ₪. לאחר התאונה הוא לא שב בכלל לעבודתו או לכל עבודה אחרת.

57. לציין כי התובע סובל ממחלות שאינן קשורות לתאונה. כפי שעולה מחקירתו הנגדית הוא סובל מסכרת ומטופל באינסולין. כמו כן, סובל מבעית דום נשימה ויתר לחץ דם, ליקוי בשמיעה, בעיה בכתף אבנים בכליה ובמרה, בגין כל אלה נקבעו לו נכויות בענף נכות כללית בביטוח הלאומי.

58. נכות בשיעור 10% אינה אמורה להשפיע באופן מוחלט על תפקודו של התובע ולמנוע חזרה מוחלטת לעבודה. יחד עם זאת, עד לתאונה עבד ברצף במשך שנים אצל המעביד. לאחר התאונה לא חזר לעבודתו (ראו מכתבי המעביד שצורפו לתצהיר התובע).

59. גילו של התובע כיום , בן 61 וחמישה חודשים כיום. במכלול בעיותיו הרפואיות, ובשים לב לנכותו האורטופדית שנותרה בגין התאונה, והעובדה שמדובר בעובד כפיים שאינו עובד כיום בכלל, יש לקבוע כי נכותו של הרפואית זהה לנכותו התפקודית ויש לחשב על בסיסה את הפסדי בשכר לעתיד.

60. התובע ערך את חישוב הפסד השכר לעתיד לעוד 156 חודשים. לא הצלחתי להבין מה הבסיס לתקופה זו. מנגד הנתבעת בסיכומיה כי יש לפסוק לתובע פיצוי לעתיד באופן גלובלי על בסיס 5% נכות תפקודית.

61. מדובר בתובע עובד כפיים ושכיר. בנסיבות אלה, יש לערוך את חישוב הפסד השכר לעתיד עד גיל הפרישה, 67, דהינו בעוד 5 שנים ושבעה חודשים מהיום (67 חודשים).

62. על כן, הפסדי השכר לעתיד הם אלה:

    10% X 11,213 ₪ X 61 (מ"ה- ל- 67 חודשים) ובסה"כ ההפסד הוא 68,400 ₪ .

63. לגבי הפסד השכר בעבר: התובע עבד ברצף לתאונה עד שנפגע ולא שב לעבודה בכלל. לאחר התאונה הוא סבל מששה שברים בצלעות. המל"ל הכיר באי כושר למשך כחודש בלבד ולאחר מכן נקבעו לו נכויות זמניות. בהמשך הוכר כנכה נזקק למשך כל שנת 2015. הדברים מובאים לתיאור מצבו של התובע כאשר חומר המל"ל משמש כראיה בתיק אך אין בקביעת המל"ל כדי לחייב לעניין זה באופן מוחלט וכלשונה.

64. התובע תיאר בתצהירו את הטיפולים והמעקבים הרפואיים שהיה בהם בשנת 2014 ו- 2015. בשים לב לכל אלה ובשים לב שסבל מפגיעה ממשית לאחר התאונה וגם משברים מרובים בצלעות, אני קובעת כי התובע היה באי כושר מוחלט וחוסר יכולת לעבוד לתקופה של שנה לאחר התאונה. התובע זכאי להפסדי שכר באופן מלא למשך שנה לאחר התאונה, דהינו עד פברואר 2015 בסך של 134,556 ₪ (12 חודשים X 11,213 ₪) -לא הוספתי ריבית לחישוב שכן התובע בסיכומיו לא דרש זאת)

65. לאחר התקופה הנ"ל, מפברואר 2015 ועד היום, תקופה של 5 שנים וחמישה חודשים, אני קובעת את הפיצוי לעבר באופן גלובלי בסך של 50,000 ₪. כאמור אין הצדקה לחוסר עבודה מוחלט שעה שמדובר בנכות בשיעור 10% בלבד. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מקיומה של הנכות ולהשפעה, החלקית, להפסדי השכר בעבד. לא ניתן לערוך חישוב מדויק לגבי הפסדי העבר בתקופה זו ועל כן הדרך הנכונה היא פיצוי על דרך האודמנה, כאמור לעיל.

66. סה"כ הפסדי השכר והעתיד מסתכמים בסך של 252,956 ₪. כפועל יוצא, הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים עומדים על 12.5.%: 31,619 ₪.

67. כאב וסבל: בשים לב לאופיה של הפגיעה , שבר בשש צלעות , הרי שהתובע סבל באופן ממשי לאחר התאונה והדבר הסב לו כאב רב כפי שניתן להיווכח אף מהמסמכים הרפואיים שלאחר התאונה. בשים לכך, ולקיומה של נכות בשיעור 10% בגין התאונה, אני קובעת כי הפיצוי בראש נזק זה יעמוד על 50,000 ₪.

68. עזרה מהזולת: בגין עזרה מוגברת מבני משפחה, בייחוד בשים לב לאופיה של הפגיעה לאחר התאונה , אני פוסקת סך של 18,000 ₪. אין מקום לפסוק פיצוי בגין העתיד, שעה שמדובר בנכות רפואית בשיעור 10% וגם בשים לב למכלול בעיותיו הרפואיות שאינן קשורות לתאונה.

69. הוצאות: מדובר בתאונת עבודה, וכל ההוצאות הרפואיות לרבות נסיעות לטיפולים רפואיים מכוסים על ידי המל"ל. לא צורפו על ידי התובע לתצהירו קבלות כלשהן. למרות האמור, נכונה אני להניח כי אדם לא שומר את כל הקבלות בגין נסיעות והוצאות ששילם. אני פוסקת פיצוי בסך של 1,500 ₪.

70. סה"כ נזקי התובע:

    הפסד שכר בעתיד68,400 ₪

    הפסד שכר בעבר184,556 ₪

    פנסיה ותנאים סוציאלים 31,619 ₪

    כאב וסבל50,000 ₪

    עזרת צד ג'18,000 ₪

    הוצאות 1,500 ₪

    סה"כ354,075 ₪

     

    ניכוי המל"ל: יש לנכות תשלומים שהתובע קיבל בגין נכות מעבודה וחלק יחסי מנכות כללית. הנתבעים ציינו בסיכומיהם כי יש לנכות סכום של 214,581 ₪. התובע בסיכומיו ציין כי יש לנכות 215,810 ₪. מדובר בהבדל מזערי והצדדים לא הסבירו בסיכומיהם כיצד ביצעו את החישוב על מנת לעמוד על ההבדלים בחישוב. מכאן ובייחוד לאור ההבדל הקטן בין החישובים, אני קובעת כי יש לנכות סכום של 215,200 ₪ המהווה את הממוצע בין שני החישובים.

    סה"כ הפיצוי לו זכאי התובע לאחר ניכוי המל"ל עומד על 138,975 ₪

71. הערה לפני סיום: התביעה הוגשה נגד מעבידו הישיר של התובע(נתבע 2) ונגד ארבל מושב עובדים, שם עבד התובע בעת התאונה (נתבע 1) . נתבעת מס' 3 הינה חברת הביטוח שביטחה את הנתבעים. שני הצדדים לא טענו דבר לגבי חלוקת האחריות בין הנתבעים והיצוג של כל הנתבעים היה יצוג משותף. בנסיבות אלה החיוב של כל הנתבעים יהיה ביחד ולחוד.

72. סיכום: אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 138,975 ₪. לסכום הפיצוי יש להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ לצידו. כמו כן, על הנתבעים לשלם לתובע את אגרת המשפט ששילם עם פתיחת ההליך וכן את חלקו בשכ"ט פרופ' דורון נורמן-לפי קבלות שיוצגו כאשר הסכום ישולם לפי ערכו כיום בצירוף ריבית והצמדה כחוק ממועד התשלום ועד היום.

    התשלומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

     

     

     

     

     

     

    ניתן היום, ו' אב תש"פ, 27 יולי 2020, בהעדר הצדדים.