פר"ק 759-03 רו"ח ד"ר רענן קופ נ' יום ליום הוצאה לאור 1992 בע"מ ואח'

בקשה לאשר לנאמן על הסדר נושים לגבות את יתרת שכרו מתוך חלקם של הנושים הבלתי מובטחים על פי ההסדר.

1.בהסדר הנושים מיום 16.11.03 (להלן: "ההסדר") נקבע כי לאחר הזרמת כספים על ידי חברת מתי נכסים ובנין בע"מ (להלן: "המשקיעה"), למשיבות 1-2, החברות שבהליכי הסדר נושים (להלן: "החברות"), הן תשלמנה את מלוא חובות הנושים בדין קדימה, ואת מלוא החובות לעובדי החברה בדין קדימה. לעומת זאת, הנושים הבלתי מובטחים יקבלו רק חלק קטן מחובם, מתוך 50% מרווחי החברות, במהלך 10 שנים ממועד אישור ההסדר. עם זאת, נקבע כי אם במשך 5 שנים ממועד אישור ההסדר, לא ישולם לנושים סך של 75,000 ₪, הדבר יהווה עילה לפירוק החברות; ואם במהלך 10 השנים לא ישולם לנושים סכום של 125,000 ₪, הדבר יהווה גם כן עילה לפירוק החברות.

2.ואכן, החובות לעובדים בדין קדימה בסך של 1,016,000 ₪ שולמו בסמוך לאישור ההסדר; סך של 332,000 ₪ שהיווה כ-9% מסך החובות כלפי הנושים הרגילים, שולם להם כעבור שנה מיום אישור ההסדר; ובשלוש השנים שלאחר אישור ההסדר, קיבלו הנושים בדין קדימה (שאינם עובדים) את חובם בסך של 1,900,000 ₪. כמו כן, בשנת 2008, בחלוף 5 שנים להסדר, הועבר לטובת הנושים מהחברות, סכום של 75,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה, ובשנת 2013, בחלוף 10 שנים ממועד ההסדר הועבר סכום נוסף של 125,000 ₪ לטובת הנושים, סכום שהגיע בתוספת הפרשי הצמדה לכדי 156,000 ₪.

3.שכר הטרחה שאושר לנאמן עומד על סך של 194,065 ₪ ועד היום הוא גבה רק סך של 83,544 ₪ מתוך הכספים שיועדו לנושים הרגילים. הסכום שנותר לתשלום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עומד על 135,119 ₪, וגם אותם מבקש הנאמן לגבות מתוך הכספים המיועדים לנושים הרגילים. בנוסף מבקש הנאמן שכר נוסף בשיעור של 6%. אין מחלוקת כי לא נקבע בהסדר מי יישא בשכר הנאמן.

4.מדרך הטבע, כל צד טען כי על הצד השני לשאת בשכר הנאמן. הנושים טענו כי על המשקיעה לשאת בשכר, ואילו המשקיעה טענה כי על הנושים לשאת בו, עמדה שתמך בה הכנ"ר. בקליפת האגוז, טענת הנושים היא, כי במסגרת ההסכם, הובטח להם סכום מינימאלי, אותו אף קבע בית המשפט במסגרת החלטתו שבה אישר את ההסדר. לעומתם, טוענת המשקיעה שהיא עמדה בהתחייבויותיה על פי ההסדר, ואין מקום לחייבה לשלם סכומים נוספים שלא בא זכרם בהסדר.

עם זאת, סיעת ש"ס בהסתדרות, הסכימה לשאת בתשלום בסך של 50,000 ₪ בצירוף מע"מ ולו לפנים משורת הדין.

5.למרות שתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981 (להלן: "התקנות"), אינן מתייחסות במפורש לשכר נאמן בהליך הבראה, הסדר או הקפאה, הן כוללות אותו במשתמע (ורדה אלשיך, גדעון אורבך, הקפאת הליכים, הלכה למעשה (מהדורה שנייה, 2010) בעמ' 733). על פי התקנות, קיימים שלושה מסלולים לפסיקת שכר לבעל התפקיד: שכר ניהול לפי תקנה 7 לתקנות; שכר מימוש לפי תקנה 8; או שכר חלוקה לפי תקנה 8א. סטיית בית המשפט מהקבוע בתקנות, נעשית כחריג לכלל לפי תקנה 13 לתקנות, מקום בו הושקע מאמץ מיוחד של בעל התפקיד או כאשר השכר הקבוע בכל אחד משלושת הנתיבים אינו נותן ביטוי הולם לשכר המגיע לבעל התפקיד (וראו: פש"ר (מחוזי ת"א) 3000/08 איתן ארז, עו"ד הנאמן בפשיטת רגל של אלי רייפמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.02.14); פש"ר (מחוזי י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 11.5.14)).

6.בהתאם לאמור, לא ראיתי מקום לפסוק לנאמן תוספת של 6% על שכרו. בקשה זו לא נומקה כדבעי על ידי הנאמן, לא בבקשתו המקורית ולא בבקשות שהגיש לאחר מכן. מנגד נראה על פניו, כי הנאמן זכאי למלוא שכר טרחתו. כן נראה כי אין מקום שהמשקיעה תישא בתשלום שכר הנאמן. העובדה שבהסדר נקבע שהנושים יקבלו סכומים שונים אינה משנה ממסקנה זו.

7.עיון בתקנות מלמד כי בשניים מתוך שלושת מסלולי פסיקת שכר הטרחה, נקבע כי השכר ישולם מתוך "התקבולים". בתקנה 7 נאמר כי שכר הניהול ישולם באחוזים מ"תקבולי ההכנסה שנתקבלו", ובתקנה 8 נקבע כי השכר ישולם מתוך "תקבולי המימוש". במסלול השלישי, הקבוע בתקנה 8א נקבע כי השכר ישולם "מתוך סך כל הנשייה" שחולקה בפועל. ללמדך אפוא, כי שכר בעל התפקיד משולם בכל מקרה, לפי כל אחד משלושת המסלולים, לפי הכספים שנתקבלו בפועל בהליך.