א. ההליך
1.במועדים הרלבנטיים לעניין שלפני, התובעת הפעילה את "חוג הידידים" בפקולטה למדעי המחשב אצל הנתבע. בתביעתה טוענת התובעת, כי הנתבע הפר את התחייבויותיו כלפיה, ועל כן, בתביעתה, עותרת התובעת לשורה של סעדים, ואלה הם:
(א) אכיפת חוזה מתאריך 1.11.2007, שלטענת התובעת נכרת בין הצדדים, גם אם לא נחתם, וחיוב הנתבע להמשיך לקיים חיובים שונים מכוח הסכמות בין הצדדים.
(ב)פיצוי בגין ביטול חוזה באופן חד צדדי:
(1)פיצוי בסך 315,000 ₪, עבור תשלום חודשי שהתובעת טוענת כי הייתה זכאית לקבל החל מחודש נובמבר 2007 ועד לתאריך 13.1.2009 (שלטענת התובעת נקבע כמועד מוסכם לסיום ההתקשרות).
(2)פיצויי בסך 400,000 ₪ בגין הכנסות שהתובעת הייתה זכאית לקבל, בשיעור מסוים, מתקבולי חיוג הידידים עד לתאריך 13.1.2009.
(ג)מתן חשבונות על הכנסות והוצאות חוג הידידים במשך כל תקופת ההתקשרות, עד הגשת כתב התביעה, ולמשך שלוש שנים שלאחר מכן.
(ד) פיצוי בגין פגיעה במוניטין שלטענת התובעת נגרם לה, עקב הפסקת ההתקשרות עמה.
(ה) פיצוי בגין נזק שנגרם לתובעת בעקבות הפרת החוזה עמה.
(ו) סעד הצהרתי, למניעת שימוש ו/או ניצול של ידע, מסמכים ופעילויות שונות הקשורות אל התובעת שהינן קניינה של התובעת למשך תקופה של 10 שנים.
2.כיוון שהתובעת עותרת, בין היתר, לסעד של מתן חשבונות, מצאתי מקום לפצל את הדיון, באופן שבשלב הראשון תתברר זכאות התובעת לקבל חשבונות מאת הנתבעת. בעניין זה אציין, שהנתבעת אינה כופרת בזכותה של התובעת לקבל חשבונות, ועיקר המחלוקות בין הצדדים הן בנוגע לאורך התקופה, ביחס אליה זכאית התובעת לקבל חשבונות וכן ביחס להיקף החשבונות שיש לגלותם.
ב. הרקע העובדתי
3.תחילתה של ההתקשרות בין הצדדים בחוזה כתוב, שנכרת בתאריך 3.6.2001, אשר להלן ייקרא "החוזה הראשון". בחוזה זה קיבלה התובעת על עצמה להקים את חוג ידידי הפקולטה למדעי המחשב (דמתקרא בלעז': Industrial Affiliates Program, ובראשי תיבות – IAP). נקבע בחוזה, כי תקופת ההתקשרות תהיה עד לחודש ספטמבר 2004, וכי "במקרים חריגים" יהיה כל צד רשאי להודיע על סיום החוזה בהודעה של לפחות שלושה חודשים מראש. בכל הנוגע לתגמול שהתובעת תהיה זכאית לו, נקבע בסעיף 5 לחוזה:
"5.התשלום בעבור השירותים המסופקים על ידי חברת Hi Capital לפקולטה למדעי המחשב בטכניון יהיה בשיטת תגמול כדלקמן:
5.1תשלום חדשי קבוע בסך 1,600 $, בכפוף לאמור בסעיף 5.4. תשלומים אלה יוחזרו לפקולטה אם הסכומים שישולמו לפי סעיפים 5.2 - 5.3 להלן יהיו גדולים מ- K150 $ בשנה. במקרה זה, יוחזרו התשלומים כך שהסכום הנשאר בידי חברת Hi Capital לא יהיה קטן מ- K150$.
5.2בנוסף לאמור בסעיף 5.1, מתוך ההכנסה נקייה* שייכנסו בגין שנת הפעילות הראשונה, אשר תסתיים ב 30.9.02, תשלם הפקולטה:
30%מההכנסה נקייה* עד K200 של החוג.
25%מההכנסה נקייה* מעל K200 של החוג.
5.3בנוסף לאמור בסעיף 5.1, בשנות הפעילות הבאות, אשר תחלנה ב 1.10.02, תשלם הפקולטה:
15% מההכנסה נקייה* של החוג.
5.4תשלומים בסעיפים 5.1 - 5.3 ישולמו רק מההכנסה נקייה של החוג לכשתיווצר. אם ההכנסה נקייה תהיה נמוכה מהתשלום המחושב לפי סעיפים אלו ישולם רק אותו חלק המכוסה על ידי ההכנסה נקייה. התשלום בגין סעיף 5.1 כפוף לסעיף 5.4, יבוצע כנגד חשבונית מס בסוף כל חודש בעבור החודש שקדם לו. חישוב ההכנסה נקייה לצורך תשלום זה יעשה עד ה- 20 לכל חודש.
התשלומים בגין סעיפים 5.2 - 5.3, כפוף לסעיף 5.4, יבוצעו כנגד חשבונית מס בסוף כל רבעון, בהתאם להכנסה נקייה בגין אותו רבעון. בתום כל שנת פעילות תיערך התחשבנות בנוגע לתשלומים המגיעים ל- Hi-Capital בגין אותה שנת פעילות. התשלום על פי סעיפים 5.1 - 5.3 ישולם תוך שוטף + 30 יום מהגשת החשבונית.
5.6על כל התשלומים על פי סעיף זה (5) יש להוסיף מע"מ כחוק.
* הכנסה נקייה = הכנסות** - הוצאות***
**הכנסות = דמי החבר, תרומות וכיוצ"ב וכל תקבול אחר בקשר עם פעילות החוג - בכל שנת פעילות (שנה אקדמית).
***הוצאות = כמפורט בסעיף 7 ללא התשלומים לחברת Hi-Capital כמצוין בסעיפים 5.2 - 5.3 לעיל, אשר לא יחשבו כהוצאות לצורך חישוב הכנסה נקייה.
התשלום מבוסס על השקעה של יום עבודה אחד בשבוע של מר זוהר מימון מחברת Hi-Capital, החל מ- 1.6.02. במידה ותהיה מכך חריגה - % התשלום מההכנסה נקייה יישקל מחדש, בהתאם לשיעור התוספת בהשקעה."
(ההדגשה במקור – י"כ)
בסעיף 7 לחוזה (הנזכר בסעיף 5.6) הוגדר ונקבע:
"להוצאות יחשבו: תקורה מוסדית טכניונית שלא תעלה על 15% מהכנסות החוג, תשלומים לחברת Hi-Capital לפי סעיף 5.1 לעיל, וכל הוצאה אחרת כנגד חשבוניות, כגון: הפקות, שליחויות, הדפסות, תרגומים, בנית אתר אינטרנט, אירועים, הוצאות נסיעה (לפי תעריף חשב) וכיוצא בזה. ניצול משאבים טכניוניים פנימיים, כגון, טלפונים, דואר, פקס, צילומים שירותי מזכירות וכד', הנעשים בפקולטה למדעי המחשב לא יחשבו להוצאות. ההוצאות יהיו בפיקוח Hi-Capital ויאושרו על ידי הפקולטה מראש, הן יוגשו באמצעות Hi-Capital ויפרעו על ידי הפקולטה במועדם. הפקולטה תדווח ל- Hi-Capital מידי חודש על כל ההכנסות שהתקבלו אצלה, מכל מין שהוא מחברי החוג. ל- Hi-Capital תהיה הזכות לעיין בדו"חות הכספיים של חוג הידידים."
4.בתאריך 29.8.2004 הסכימו הצדדים להאריך את תוקפו של החוזה הראשון (וראו מסמך מס' 10 בכרך נספחים א'), וזאת עד לתאריך 30.9.2005.
5.בתאריך 9.10.2005 הצדדים לא הסתפקו בהארכת תוקפו של החוזה הראשון, אלא כרתו ביניהם חוזה חדש, אשר ייקרא להלן – "החוזה השני". תקופת ההתקשרות לפי החוזה השני נקבעה עד לתאריך 30.9.2007, וכן נקבעו הסדרים חדשים בנוגע לתגמול הכספי לתובעת, הסדרים שנקבעו בסעיף 3 לחוזה השני, כדלקמן:
"3.התשלום בעבור השירותים המסופקים על ידי חברת Hi Capital לפקולטה למדעי המחשב בטכניון יהיה בשיטת תגמול כדלקמן:
3.1תשלום חדשי קבוע בסך 1,600 $.
3.2 בנוסף לאמור בסעיף 3.1, ישולם 15% מההכנסה נקייה* של החוג. תשלומים אלה ישולמו בכפוף לסעיפים 3.5 - 3.3 להלן:
3.3תשלומים בסעיפים 3.2 - 3.1 ישולמו רק מההכנסה נקייה של החוג לכשתיווצר. אם ההכנסה נקייה תהיה נמוכה מהתשלום המחושב לפי סעיפים אלו ישולם רק אותו חלק המכוסה על ידי ההכנסה נקייה. התשלום החודשי הקבוע יבוצע כנגד חשבונית מס בסוף כל חודש בעבור החודש הקודם לו. חישוב ההכנסה נקייה** לצורך תשלום זה יעשה עד ה- 20 לכל חודש.
3.4התשלום הניתן כאחוז מהכנסה נקייה, יבוצע כנגד חשבונית מס בסוף כל רבעון, בהתאם להכנסה נקיה בגין אותו רבעון. בתום כל שנת פעילות תיערך התחשבנות בנוגע לתשלומים המגיעים ל- Hi-Capital בגין אותה שנת פעילות. התשלומים ישולמו תוך שוטף + 60 יום מהגשת החשבונית.
3.5על כל התשלומים על פי סעיף זה (3) יש להוסיף מע"מ כחוק.
* הכנסה נקייה = הכנסות** - הוצאות***
**הכנסות = דמי החבר, תרומות וכיוצ"ב וכל תקבול אחר בקשר עם פעילות החוג - בכל שנת פעילות (שנה אקדמית).
***הוצאות = כמפורט בסעיף 5 ללא התשלומים לחברת Hi-Capital כמצוין בסעיפים 3.2, אשר לא יחשבו כהוצאות לצורך חישוב הכנסה נקייה.
התשלום מבוסס על השקעה של יום עבודה אחד בשבוע של מר זוהר מימון מחברת Hi-Capital, החל מ- 1.6.02. במידה ותהיה מכך חריגה - % התשלום מההכנסה נקייה יישקל מחדש, בהתאם לשיעור התוספת בהשקעה."
(ההדגשה במקור – י"כ)
בסעיף 5 לחוזה השני (הנזכר בסעיף 3.5), נקבע כדלקמן:
"להוצאות יחשבו: תקורה מוסדית טכניונית כמקובל במוסד הטכניון, תשלומים לחברת Hi-Capital לפי סעיף 3.1 לעיל, וכל הוצאה אחרת כנגד חשבוניות, כגון: הפקות, שליחויות, הדפסות, תרגומים, בנית אתר אינטרנט, אירועים, הוצאות נסיעה (לפי תעריף חשב) וכיוצא בזה. ניצול משאבים טכניוניים פנימיים, כגון, טלפונים, דואר, פקס, צילומים שירותי מזכירות וכד, הנעשים בפקולטה למדעי המחשב לא יחשבו להוצאות. ההוצאות יהיו בפיקוח Hi-Capital ויאושרו על ידי הפקולטה מראש, הן יוגשו באמצעות Hi-Capital ויפרעו על ידי הפקולטה במועדם. הפקולטה תדווח ל- Hi-Capital מידי חודש על כל ההכנסות שהתקבלו אצלה, מכל מין שהוא מחברי החוג. ל- Hi-Capital תהיה הזכות לעיין בדו"חות הכספיים של חוג הידידים."
6.במהלך שנת 2007, ולקראת תום תקופת ההתקשרות שנקבעה בחוזה השני, ניהלו הצדדים משא ומתן להארכת תקופת ההתקשרות. במסגרת המשא ומתן שהתנהל, החליפו הצדדים טיוטות. אחד המסמכים שהוחלפו בין הצדדים נושא תאריך 1.11.2007 (מסמך מס' 14 בכרך נספחים א'), ולטענת הנתבע תאריך זה שגוי (וראו סעיף 7 לתצהיר עדותה של עו"ד נילי ויצמן, מוצג נ/4).
התובעת טוענת, כי חרף העובדה, שמסמך זה לא נחתם על ידי הנתבע, אלא על ידי התובעת לבדה, הרי משקף הוא חוזה שבפועל נכרת בין הצדדים. במסמך זה נקבע, כי תקופת ההתקשרות היא למשך 12 חודשים, החל מתאריך 1.1.2007 ועד לתאריך 30.12.2007, ועוד נקבע, כי בתום התקופה החוזה יתחדש באופן אוטומטי לתקופה בת 12 חודשים נוספים, אלא אם מי מהצדדים יודיע, כי אינו רוצה לחדש את ההסכם. בסעיף 5.2 לטיוטה זו נקבע, שכל אחד מהצדדים יהיה רשאי להפסיק את ההתקשרות בהודעה של 60 ימים מראש.
7.בתאריך 31.1.2008, שלח בא כוח הנתבע מכתב לתובעת, ובו הודיע לתובעת על ביטול ההתקשרות עמה.
התובעת טוענת, כי ביטול החוזה נעשה שלא כדין, ומכאן תביעתה ועתירותיה לסעדים השונים שפורטו לעיל.
ג. תקופת ההתקשרות וסיומה
8.אין מחלוקת כי תחילת ההתקשרות בין הצדדים היא בתאריך 3.6.2001, הוא מועד כריתת החוזה הראשון. החוזה הראשון אמור היה להסתיים בתאריך 30.9.2004, אלא שבתאריך 29.8.2004 האריכו הצדדים את תוקפו של החוזה הראשון עד לתאריך 30.9.2005.
בתאריך 9.10.2005 כרתו הצדדים את החוזה השני, ותוקפו נקבע עד לתאריך 30.9.2007. השאלה הנשאלת היא, האם נכרת חוזה נוסף, שלישי במספר, לפיו הוארכה תקופת ההתקשרות בין הצדדים.
9.לטענת התובעת, שלושה טעמים מלמדים על כך שההתקשרות בין הצדדים התקיימה לאחר התאריך 30.9.2007, ואלה הם:
(א)על פי עדותו של מר זהר מימון, מנכ"ל התובעת, החל מחודש ינואר 2007, הצדדים החלו לנהוג בפועל על פי הוראות החוזה השלישי, ועובדה היא, כי החל מחודש ינואר 2007, התובעת קיבלה תגמולים עבור פעילותה לפי הוראות חוזה זה.
(ב)הנוסח הסופי של החוזה הוסכם על ידי היועצת המשפטית של הטכניון, ונשלח בתאריך 8.11.2007 לחתימת התובעת. היועצת המשפטית ביקשה ממנכ"ל התובעת להשיב לה את הטיוטה חתומה, ללמדך, שמבחינת הנתבע הייתה גמירות דעת להתקשר בחוזה השלישי על פי הטיוטה שנחתמה על ידי התובעת.
(ג)הנתבע החליט שלא לחתום על החוזה השלישי כיוון שהחליט להביא, בחוסר תום לב, ל"פיצוץ" המו"מ בין הצדדים.
10.על טענות אלה השיב בא כוח הנתבע, כי בשנת 2007 ניהלו הצדדים מו"מ, והפעם בסיוע עורכי דינם, כדי לגבש ההסכמות בנוגע לתנאי ההתקשרות שיחולו לאחר 30.9.2007. הצדדים החליפו מספר טיוטות, אך לא הגיעו להסכמות מלאות, ובינתיים המשיכו לנהוג לקיים את ההסכם שנהג קודם לכן, בהתנהגותם.
לטענת בא כוח הנתבע, אין כל בסיס לטענת חוסר תום הלב שהתובעת מנסה לייחס לו, והטעם לכך הוא, שאם רצה הנתבע להפסיק את ההתקשרות עם התובעת, יכול היה להמתין למועד סיום ההתקשרות עליו הוסכם, דהיינו 30.9.2007, בלא כל צורך "לפוצץ" את המו"מ בין הצדדים. דווקא העובדה, שהנתבע ניהל מו"מ עם התובעת לקראת מועד סיום ההתקשרות, ואף לאחר מועד זה, מלמדת על כך שהנתבע היה מעוניין בהמשך ההתקשרות עם התובעת.
בא כוח הנתבע מוסיף וטוען, כי הצדדים לא הגיעו להסכמות מלאות שיובילו לכריתת הסכם נוסף, שלישי במספר, שכן היועצת המשפטית של הנתבע, הגב' נילי ויצמן דרשה להכניס תיקון בטיוטה האחרונה, שהועברה לתובעת בתאריך 29.11.2007, אך דרישתה לא נענתה על ידי התובעת. על כן, לטענת בא כוח הנתבע, טרם התגבשה גמירות הדעת הדרושה, והחוזה השלישי טרם נכרת.
עוד מוסיף בא כוח הנתבע וטוען, כי בחודש דצמבר 2007 "נפל דבר", שכן התובעת הודיעה כי היא מפעילה חוג ידידים גם בפקולטות אחרות למדעי המחשב, במוסדות אקדמיים אחרים, דבר שהעמיד אותה בניגוד עניינים ברור עם ניהול חוג הידידים בפקולטה למדעי המחשב שבטכניון. בא כוח הנתבע טוען, כי חרף הסברי נציגי הנתבע שהדבר אינו אפשרי, התובעת לא הבינה את הבעייתיות שבהתנהגותה, ועל כן הוחלט להפסיק את ההתקשרות עמה. לטענת בא כוח הנתבע, הייתה זו דווקא התובעת אשר הפרה את ההתקשרות בין הצדדים, ובעקבות זאת הוחלט לשלוח לה, בתאריך 31.1.2008, הודעה על סיום ההתקשרות עמה.
11.לאחר ששקלתי הראיות שלפני וטענות באי כוח הצדדים, הנני סבור כי הדין הוא עם הנתבע.
שוכנעתי שהנתבע היה מעוניין, באמת ובתמים, להמשיך ולהתקשר עם התובעת, אלא שהתנהגות התובעת היא שמנעה את הדבר. ראשית, הנני מקבל את טענת בא כוח הנתבע, כי אם רצה הנתבע להפסיק את ההתקשרות עם התובעת, כי אז לא היה נזקק לבצע מניפולציות או "תרגילים" שיגרמו ל"פיצוץ" החוזה. על פי המערך החוזי שהונח לפני, החוזה השני שנכרת בין הצדדים אמור היה להסתיים בתאריך 30.9.2007, והנתבע זכאי היה להודיע כי אינו מעוניין בהארכת התקשרות עם התובעת. על כן, ניהול המשא ומתן בין הצדדים, מלמד על כך, שהנתבע רצה, באמת ובתמים להמשיך ולהעזר בשירותיה של התובעת.
12.מטעם הנתבע העידה לפני עו"ד נילי ויצמן, והנני מקבל את עדותה, כי בתאריך 29.11.2007 ביקשה להכניס תיקונים בטיוטה (שהתאריך עליה הוא תאריך שגוי), אך דרישותיה בעניין זה לא נענו (וראו תכתובת הדואר האלקטרוני מתאריך 29.11.2007). מההתכתבויות שהוחלפו בין הצדדים עולה, שלא ניתן להגיע למסקנה, שכל סעיפי החוזה הוסכמו, והצדדים גיבשו גמירות דעת מלאה להתקשר בחוזה על פי הטיוטה (הנושאת כאמור תאריך 1.11.2007). להתרשמותי, התובעת מנסה, שלא כדין, לכפות על הנתבע הסמכה לטיוטה זו, חרף העובדה שברור לה שבאותה עת הנתבע טרם הסכים להתקשר בחוזה על נוסחה של אותה טיוטה.
13.בנוסף לכך, משהתגלה לנתבע, שהתובעת מפעילה חוגי ידידים גם בפקולטות מקבילות למדעי המחשב, במוסדות אקדמיים אחרים, היה רשאי להפסיק את ההתקשרות עם התובעת משום ניגוד האינטרסים בו עמדה. על פי הראיות שלפני, פעילותה של התובעת הייתה כרוכה, בין היתר, בגיוס תרומות ואמצעים, בהעמקת הקשר בין התעשיה והפקולטה ובין התעשיה ותלמידי הפקולטה, בין אם בסיוע במציאת מקומות עבודה ובין אם בביצוע תוכניות שונות לסיוע לפקולטה ולסטודנטים הלומדים בה, הן בזמן הלימודים והן לאחר סיום לימודיהם. קשה להלום מצב, בו התובעת יכולה הייתה להפעיל את חוג הידידים, על מכלול הפעילויות שלו, באופן מקביל וללא משוא פנים, כאשר היא עושה זאת במקביל במספר פקולטות למדעי המחשב.
פעילות זהה של התובעת במספר פקולטות למדעי המחשב, מעמידה את התובעת במצב, שבמגעיה עם התעשיה, היא הגורם המחליט אם ליזום תוכנית מסויימת עם הנתבע או עם פקולטה מקבילה אחרת שהתובעת פועלת עבורה, ומצב זה מעמיד את התובעת בניגוד עניינים מובהק, שהנתבע החליט, ובצדק, שלא להסכים לו.
14.הן התובעת והן הנתבע, לא התייחסו לניגוד העניינים של התובעת בשוויון נפש. חרף טענת התובעת, כי כבר בחודש נובמבר 2007 נכרת חוזה שלישי בין הצדדים, הרי שבתאריך 12.12.2007 התקיימה בין הצדדים ישיבה, שנועדה לנסות ולפתור את בעיות ניגוד העניינים. נראה הדבר, שבאותה פגישה, התובעת הסכימה ליטול על עצמה מספר מגבלות לבקשת הנתבעת, ומר זהר הסכים לנסח כללי עבודה לאור אותן מגבלות, שנלוו להן עלויות כספיות משמעותיות מבחינתה של התובעת. המודל שנבחן על ידי הצדדים היה מודל שבמסגרתו תפעיל התובעת גופים נפרדים ועצמאיים לכל מקום בו היא תפעל (וראו מכתבו של מר זהר מימון מתאריך 30.12.2007 לפרופ' עודד שמואלי). ואולם, גם מודל זה לא הניח בסופו של דבר את דעת הנתבע, אשר ראה בפעילותה המקבילה של התובעת במספר פקולטות למדעי המחשב "ניגוד עניינים מהותי ובעייתי" (מכתבו של פרופ' שמואלי מיום 31.12.2007).
לא ניתן לדעתי להתעלם מהתכתבות זו, אשר מלמדת, שאפילו בחודש דצמבר 2007, הצדדים טרם גיבשו את ההסכמות הדרושות לשם המשך פעילותה של התובעת.
15.על יסוד הראיות שלפני, מצב הדברים הוא, שהחוזה השני שנכרת בין הצדדים הגיע לסיומו בתאריך 30.9.2007. הצדדים ניהלו משא ומתן לקראת כריתת חוזה חדש (שלישי במספר), אך לא גיבשו את גמירות הדעת הדרושה לקראת כריתתו. במהלך הזמן, בו התנהל המשא ומתן, ההתקשרות בין הצדדים המשיכה להפעיל את חוג הידידים, ובסופו של דבר, הודיע הנתבע לתובעת, בתאריך 31.1.2008, כי הוא מסיים את ההתקשרות עם התובעת.
אמנם, באותה תקופה התובעת קיבלה תשלום קבוע בסך 5,000 דולר לחודש, אך הסדר זה נכנס לתוקף כבר בינואר 2007, ונעשה משום שחל שינוי בהיקף המשרה של העובד מטעם התובעת, שטיפל בענייני חוג הידידים.
16.על כן, לאחר ששקלתי הראיות שלפני וטענות באי כוח הצדדים, אין אני מקבל טענות התובעת, כי בינה ובין הנתבע נכרת חוזה שלישי. כפועל יוצא מכך, הנני דוחה אף את טענת התובעת, כי הנתבע הפר את החוזה עמה או שבטל אותו שלא כדין. כמו כן, הנני דוחה את טענות התובעת, שהנתבע ניהל עמה משא ומתן בחוסר תום לב.
17.עם זאת, אין ספק שהתובעת זכאית לגמולים המגיעים לה, עד למועד בו הנתבע הודיע לה כי הוא מבקש לסיים את ההתקשרות עמה, ככל שגמולים אלה טרם שולמו לה. על כן, התובעת זכאית לקבל מהנתבע חשבונות עבור תקופת ההתקשרות כולה, תקופה שתחילתה בתאריך 3.6.2001 וסיומה בתאריך 31.1.2008. תקופה זו נחלקת לשתי תקופות משנה, ואלה הן:
(א)התקופה הראשונה, מתאריך 3.6.2001 ועד לתאריך 30.9.2005, היא התקופה עליה חלות הוראות החוזה הראשון.
(ב)התקופה השניה, היא התקופה שמתאריך 1.10.2005 ועד לתאריך 31.1.2008, היא התקופה עליה חלות הוראות החוזה השני.
ויודגש כבר כאן ועתה, כי יש להבחין בין זכויותיה החוזיות של התובעת לקבל מהנתבע דיווח על הכנסות שהתקבלו "מכל סוג ומין" מחברי חוג הידידים, ולעיין בדו"חות הכספיים של חוג הידידים, ובין זכותה לקבל גמולים עבור פעילותה. במילים אחרות, גם אם זכאית התובעת לקבל דיווח על כל ההכנסות שקיבל הנתבע מחברי חוג הידידים, הרי שלא כל הכנסה שקיבל הנתבע מחברי חוג הידידים מזכה את התובעת בתגמול.
ד. מתחם ההתחשבנות
18.זכותה של התובעת לקבל דיווח מהנתבע על כל ההכנסות שהתקבלו מחברי חוג הידידים מעוגנת בחוזים שנכרתו בין הצדדים (וראו סעיף 7 לחוזה הראשון וסעיף 5 לחוזה השני), שם נקבע:
"הפקולטה תדווח ל[תובעת] מדי חודש על כל ההכנסות שהתקבלו אצלה מכל מין וסוג שהוא מחברי החוג. ל[תובעת] תהיה הזכות לעיין בדו"חות הכספיים של חוג הידידים".
(ההדגשה לא במקור)
לא יהיה זה נועז להניח, שהדבר נועד לאפשר לתובעת לבדוק, האם היא מקבלת את התגמולים המגיעים לה על פי המוסכם בין הצדדים. עם זאת, לצורך חישוב התגמולים, יש לשוב להגדרות שנקבעו בחוזים, ולבחון מה היא הפעילות שבעטיה זכאית הייתה התובעת לקבל תגמול.
19.לאורך כל תקופת ההתקשרות, הייתה התובעת זכאית לקבל תשלום חודשי קבוע. על פי סעיף 5.1 לחוזה הראשון וסעיף 3.1 לחוזה השני, הסכום הקבוע עמד על סך 1,600 דולר לחודש, ולאחר מכן הוא עודכן. יצוין, כי מנהל התובעת, מר זהר מימון אישר, שלאורך התקופה התובעת קיבלה תשלום זה, ובנוסף לתשלום זה קיבלה סכום של 59,900 ₪ (וראו נספח 3 לתצהיר עדותו הראשית של פרופ' חיים גוטסמן, מוצג נ/3).
20.לצד התשלום הקבוע שהתובעת הייתה זכאית לקבל מהנתבע, נקבע בחוזים שנכרתו בין הצדדים, כי התובעת תהיה זכאית לקבל תגמול באחוזים "מתוך הכנסה נקיה" (וראו סעיף 5.2 לחוזה הראשון וסעיף 3.2 לחוזה השני). הדיבור "הכנסה נקיה" נקבע, בשני החוזים, כ"הכנסות פחות הוצאות". עתה עברו הצדדים להגדיר מהן ההכנסות שיש להביא בחשבון, ומהן ההוצאות שיש להביא בחשבון, שכן מתוך אלה יופק הנתון של ה"הכנסה הנקיה", המזכה את התובעת בתגמולים.
21.מכאן עולה, שהחשבונות שיש להביא בחשבון לצורך חישוב התגמולים לתובעת (להבדיל מכך שזכותה של התובעת היא לקבל דיווח על כל ההכנסות מחברי חוג הידידים), הם אותם חשבונות שמתוכם ניתן יהיה לחשב בסופו של דבר את "ההכנסה הנקיה" בכל שנה.
ה. לעניין "הכנסות"
22.לעניין ההכנסות שיש להביא בחשבון נקבע:
"הכנסות = דמי החבר, תרומות וכיוצ"ב וכל תקבול אחר בקשר עם פעילות החוג – בכל שנת פעילות (שנה אקדמית)".
על פי הגדרה זו, יש אפוא להתייחס לשלושה מרכיבים:
(א)"דמי החבר":
דמי החבר אינם מעוררים קושי פרשני, שהרי מדובר בדמי חבר ששולמו על ידי חברי חוג הידידים.
(ב)"כל תקבול אחר בקשר עם פעילות החוג":
אף בעניין זה לא מתעורר קושי פרשני, שכן לצורך חישוב ההכנסות, יש להביא בחשבון כל הכנסה שהופקה לפקולטה למדעי המחשב "בקשר" עם פעילות חוג הידידים. במילים אחרות, חייב להתקיים קשר סיבתי בין תשלום פלוני, שהועבר לפקולטה למדעי המחשב ובין פעילות חוג הידידים, כדי שתשלום זה יכלל בגדר ה"הכנסות".
(ג)"תרומות וכיוצ"ב":
המחלוקות בין הצדדים יכולות להתעורר בעקבות המילים "תרומות וכיוצ"ב". התובעת גורסת, כי יש להביא בחשבון חסויות, מלגות, תרומות ומענקי מחקר. ואולם, כיוון שביחס לדיבור "כל תקבול אחר" קבעו הצדדים קשר סיבתי ברור, בין התקבול ופעילות חוג הידידים, יש לפרש, שאף ביחס ל"תרומות וכיוצ"ב" מדובר בתקבולים שהועברו לפקולטה למדעי המחשב "בקשר" עם פעילות חוג הידידים.
23.על כן, להבדיל מזכות התובעת לקבל דיווח על כל הכנסה ("מכל סוג ומין שהוא") שהתקבלה מחברי חוג הידידים, הרי שלעניין ההכנסות שיש להביא בחשבון לצורך חישוב "ההכנסה הנקיה", יש להביא בחשבון הכנסות המקיימות את שני התנאים הבאים במצטבר:
(א)ההכנסה באה מאדם או תאגיד החברים בחוג הידידים.
(ב)ההכנסה התקבלה בפקולטה למדעי המחשב "בקשר" עם פעילות חוג הידידים.
ולמען הסר ספק: סכומי כסף שהועברו לפקולטה, גם אם הועברו על ידי מי מחברי חוג הידידים, אך שלא "בקשר" עם פעילות חוג הידידים, אין להביאם בחשבון לצורך חישוב ההכנסות מתוכן יש לגזור את התגמולים לתובעת.
ו. לעניין הוצאות:
24.ככל שהדברים נוגעים להוצאות שיש להביאן בחשבון, הרי שאלה נחלקות ל"הוצאות תקורה" ולהוצאות אחרות.
25.בעניין הוצאות התקורה קיים שוני בין החוזה הראשון לחוזה השני, שכן בחוזה הראשון נקבע, כי הוצאות התקורה לא יעלו על 15% מהכנסות חוג הידידים, ולעומת זאת, בחוזה השני נקבע, כי הן תהיינה "כמקובל במוסד הטכניון". ההוצאות האחרות הן הוצאות שיש להוכיחן באמצעות חשבוניות. נקבע כי ההוצאות תהינה בפיקוח התובעת "ויאושרו על ידי הפקולטה מראש".
26.מכאן מתבקשות המסקנות הבאות:
(א)ביחס לתקופת החוזה הראשון (מתאריך 3.6.2001 ועד לתאריך 1.10.2005, התובעת זכאית לקבל את כל החשבונות הנוגעים להוצאות שהוצאו בקשר עם פעילות חוג הידידים, וזאת כדי שתוכל לחשב את הוצאות התקורה, המוגבלות בתקרה, וכן את ההוצאות האחרות.
(ב)ביחס לתקופת החוזה השני (מתאריך 1.10.205 ועד לתאריך 31.1.2008, זכאית התובעת לקבל את כל החשבונות המעידים על הוצאות התקורה "כמקובל במוסד הטכניון" וכן את כל החשבונות הנוגעים להוצאות שהוצאו עם פעילות חוג הידידים.
ז. עניינים מיוחדים – מלגות ומענקי מחקר
27.בין יתר המחלוקות שהתעוררו במהלך הדיון, התעוררו מחלוקות ביחס למלגות שחברי חוג הידידים העניקו לתלמידי הפקולטה ולמענקי מחקר שהועברו לפקולטה. להלן אתייחס באופן פרטני לשני נושאים אלה.
28.לעניין מלגות:
במהלך עדותו העיד פרופ' גוטסמן, שאין להביא בחשבון את סכומי הכסף שחברי חוג הידידים העמידו לצורך מתן מלגות לתלמידי הפקולטה. פרופ' גוטסמן הסביר זאת בכך, שמדובר בסכומי כסף שלא נשארו בידי הפקולטה.
ככל שמדובר בסכומי כסף שהועברו לפקולטה לצורך מתן מלגות לתלמידיה, על ידי חברי חוג הידידים, הרי שבראש ובראשונה זכאית התובעת לקבל דיווח עליהן, כפי שנקבע בחוזים שנכרתו בין הצדדים. מעבר לזאת, כיוון שמדובר בסכומי כסף המקיימים את הגדרת "הכנסות" בחוזים, דהיינו – "כל תקבול אחר בקשר עם פעילות החוג", יש מקום לכלול סכומי כסף אלה בהכנסות שקיבלה הפקולטה מפעילות חוג הידידים.
29.מענקי מחקר:
(א)לעניין מענקי המחקר אציין, שטענות התובעת בעניין זה היו טענות כלליות וגורפות, והיא לא הצביעה על גופים כאלה או אחרים, שהעבירו מענקי מחקר לנתבע כתוצאה מפעילות חוג הידידים. התובעת אף לא הזמינה להעיד מטעמה עדים מגופים כלשהם, שיכלו לתמוך בטענתה, כי מענקי מחקר ששולמו על ידם, שולמו בזיקה לפעילות חוג הידידים. נזכור, כי בשלב העכשווי, הוא השלב בו התובעת מבקשת שהנתבע יגלה לה את חשבונותיו, התובעת לא נדרשה להוכיח את סכומי הכסף שהועברו לפקולטה. עם זאת, בוודאי שהיה מוטל עליה להראות, שפעילות חוג הידידים היא שגרמה לגוף פלוני או אלמוני, להעניק מענקי מחקר לפקולטה, כדי שניתן יהיה לבחון האם קיימת זיקה, ומה עוצמת הזיקה, בין אותו מענק ופעילות חוג הידידים.
זאת ועוד, מצופה היה, שהתובעת, כמי שהפעילה את חוג הידידים, תדרוש את המגיע לה בזמן אמת. כלומר, אם התובעת סברה, בזמן אמת, שגוף פלוני העניק לפקולטה למדעי המחשב מענק מחקר כתוצאה מפעילות חוג הידידים, הרי מצופה היה שאת דרישתה לנתבע תגיש באותו זמן. התובעת לא הוכיחה כי דרשה תגמול כזה או אחר בזמן אמת, ודרישתה סורבה על ידי הנתבע.
(ב)עם זאת, גם בעניין מענקי המחקר, יש להבחין בין זכות התובעת לקבל דיווח על מענקי מחקר שהועמדו על ידי חברי חוג הידידים לרשות אנשי הפקולטה, ובין זכות התובעת לתגמול, ואבהיר.
ככל שמדובר במענקי מחקר, שהועמדו לרשות הפקולטה על ידי מי מחברי חוג הידידים, הרי שזכותה החוזית של התובעת לקבל עליהן דיווח מהנתבע. עם זאת, אפשר וחבר פלוני בחוג הידידים העמיד מענק מחקר שלא "בקשר" עם פעילות חוג הידידים. מענק מחקר שכזה, לא יובא בחישוב ההכנסות המשמשות לצורך קביעת ה"הכנסה הנקיה".
ח. סוף דבר:
30.אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:
(א)הנני דוחה את טענות התובעת, כי הנתבע הפר החוזה עמה שלא כדין, או שהודיע שלא כדין על ביטולו, או שנהג עם התובעת שלא בתום לב במהלך המו"מ לקראת כריתת חוזה (שלישי) בין הצדדים.
(ב)לעניין גילוי החשבונות בין הצדדים, הנני מורה כדלקמן:
(1)הנני מצווה על הנתבע, לגלות לתובעת, בתוך 60 ימים, את כל החשבונות "מכל סוג ומין שהוא", הנוגעים לתקבולים שהתקבלו אצל הנתבע ו/או אצל הפקולטה למדעי המחשב, בתקופה שמיום 3.6.2001 ועד ליום 31.1.2008, ממי שהיו חברי חוג הידידים של הפקולטה למדעי המחשב באותה תקופה.
(2)הנני מצווה על הנתבע, לגלות לתובעת, בתוך 60 ימים, את כל החשבונות הנוגעים להוצאות הבאות:
(א)הוצאות תקורה "מוסדית טכניונית" בתקופה שמיום 3.6.2001 ועד ליום 1.10.2005 (כקבוע ברישא לסעיף 7 לחוזה הראשון).
(ב)הוצאות תקורה "מוסדית טכניונית" כמקובל במוסד הטכניון בתקופה שמיום 1.10.2005 ועד ליום 31.1.2008 (כקבוע ברישא לסעיף 5 לחוזה השני).
(ג)הוצאות שהוצאו במסגרת פעילות חוג הידידים בתקופה שמיום 3.6.2001 ועד ליום 31.1.208.
(3)הנתבע יציין בגילוי החשבונות, מהם החשבונות המתייחסים לסכומי כסף שהועברו על ידי חברי חוג הידידים "בקשר" עם פעילות חוג הידידים, ומה הם החשבונות המתייחסים לסכומי כסף שהועברו על ידי חברי חוג הידידים שאינם "בקשר" עם פעילות החוג.
(4)החשבונות יתייחסו הן לסכומי כסף שהופקדו בחשבון חוג הידידים והן לסכומי כסף שהופקדו בחשבונות אחרים.
(5)גילוי החשבונות יעשה בתצהיר, ותצורפנה לו האסמכתאות הרלבנטיות (קבלות, חשבוניות וכיוצ"ב).
(6)התצהיר יחתם על ידי רואה חשבון ובעל תפקיד נוסף, מהפקולטה למדעי המחשב. רואה החשבון ובעל התפקיד יאשרו בתצהירם, כי החשבונות שגולו הם כל החשבונות שיש לגלות על פי פסק דין חלקי זה.
(7)ככל שהנתבע יטען, שחשבון פלוני מתייחס להכנסה שלא הועברה לנתבע או לפקולטה למדעי המחשב "בקשר" עם פעילות חוג הידידים, על הנתבע לפרט בתצהיר העובדות העומדות בבסיס טענה זו.
(ג)נקבע לקדם משפט ליום ד', 10.12.2014 בשעה 09:00.
ניתן היום, ח' אלול תשע"ד, 03 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.
