א.ג. מיכון אילת בע"מ נ' הוליטל מלונות בע"מ

פסק דין

1.התובעת עוסקת בהשכרת מכונות צילום ומכשירים נוספים והנתבעת הינה רשת של בתי מלון.

ביום 24.03.05 חתמו הצדדים על הסכם לפיו התחייבה התובעת לספק לנתבעת מספר מכונות צילום, מכשיר פקס ומחשב נייד וכן שירותים למכשירים אלו, לרבות תיקונים, תחזוקה שוטפת ואספקת חומרים מתכלים כדוגמת טונרים, כמפורט במסמך שכותרתו "תנאים כלליים" שהינו חלק מההסכם. ההסכם והתנאים הכלליים צורפו לכתב התביעה כנספחים 1, 2 (להלן: "ההסכם").

2.בסעיף 7 להסכם נרשם כדלקמן:

"7. חידוש ההסכם – הצדדים מודיעים ומצהירים בזאת כי ההסכם יתחדש אוטומטית בתום תקופת ההסכם לתקופה נוספת של 3 שנים ללא צורך בהודעה מראש אלא אם הודיע מי מהצדדים אחרת במכתב רשום, לפחות 30 יום לפני תום תקופת ההסכם על סיומו" (להלן: "סעיף 7").

3.הצדדים קיימו את ההסכם מיום חתימתו, 24.03.05 עד ליום 16.01.12, בו שלחה הנתבעת מכתב לתובעת, הודיעה על סיום ההתקשרות וביקשה מהתובעת לאסוף את המכשירים שאצלה "לכל המאוחר שבוע מיום קבלת מכתב זה".

התובעת השיבה כי על פי סעיף 7 ההסכם מתחדש אוטומטית כל שלוש שנים ולפיכך הוא התחדש ביום 24.03.08 לשלוש שנים נוספות ולאחר מכן, ביום 24.03.11 התחדש החוזה אוטומטית לשלוש שנים נוספים עד ליום 24.03.14 והנתבעת אינה רשאית לקצרו טרם מועד זה.

4.הנתבעת אינה חולקת על תוקפו של סעיף 7, אלא שלשיטתה יש לפרש את סעיף 7 כך שההסכם מתחדש פעם אחת בלבד, כלומר: ההסכם נחתם ביום 24.03.05 וכעבור שלוש שנים הוא התחדש אוטומטית לשלוש שנים נוספות, כאמור בסעיף 7, ובכך הסתיים ההסכם.

לשיטתה של התובעת יש לפרש את סעיף 7 כך שבכל פעם שההסכם מתחדש לשלוש שנים נוספות מתחדש ההסכם כולו, לרבות סעיף 7, ולכן החידוש האוטומטי נמשך כל עוד לא הופסק בהודעה במכתב רשום במועד הקבוע בסעיף 7.

5.לשיטתה של הנתבעת, ההסכם הסתיים עם תום 6 שנים מיום כריתתו והצדדים המשיכו לקיימו בפועל משך 10 חודשים, ללא הסכם כלשהו, כאשר כל אחד מהצדדים רשאי לסיים את ההתקשרות ביניהם בהודעה בכל רגע, כפי שעשתה הנתבעת כשהודיעה על סיום ההתקשרות ביום 16.01.12 בהודעה של שבוע מראש.

6.אינני מקבל את פרשנותה של הנתבעת לסעיף 7.

התובעת הבהירה כי המחיר בו היא חייבה את הנתבעת נקבע ביחס ישיר לתקופת השירות הניתן, כך שככל שהתקופה ארוכה יותר כך המחיר נמוך יותר ולפיכך המחיר שניתן לנתבעת הסתמך על תקופת השכירות הארוכה והקבועה מראש.

זאת ועוד: אין מחלוקת כי במהלך אותם 10 חודשים שחלפו מתום ההסכם (לגרסת הנתבעת) סיפקה התובעת לנתבעת 5 מכונות צילום במועדים 20.06.11, 21.06.11, 02.08.11, 22.09.11 והאחרונה ביום 12.01.2012, 4 ימים לפני הודעת הנתבעת על סיום ההתקשרות.

מהאמור לעיל עולה כי התנהגותה של הנתבעת יצרה מצג שהיא מסכימה לכך שסעיף 7 מתחדש אוטומטית בכל פעם לשלוש שנים, כפי שטוענת התובעת.

7.סעיף 7 קובע חידוש אוטומטי בכל פעם לשלוש שנים כאשר כל צד יכול לעצור את החידוש בהודעה של 30 יום לפחות מראש, לפני תום אותן שלוש השנים.

לשונו של סעיף 7 שונה מסעיפים דומים (אך שונים) המקובלים בהסכמי שכירות, בהם מקובל לקבוע תקופת שכירות ובנוסף לה אופציה להארכת התקופה, כך שכאשר מסתיימת תקופת האופציה אין אופציה נוספת והשכירות מסתיימת.

אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה סעיף 7 יוצר "חוזה לצמיתות" הואיל וכאמור סעיף 7 קובע מנגנון לסיום ההסכם.

8.סיכומו של דבר, לא מצאתי כל פסול בסעיף 7 ופירוש לשוני פשוט של הסעיף מובילני למסקנה כי מדובר בחידוש אוטומטי של ההסכם כל שלוש שנים, עד להודעה אחרת, כאמור בסעיף 7.

גם התנהגותם של הצדדים כמפורט לעיל מלמדת כי שני הצדדים התייחסו לסעיף 7 באופן הנ"ל.

9.לפיכך הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את סכום התביעה בסך 52,575 ₪ בצירוף 5,000 ₪ הוצאות ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום עד התשלום בפועל.