א.מ. נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפניי בקשה של החייבת להכרזתה כפושטת רגל, ולמתן צו הפטר לאלתר בהתאם להוראות סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל.

יוקדם ויודגש כי במוקד הבקשה שבפניי עומדת השאלה האם יש מקום להכרזת החייבת כפושטת רגל ו/או האם יש מקום למתן צו הפטר לאלתר לחייבת וזאת בנסיבות בהן חובה המרכזי והמהותי של החייבת נוצר עקב מעשים בלתי חוקיים שבוצעו על ידה.

רקע עובדתי:

ביום 16.9.2015 ניתן צו כינוס לנכסי החייבת שהינה כיום בת 47, גרושה פעמיים ואם ל-4 ילדים, אחת מהם קטינה בת 9 שנים. בצו הכינוס נקבע לחייבת צו תשלומים חודשי בסך של 200 ₪.

כעולה מהדו"ח המסכם אשר הוגש על ידי המנהל המיוחד לקראת הדיון בהכרזת החייבת כפושטת רגל, מדובר בחייבת הסובלת מבעיות נפשיות, ועל פי אישור של המוסד לביטוח לאומי לחייבת נקבעה נכות רפואית של 40% לצמיתות, וכן דרגת אי כושר קבועה של 75% המזכה בתשלום 100% קצבת נכות.

בשל האמור לעיל החייבת אינה עובדת, ומתפרנסת מקצבת נכות בסך 4,100 ₪.

לטענת החייבת, חובותיה נוצרו בשל גירושיה מבעלה השני, אשר צרך סמים, התעלל בה ונהג כלפיה באלימות.

עוד עולה מדו"ח המנהל המיוחד,כי החייבת שיתפה פעולה עם הליך פשיטת הרגל והגישה דוחו"ת מגובים באסמכתאות כנדרש וכמו כן עמדה בתשלומים החודשיים שנדרשו ממנה, ובקופת הכינוס הצטבר סך של 2,600 ₪.

במסגרת ההליך הוגשו כנגד החייבת 7 תביעות חוב בסכום כולל של 67,652 ₪ ולאחר בדיקת המנהל המיוחד אושרו תביעות חוב בסכום כולל של 58,499 ₪.

המנהל המיוחד ציין בדו"ח המסכם כי הוא התרשם בחקירת החייבת כי אכן מצבה הנפשי קשה ביותר, ולאור מכלול הנסיבות סבר המנהל המיוחד כי ניתן להכריז על החייבת כפושטת רגל, וכי בכפוף לכך שהחייבת תמציא אסמכתאות לכך שהיא ויתרה במסגרת הליך הגירושין (הראשון) על זכויותיה בדירת המגורים שבה היא התגוררה ואשר מחצית הזכויות בה רשומות עדיין על שם החייבת, וכי היא אינה מצליחה לגבות מהגרוש השני שלה את חוב המזונות, ניתן יהיה לשקול מתן הפטר לאלתר נוכח נסיבותיה.

עמדת הנושה:

הנושה – א.מ. הינו גרושה הראשון של החייבת, שתביעת החוב שאושרה לו מהווה כ-80% מסך כל תביעות החוב המאושרות, והוא מתנגד הן להכרזתה של החייבת כפושטת רגל והן למתן צו הפטר לחייבת.

לטענת הנושה, החייבת נהגה בחוסר תום לב בכך שלא גילתה למנהל המיוחד את נסיבות יצירת החוב לנושה.

כעולה מהמסמכים אשר הוצגו בתיק, החייבת הורשעה על פי הודאתה בבית משפט השלום בחיפה (ת"פ 37429-08-13) בעבירה של חבלה במזיד בטרקטור של הנושה.

כעולה מכתב האישום שהוגש כנגד החייבת, ביום 11.2.2013 הגיעה החייבת לביתו של הנושה וגרמה נזק בעיקר לפנס הטרקטור של הנושה.

עקב הרשעתה נגזר על החייבת עונש של מאסר על תנאי של חודשיים, כאשר בגזר הדין צוין כי העונש המוטל על החייבת הינו "בהתחשב בנסיבות, בהודאה, בחרטה, בהעדר הרשעות קודמות, באורח חייה הנורמטיבי..."

בעקבות הכרעת הדין וגזר הדין הגיש הנושה תביעה נזיקית כנגד החייבת, וביום 6.10.2014 ניתן כנגד החייבת פס"ד בהעדר הגנה ובו חויבה החייבת לשלם לנושה סך של 30,335 ₪ בצירוף ריבית כחוק החל מיום 12.1.2014.

לטענת הנושה, הוא החליט להגיש תביעה כנגד החייבת מאחר וזו היתה הפעם השנייה שבה החייבת גורמת לו נזק שבגינו הוא נאלץ להגיש תלונה במשטרה.

הנושה טוען לחוסר תום הלב מצד החייבת באי גילוי נסיבות יצירת החוב לנושה, ובנוסף מעלה הנושה טענות רבות כנגד החייבת ובכלל זה העובדה שכעולה מדוח ההוצאות של החייבת, היא מוציאה מדי חודש סך של כ-800 ₪ בגין סיגריות, היא אינה מדווחת האם היא מקבלת הכנסות מביטוח לאומי בגין תשלומי המזונות, שלא משולמים לחייבת על ידי גרושה השני שכנגדו היא מנהלת הליכי הוצאה לפועל, והיא עושה שימוש בכרטיס אשראי של צד ג' עובדה המצביעה לכאורה על הכנסות נוספות ולא מדווחות של החייבת.

בנוסף לאמור לעיל, הציג ב"כ הנושה בפני בית המשפט מסמך רפואי של "סיכום ביקור" של החייבת במרכז לבריאות הנפש "מעלה הכרמל" ובו מצוין מפי החייבת כי "מוסרת שהחלה תהליך פשיטת רגל עקב החובות, שלדבריה יצר האב של XXX, ולכן אסור לה לעבוד בכלל, כדי שהתהליך ילך", ולטענת הנושה, התבטאות זו של החייבת מעידה על חוסר תום לב של החייבת וניצול לרעה של הליך פשיטת הרגל.

הנושה גם הכחיש את טענת החייבת שהועלתה בדיון ואשר לפיה הנושה לא עמד בתשלומי המזונות שנקבעו לו , וטען כי שילם לחייבת את כל תשלומי המזונות, וכי הוא שמגדל את ילדיהם המשותפים לבדו "ועד היום הם אצלי".

בנוסף אישר הנושה כי החייבת ויתרה על זכויותיה בדירת המגורים שבה היא התגוררה לטובתו, אך לטענתו החייבת עשתה כן בשל העובדה שהנושה לקח על עצמו את כל החובות שרבצו על הדירה ובכלל זה חוב המשכנתא.

טענות ב"כ החייבת:

כנגד טענות הנושה טענה ב"כ החייבת כי מצבה הרפואי ונסיבותיה האישיות של החייבת מצדיקות מתן צו הפטר לאלתר וכי יש לדחות את כל טענותיו של הנושה.

החייבת טענה גם כי הרקע למעשה האלימות של החייבת כלפי רכבו של הנושה, היתה העובדה שהנושה לא שילם לה מזונות, וכי היא למעשה "נזרקה" מביתה עם שלושה ילדים קטנים במסגרת הליך הגירושין.

החייבת הכחישה גם כי אמרה את הציטוט המופיע במסמך הרפואי, הכחישה כי בתה החיילת משתכרת סך של 7,000 ₪, וכמו כן טענה כי הנושה ניסה בשעתו להטיל עליה אחריות לנזקים שנגרמו לצמיגים של הטרקטור, נזקים שלטענתה לא נעשו על ידה.

בתמצית טענו החייבת ובא כוחה כי הנושה מונע אך ורק מנקמנות, וכי צריך לשחרר את החייבת מ-"17 שנה של סיוטים ורדיפות".

עמדת כונס הנכסים הרשמי:

ב"כ הכונ"ר השאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט לאור הנסיבות שהוצגו שבהן מצד אחד מדובר בחייבת שאין חולק על מצבה הקשה, אך מאידך נסיבות יצירת החוב המרכזי והמהותי שלה, וכן הציטוט המובא בשמה של החייבת במסמך הרפואי מצביעים לכאורה על חוסר תום לב מצד החייבת באופן המצדיק שלא להכריז עליה כפושטת רגל ולא ליתן לה הפטר לאלתר.

דיון והכרעה:

לאחר ששמעתי את כל טענות הצדדים אני נדרש להכריע בבקשה, ויוקדם ויצוין כי אדון תחילה בשאלת הכרזתה של החייבת כפושטת רגל ולאחר מכן בשאלת מתן צו הפטר לאלתר.

אין למעשה חולק על כך שלולא קיומו של חוב עיקרי לנושה שמקורו במעשה הבלתי חוקי של גרימת נזק שבגינו הורשעה החייבת בפלילים, לא היה ספק בכלל כי החייבת הייתה זכאית להיות מוכרזת כפושטת רגל, והשאלה הנשאלת היא מהי השפעת מעשיה הבלתי חוקיים של החייבת על שאלת הכרזתה כפושטת רגל.

במילים אחרות , השאלה היא האם נסיבות יצירת החוב לנושה במקרה זה , צריכות להביא את בית המשפט למסקנה לפיה עליו להפעיל את הסמכות שהוקנתה לו בסעיף 18ה'(2) לפקודה , המאפשרת לבית המשפט לדחות את בקשת החייבת להכרזתה כפושטת רגל אם שוכנע בית המשפט כי הבקשה "הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל".

העיקרון אשר נקבע בפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו הינו כי העובדה שחוב אותו מבקש החייב לכלול במסגרת הליך פשיטת הרגל, מקורו בפעילות בלתי חוקיות של החייב, אין בה לכשעצמה כדי לשלול מהחייב את הזכות להיות מוכרז כפושט רגל, וכדברי בית המשפט העליון:

"תכליותיה של פקודת פשיטת הרגל שעיקרן הגנה על הנושים ושיקום החייב, אין בהן כשלעצמן כדי ללמד שחובות שנוצרו בגדרי פעילות שאינה חוקית או אינה מוסרית, כדי למנוע מהכרזה על חייב פושט רגל... בהיבט ההרתעה ושלטון החוק ברי, כי מתעורר חוסר נוחות נוכח מתן 'הטבה' למי שלמעשה הפנה עורף לאינטרס הציבורי ועבר עבירה חמורה; ועל כן כל מקרה לנסיבותיו".

ע"א 3376/11 רוזנברג נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו) 6.10.2013, פסקה י"ט.

לפיכך יש לבחון כל מקרה ונסיבותיו, וזאת על בסיס אמות מידה אפשריות אותן התווה בית המשפט העליון בפסק דינו העקרוני בנושא בע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז(4) 197 (2003), שם נקבע בין היתר כי:

"בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את השאלה אם מדובר בעבירה פלילית אם לאו, את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה, ואם הורשע החייב בעבירה כאמור... את השאלה אם מדובר באי-חוקיות קבועה או חד-פעמית באופייה; את מוסריותו של העסק ואת היקף הפעילות של החייב במסגרתו. כן ניתן לבחון את עוצמת הקשר בין אי-החוקיות של העסק ובין יצירת החובות. אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים".

"פס"ד בנבנישתי" עמ' 208.

בצד בחינת התכליות הספציפיות של הליך פשיטת הרגל -שיקום החייב בצד הגנה על הנושים- שם בית המשפט העליון דגש בסוגיית אי החוקיות המהווה מקור ליצירת החובות, גם על עקרון "תקנת הציבור" המהווה תכלית כללית העומדת ביסוד כל דבר חקיקה, ואשר עשויה אף היא להוות גורם שיש בו כדי למנוע את הכרזת חייב כפושט רגל וכדברי כב' השופט נ' סולברג:

"תקנת הציבור טומנת בחובה, בין היתר, את החשיבות החברתית בשמירה על שלטון החוק, את נחיצות ההרתעה מפני הפרתו, וכפועל יוצא מכך, את הכלל שלפיו לא יצא חוטא נשכר, תכליות כלליות אלה מובילות לתשובה שונה, לכאורה, לשאלה שמא יש לחסום את דרכו של עבריין המבקש לחסות בצילו של הליך פשיטת הרגל".

ע"א 3083/13 יפים שיכמן נ' הכונ"ר (פורסם בנבו, 11.1.2015) פסקה 12(ג).

לאור העקרונות לעיל אבחן את עובדות המקרה שבפנינו, ואקדים ואומר כי המסקנה אליה הגעתי היא שבמקרה זה אין מקום למנוע את הכרזתה של החייבת כפושטת רגל, וזאת חרף העובדה שכ-80% מחובותיה בהליך מקורם בשל נזק בזדון אותו גרמה המבקשת ואשר בגינו היא הורשעה בפלילים.

בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפס"ד "בנבנישתי", בחנתי את חומרת העבירה ואת נסיבותיה, ובעניין זה קיימת לעמדתי החובה, בצד דחיית מעשי החייבת בכל תוקף, ליתן גם משקל לרקע אשר הוביל למעשי החייבת, דהיינו מצוקתה האישית, הנפשית והכלכלית, הליך הגירושים הקשה עם הנושה, והעובדה שבסיכומו של דבר גרמה החייבת לנזק לרכוש בלבד, בהיקף כספי של כ-5,000 ₪, כפי שצוין בכתב האישום המקורי שהוגש כנגדה.

נסיבות אלו, אשר הובילו את בית משפט השלום בחיפה לגזור על החייבת עונש מתון יחסית, צריכות לשמש גם כשיקול בבואנו לבחון את שאלת הכרזתה של החייבת כפושטת רגל.

כמו כן נתתי משקל לעובדת היות מעשיה הבלתי חוקיים של החייבת חד פעמיים באופיים, ובוודאי שאין מדובר בפעילות בלתי חוקית קבועה של החייבת, וכן לקחתי בחשבון את החרטה אותה הביעה החייבת הן בחקירתה במשטרה והן בפני בית המשפט שדן בעניינה, וכן את העובדה שמאז המעשים הנטענים חלפו קרוב ל-4 שנים!

34.על האמור לעיל, אבקש להוסיף גם את העובדה שלא הונחה בפני בית המשפט תשתית עובדתית נאותה, אשר תבהיר כיצד חושב סכום תביעתו של הנושה אשר הגיש תביעת חוב על סך של כ-40,000 ₪ וזאת כאשר על פי כתב האישום שהוצג בפניי, סכום הנזק אותו גרמה החייבת עומד כאמור על סך של כ-5,000 ₪ בלבד.

זאת ועוד , כפי שצויין לעיל ,פסק הדין המשמש בסיס לתביעת החוב של הנושה ,ניתן כנגד החייבת בהעדר הגנה וכתב התביעה לא הוגש לתיק בית המשפט ,ובנסיבות אלו גם לא ניתן לדעת מהו החלק מתוך תביעת הנושה הנובע ישירות ממעשיה הבלתי חוקיים של החייבת.

בנוסף לקחתי בחשבון גם את עמדתו של כב' השופט מלצר בפס"ד רוזנברג האמור לעיל אשר הביע עמדה לפיה פיצויים הנפסקים מכוח פקודת הנזיקין,יש לראותם כחיוב אזרחי "רגיל", ולכאורה עמדה זו חלה גם אם מעשה הנזיקין ששימש בסיס לחיוב המזיק, היה מעשה בלתי חוקי.

להשלמת התמונה יצויין כי אין לעמדתי מקום גם לייחס חשיבות מרובה מידי לציטוט המובא מפי החייבת במסמך הרפואי האמור לעיל, וזאת בראש ובראשונה בשל העובדה שקיימים נתונים אובייקטיביים הנוגעים למצבה הרפואי של החייבת, אשר מבססים את העדר כושר ההשתכרות של החייבת ,וממילא אין ליתן משקל של ממש לאמירה כזו או אחרת ממנה עולה לכאורה כי החייבת בחרה שלא לעבוד בשל הליך פשיטת הרגל.

סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש במעשיה של החייבת כדי להצדיק מניעת הכרזתה כפושטת רגל, לפיכך אני מקבל את הבקשה ומכריז כי החייבת פושטת רגל.

כל ההגבלות שהוטלו על החייבת יעמדו בעינן,ועו"ד איהאב סעדי ישמש כנאמן בהליך, כנגד חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪, להבטחת מילוי תפקידו, ולאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר המנהל המיוחד, בהתאם להנחיות הכונ"ר.

מתן צו הפטר לאלתר

סמכותו של בית המשפט ליתן צו הפטר לאלתר קבועה בסעיף 18ה'(א)(3) לפקודה הקובע כי לבית המשפט סמכות להחליט בתום הדיון בבקשה לפשיטת רגל בכפוף להוראות סעיף 63 לפקודה ," כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66, 67, 69 ו-226."

מלשונו הברורה של הסעיף עולה כי המבחן העיקרי הקובע לצורך שאלת מתן צו הפטר לאלתר הינו שאלת "התועלת לנושים", וכמו כן גם שאלת תום הלב אותה בחנו בשאלת ההכרזה על פשיטת רגל , אף היא רלוונטית לצורך שאלת מתן צו ההפטר .

בבואנו לבחון את שאלת התועלת לנושים,יש ליתן משקל לא רק לשאלה הכלכלית – כספית של שיעור הדיבידנד אותו יקבלו הנושים בהליך הספציפי שבפנינו,אלא יש לבחון גם שיקולים כלליים אחרים של תועלת לנושים בהליכי פשיטת רגל, ובמסגרת זו יש ליתן משקל ראוי בין היתר לעמדת הנושים , ולנסיבות היווצרות החובות בהליך פשיטת הרגל.

במקרה שבפנינו וכפי שפורט לעיל, דומה כי אין מחלוקת על יכולתה הכלכלית הדלה של החייבת ועל אפשרותה המצומצמת ביותר לשלם כספים כלשהם לקופת הכינוס,וזאת בהעדר כושר השתכרות ובהעדר נכסים כלשהם הניתנים למימוש.כך שבכל מקרה מדובר במקרה שבו שיעור הדיבידנד הצפוי הינו שיעור מזערי .

עם זאת , אני סבור כי יפים למקרה שבפנינו דבריו של בית המשפט העליון , אשר בנסיבות דומות קבע כי:

".... ברור, שכאשר מדובר בחובות המסתכמים במאות אלפי שקלים, אין כמעט משמעות מעשית לתשלום של כמה מאות שקלים מידי חודש. הסכום הצפוי להצטבר בקופה, אף לאחר שנים, יכסה אולי את הוצאות ניהולו של ההליך ויותיר סכום מזערי, אם בכלל, לנושים. אף שזה המצב, אין בו כדי להביא למתן פטור מוחלט מתשלום חודשי. יש חשיבות חינוכית וסימלית לכך שהחייב או החייבת ישלמו סכום מסוים לקופת פשיטת הרגל (אלא במקרים יוצאי דופן במיוחד)."(דגש שלי ש.מ.)

רע"א  4746/11 גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם בנבו, החלטה מיום 26.11.2011)

41.דברים אלו נכונים ויפים למקרה שבפנינו שבו כאמור הנושה העיקרי של החייבת הינו מי שנפגע באופן ישיר ממעשה אלימות של החייבת כלפי רכושו , ובנסיבות אלו קיימת תועלת וחשיבות הן באופן ישיר כלפי הנושה והן באופן חינוכי וסמלי לכך שהחייבת תשא באחריות מסויימת לכסות את החובות אשר נגרמו בעיקר בשל מעשיה הבלתי חוקיים , ולא תופטר מכלל חובותיה מבלי שתדרש לשאת ולו באופן מצומצם בתשלום לכיסוי החובות,אשר מהווה בחלקו העיקרי פיצוי לנושה בגין הנזקים שנגרמו לו על ידי החייבת.

42.על האמור יש להוסיף את העובדה כי יש צדק בטענות הנושה גם ביחס להוצאה מופרזת של החייבת על סיגריות מידי חודש , וכן לעובדה שהחייבת נעזרת ככל הנראה בצד ג' המעמיד לרשותה כרטיס אשראי לשימושה ,וכן לכך שהחייבת זכאית לכאורה גם לתשלום מזונות מהמוסד לביטוח לאומי , וגם מכלול נסיבות אלו מצביע על כך שאין הצדקה במקרה זה ליתן הפטר לאלתר לחייבת וכי יש ביכולתה של החייבת לעמוד בתשלום חודשי מסויים לטובת נושיה.

43.לאור כל האמור, אני סבור כי בנסיבות אלו יש לעשות שימוש בסמכות המוקנית לבית המשפט בסעיף 62 (ב) לפקודה, למתן צו הפטר המותנה בתשלום אשר יוטל על החייבת.

44.לאור מכלול הנתונים לעיל,אני סבור כי יש באפשרות החייבת לעמוד בתשלום חודשי בסך של 350 ₪, ולפיכך אני קובע כי ככל שהחייבת תעמוד בתשלום החודשי למשך תקופה של 26 חודשים החל ממועד פסק הדין או לחלופין תשלים לקופת הכינוס סך נוסף של 9,100 ₪ מעבר לתשלומים שכבר שולמו על ידי החייבת, החייבת תהיה זכאית לקבלת צו הפטר חלוט.

45.במקרה ובו החייבת לא תעמוד בתשלומים הקבועים לעיל יחולו התרופות כדלקמן:

א.פיגור של שלושה (3) תשלומים חודשיים – יביא להארכת משך התשלומים החודשיים בשישה (6) חודשים נוספים מעבר לאמור לעיל, ולהגדלת סכום התשלום הכולל בהתאמה.

ב.פיגור של שישה (6) תשלומים חודשיים – יביא להארכת משך התשלומים החודשיים בשנה נוספת מעבר לאמור לעיל, ולהגדלת סכום התשלום הכולל בהתאמה וכן להשבת המגבלות שהוסרו, ככל שהוסרו.

ג.פיגור מצטבר של תשעה (9) פיגורים בתשלומים החודשיים יוביל לביטול הליכי הפש"ר, ביטול ההפטר המותנה וביטול ההכרזה על פשיטת הרגל, בהתאם להוראות סעיף 55(ב) לפקודה. במקרה זה, לא יוסרו מפושט הרגל פסלות על פי דין הנובעת מן ההכרזה ובמידה וייוותרו נכסים לזכות החייבת, הם יוקנו לנאמן גם לאחר ביטול ההכרזה, בהתאם להוראות סעיף 55(ד) לפקודה, שיהיה רשאי לפעול למימושם לטובת קופת הנושים.

ד.כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייבת מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחב' ביטוח, זכויות להחזרי מס וכדומה) ולא דווחו על ידי החייבת במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים,אף לאחר קבלת הפטר חלוט.

ה.הסתרת מידע מהכונ"ר ובית המשפט בנוגע לזכויות החייבת, עשויה לשמש גם עילה לביטול הליכי פשיטת הרגל או ביטול ההפטר, במידה וניתן, ולהגשת כתב אישום פלילי כנגד החייבת. זאת, בנוסף על מימוש כל נכסי החייבת לזכות הנושים.

46.כל עוד עומדת החייבת עומד בתשלומים שנקבעו לעיל ומשלמת לקופת הכינוס סכום שלא יפחת מן הסכום של 350 ₪, תהא פטורה מהגשת דוחות דו חודשיים.

47.הואיל ועסקינן בהליך פש"ר החוסה תחת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים שהנהיג הכונ"ר והנושים לא התייצבו לדיון אף שהובהר להם בצו הכינוס שבית המשפט עשוי להכריע בתוכנית פירעון ו/או ליתן צו הפטר מותנה במעמד הדיון בבקשה העיקרית,ועמדתו של הנושה העיקרי נשמעה אינני מחייב את החייבת להעביר את העתק פסק הדין ליתר נושי החייבת.

ניתן היום, כ"ב אדר תשע"ז, 20 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.