א.ר.ץ. - ייזום ופיתוח עסקי בע"מ נ' יעל עזרא

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה.

התובעת, חברה העוסקת בפרסום, הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד "אלברטוס – יעל עזרא". בכתב התביעה צוין כי הנתבעת הזמינה ואישרה תשלום של פרסום לעסק המכונה "אלברטוס" ועל כן היא חבה בתשלום עבור שירותי התובעת. לטענת התובעת, הנתבעת הזמינה ממנה שירותים קודם לכן ובגין שירותים אלה קיבלה התובעת את שכרה.

הנתבעת לא התגוננה בפני התביעה ועל כן פנתה התובעת לקבל פסק דין בהיעדר הגנה ובקשה נענתה בחיוב. הבקשה למתן פסק דין נתמכה באישור מסירה של רשות הדואר המעידה על כך כי כתב התביעה נמסר לידי הנתבעת באופן אישי בכתובת "השדרה המרכזית 15, מודיעין". כעת מבוקש לבטל פסק דין זה.

הנתבעת טוענת בתצהיר התומך בבקשתה כי קשריה עם התובעת היו מתוקף עבודתה כשכירה במסעדת "אלברטוס" וזאת בין התאריכים יולי 2003 עד יולי 2005. לטענת הנתבעת, לא שולם לתובעת במקרה זה, להבדיל ממקרים קודמים בהם הוזמנו שירותים עליהם שולם, בשל כך שהשירותים שסופקו לא היו לשביעות רצון ועל כן, נטען, "המחלוקת בין העסק שלה למסעדת אלברטוס".

בתגובה לבקשה נאמר כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת וכי אין ממש בטענה כי הנתבעת שימשה אך כשכירה במסעדה עד יולי 2005 והא ראיה שעל הזמנות שצורפו לכתב התביעה מתנוססת חתימת הנתבעת גם במועדים בהם לא עבדה לטענתה, במסעדה כמו בחודש יוני 2006. עוד נאמר כי המסעדה אינה רשומה בכל מרשם כתאגיד או שותפות. לטענת התובעת, הנתבעת מסתירה כי מדובר בעסק משפחתי שהיא אחת מבעליו. עוד נאמר כי ההזמנה נחתמה ללא חותמת המסעדה ומשום כך הנתבעת חייבת אישית בתשלום בגינה. עוד נאמר כי תמוה כיצד טוענת הנתבעת כי הציעה "פשרה" לתובעת לסיום הסכסוך בשים לב לטענתה כי אין לה קשר לחוב וכי אינה עובדת במקום.

במועד הדיון ויתרה ב"כ התובעת על חקירת הנתבעת והצדדים סיכמו טענותיהם. ב"כ התובעת חזרה על הנטען בתגובה דלעיל. הנתבעת חזרה על עמדתה לפיה אין לה כל קשר אישי לחוב והודתה, עם זאת, כי היא רעייתו של אחד השותפים במסעדה.

דיון והכרעה

לטעמי יש לקבל את הבקשה בכפוף לחיוב הנתבעת בתשלום הוצאות התובעת כתנאי לביטול פסק הדין. אלה טעמיי.

ראשית אומר כי אין עסקינן בביטול פסק דין מתוך חובת הצדק אלא מתוקף שיקול דעת בית המשפט. זאת משום שאין למעשה חולק כי כתב התביעה על נספחיו הומצא כדין לנתבעת כעולה מאישור המסירה שצורף לבקשה למתן פסק דין. בבקשה לביטול פסק דין לא טענה הנתבעת כל טענה בעניין אי המצאת כתב התביעה לידיה והסתפקה בטענות לגופה של התביעה. בביטול פסק דין מתוקף שיקול דעתו, בוחן בית המשפט את הסיבות לאי התגוננות הנתבעת וכן את סיכויי ההגנה, היה ופסק הדין יבוטל.

מהן הסיבות לכך שהנתבעת לא התגוננה במועד כנגד התביעה? תשובה לשאלה זו לא ניתן למצוא בתצהירה של הנתבעת. באין טענה בעניין זה ובהיעדר חקירה נגדית בעניין אין כל הסבר סביר לפני למחדל להתגונן.

נפנה כעת לסוגיית סיכויי ההגנה של הנתבעת. הנתבעת טוענת כי המסעדה נוהלה כשותפות בה היא שימשה כשכירה למשך תקופת זמן מוגבלת. גרסה זו לא נסתרה. ברי כי ככל שהתובעת סברה כי הנתבעת אינה שכירה אלא בעלים של המסעדה, היה עליה לחקור את הנתבעת על תצהירה ולעמת אותה עם ממצאיה, שצורפו לתגובת התובעת. הימנעות מחקירה בשלב זה יוצרת הנחה כי התובעת אינה חולקת על טענותיה העובדתיות של הנתבעת.

ככל שההזמנה בוצעה במסגרת עבודתה ותפקידה של הנתבעת, ללא כוונה ליטול על עצמה חיוב אישי לשאת בתשלום – ומנוסח ההזמנה אין כל אינדיקציה לכך שהמזמין נוטל על עצמו התחייבות אישית לשלם עבור ההזמנה – הרי שמי שחב בסופו של יום בתשלום עבור ההזמנה היא המסעדה, או העומדים מאחוריה, ולא הנתבעת שביצעה את תפקידה כמנהלת חשבונות.

יחד עם זאת, לא אוכל לקבל את הטענה כי היה חוסר שביעות רצון משירותי התובעת כעילה לאי תשלום. לכל הפחות היה מקום לפרט ולהבהיר מה בשירותי התובעת לא נשא חן בעיני הנתבעת באופן המצדיק, לשיטת הנתבעת, הימנעות מתשלום עבור השירותים. טענה זו נטענה בעלמא ולטעמי אינה מגלה הגנה כלשהי.

נוכח מסקנתי כי לנתבעת טענת הגנה אפשרית אם כי לא ניתן מצידה כל הסבר לאי הגשת כתב הגנה במועד, אני סבור כי יש להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות. אשר על כן אני קובע כי כפוף לתשלום סך של 1100 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 15.2.12– יבוטל פסק הדין ובקשת רשות להתגונן תוגש תוך 30 יום ממועד ביטול פסק הדין. לא תוגש בקשת רשות להתגונן או שלא ישולם הסכום האמור במלואו או במועדו – יינתן נגד הנתבעת פסק דין חדש בהיעדר הגנה או יישאר פסק הדין על כנו, לפי העניין.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ב, 16 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.