אבו גוידר נ' אופיר ואח'

פסק דין

בפני תביעה קטנה שהגיש התובע לפיצוי בגין נזקים עקיפים שנגרמו לו, לטענתו, בשל הפסד דמי השתתפות עצמית, קיזוז-כינון נזק, הפסד הנחת העדר תביעות וכן עגמת נפש, בזבוז זמן ונסיעות, הכל בשל תאונת דרכים שאירעה ביום 16.5.12 בכביש מס' 25 הסמוך לצומת שגב שלום.

על פי הנטען בכתב התביעה, התאונה אירעה כאשר התובע נסע בנתיב השמאלי בכיוון נסיעתו, כאשר רכב בו נהג הנתבע מס' 1, השייך לנתבעת מס' 2 ומבוטח ע"י הנתבעת מס' 3, סטה לעבר נתיב נסיעתו ופגה בו בצדו הימני.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה, כי התאונה אירעה כאשר הרכב בו נהג הנתבע מס' 1, נקלע לסופת חול חזקה, אשר סחפה את רכבו, ללא שליטה, הצדה, ולא עלה בידו לבלום את הרכב ולמנוע את התאונה. לטענת הנתבעים, לא רובצת עליהם רשלנות או אחריות כלשהי לנזקי התובע, שכן התאונה נגרמה בשל כוח עליון אשר מנע מהנתבע מס' 1 כל שליטה על הרכב. עוד טענו הנתבעים, כי התובע לא עשה דבר על מנת למנוע את התאונה.

כמו כן, על פי הנטען בכתב ההגנה, הנזקים להם טוען התובע מופרזים ונעדרי קשר סיבתי לתאונה, שכן התייקרות הפרמיה היא נזק עתידי שטרם גובש ואינו נתמך באסמכתאות.

ביום 4.8.13 התקיים בפני דיון הוכחות בתיק זה.

התובע העיד, כי התאונה אירעה כאשר נהג ברכבו בנתיב השמאלי ורכב בו נהג הנתבע מס' 1, סטה לעבר רכבו ופגע בו עם המראה והצמיג שלו, כלשונו. לטענת התובע, רכבו "נזרק" לעבר השוליים השמאליים של נתיב הנסיעה.

בחקירתו הנגדית אישר התובע, כי נסע במהירות של 80 קמ"ש. לגבי סופות החול טען, כי היו רחוקות ממקום התאונה והודה כי ביצע עקיפה של רכבו של הנתבע מס' 1 בזמן התאונה וכי בזמן זה הייתה ראות טובה שאפשרה את ביצוע העקיפה.

התובע טען, כי השרטוט המצוי על טופס ההודעה לחברת הביטוח שלו אינו משקף את אופן קרות התאונה וכי לטענתו, לו היה סוטה לעבר רכבו של הנתבע מס' 1, לא היה נזרק רכבו שמאלה.

לאחר חקירתו של התובע, נשמעה עדותו של הנתבע מס' 1, אשר טען כי בעת התאונה התחוללו סופות חול חזקות והראות הייתה גרועה, עד כדי כך, שהוגבלה למרחק של 2-3 מטרים.

לטענתו, התאונה אירעה כאשר רכב בו נהג התובע "הוריד לי את המראה, הוריד לי שני ברגים בגלגל, ומשך לי את הטמבון קדימה".

הנתבע מס' 1 הבהיר, כי שני הנהגים נאלצו להמתין ברכב 7 עד 8 דקות לפני שיצאו, בשל הסופה, וכי לפי מיקום השברים בכביש, התאונה הייתה מצד ימין של הדרך.

הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחקירות העדים בפני, במוצגים ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי התאונה אירעה כאשר רכבו של הנתבע מס' 1 סטה אל עבר רכבו של התובע, אך מוטל על התובע אשם תורם בשיעור משמעותי של 40% לקרות התאונה, בשל העובדה שביצע עקיפה בתנאי ראות לקויה מאוד, ובעיצומה של סופת חול.

עדותו של הנתבע מס' 1 ולפיה, רכבו של התובע הוא שסטה לעבר נתיב נסיעתו, אינה מתיישבת עם מיקום הרכבים לאחר התאונה ואף אינה מתיישבת עם הטענות שנטענו ע"י הנתבעים בכתב ההגנה, ואולם אני מקבל את עדותו של הנתבע מס' 1, בנוגע לתנאי הראות הלקויה ולקיומה של סופת חול, שכן התרשמתי שדבריו לעניין זה היו דברי אמת והפרטים אשר הוסיף, כמשיח לפי תומו, על ההמתנה ברכבים להתבהרות הסופה, תורמים להתרשמות זו.

ואולם, המסקנה מדבריו של הנתבע מס' 1 עצמו היא, כי היה עליו לעצור בצד ולא להמשיך בנסיעה בעת שהראות מוגבלת ל-2-3 מטרים בלבד, וכאשר הוא חש כי רכבו, שהוא רכב קל יותר, עלול להיסחף כתוצאה מהרוחות.

מנגד, בתנאים שכאלה, ניתן היה לצפות מן התובע שלא יצא לעקיפה.

לעניין הנזקים הנטענים בכתב התביעה, המסמך היחידי שצירף התובע לכתב התביעה, המעיד על הסכומים הנתבעים, הינו מכתב דרישה שנשלח ע"י סוכנות הביטוח "קשר סוכנות לביטוח בע"מ" ובו נטענו הפסדים בסך כולל של 10,898 ₪. התובע צירף אמנם פוליסת ביטוח לתקופה של 1.11.11 עד 31.10.12, אך לא צירף העתק פוליסה שנערכה לאחר התאונה על מנת שניתן יהיה להיווכח בהפרש העלויות הניכר הנטען על ידו בכתב התביעה. התובע, אם כן, לא הוכיח נזק נטען זה.

לעניין הטענות לעגמת נפש, בזבוז זמן, הוצאות ונסיעות – הרי שאלו נטענו על דרך הסתם ללא אסמכתאות וללא פירוט מינימלי.