אבו ראס נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול פסילה מנהלית, שניתנה ביום 6.6.13 בגין אי ציות לתמרור 301, אי מתן זכות קדימה.

טיעוני הצדדים

ב"כ המבקש טען בכתב ובע"פ כי נפלה טעות בידי השוטרים, אשר ייחסו למבקש עבירה של אי ציות לתמרור 301, אבל התייחסו בחלק המילולי כאילו מדובר בתמרור 302, עצור. לטענתו הרכב זוהה כ"רכב כהה", שנסע לפני משאית שחסמה את שדה הראייה, ולאחר עיקול, כך שלא ייתכן כי נשמר קשר עין רצוף. לטעמו, העובדה ששלוש פעמים טרח השוטר לכתוב כי נשמר קשר עין רצוף מלמדת על ההיפך. המבקש טוען כי עצר בטרם כניסה לצומת, כך טען גם לפני השוטרים שעצרו אותו.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, טען כי העבירה מסוכנת. המבקש לא נתן זכות קדימה למשאית. השוטרים ראו בבירור את העבירה ואת אורות הבלימה של המשאית, שמרו על קשר עין עם רכב המבקש. התמרורים ברורים לעין. קיימות לפיכך ראיות לכאורה. עברו של המבקש מחזק את מסוכנותו.

דיון והכרעה

עיינתי בחומר החקירה ואני סבורה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למבקש. השוטר רושם הדוח ציין מפורשות את נסיבות העבירה שבוצעה לנגד עיניו, תוך שהוא מציין גם את בלימת המשאית שמאחוריה נסע, ואת סטייתה על מנת למנוע תאונה. עוד ציין כי הבחין ברכב היוצא מכיוון עילוט עוד בטרם כניסתו לצומת, וכי היה זה הרכב הפרטי הכהה היחיד בכביש, שהתנועה בו היתה דלילה. השוטר ציין כי שמר על קשר עין. אמנם חזר על כך ארבע פעמים, אך אין בכך כדי להמעיט מערכה הראייתי לכאורי של האמירה. עוד כתב כי התמרורים בצומת ברורים. השוטר ציין כי רכב המבקש הגיע מכיוון עילוט ונכנס לצומת ללא כל עצירה, בנסיעה רצופה, לפני המשאית שנאלצה לבלום.

אכן, השוטר כתב "ללא כל עצירה בנהיגה רצופה וממושכת", למרות שאין במקום תמרור עצור, ואין חובת עצירה. עדיין חובת מתן זכות הקדימה עומדת בעינה, ועדיין חובה זו הפר לכאורה המבקש.

שוטר נוסף שהיה עד לביצוע העבירה כתב דוח שתוכנו עולה בקנה אחד עם המתואר בנסיבות האירוע בדוח.

בדברי הנהג נרשם: "עצרתי. כמה זמן צריך לעצור. די נו תעשה לי דוח, למה לפסול. אני עצרתי במקום הנכון המשאית היתה לפני צומת ציפורי וזהו". המבקש סירב לחתום על דבריו.

לפני הקצין הפוסל טען: "עצרתי והמשאית היתה בצומת ציפורי היה מרחק בינינו והחלטתי שאני נוסע ואז ... את השוטרים".

העבירה מסוכנת עפ"י אופייה ואף עפ"י נסיבותיה. כל אירוע של אי מתן זכות קדימה הוא מסוכן. על אחת כמה וכמה שעה שמדובר במשאית, שהינה רכב כבד, ואשר יכולתה למנוע תאונה מוגבלת.

המבקש נוהג משנת 2001 וצבר לחובתו 19 הרשעות קודמות, חמש העבירות האחרונות בוצעו בשנת 2011 ועניינן שימוש בטלפון נייד – פעמיים, אי ציות לתמרור ונהיגה ללא חגורת בטיחות (פעמיים). עוד בעברו 3 עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, שתי עבירות נוספות של שימוש בטלפון נייד ועוד.

עברו של המבקש מחזק את מסוכנותו.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי למרות הקושי שיהיה בכך עבור המבקש, הרי שתקופת צינון בת 30 יום הינה סבירה וראוייה. אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

המזכירות תעביר החלטתי לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ג, 16 יוני 2013, בהעדר הצדדים.