אברגל נ' מדינת ישראל

החלטה

זו החלטה בבקשה לביטול צו פסילה מנהלית שניתן ע"י קצין משטרה לתקופה של 30 יום לאחר שנרשם נגד המבקשת דו"ח תנועה בגין עבירת מהירות.

צו הפסילה ניתן כאמור בעקבות רישום דו"ח בגין מהירות, לפיו נמדד רכב המבקשת נוסע במהירות של 143 קמ"ש בקטע כביש בו מהירות המותרת הינה 90 קמ"ש בלבד.

ב"כ המבקשת העלה סדרה של פגמים בחומר הראיות שלדעתו מחלישות את עוצמת הראיות וצריכות להביא לצמצום אם לא לביטול צו הפסילה.

לחילופין, טען ב"כ המבקשת כי עברה התעבורתי של המבקשת אינו מכביד, ומסיבה זו דין הבקשה להתקבל.

ב"כ המשיבה התנגד לביטול צו הפסילה, תוך שהפנה את בית המשפט לחומר הראיות הנמצא בתיק.

עיינתי בחומר הראיות בתיק ונחה דעתי שקיימות יותר מראיות לכאורה להוכחת אשמתה של המבקשת.

דין כל אותן טענות להתברר במהלך ניהול המשפט, אבל בשלב זה, כאשר בית המשפט בוחן רק את הראיות "הגולמיות" ואינו נכנס בשלב מוקדם זה למהימנות העדויות.

אין אני סבור שעצם העובדה כי השוטר לא רשם ברשימת עדי התביעה את הפרטים של שתי שוטרות צבאיות שנכחו במקום, מהווה פגם שמצדיק ביטול צו הפסילה המנהלית ואינו פוגם בעצם המדידה.

לא רק שהתובע ציין שהדו"ח טרם הוגש לבית המשפט ולכן זכות התובע להוסיף את הפרטים של השוטרות הצבאיות לרשימת עדי התביעה, אלא ניתן לומר שלכל היותר, יש בדו"חות המפורטים של שתי השוטרות הצבאיות כדי לחזק ולתמוך בעדות השוטר בכל הקשור להתנהגותה של המבקשת במקום. אבל אין בדו"חות של השוטרות כדי לתמוך במדידה שבוצעה ע"י השוטר בלבד.

ב"כ המבקשת לא הסתיר כי אכן מדובר בנהגת שהינה עו"ד במקצועה ומבלי להרבות במלים – בהנחה שמה שתואר ע"י השוטר והשוטרות נכון – ניתן לומר שמדובר בהתנהגות לא ראויה והתנהגות מזלזלת ביותר מול השוטר, גם אם היא סבורה שנפלה טעות במדידה.

שוב בהנחה שהתיאור ו/או חלק גדול ממנו נכון, חסד נעשה עם המבקשת בכך שהשוטר לא רשם לה דו"חות נוספים ואף לא העביר את הטיפול למישור הפלילי עם כל המשתמע מכך.

לגבי ביטול פסילות מנהליות שניתנו ע"י מכשירי הדבורה והדרך לבחינת חומר הראיות, הנני להפנות להחלטות של בית משפט העליון שניתנו לאחרונה בסוגייה זו.

ראה בש"פ 6732/10 מ"י נ' שגיב בן שלום, וכן בש"פ 6983/10 אדם קדוש נ' מ"י.

עולה איפוא כי מדובר בנהיגה במהירות של 53 קמ"ש מעל המהירות המותרת. המבקשת נוהגת משנת 96' ולחובתה 5 הרשעות קודמות, 4 מהן בגין עבירות מהירות.

בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה מסוג זה, ניצבת בפני בית המשפט שאלה אחת ויחידה – האם המבקשת הצליחה לשכנע את בית המשפט שאין בנהיגתה משום סיכון לציבור במידה ויוחזר לה הרשיון.

בית המשפט שואב את המידע הדרוש למתן החלטה זו הן מנסיבות המקרה והן מעבר התעבורתי של אותו נהג.

במקרה דנן הצטברות הרשעותיה בגין עבירות מהירות יחד עם המהירות הגבוהה המיוחסת לה בדו"ח עצמו וכן מנסיבות האירוע, כולל התנהגותה במקום רישום הדו"ח, והיחס המזלזל והלועג כלפי השוטר, הגעתי למסקנה כי המבקשת לא שכנעה את בית המשפט כי לא קיים סיכון לציבור במידה ויוחזר לה הרשיון ולכן אני מחליט לדחות את הבקשה.

לסיכום, הבקשה נדחית.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים .