אדם שלא קשר את כלבתו ברצועה אינו זכאי לפיצוי מאת הנהג שאחראי לדריסתה

1.                1.                עסקינן בתביעה שעילתה פיצויי בשל דריסת כלבה ע"י הנתבע אשר פגע בה ברכבו.

2.                2.                טוען התובע כי ביום שישי ה- 21.12.07 בשעה 10:05 לערך  ברחוב שלמה גורן 5 באר שבע  שם הוא מתגורר, נסע הנתבע באותה דרך גישה המהווה "כביש הולנדי" -ריצוף אבנים משתלבות במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך . הנתבע דרס למוות את כלבתו.

3.                3.                התובע טוען כי בשעת קרות האירוע, נכח הוא יחד עם בנו בן ה- 15. לטענתו הנהג נסע בסיבוב במהירות גבוהה ובצמוד אליו, שלא לפי תנאי הדרך וגרם ברשלנותו לאירוע.

4.                4.                עוד טוען התובע כי הנתבע עצר את רכבו לאחר מטרים ספורים ממקום דריסת הכלבה, הביע את צער ליבו למקרה ונסע. לטענתו אף לא טרח להשאיר פרטיים אישיים.

5.                5.                התובע ובנו אשר היו המומים ממחזה האירוע וממות כלבתם לא ביקשו פרטים מן הנהג אולם רק לאחר מכן ערכו מאמצים לאתר את הנתבע.

6.                6.                הנתבע בכתב הגנתו הכחיש את כל טענות התובע, למעט עצם דריסת הכלבה, דבר שאין מחלוקת לגביו. הנתבע טען , כי נסע בתאריך המדובר במקום במהירות נמוכה כפי שתנאי הדרך מחייבים.

7.                7.                הנתבע טוען כי בנסיעתו לא חש כי דרס את כלבת הנתבע בשל מימדיה הקטנים, אך כשהוסבה תשומת ליבו  לפגיעה בכלבה, עצר את רכבו והביע את צערו.

8.                8.                נטען כי לתובע רשלנות תורמת של 100%  לדריסת הכלבה שכן התובע לא נקט באמצעי זהירות . הכלבה שהתה מחוץ לחצרו של התובע מבלי שהייתה קשורה באמצעות רצועה. 

9.                9.                בדיון חזר התובע על האמור בכתב התביעה. התובע תיאר את אירוע נשוא התביעה ודריסת הכלבה למוות. התובע ציין כי נגרמו לו ולארבעת ילדיו צער עגמת נפש ומשקעים  רבים כתוצאה ממות הכלבה שהייתה כבת בית אצלם.

10.            10.            הנתבעים חזרו על האמור בכתב ההגנה. וטענו שהתובע הוא שהתרשל בכך שבחר שכלבתו לא תהיה קשורה ברצועה ובשל כך נמנעה ממנו שליטתו בכלבה. לטענת הנתבעים, אם הכלבה היתה קשורה ברצועה התאונה הייתה נמנעת. כן חזרו על הטענה ולפיה הרחוב בו מתגורר התובע אינו מאפשר נסיעה במהירות מופרזת.

דיון

11.            11.            ראשית אציין כי התמונות שהוגשו על ידי התובע מדברות בעד עצמן. אתאר את הרחוב. מדובר ב"רחוב הולנדי", המהווה דרך גישה לבתים פרטיים. בדרך אריחי הריצוף והאבנים משתלבות. כן מצויות אדניות עגולות ובולטות כלפי הרחוב. כפועל יוצא נתוני הדרך מחייבים נסיעה איטית ומחושבת כפי שתיאר הנתבע.

12.            12.            בהגנת הנתבע נטענו טענות רבות וביניהם כי לא חש בדריסת הכלבה בשל מימדיה הקטנים. ניתן לראות  ולהסיק טענת הגנה זו מתמונה שצירף התובע שבה בתו של התובע מחזיקה את כלבת בני המשפחה. מדובר בילדה צעירה המחזיקה כלבה קטנה.

13.            13.            נשאלת השאלה האם צודק הנתבע בטענת חוסר הזהירות של התובע שלא דאג כי כלבתו תהיה קשורה ברצועה? שקלתי את הדברים וסבור אני כי בכך יש רשלנות תורמת מלאה המוטלת על התובע.  

14.            14.            במקרה שלפנינו , כלבת ה"צ'וואווה" של התובע, הייתה מצויה מחוץ לחצר ביתו של התובע ללא שהיתה קשורה. לפי הוראת החוק להסדרת הפיקוח על הכלבים התשס"ג -2002 , מסעיף 11(א) עולה:

           "המחזיק בכלב לא יאפשר את יציאתו מתחומי חצריו (להלן - החצרים), אלא אם כן הכלב מוחזק בידי אדם המסוגל לשלוט בו, באמצעות רצועה שאת אורכה וטיבה יקבע השר".

15.            15.