אוליאל נ' הראל חברה לביטוח ואח'

פסק דין

תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 19/9/10 .

לטענת התובע במועד הנקוב, הוא רכב על קטנועו בכביש מספר 4 לכיוון דרום. בסמוך לגשר ראשון לציון , סטתה לפתע מכונית הנהוגה על ידי הנתבע 2, פגעה בקטנועו עם חלקו האחורי של רכבה והדפה אותו לכיוון שמאל והפילה אותו. בנסיבות האמורות, לטענת התובע , האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 2 ומשכך עליו ועל מבטחת הרכב בו נסע- הנתבעת 1, לשפותו, ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה.

לטענת הנתבעים, במועד הנקוב נסע הנתבע 2 עם רכבו ישר ללא כל תזוזה בנתיב הימני והיה זה התובע אשר פגע ברכבו בצידו השמאלי ומשכך, ארעה התאונה. בנסיבות האמורות, לטענת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעתו.

בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע ,הנתבע 2 וכן, אשתו הגב' מיטלמן עליזה, אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, איש איש לגירסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים בתאונה.

התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני .

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ,את עדויותיהם ואת הראיות בתיק , אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לקבל את התביעה ולהלן יפורטו טעמי.

הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה".

יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

דהיינו , דין התביעה להתקבל באם ירים התובע את הנטל המוטל עליו כדי 51%.

מן הכלל אל הפרט –

במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו.

בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע ומשכך, דין תביעתו להתקבל.

ראשית- אציין כי הנתבע 2 והעדה מטעמו- אשתו – לא היו תמימי דעים באשר למיקום התאונה. כך, הנתבע 2 טען כי התאונה ארעה לפני גשר ראשון ולפי גרסתו היא ארעה בשעה שהוא ביקש לרדת במחלף ראשון לכיוון ראשון לציון וזאת, על מנת לעקוף את הפקק אשר היה בכביש, כאשר כיוון נסיעתו היה יבנה. לטענת הנתבע 2 בשעה שהגלגלים הימניים היו כבר לכיוון הנתיב המיועד לימין פגע ברכבו קטנוע התובע. זאת בשעה שאשת הנתבע – הגב' מיטלמן עליזה העידה כי התאונה ארעה לאחר גשר ראשון לציון הואיל ולטענתה פניהם היו מיועדות למחלף גן רווה בו התעתדו לרדת על מנת להגיע ליבנה.

ראוי להדגיש כי בית המשפט מכיר באופן מדויק את המקומות עליהם מצביעים הנתבע 2 ואשתו ומתוך היכרותו זו עם הכביש, כמו גם מתוך הסתירה בעדויות הנתבע 2 ואשתו עולה התמונה הבאה- היעד אליו התכוונו הנתבע 2 ואשתו לנסוע הוא יבנה – משכך, אמנם היה עליהם לרדת במחלף גן רווה. הטענה ולפיה ניסו לעקוף את הפקק באמצעות ירידה במחלף ראשון לציון – אינה הגיונית הואיל ומדובר בהארכה משמעותית של הדרך בה בשעה שהמרחק בין שני המחלפים הוא קטן מאוד ואינו מצדיק הארכה כזו. יחד עם זאת, ככל הנראה- כפי שהעיד הנתבע 2 רכבם אמנם היה בנתיב הימני ביותר בכביש 4 והואיל ובשלב מסויים נתיב זה הופך להיות לנתיב ירידה לכיוון ראשון לציון – אין זאת אלא שהנתבע 2 ביקש לשוב ולהשתלב בנתיב המיועד להמשך הנסיעה ומשכך, סטה לכיוון הנתיב המיועד לנסיעה ישר והכל על מנת שבסופו של דבר יוכל לרדת מכביש 4 לכיוון גן רווה- דהיינו במחלף הבא.

חיזוק להילך התאונה כאמור – שתואם את גרסת התובע ניתן למצוא בכך שהנזק ברכבם של הנתבעים הינו בצד הכנף השמאלית ולא בחלקו האחורי של הרכב. מיקום זה מתיישב עם גרסת התובע ולפיה אמנם כפועל יוצא מסטיית רכב הנתבע 2 נפגע הקטנוע ומשכך, נפגע בצידו ולא בחלק האחורי של הרכב כפי שהיה מתיישב עם גרסת הנתבעים. חיזוק נוסף ניתן למצוא בכך שהקטנוע נהדף לכיוון שמאל , הדיפה אשר אינה תואמת טענת הנתבעים ולפיה, פגע הקטנוע ברכב הנתבע 2.

אציין כי הנתבעים העירו תשומת ליבו של בית המשפט לכך, שהתובע טען בכתב התביעה כי הנתבע 2 סטה מכיוון שמאל לכיוון ימין ואילו בעדותו טען כי הסטייה הפוכה. בהקשר זה, קיבלתי גרסת התובע כפי שהובאה בפני ולפיה מדובר בטעות קולמוס. אציין עוד כי הנתבעים במומם הם פוסלים באשר בכתב ההגנה מטעם הנתבע נטען על ידי הנתבעים כי נסעו ישר בנתיבם ללא תזוזה, בא בשעה שבמסגרת הדיון טען הנתבע 2 כי סטה לכיוון ימין מתוך כוונה לרדת במחלף ראשון לציון.

בנסיבות האמורות, הנני קובעת כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע ומשכך, כי האחריות לשפותו בגין נזקי התאונה מוטלת לפתחם של הנתבעים ביחד ולחוד.

משקבעתי כי האחריות לשיפוי התובע בגין נזקי התאונה מוטלת על הנתבעים ביחד ולחוד, הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. לענין זה, תמך התובע את נזקיו בסך של 15,114 ₪ - בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק . אציין כי במסגרת חוות הדעת הוכרז קטנועו של התובע כ"אבדן כללי" ומשכך, לא תיקנו התובע. כן, תמך התובע תשלום שכ"ט לשמאי בסך 928 ₪ בחשבונית מס קבלה. בנוסף, התובע תמך הוצאה בסך 150 ₪ בגין תצהיר המעיד על כך שאין לו ביטוח מקיף בחשבונית מס קבלה. משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים אשר נגרמו לו. יחד עם זאת, הואיל והתובע העמיד את תביעתו על סך 15,000 ₪ הרי שסך זה הוא אשר יפסק לזכותו.