ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
|
37725-01-11
17/11/2011
|
בפני השופט:
נסרין עדוי
|
- נגד - |
התובע:
1. משה אורן 2. רחל אורן 3. גדעון דרמן 4. גאולה דרמן 5. יצחק גרוס 6. בתיה גרוס
|
הנתבע:
1. עדנה טובולסקי 2. אילנה רוזנפלד 3. דוד גויטע 4. חב' "דרכים" גיאוגרפיה טבע ותרבויות בע "מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעת התובעים כנגד הנתבעים לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב כשלים ותקלות שהתגלו במהלך טיול ליפן, שבו התובעים השתתפו.
בכל המועדים הרלבנטיים לתביעה, הנתבעות 1 ו- 2, שימשו כסוכנות נסיעות ושותפות ו/או עובדות בסוכנות הנסיעות חב' "דרכים" גיאוגרפיה טבע ותרבויות בע"מ, הנתבעת 4 (להלן: "הסוכנות"). הנתבע 3 שימש כמנהל הסוכנות.
טענות התובעים
הנתבעות 1, 2 ו- 4 פרסמו פרוספקט בדבר טיול חלומי ליפן לאוכלוסייה הדתית, כולל חצי פנסיון כשר למשך 12 יום (11 לילות), בתאריכים 18.04.10 עד 29.04.10, במחיר של 4,390$ לאדם בחדר זוגי.
על פי הפרוספקט, הטיול היה מיועד לקבוצה סגורה והמחיר הנ"ל שנדרש מנוסע יחיד בחדר זוגי היה מבוסס על 20 נוסעים, אך לאחר מכן, נמסר לתובעים, על ידי הנתבעים, כי מספר הנוסעים עלה ל 25, לאחר מכן ל 30, ולבסוף התברר לתובעים כי מספר הנוסעים עמד על 35 נוסעים. חרף הגדלת מספר המשתתפים בטיול, הנתבעים לא הוזילו את עלויות הטיול לנוסע יחיד, אשר היו מבוססות כאמור לעיל, על 20 משתתפים.
בהצעת הנתבעים לטיול צוין כי הסבלות כלולה במחיר. חרף זאת, התובעים נאלצו לסחוב את מזוודותיהם בעצמם בטענה שלא ניתן להשיג סבלים ביפן.
הטיול קוצר בשני לילות מבלי להוזיל את עלות הטיול.
לא בוצעה תוכנית הטיול, ואף לא התוכנית המקוצרת לטיול, והתובעים החמיצו אטרקציות שונות ביפן, שעל פי התוכנית היו אמורים לחוות. התובעים היו אמורים לבקר במפעל מאזדה ולבקר ב "בית שלום", אך לא זכו לביקורים אלה.
התובעים שהו בשלושת הימים האחרונים לטיול בבתי מלון נחותים ברמת אכסניית נוער בעלות של 50$ לחדר, בטענה שאין בערים ששהו בהם אז, חדרים גדולים במלונות. אותם מלונות היו סמוכים לתחנות/פסי רכבת שפעלו כל הלילה ולא אפשרו לתובעים לעצום עין.
הארוחות שהוגשו לתובעים היו ארוחות בית חב"ד, והן היו ברמה ירודה ביותר. הנתבעים תמחרו את ארוחות השבת לתובעים בשווי של 200$, כאשר עלותן בפועל הייתה 50$, וכאשר התובעים לא סעדו את הארוחה השלישית שהייתה מורכבת משאריות הארוחה העיקרית.
הנתבעים גזלו מהתובעים שתי ארוחות לכל נוסע, ובעקבות כך נאלצו התובעים, שעניין הכשרות חשוב להם, להכין ב"גנבה" כריכים בסיסיים ממש. המדריך שהיה מצויד בקופה קטנה כדי לפתור בעיות של חוסר שביעות רצון ותקלות לא צפויות, לא טרח להוציא ולו יאן אחד. הנוסעים קנו מכספם לחם ושתייה כתוספת לארוחות שהוגשו או כתחליף לכריכים שהנתבעת הייתה אמורה לספק.
הנתבעים הוציאו טיול "יוקרתי" בעלות יקרה ובהפרש של כ- 1,000$ יותר מטיולים מקבילים בחברות אחרות, ללא אוכל כשר, ללא איש לוגיסטיקה מקצועי שיידע לטפל בקבוצה גדולה של 35 נוסעים.
התובעים ביקשו לחייב את הנתבעים לשלם סך של 5,000 ₪ לכל אחד מהתובעים, כאשר נזקיהם עלו על סכום זה, שכן לטענתם נגרמו להם הנזקים שלהלן:
החזר של 1,097$ לכל תובע בגין קיצור רבע מהטיול.
300$ לכל תובע בגין ההוצאות שנאלצו להוציא לקניית מזון כשר שהוחסר.
300$ לכל תובע בגין עוגמת נפש.
טענות הנתבעים
הטיול לא קוצר והתקיים בהתאם לתוכנית. בתחילה, הקבוצה הייתה אמורה לטוס עם חברת "טרקש אירליינס" כששעת ההמראה מתל אביב הייתה במוצאי שבת והנחיתה ביום ראשון בצהריים. החזרה הייתה מיועדת ליום ה- 11 לטיול והנחיתה ביום ה- 12. שינוי חברת התעופה לחברה הקוריאנית, שממריאה מתל אביב ומטוקיו ונוחתת באותו היום ביעד הסופי בהתאם, גרם לכך שלכאורה ירדו יומיים מהטיול, אולם בפועל מתכונת הטיול נשארה זהה. מה שלמעשה נגרע מהמטיילים, זה המתנה באיסטנבול ואולי עוד כמה שעות במטוס.
המטיילים, לרבות התובעים, ביקרו בכל האתרים ולא גרע מהם דבר.