ב"ל
בית דין אזורי לעבודה בנצרת
|
2695-05
25/02/2007
|
בפני השופט:
שפר ורד - שופטת ראשית
|
- נגד - |
התובע:
רינה פלדמן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מהלשכה המשפטית
|
פסק-דין |
1. התובעת הייתה נשואה למנוח דב פלדמן ז"ל אשר הלך לעולמו ביום 27/09/05 (להלן: "המנוח").
לאחר פטירתו, פנתה התובעת לנתבע, המוסד לביטוח לאומי, וביקשה לקבל קצבת שארים.
תביעתה נדחתה, על בסיס הנימוק שלא ענתה על הגדרת "אלמנה" שבחוק הביטוח הלאומי.
2. 2. המסכת העובדתית הנוגעת למערכת היחסים שבין התובע למנוח תוארה בכתב התביעה המפורט שהגישה התובעת, ואשר על עיקר פרטיה חזרה התובעת בהודעתה לחוקרת המל"ל, אשר הוגשה לבית הדין, והתובעת אישרה כי התמונה המתוארת בה משקפת את הנסיבות הנטענות על ידה, במרבית הפרטים.
הרקע העובדתי שתואר ע"י התובעת, אם כן, הוא כדלקמן -
א. התובעת והמנוח נישאו ביום 06/02/75.
ימים מספר לאחר נישואיהם, הצטרפה התובעת למנוח שחי באיטליה באותה עת , לצורך לימודי רפואה.
ב. בשנת 1976 נולד לתובעת ולמנוח בן משותף (להלן: "הבן").
בשנת 1979 חזרו התובעת, המנוח והבן לארץ לחופשת מולדת, והחליטו כי התובעת והבן יישארו בארץ על מנת שהבן יקבל חינוך יהודי.
ג. משנת 1979 התובעת והבן התגוררו במגדל העמק בבית הורי התובעת, והמנוח המשיך להתגורר וללמוד ולהשתלם באיטליה וזאת עד לשנת 1991.
במשך כל אותה התקופה היה מגיע לחופשות מולדת בנות כחודש בארץ, ואז היו התובעת המנוח והבן מתגוררים יחד או בבית הוריה במגדל העמק או בבית הורי המנוח בחיפה.
ד. בשנת 1991 המנוח שב באופן סופי לארץ, בעיקר מאחר והוריו המבוגרים חלו מאוד.
המנוח התגורר בבית הוריו בחיפה, בעיקר כדי לסעוד אותם ולטפל בענייניהם, וגם משום שנרשם ללימודים במוסד רפפורט שליד בית החולים רמב"ם בחיפה.
במהלך השנים האמורות , וכל עוד הייתה בריאותו תקינה, היה מבלה את סופי השבוע עם התובעת בבית הוריה.
בהדרגה, גם בריאותו של המנוח הידרדרה, הוא חלה בסכרת, לקה בליבו, ואושפז לעיתים מזומנות.
לאורך כל אותן שנים, ולמעשה מאז שהתובעת נישאה למנוח, המנוח לא עבד, ונתמך כלכלית ע"י הוריו שמימנו את לימודיו ומחייתו, ובהמשך התקיים מקצבת נכות.
המנוח מעולם לא פרנס את התובעת או תמך בה כלכלית, והיא התקיימה משכר העבודה ששולם לה בגין עבודתה כמורה, ונעזרה בהוריה, ומעולם לא העלתה בדעתה לבקש ממנו תמיכה כלכלית כלשהי, שתבוא מקצבת הקיום הדלה שלו.
ה. התובעת הייתה מסורה מאוד למנוח ולהוריו.