איהאב נ' משטרת ישראל/ עירון

החלטה

היום ניתנה החלטה בערר שהגיש חשוד אחר באותה פרשה שבה מעורב העורר דידן, ובגדרה הוריתי על שחרורו של אותו חשוד, וזאת במסגרת תיק ערר 37528-11-10. הנימוקים שניתנו במסגרת אותה החלטה יפים גם לענייננו.

אוסיף כי העורר שבפניי מסר פרטים לגבי הימצאות המטלטלין בריכבו החשודים כי הם משמשים ככלי פריצה, או כי הינם בבחינת רכוש גנוב. גירסתו לא נבדקה עדיין. אף אם מדובר בציוד החשוד כגנוב, אין בכך כדי להקים עילת מעצר.

כפי שציינתי לגבי החשוד האחר, החשד העיקרי בגינו נתבקש מעצרו של העורר הינו חשד למעורבות בנסיון גניבה שנעשה על פי הנטען ביום 3.11.10. הראיות שהוצגו ביחס לאותו חשד אינן מספיקות על מנת להורות על מעצרו של העורר, משום שאין בהן כדי להקים חשד סביר לביצוע העבירה. למותר לציין כפי שנאמר בהחלטה הקודמת כי מדובר בראיה חפצית שמשום מה אינה מצויה בתיק בית המשפט ולא הוצגה לעיונו. לא זו בלבד, אלא שלא קיים כל מיזכר משטרתי המעיד על כך שאותה ראיה עברה בדיקה או בחינה שמצביעה על קשר בינה לבין העורר.

למעלה מן הנדרש אוסיף כי אף אילו היתה תשתית ראייתית המקימה חשד סביר, עדיין לא ניתן להצביע על עילת מעצר. בצדק ציין ב"כ העורר כי בשים לב שמדובר באירוע מיום 3.11.10, הרי שאילו רצה העורר לשבש את מהלך החקירה היה עושה זאת. החשש לשיבוש אינו מקים עילת מעצר בנסיבות המקרה דידן. גם המסוכנות אינה מקיימת, בין היתר בשים לב לכך שמדובר בעורר שאין לחובתו כל הרשעות קודמות.

על יסוד האמור אני מקבל את הערר ומורה על שחרורו של העורר בכפוף לחתימת התחייבות עצמית בסך 5,000 ₪ וערבות צד ג' על סך 5,000 ₪ וזאת להבטחת התייצבותו לכל חקירה אליה יזומן.

הואיל והחלטה זו ניתנת שלא בנוכחות העורר, תיחתמנה הערבויות בתחנת המשטרה. בכפוף לכך ישוחרר העורר ללא דיחוי.

תיק החקירה מוחזר בזה לידי ב"כ המשיבה.

ניתנה והודעה היום י"ד כסלו תשע"א, 21/11/2010 במעמד הנוכחים.

אמיר טובי, שופט