אימנילוב נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בפניי בקשת המבקשת (להלן - "התובעת") למינוי מומחה-יועץ רפואי אחר או נוסף שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין מחלת ה-CTS שבה לקתה בשתי ידיה לבין תנאי עבודתה.

רקע

1.התובעת הגישה תביעה נגד החלטת המשיב (להלן - "הנתבע") שלא להכיר במחלת ה-CTS בידיה והדלקת באגודל ידה השמאלית שבהן לקתה (להלן יחד - "מחלות התובעת") כ"תאונת עבודה" כמשמעות מונח זה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, בגין "מיקרוטראומה" ו/או "מחלת מקצוע".

2.בדיון שהתקיים ביום 19.2.12 הגיעו הצדדים לרשימת עובדות מוסכמות וכן הסכימו למינוי מומחה-יועץ רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי שבין מחלות התובעת לבין תנאי עבודתה על יסוד העובדות המוסכמות. כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין מונה ד"ר יעקב פעילן (להלן - "המומחה").

3.בחוות דעתו מיום 8.5.12 (להלן - "חוות הדעת הראשונה") חיווה המומחה את דעתו כי אין קשר סיבתי בין מחלת ה-CTS של התובעת לעבודתה, וכי ישנו קשר סיבתי בין הדלקת באגודל ידה השמאלית לעבודתה.

4.בהמשך נשלחו למומחה שאלות הבהרה מטעם התובעת, ואליהן צורפו מספר מאמרים. בחוות דעת מיום 4.1.13 (להלן - "חוות הדעת השנייה") חזר המומחה וקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת ה-CTS של התובעת לבין תנאי עבודתה - "לא כגרימה ולא כהחמרה" - וכי אין שינוי בחוות דעתו.

5.ביום 19.2.13 הגישה התובעת בקשה שכותרתה "בקשה למינוי יועץ רפואי נוסף לעניין פגיעת ה-CTS של התובעת", היא-היא הבקשה שבפניי (להלן - "הבקשה").

טענות הצדדים

6.בבקשה גופה עותרת התובעת לפסילת חוות הדעת של המומחה ולחלופין למינוי מומחה-יועץ רפואי נוסף. את בקשתה מנמקת התובעת באלה:

א.המומחה סטה מרשימת העובדות או התעלם ממנה: המומחה קבע כי אין בתנאי עבודתה של התובעת ביצוע פעולות חוזרות ונשנות, אף שמרשימת העובדות שהונחה בפניו עולה מפורשות כי התובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות של ספירת כספים, הקלדה, שימוש ב"עכבר", העברת מוצרים במסוע; המומחה התמקד בעניין ההקלדה אך התעלם מיתר הפעולות.

ב.המומחה דוגל באסכולה מחמירה המנוגדת לחוזר הפנימי של הנתבע (להלן - "הנחיות המוסד"): בעוד שבהנחיות המוסד נקבע כי מחלת ה-CTS אופיינית לקלדניות, הרי שהמומחה קבע כי הכרה של CTS כמיקרוטראומה תיעשה רק במצבים שבהם נגרם עומס/לחץ/רטט/כח על הליגמנט הכפי, וכדוגמא נתן שימוש בכלים רוטטים בלבד.

לדברי התובעת, די בכך שבחוות דעתו של המומחה מופיעה קביעה הסותרת את האמור בהנחיות המוסד כדי להצדיק מינוי מומחה נוסף; בחוות הדעת השנייה התנער המומחה מהנחיות המוסד, לא הסביר מדוע אין להחילן במקרה דנן וציין כי אינן חלות עליו משום שאין כל התייחסות לקריטריונים המקובלים בעולם הרפואה. התובעת מפנה לפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין יריב (עב"ל 650/08 יריב - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.4.09; להלן - "עניין יריב") - גם שם עמדה במוקד הדיון חוות דעת של ד"ר פעילן בעניין מחלת ה-CTS והוחלט להחזיר את התיק לבית הדין האזורי על מנת למנות מומחה נוסף, לאור הנחות היסוד המחמירות והמנוגדות להנחיות המוסד שבבסיס חוות הדעת של ד"ר פעילן - וטוענת כי נוכח הדברים הברורים האמורים שם, יש לפסול את חוות הדעת של המומחה ולחלופין למנות מומחה נוסף.

7.הנתבע הודיע על התנגדותו לבקשה. לדבריו, חוות הדעת של המומחה מפורטות, מנומקות ולא נפל בהן פגם; המומחה היה מודע היטב לעובדות שנקבעו והתייחס אליהן, להחלטת בית הדין ולחומר הרפואי שהועבר אליו; המומחה ערך דיון והשיב לשאלות שנשאל; כי יש לדחות את טענת התובעת באשר להתעלמות המומחה מרשימת העובדות המוסכמות מאחר שהמומחה התייחס אליהן וניתח אותן מבחינה רפואית וקבע העדר קשר סיבתי; כי יש לדחות אף את הטענה לכך שהמומחה דוגל באסכולה מחמירה, מאחר שהמומחה התייחס להנחיות המוסד שהועברו אליו והסביר מדוע במקרה דנן קביעתו שונה, מה עוד שבמקרה זה מבצעת התובעת מספר פעולות ולא רק פעולת הקלדה; הנחיות המוסד הן הנחיות כוללניות ואילו בפני המומחה עמדו נתונים ספציפיים; כי היעתרות לבקשה תהווה למעשה פסילה גורפת של המומחה; כי אין להקיש מעניין יריב לעניין דנן, משכל תיק נבדק לגופו, על פי נסיבותיו המסוימות.

המסגרת הנורמטיבית

8.הנחיות נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים (להלן - "הנחיות הנשיאה") עוסקות, בין היתר, בסוגיה של מינוי מומחה אחר/נוסף. להלן הסעיפים הרלוונטיים לענייננו מתוך הנחיות הנשיאה:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.